ברוך קרוא

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ברוך קָרוּא (קרוּפניק) (כ"ו באדר ב' תרמ"ט, 29 במרץ 1889 – ד' באייר תשל"ב, 18 באפריל 1972) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך, מבקר ומתרגם בתקופת היישוב והמדינה. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת פעמיים (1952 ו-1959).

קורות חייו

ברוך קרופניק נולד בשנת 1889 בעיירה טשרנבצי (ברוסית: Черневцы; באוקראינית: Чернівці) שבפלך פודוליה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי (כיום במחוז ויניצה באוקראינה), בנם של הינדה ויעקב יוסף הלוי קרופניק, עסקן "המזרחי" באודסה, במשפחה בת שני בנים וארבע בנות. למד ב"חדר" ובישיבות. בגיל 12 פרסם לראשונה מפרי עטו בכתב העת "השילוח". בגיל 14 הגיע לעיר ורשה, והחל לעבוד בצוותא עם המילונאי יעקב רמברג. קרוא נדד ברחבי אירופה בשנות מלחמת העולם הראשונה. בראשית שנות העשרים התפרסם בברלין ספרו הראשון: "גרי צדק - שתי אגדות עם", וכן היה פעיל בעיר זו, בחברת "רִמון" שהוציאה לאור בעברית כתב-עת בשם זה וספרים על אמנות וספרות. בשנת 1932 עלה קרוא לארץ ישראל בעקבות הוריו ומשפחתו, והתיישב בתל אביב. הוא עבד במערכת עיתון "הארץ" משנת 1932 עד 1942, אז עבר לעבוד במערכת עיתון "הבוקר" עד 1962. היה ממייסדי ופעילי אגודת העיתונאים בתל אביב וחבר אגודת הסופרים העבריים.

במשך שנים רבות עסק קרוא במילונאות עברית וארמית ענפה ובמחקר ובכתיבה של היסטוריה וספרות עברית. בשנת 1927 הוציא לאור יחד עם א"מ זילברמן את ספרו: "מילון שימושי לתלמוד, למדרש ולתרגום". באותה שנה גם החל לעבוד במערכת האנציקלופדיה "אשכול" בברלין. מאז חיבר וערך מחקרים רבים; "מילון שימושי לתלמוד" המשיך לצאת לאור בכמה מהדורות, האחרונה ב-1996; כמו כן, כתב קרוא מילון ארמי, מילון אנגלי ולקסיקונים, וערך אנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית.

קרוא תרגם לעברית יצירות רבות מן השפות: יידיש, רוסית, גרמנית, צרפתית ואנגלית; הוא תרם מידיעותיו ועיצב את נוסחם בעברית, בלשון ובעריכה מהותית. הידועות שבהן, שעסקו במהפכות של אוּמות וחֲברות, הפכו לחלק מן השיח התרבותי בחברה הישראלית: "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי, "עושה הנפלאות מלובלין" של יצחק בשביס-זינגר ו"מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב" של אריך אוארבך. הוא היה המתרגם לעברית של יצירתו רבת-הכרכים של ההיסטוריון שמעון דובנוב "דברי ימי עם עולם", שיצאה לאור בעברית במהדורות רבות; תרגומו השקדני תרם לדיון בהנחותיו וקביעותיו של דובנוב בהיסטוריוגרפיה העברית הישראלית לדורותיה. ב-1952 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגום "דברי ימי עם עולם", וב-1959 זכה בפרס פעם נוספת, על תרגום "מימזיס".

נפטר באביב 1972, בגיל 83. נקבר בבית עלמין הדרום. הותיר אישה, בתיה.

על שמו נקראו רחובות בישראל.

אחיו מֶנדֶל קרופניק-קרוא היה עסקן ציבור ותרבות ביישוב, מנהל "דבר".

