ילדי רב החובל גרנט
 | |
| עטיפת הנוסח עברי של בינה אופק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ז'ול ורן |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | הרפתקאות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1867-1868 |
| מספר עמודים | 168 (מהדורה עברית מ-1999) |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | עקיבא רוזנבום, ע. בן אברהם, אליעזר כרמי, אביטל ענבר, מיכה פרנקל, בינה אופק |
ילדי רב החובל גרנט (בצרפתית: Les Enfants du capitaine Grant) הוא רומן הרפתקאות שנכתב על ידי הסופר הצרפתי ז'ול ורן.[1] הרומן פורסם בין השנים 1867 ל-1868. הספר מתאר את מסע משלחת הלורד אדואר גלֶנֶרבָאן, בספינתו דֶנקֶן, לחילוצו של רב החובל הארי גרנט, אשר ספינתו נטרפה במימי האוקיינוס וממתין לבוא המצילים. ילדיו של רב החובל, מרי ורוברט גרנט, מצטרפים למשלחת החיפוש אחרי אביהם.
תחילתה של העלילה בהפלגת הבכורה של ספינתו של הלורד למפרץ מול עיר הנמל גלאזגו שבסקוטלנד. משתתפי ההפלגה צופים בכריש מיוחד במינו השוחה מולם. הכריש ניצוד ובבטנו הם מגלים בקבוק ובו מגילות בשלוש שפות, ובהן מבקש הקפטן גראנט כי יחושו להצילו. המגילות ניזוקו מאוד מהשהייה בים ולכן מתקשים אנשי צוותו של הלורד לפענח את המיקום בו נמצא רב החובל. הנתון הודאי היחיד הוא כי הוא נמצא אי שם בדרום כדור הארץ, בקו הרוחב 37°.
גלברבאן מרכיב משלחת ויוצא עם ספינתו למרחבי האוקיינוס השקט. הם מסיירים בכדור הארץ בשלושה אזורים:
- תחילה הם מגיעים לצ'ילה שבדרום אמריקה. שם הם מחליטים לעבור בדרך היבשה, מהרי האנדים עד לערבות הפמפס שבארגנטינה. בדרך יפגשו באיתני הטבע: רעידות אדמה, להקות זאבים טורפים ושטפונות ענקיים.
- הם מפליגים לדרום אוסטרליה. גם שם ינועו מחוף לחוף. בדרך יפגשו את התושבים המקומיים ואת המהגרים מאנגליה, כולל חבורת פושעים המתנכלת להם.
- הם נותרים ללא הספינה ומבקשים לשוב לאנגליה באמצעות אוניה המפליגה מניו זילנד. אבל במקום להגיע לנמל אוקלנד הם נופלים בשבי המאורים. הם ניצלים באמצעות ספינתם "דנקן", שסברו שנחטפה. במקרה הם מגיעים לאי בו נמצא הקפטן גראנט.
לאוניה עולה, בטעות, גאוגרף צרפתי, בשם ז'ק אליָכין פרנסואה מארי פָּאגָאנֶל, מזכיר החברה הגאוגרפית של פריז. בכוונתו היה לעלות על אוניה אחרת וליעד אחר, להודו. תפקידו בעלילה הוא לפרש את כתב החידה שהיה בידם (המורכב ממגילות מקוטעות בשלוש שפות) ולתאר בפני קוראי הספר את ההיבטים הגאוגרפיים של הארצות שבהן יבקרו. הצטרפות איש המדע לעלילה הייתה מקובלת בספרות המאה ה-19 בכלל ובכתביו של ז'ול ורן בפרט. כך, אחד הגיבורים הראשיים של מסע אל בטן האדמה הוא פרופסור אוטו לידנברוק, ובספר 20,000 מיל מתחת לפני הים זהו תפקידו של פייר ארונקס, פרופסור מהמוזיאון של פריז. חשיבותו של מדע הגאוגרפיה מודגמת בסיפור בו המשלחת מוצאת בערבה האוסטרלית יליד מקומי, בן שמונה, לבוש בגדים אירופאיים, שלמד בבית הספר של המיסיון מקצועות לימוד כמו מתמטיקה וגאוגרפיה. הפרופסור הצרפתי בוחן את ידיעותיו בגאוגרפיה ומסכם : פרא צעיר זה זכה כבר בהשכלה שרוממה אותו מהמוצא הנחות.[2]
עלילה
