נקמת המורד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נקמת המורד
Mathias Sandorf
עטיפת הספר המקורי
עטיפת הספר המקורי
מידע כללי
מאת ז'ול ורן
שפת המקור צרפתית
סוגה רומן היסטורי
הוצאה
תאריך הוצאה 1885
מספר עמודים 193
הוצאה בעברית
תרגום א.ב.צבי

נקמת המורד הוא חלק מרומן שכתב ז'ול ורן בשם: מתיאס סנדור (Mathias Sandorf). גיבור הרומן הוא הגְרַף מַטִיס שַׁנְדוּר. לאחר ניסיון מרד כושל בשלטון האוסטרי לשחרור מולדתו הונגריה, נחשב הגרף למת, אך למעשה הוא נמלט בחוסר כל לאיטליה, ממנה המשיך למזרח התיכון, שם למד רפואה, שינה את שמו לדוקטור אַנְטֶקִירְט, וריפא אישיות עשירה בעיר חַלֶבּ שבסוריה. האיש ציווה לו את כל רכושו לאחר מותו. הוא זכה בירושה ובעזרת ההון שקיבל בנה מושבה מבוצרת באי השוכן בין צפון אפריקה לבין סיציליה. מהאי הוא תכנן את מסע הנקמה במלשינים שגרמו למות חבריו והיו עלולים לגרום למותו.

לספר המקורי חמישה חלקים. שני החלקים הראשונים הופיעו בעברית כספר נפרד בשם "שלושת המורדים" בתרגום ג. בן-חנה. "נקמת המורד", בתרגום של א.ב. צבי, מתחיל בחלק השלישי.

הרומן מתרחש באזור הים התיכון וכולל תחבולות שכבר הוצגו בספריו הקודמים: איים, הודעת צופן, מציאת קשר מפתיע בין אנשים, המצאות טכנולוגיות חדשות - כמו בניית ספינות מרוץ - ודבקות במטרה לבצע נקמה. ז'ול ורן הקדיש את ספרו זה לסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא. הוא קיווה כי מטיס שנדור יהיה הרוזן ממונטה קריסטו בסדרת ספריו, אשר כינה אותה "המסעות יוצאי הדופן" (Voyages Extraordinaires).