כתביו

• גרי צדק - שתי אגדות עם, ברלין: מנורה, תרפ"א-1921.
• מִלון שמושי לתלמוד, למדרש ולתרגום: עם פירוש המלות בעברית, באנגלית ובגרמנית ועם דוגמאות ומראי מקומות, (בהשתתפות א"מ זילברמן), לונדון: שפירא, וואלנטין ושותפיו, תרפ"ז, תש"ל, תל אביב: ברזני, 1996
• תולדות הספרות: מראשיתה ועד ימינו, אנציקלופדיה תבל ומלאה, תל אביב: מ. מזרחי, 1962, 1964.
• צרופי לשון: שלשת אלפים בטויים, עברית-גרמנית: גרמנית-עברית,‫ ברלין: בית מסחר ספרים ראובן מס, תרצ"ב.
• מלון תלמודי: ביאור עברי בתוספת מראי מקומות למלים ארמיות ויתר המלים הקשות שבתלמוד,‫ ירושלים: אל המקורות, תשי"ז.
• מלון עברי חדש, תל אביב: מצפה, תרצ"ו, תרצ"ט-1939, תש"ה.
• מלון הארמית החיה: בעברית שבכתב ובדיבור ; בצירוף הסברים ומראי מקומות מן הספרות לדורותיה, תל אביב: יזרעאל, תש"ל-1970.
• מלון בסיסי שמושי עברי אנגלי, תל אביב: ש’ פרידמן, 1963.
• לכסיקון ראשי תיבות: פשר והסבר, בצירוף לוח המספרים ולוח השנים, תל אביב: שמש, תש"ה.

בעריכתו

• אברהם רובשוב, מלון רפואי עברי-רוסי;, תל אביב: יסוד, תשל"ב 1971. ‬(עם אשר גולדשטיין)
• ישראל צינברג, תולדות ספרות ישראל: מן הפייטנים הראשונים ומשוררי ספרד עד תקופת ההשכלה ברוסיה, מרחביה: ספרית פועלים, 1959–1960. (עם שלמה זלמן אריאל, דוד כנעני)
• עם מ' וישניצר, רִמון: מאסף עתי לאמנות ולספרות; העריכה האמנותית בידי רחל וישניצר-ברנשטין, ברלין תרפ"ד.
• ספר קהילת זלוצ’וב, עורך המשנה: אל' בונה (באומן), [תל אביב]: עידית - ארגון עולי זלוצ'וב, תשכ"ז.
• מרגוט קלאוזנר,‫ יוסף במצרים: חזיון תנכ"י בשני חלקים, תל אביב: ניב, תשכ"ו 1965.
• וויטבסק, (בהשתתפות ועדת ספר וויטבסק), תל אביב: ארגון עולי וויטבסק והסביבה בישראל, תשי"ז. ‬
• אנציקלופדיה לספרות כללית וישראלית, (בהשתתפות חבר סופרים ומלומדים),‫ תל אביב: מצפה, 1944, י' צ'צ'יק, תש"י, תשי"ג, 1961.