ב-26 יולי 1864 יצא ספינת שעשועים מפוארת בשם דֶנקֶן לשיט מבחן מול נמל גלאזגו שבסקוטלנד. הספינה הייתה בבעלות הלורד אדואר גלֶנֶרבָאן בן 32.[3] עמו הייתה רעייתו הצעירה, ליידי הלנה טוֹפְנֶל, בת 22, בתו של נוסע שהתמחה במדע הגאוגרפיה ובעל ניסיון במסעות ברחבי העולם. כן בצוות אחד מדודניו של הלורד, רב-סרן מק נאבס, אשר יספק את הידע הביטחוני למשלחת. רב החובל האוניה, ג'ון מנגלז, צופה בים בכריש יוצא דופן. הוא מורה לצוד אותו וכאשר מבתר את בטנו, טום אוסטין, סגן רב החובל, מוצא בתוך הדג בקבוק זכוכית אטום ובו שלוש מגילות: באנגלית, גרמנית וצרפתית. הם מגיעים למסקנה כי הפיענוח של המגילות מציג את המסר הבא:
7 יוני 1862...הספינה בעלת שלושת התרנים "בריטניה" מגלאזגו...טבעה...(ב)גוניה...האוטרל (יה)...לאדמה (הגיעו)...קפיטן גראנט ושני מלחים...היבשה...אכזרים...ילידים...מסמך זה...נשלח מקו הרוחב 37°11°. חושו לעזרתנו. תודה.
ובצרפתית :
juin 1862...trois-mâts Britannia...Glasgow 7
sombré...gonie ...austral à terre...deux matelots capitaine Gr...abor contin...pr...cruel indijeté ce document ...de longitude et 37° 11′ de latitude.... Portez-leur secours perdus
הם מגלים כי בספרי ההפלגות בנמל גלאזגו נרשם, כי האונייה "בריטניה" עם הרב חובל גראנט, יצאה להקים מושבה חדשה "סקוטלנד-חדשה", בדרום האוקיינוס השקט. הקושי העיקר היה העדר המיקום המדויק של הספינה הטרופה ורק קו הרוחב היה ידוע. לכן, מסע החיפושים של המשלחת התבצע לאורך קו רוחב זה ברחבי העולם.
לורד גלנרוון פרסם מודעה בעיתון והכריז על מציאת המכתב. בעזרת המודעה שני ילדיו של רב החובל, מרי בת 16 ורוברט בן 12, הגיעו אל הלורד והצטרפו למשלחת החיפושים.
חלק א': בדרום אמריקה
עיון במילים הבאות מתוך המכתב: gonie, terre, cruel indi. מעלה את ההשערה כי רב החובל גראנט ושני המלחים שעימו נמצאים בחלק הדרומי של דרום אמריקה באזור פטגוניה כפי שנגזר מחלק המילה המופיע במכתב - "gonie".
לורד גלנרבאן והצוות אשר עמו מחליטים להפליג בספינה דנקן לאוקיינוס האטלנטי. הספינה בנויה היטב למשימה כזאת ומצוידת בכל הדרוש, אפילו הציבו בה קנה של תותח על כל מקרה שיהיה צורך. הם חולפים באוקיינוס על פני על פני איי מדירה (Madeira), האיים הקנריים, ויוצאים דרך מצר מגלן מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. אחרי 42 יום הם הגיעו לעיר הנמל קונספסיון (Concepción, Chile) שבצ'ילה בדרום אמריקה. כאשר הם חולפים מסביב לחופי דרום אמריקה הם עוקבים אחרי אתרים מועדים לפורענות לאורך קו הרוחב 37° - אולי יימצאו בהם את שרידי האוניה "בריטניה" של רב החובל גראנט - כך הם ייעשו, בהמשך, לאורך כל הדרך. מאוכזבים מתוצאות המסע בים הם מתיעצים עם הגאוגרף הצרפתי, פאגאנל, המגיע למסקנה כי רב החובל גראנט "נפל בשבי" ולא "יפול בשבי". כלומר הוא נמצא במקום שביו ומקום זה לא חייב להיות לחופי האוקיינוס. הוא מעלה את ההשערה כי שוביו העלו אותו ליבשה ואת הבקבוק, כנראה, רב החובל גראנט השליך באחד הנהרות הנשפכים לאוקיינוס. הם מחליטים לחצות את יבשת דרום אמריקה, ממערב למזרח, או כביטוי אחד המקומיים "מהשקיעה עד הזריחה", לאורך קו הרוחב 37°, ולנסות לאתר את רב החובל ליד אחד הנהרות שהם יחצו בדרך.
