ג'נטלמן
ג'נטלמן (מאנגלית: Gentleman, שילוב של המילה הלטינית gentilis - שיכות לאותה המשפחה והמילה האנגלית man- גבר) הוא גבר בעל תואר אצולה וכינוי לגבר החי ומתנהג לפי אמות מידה הכוללות נימוסים טובים, בעיקר כלפי נשים, אמינות גבוהה, קור רוח, הגינות, נכונות להודות בהפסד ומאפיינים נוספים התלויים בתקופה ובמקום. דמות הג'נטלמן כיום היא בעיקרה תוצר תרבותי של ספרים ומחזות העוסקים בדמות.
היסטוריה
המילה "ג'נטלמן" מופיעה כבר בשנת 1386 בערך וכן ביצירותיו של ויליאם שייקספיר.
החברה המלכותית הבריטית היא אגודה מדעית שנוסדה בשנת 1660 והחברים בה הוגדרו כ"ג'נטלמנים", גברים בעלי מעמד וממון, חסרי דעות קדומות הפתוחים לחידושים מדעיים ונכונים להסתכן על מנת להביא הישגים מדעיים לבריטניה.
בשנת 1731 הוציא אדוארד קייב באנגליה את The Gentleman's Magazine (המגזין של הג'נטלמן), שהגדיר את תחומי העניין של גבר משכיל באותה תקופה (שירה, מדע, ספורט, מסחר, תיאור ארצות רחוקות ועלילות גבורה). כיום התוכן וההתייחסות הייחודית לדמות נובעים מהתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה של המאה ה-19 וכן ממקבילות בצרפת, גרמניה, מרכז אירופה, פולין ורוסיה של התקופה, ששאבו את רוב המאפיינים.
מאפיינים מרכזיים
.jpg)
הג'נטלמן הוא בעל מעמד חברתי גבוה, בדרך כלל באירופה אצילים התגוררו בטירות מבודדות באזור כפרי, ולרוב כשאומרים ג'נטלמן מתכוונים רק לבעלי תואר אצולה, הם היו האנשים בעלי מעמד גבוה יותר מעודם אנשי אצולה, בעוד הג'נטלמנים העירוניים השתייכו למעמד האמידים. באנגליה היו ג'נטלמנים שהשתייכו למעמד בעלי האחוזות, לאו דווקא מן האצולה, שנקרא "ג'נטרי" (Gentry) מאותו שורש לשוני. אישה ממעמד זה הייתה עשויה להיקרא "ג'נטלוומן" (Gentlewoman), מונח שתיאר לא רק את ייחוסה אלא גם את התנהגותה ההולמת ואת איכות החינוך שקיבלה.
תכונותיו המאפיינות של הג'נטלמן הן קור רוח, פתיחות לביקורת בקרב בני מעמדו, אמינות אישית ("מילה של ג'נטלמן"), הכרת ערך עצמו וגינונים חברתיים משוכללים.
ג'נטלמן טיפוסי הוא בעל הון מסוים שקיבל בירושה, אם כי יש ג'נטלמנים שהגיעו למעמד בזכות עצמם. לרוב איננו עובד למחייתו, ואם יש לו מקצוע יהיה זה בדרך-כלל עריכת דין. סביר שבעברו היה תלמיד בית ספר פרטי יוקרתי, חניך אקדמיה צבאית או סטודנט באוניברסיטה נחשבת, והוא יכול להיות פוליטיקאי, איש עסקים וכדומה. בכל מקרה, העבודה אינה ממלאה אצל הג'נטלמן מקום מרכזי, ויש לו פנאי רב למשחק (כגון משחק קלפים וספורט יוקרתי דוגמת רכיבה, טניס, ציד או סיף), עיסוק מדעי או אינטלקטואלי חובבני, שיחות שנונות, אירוח וביקור באירועי תרבות כתערוכות, קונצרטים ואופרות.
באנגליה במיוחד, ג'נטלמן הוא חבר במועדון, שהכניסה אליו מורשית לג'נטלמנים בלבד ובלבוש מהוגן בלבד. במועדון מוגשים שתייה חריפה, קפה ותה, ומאכלים קלים, ושם מתנהלת רוב האינטראקציה החברתית בין הג'נטלמנים. בארצות אירופה האחרות מחליף את המועדון בית הקפה או סלון מרווח בבית פרטי של אחד מהג'נטלמנים.
התרבות הג'נטלמנית מעלה על נס את התחביבים, מתוך אמונה כי רק עיסוק שלא על מנת להתפרנס יכול להיעשות באופן רציני, אמין וללא פניות.
הג'נטלמן הטיפוסי אינו בהכרח דמות מעמיקה, ויכולותיו באות לידי ביטוי בעיקר בשיחה קלילה ושנונה.
לג'נטלמנים רבים ישנו משרת אישי ("באטלר").
יש המחזיקים בגישה ביקורתית וטוענים כי חינוכם של הגברים הצעירים למודל הג'נטלמן גורם לציניות, יהירות, אגוצנטריות, אטימות ואף נכות רגשית, הנובעות מהחלפת ביטויי רגש אמיתיים בהענות למערכת של כללים ומוסכמות. על פי טענה זו מתקשה מי שחונך כג'נטלמן להתמודד עם מצבים מורכבים הדורשים גישה אנושית ויצירתית.
ראו גם
- מחשבות אחדות אודות החינוך - ספר של ג'ון לוק על חינוכם של ג'נטלמנים (מהמאה ה-17)
- דנדיזם
לקריאה נוספת
- Steven Shapin and Simon Schaffer, Leviathan and the Air-Pump מסת"ב 0691083932 - ניתוח דמות הג'נטלמן בחברה המלכותית המדעית
31529050ג'נטלמן