מתרגומיו

• אנדרה שוורץ-בארט, אחרון הצדיקים: רומן, תל אביב: עידית, תש"ך.
• פראנץ לנדסברגר, אימפרסיוניזמוס ואכספרסיוניזמוס: מבוא לאמנות החדשה, ברלין: רִמון, תרפ"ג.
• פריסטוק ג'יימס, אמריקה הלטינית בהווה ובעבר, תל אביב: י. שרברק, 1954.
• לאה הבל, אסופי מהגליל: רומן, תל אביב: ש’ זימזון, 1969.‬
• אבא הלל סילבר, במה נבדלת היהדות: מחקר על אופיה של היהדות, תל אביב: מסדה, תשכ"א.
• ארתור קסטלר, גנבים בלילה, ירושלים: ערי ז’בוטינסקי, תש"ז, אחיאסף, 1971, תש"ט.
• שמעון דובנוב, דברי ימי עם עולם: תולדות עם ישראל מימי קדם עד היום הזה, תל אביב: דביר, תרפ"ט–תשכ"ח.
• צ'ארלס דיקנס, דוד קופרפילד, תל אביב: י' שרברק, [תשי"-].
• רפאל בוזוני, הרפתקאות סטנלי באפריקה, תל אביב: יוסף שרברק, [תשל"א 1971].
• סטיוארט שלום רוזנברג, ואהבת: אהבה במקרא לאור תורת הנפש, תל אביב: ניב, 1965.
• בן-ציון כ"ץ, זכרונות: חמישים שנה בהיסטוריה של יהודי רוסיה; תרגם וערך ברוך קרוא, תל אביב: נ' טברסקי, תשכ"ג.
• פיודור דוסטויבסקי, החטא ועונשו, תל אביב: אור עם, תשל"ג, תש"ם. ‬
• פרנץ וורפל, ירמיהו איש ענתות: רומן היסטורי, תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ו, תש"ז, תשי"ב. ‬
• ג’.ר. היקס, הכלכלה בימינו; עריכה כלכלית: נחום גרוס, ‬תל אביב: י. צ'צ'יק, [תש"י -], תשי"ג.
• מאה משל ומשל: משלי איזופוס אבי אבות המשלים, מסֻפרים בעברית על פי הנסח האנגלי של מונרו ליף, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשי"א.
• ה.ג. ולס, ג'וליאן הכסלי, ג.פ. ולס, מדעי החיים; תרגום מאנגלית: ש. בס, ראובן גרוסמן, עבר הדני [=אהרן פלדמן] וב. קרופניק; עריכת הסגנון בידי אשר ברש, תל אביב: מצפה, תרצ"ב-תרצ"ד, תרצ"ח, תש"ן, תש"ט.
• קרל שווארץ, מורה דרך לאמנות, ירושלים: ראובן מס, 1946.
• ספר המחשבות הישראליות; מלוקט ומסודר על ידי הרב הראשי יוסף צבי הרמן הרץ, תל אביב: מצפה, תש"ג, תש"ד.
• אריך אוארבך, מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב; הוסיף מבוא דב סדן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ח, תשכ"א, תשכ"ט, תשמ"ג.
• קרל מרקס, מלחמת המעמדות בצרפת, תל אביב: חברה, [תרצ"-?].
• פרנץ פרידריך פון אונרו, הנציונל סוציליזם, [תל אביב: חברה, תרצ"ב. (Unruh)
• שטפן צווייג, העולם של אתמול, תל אביב: צ' ליינמן, תש"ד, תש"ט.
• הינריך אדם מילר, על היֹפי: דרושים שנדרשו ברבים בעיר דרזדן בשנות 1807-8, ורשה: שטיבל, תרפ"ב.
• וו. יאן,‫ צ'ינגיס-חאן: ספור המעשה מחיי אסיה העתיקה, תל אביב: טברסקי, תש"ו.
• יצחק בשביס-זינגר,‫ הקוסם מלובלין, בני ברק: מועדון ישראלי לתרבות, 1970, 1979, 1981, 1983.
• גריגורי גרבנייב, קרבות מתחת לים הקרח: ספור דמיוני, תל אביב: שרברק, [תשי"-].
• ז'ול ורן, קריית שטן, תל אביב: יזרעאל, 1945, 1961, 1966.
• מרי א’ נאורס, תולדות סין, תל אביב: שרברק, [1954]. ‬
• גריגורי גרבנייב, תחנה מעופפת: ספור דמיוני, תל אביב: ש’ שרברק, 1972.
• זאב ז'בוטינסקי, שמשון: רומן; הציורים מאת נחום גוטמן, תר"ץ, ת"ש, תש"ה, ירושלים: ע' ז'בוטינסקי, תשי"ט.
• פרסי קוטס, שניהם יחדו: ספור הרפתקאות, תל אביב: י’ שרברק, 1950.
• אוטו מנכן-הלפן, שליש האנושות: ספר המזרח הרחוק, תל אביב: חברה, תרצ"ג.
• סנט ג’ון,‫ ‬שלום פשוטו כמשמעו, ירושלים: אחיאסף, 1949.
• אלן נווינס והנרי סטיל קומאג'ר, תולדות ארצות הברית, תל אביב: י. שרברק, תש"ה, [תשי"-]. ‬
• פריץ גץ, תולדות העיתונות העולמית,‫ ירושלים: ראובן מס ('ספרית מס למדע פופולרי'), 1951.
• יצחק משה אלבוגן, דברי ימי ישראל במאת השנים האחרונות, תל אביב: יזרעאל, 1947, תשי"ג 1952, תשט"ז.‬
• יצחק משה אלבוגן, תולדות התפִלה והעבודה בישראל, ירושלים: דביר, תרפ"ד.
• פול גרייב, תולדות מאה סימפוניות מובחרות ויוצריהן; תמונות הקומפוזיטורים מצוירות בידי יוסף בס, תל אביב: צ' ליינמן, תש"ה, תשי"ג. ‬

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של ברוך קרוא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי ברוך קרוא בפרויקט בן-יהודה
• ברוך קרוא, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ברוך קרוא באתר האקדמיה ללשון העברית
• דוד תדהר (עורך), "ברוך קרופניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1942
• נתן גורן, 40 שנה על הדוכן (לברוך קרופניק-קרוא), דבר, 26 בינואר 1951
• ד. ל., מעט לעט: ארבעים שנה, מעריב, 16 במרץ 1951
• מת הסופר ברוך קרוא, דבר, 20 באפריל 1972

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30513364ברוך קרוא