הם יוצאים לדרך עם שיירת פרדות, עולים לפיסגות הרי האנדים ומגיעים למעבר "אנטוקו" (Antuco) בגובה 2985 מטר מעל פני הים ומגלים כי רעידת אדמה הרסה את המעבר ושיירת הפרדות חוזרת לבסיסה. הם נשארים בודדים בפיסגת הרי האנדים. המשלחת יורדת מההרים ורעידת אדמה מדרדרת אותם מההר לתחתית ההר (ראו בתמונה). רוברט בן 12 נעלם והם צופים בציפור הקונדור, המרחף באוויר, ואוחז את הנער בצפורניו. ירייה נשמעת והקונדור מנחית את רוברט בשלום. היורה מתגלה בתור "מורה דרך" במקצועו. הוא מארגן למשלחת שיירה חדשה והם יוצאים בדרך לחוף אוקיינוס האטלנטי, היכן שתמתין להם ספינתם "דנקן". הם נמצאים לרגלי מורדות הרי האנדים המזרחיים, ה"קוריליירה" (Cordillera) ובאים אל שפלת הפמפס של ארגנטינה. האזור המישורי, מזרחית להרי האנדים, כולל שלוש רצועות גאוגרפיות: שטח רציף של צמחייה נמוכה ושיחים, לאחריה שטח שצומח בו רק עשב, המועד לשריפות ורצועה שלישית של שטחים חקלאיים מעובדים על ידי מהגרים מאירופה. בדרך הם עוברים נהרות אחדים, שם הם מצפים למצוא את רב החובל גראנט ומלחיו. בדרך הם מותקפים על ידי להקות זאבים מורעבים, כאשר בעזרת אומץ ליבו של הנער בן 12 הם ניצלים ממוות. הם צופים בשטפון ענק הגורף כל מה שנמצא בערבות הפמפס. הם מטפסים על עץ אגוז ענק מהמין " l’ombu " ,[4] אשר יהיה, לימים אחדים, ביתם. כאשר העץ ה"אומבו" קורס הוא ישמש להם כרפסודה, עימה יגיעו, בתום מסע של חודש ימים, לחוף האוקיינוס האטלנטי. בחוף הם פוגשים את הספינה דנקן עם שאר הצוות, אשר בדרכו לארגנטינה מהאוקיינוס השקט, עובר דרך מסלול אלטרנטיבי, עוקף את כף הורן, תוך בדיקת האפשרות כי ספינתו של רב החובל גראנט, "בריטניה", אכן הגיעה לקצה הדרומי של דרום אמריקה. בסופו של דבר, ההשערה כי מקום הימצאם של הניצולים היא פטגוניה, יורדת מהפרק.
חלק ב': באוסטרליה
חברי המשלחת בוחנים שוב את תוכן המגילה שמצאו במעי הכריש. הגאוגרף הצרפתי נותן פרוש חדש לשתי מילים - "austral" - הכוונה לאוסטרליה ו-"indu"- הכוונה לילידים - "indige'nes" - לא לאינדיאנים. מילה נוספת תומכת בהשערה כי מדובר באוסטרליה היא ה-"contin" - הכוונה ל"יבשת" אוסטרליה, כמובן, ולא לאיי ניו זילנד שגם הם נמצאים על אותו קו רוחב. אשר למילה - "gunia" -, הם מגיעים למסקנה כי מדובר בסיומת של שם לא מוכר.
הם מפליגים מאמריקה לאוסטרליה, בדרך הישרה, בהתאם לנתיב לאורך קו-הרוחב 37°. האורך המשוער של הנתיב הוא 15,257 ק"מ.[5] הם עוצרים באחד האיים בדרך וז'ול ורן מתאר את ילדיהם של הזוגות המעורבים, הגרים באי, זוגות של אנגלים ואמריקאיים ושל כושיות הוטונטוטיות, כ"תערובת לא נעימה של אופי סקסוני נוקשה וצבע עור אפריקאי שחור". בכף התקוה הטובה הם מעמיסים פחם. עוד עצירה אחת ב"איי אמסטרדם" - מקום מקלט לימאים שספינתם נטרפה. בכל מקום המשלחת מסיירת ומנסה למצוא את עקבות ספינתו של רב החובל גראנט, ללא הצלחה.
בינתיים הסופר הצרפתי מפתח עלילה רומנטית בין רב החובל, המסביר את פלאי הנסיעה בים, לעלמה גראנט. הצופים בעלילה מסכמים: "קפיטן גראנט יהיה מרוצה".
כעבור ארבעים יום[6] הם מגיעים לחופי דרום-מערב אוסטרליה, סוקרים את החוף במטרה למצוא שרידים לספינה שנטרפה ועולים ליבשה. ההנחה של פאגאנל היא שגראנט שבוי בידי ילידים אוסטרליים. הוא מוסיף כי ילידי אוסטרליה אינם צמאי דם ולניצולים לא נשקפת סכנה. הם מחליטים לחצות את היבשה, שוב לאורך קו הרוחב 37°: 350 ק"מ בחודש ימים. הם מגיעים לחווה חקלאית ומוצאים שם את איירטון, המציג את עצמו כרב מלחים לשעבר של האונייה "בריטניה", ספינתו של רב החובל גראנט. איירטון מספר להם כיצד ניצל מהאוניה "בריטניה" של רב החובל גראנט ומציע להם לקחת אותם למקום התרסקותה של "בריטניה", בחוף המזרחי של אוסטרליה. גם התאריך שבו הוא נוקב כמועד לטביעת האוניה מתאים לכתוב במגילה.[7] רב-סרן מק נאבס חושד בזהותו אבל כאשר הוא מציג את חוזה ההעסקה שלו עם קפטן גראנט החששות נמוגים, מה עוד שהוא מספר להם חויות מימי שהותו עם רב החובל בסקוטלנד. הם מתיעצים על סכנות הדרך והחשש היחידי הוא מפושעים שהוגלו מבריטניה לאוסטרליה ומסתובבים חופשי באזור. איירטון מקבל על עצמו להיות מורה דרך ולהוביל אותם למקום המשוער של טביעת הספינה. המשלחת יוצאת לדרך עם מרכבה, סוסים ושוורים. הם חולפים באזור שומם, הדומה לפמפס הארגנטיני. עוצרים בחוות חקלאיות המצויות בדרך. נפגשים עם החי והצומח האופייניים ליבשת: עץ האקליפטוס, הקנגורו וצופים בהפעלת הבומרנג. במסלול יש גם כמה עיירות של כורי זהב.
בשלב מסוים מתחילים להתרחש בדרך שורה של אירועים מוזרים:
- הכרכרה של הנוסעים שוקעת בקרקעית הנהר, הציר הקדמי שלה נשבר וסוס אחד מאבד את פרסותיו. פרזל מקצועי מובא למקום מעיר שכנה על ידי איירטון ומצייד את הסוס בפרסות חדשות עם סימן כך שניתן יהיה לעקוב אחרי המשך מסעם.
- הם מגיעים לגשר רכבות שנהרס. מסתבר כי שודדים פגעו בגשר, ניתקו את הקרון האחרון, שבו היה מטען יקר ערך, שדדו את תוכנו ונעלמו. הקטר ושאר קרונות הרכבת, עם הנוסעים, ירדו למצולות הנהר.
- ידיעה בעיתון מוסרת כי פושעים שנמלטו הם האחראים לתאונה.
- והנה מודעה מתפרסת בראש חוצות: בראש הפושעים נמלט מהכלא בשם "בן ג'ויס" ופרס גדול מוצע למסגירו.
- המשלחת מגלה כי בלילה יש מי שעוקב אחרי המתרחש במחנה.
- הם מגיעים להרי האלפים של אוסטרליה ושם הסוסים והשוורים מתים מסיבה לא ידועה והעגלה שוקעת בבוץ ללא אפשרות לנוע.
איירטון מציע כי יימסרו לו ייפוי כח לרב המלחים שנותר על סיפונה של האונייה "דנקן" והוא ידאג כי האוניה תגיע מהר ככל האפשר לחוף הקרוב אליהם. הם מסרבים לו ומבקשים להמשיך לפי התוכנית.
בינתיים, רב הסרן מגלה לנוכחים כי, לדעתו, איירטון אינו אלא "בן ג'ויס" והוא אחראי לכל האסונות שפקדו אותם. איירטון שומע את דבריו, יורה בלורד ופוצע אותו קל ונמלט. ואז, המשלחת מחליטה כי אחד מאנשי הצוות יוצא עם המכתב לרב המלחים ויורה לו להפליג עם האוניה דנקן לקראתם. האיש נפצע והמכתב נחטף ממנו על ידי הכנופיה הנוטלת, לכאורה, את השליטה על האוניה. המשלחת נשארת ללא רכבים ובהמות רחוק מהחוף האוסטרלי. אחרי שבוע הם מגיעים לחוף ומקבלים מברק כי דנקן הפליגה, לפני עשרה ימים, לכיון בלתי ידוע. עכשיו לא נותר להם אלא לשוב לסקוטלנד, את קפטן גראנט הם כבר לא יימצאו.
חלק ג': בניו זילנד
חברי המשלחת מוצאים עצמם חסרי כל בעיר החוף בדרום אוסטרליה: ללא הספינה דנקן וללא רב החובל גראנט. מה שנותר לעשות הוא לשוב הביתה. הם מחפשים אוניה המפליגה למלבורן ומשם לאנגליה ואַין. לאחר מחשבה נוספת, הם מגיעים למסקנה, כי יוכלו למצאו אוניה שתקח אותם חזרה למולדת בעיר הנמל אוקלנד שבניו זילנד. מנמל זה יש סיכוי למצוא אוניה המפליגה לאירופה. הם מוצאים ספינה בשם "מאקוורי" במצב רעוע עם רב חובל שיכור וחמישה מלחים לא ממושמעים. המשלחת מחליטה כי מדובר בהפלגה של שבוע ימים וכי הם בעלי ניסיון בספנות ובלית ברירה יטלו את השליטה על האוניה.
פאגאנל, הגאוגרף הצרפתי, מספר להם על תולדות גילוי האי ועל התושבים השבטים המאורים. הספר מרחיב בתיאור מפורט של הנסיבות שבהם השבטים אכלו "בשר אדם" - מאחיהם ומהאדם לבן. וכך ז'ול ורן מתאר אותם: "גזע פקח, צמא דם, אוכלי אדם, תאבי בשר אנשים, טועמי אחיהם האנתרופולוגיים לא מצפים כי הם יגלו רחמים".[8]במשלחת שורר חשש רב מהעובדה כי הם עלולים להתקל בדרכם בבני השבט "אוכלי האדם". אמנם נתיב האוניה הוא לעיר נמל, אבל האוניה, במצבה הנוכחי, עלולה להסחף ליבשה ולהגיע אפילו לחוף לא ידידותי. הם גם קראו בעיתונות האוסטרלית כי מתנהלת מלחמה בניו זילנד. התושבים המקומיים לא מוכנים לקבל את מרות השלטון הבריטי.
אך בלית ברירה, הם מפליגים לניו זילנד ואכן הגרוע מכל קורה. סערה מטילה את הספינה על "שונית" והיא עולה על "שרטון" חול. רב חובל עם הצוות נוטש את האוניה יחד עם הסירה היחידה שבה. המשלחת מנסה להיחלץ מהשרטון באמצעים שונים. הם אפילו נעזרים בכוחם הפיזי של הנשים ובשעת גאות הם מנסים להוריד את הספינה מהשרטון. הכול במטרה להימנע מלרדת לחוף ולהפגש עם שבטים אוכלי אדם. בסופו של דבר, הם מגיעים למסקנה, כי הדרך היחידה לשוב הביתה היא באמצעות בניית רפסודה שתביא אותם לחוף ומשם תוך ימים אחדים יגיעו ברגל לנמל אוקלנד. ואכן, הם יורדים לחוף, צועדים ליעדם ובלילה הם חונים, ללא ידיעה מראש, בלב כפר ילידים. הם נופלים בשבי וראש השבט מכריז שהם יוחלפו במנהיג הנמצא בידי האנגלים. כאשר מתברר כי המנהיג הוצא להורג נקבע מועד להריגת חברי המשלחת. אך כאשר הם הובלו לשבי, רוברט בן ה-12, הצליח לברוח ובעזרת תחבולה הוא מבריח אותם מהשבי. הקבוצה נמלטת, אנשי השבט רודפים אחריהם והם עולים להר שבו קבור מנהיג מאורי. ההר נחשב לטאבו והפראים אינם רשאיים להיכנס לתחומו. מההר הם צופים באוניה דנקן השטה בים. בלית ברירה הם נסים לאוניה ומגלים כי איירטון כבול בתאו ואת אשר זמם לעשות, להשתלט על האוניה, הוא לא הצליח להוציא לפועל. הם מנסים לדלות ממנו פרטים על מקום הימצאות רב החובל גראנט והוא מציע עסקה: הוא יגלה את כל הידוע לו והם ישאירו אותו על אי בודד ולא יסגירו אותו לשלטונות בריטניה. הם מסכמים ומתברר כי הוא לא יודע דבר על גורלו של הרב חובל, לאחר שהוא הוריד אותו לחוף האוסטרלי. דבר אחד כן ידוע לו: רב החובל גראנט התכוון לנסוע לניו זילנד ולנסות למצוא בה מקום למושבה סקוטית חדשה שהוא רצה להקים.
הם מפליגים לאי בודד בשם "מריה טרזה" ומחליטים כי זה יהיה מקום גלותו של איירטון. כאשר הם מתקרבים לאי הם מגלים כי שלושה אנשים מנפנפים להם בדגל בריטי. היו אלה : רב החובל גראנט ושני המלחים אשר עמו. הם כבר שנתיים באי הבודד, הנמצא רחוק מנתיבי ההפלגה של האוניות. מתקיים מפגש חם, האוניה חוזרת לגלאזגו ובתו, מרי, נישאת לבחיר ליבה רב החובל של דנקן וגם פאגאנל, הרווק הצרפתי, מוצא את בחירת ליבו.
נשארה רק שאלה אחת: מה הם לא הבינו במכתב שנשלח בבקבוק. רב החובל גראנט מסביר להם מה היה כתוב במכתב המקורי: ב-27 יוני 1862, הספינה "בריטניה", בעלת שלושה תרנים, מגלאזגו, אבדה במרחק 1,500 ליגות מפטגוניה, בחצי כדור הארץ האוסטרלי. לאדמת האי טבור הגיע רב החובל גראנט ושני מלחים. הם במצוקה אכזרית. מכתב זה נשלח מקו הרוחב 37°11° וקו אורך 153°. בואו לעזרתנו אחרת אנו אבודים.[9]
ההמשך בספר אי התעלומות
השאלה מה עלה בגורלו של איירטון נענית בספר אחר של ורן - אי התעלומות. באי התעלומות מסופר על קבוצה של אנשים שנתקעים על אי בודד הנמצא בסמוך לאי עליו הושאר איירטון. גיבורי הספר מוצאים את איירטון 13 שנה לאחר שהושאר על האי ומטפלים בו לאחר שמצבו הנפשי הידרדר. איירטון מתוודה על חטאיו ועוזר למציליו להילחם בפיראטים שתקפו אותם. בסוף הספר האי עליו נמצאים הגיבורים מתפוצץ עקב התהליכים הגאולוגיים המתרחשים בו, והגיבורים ניצלים בזכות משלחת של הלורד גלנרוון שבאה לאסוף את איירטון שעונשו הסתיים.
היבטים מדעיים
הספר מוקדש לחקר מדע הגאוגרפיה: מהכרת מפות, תולדות גילויי היבשות והתכונות הפיזיות, הכלכליות והאנושיות של הארצות בהן הן יעברו.
- ספינת מפרשים והקיטור דנקן - היו לה שני תרנים: קדמי ואחורי, מערכת מפרשים הכוללת כעשרה מפרשים, ומנוע בעל עצמה של 160 כוחות סוס, שהביא את מהירות האוניה ל-17 קשר. ( חלק ראשון, פרק חמישי)
- מתי גילוי ארץ חדשה מביא לגילוי יבשת חדשה - הגאוגרף של המשלחת מספר כי קולומבוס היה באמריקה ארבע פעמים וחשב שהגיע להודו או סין. רק ממשיכי דרכו שהגיעו צפונה ודרומה מאדמה אליה הגיע קולומבוס ומצאו כי רוחב הארץ מתאים יותר ליבשת חדשה מאשר לחוף ימה של ארץ קיימת. כאשר הספן פרדיננד מגלן הקיף את יבשת אמריקה, בשנת 1520, ומצא כי הגיע לאוקיינוס חדש האוקיינוס השקט הגיעו למסקנה כי האדמה אליה הגיע קולומבוס היא יבשת היא חדשה, העולם החדש. ( חלק ראשון, פרק תשע)
- בהרי האנדים, 3,000 מטר מעל פני הים, די לחמם את המים ל-90° כדי שירתחו - נקודת הרתיחה של המים יורדת ככל שעולים מעל פני הים. ( חלק ראשון, פרק שתים עשרה).
- האקלים של אוסטרליה הוא מוסרי - עשיר בחמצן, דל בחנקן, הרוחות לא לחות ומרבית המחלות לא מוכרות בו. המתכות לא מחלידות. אפילו הפושעים המגיעים לאוסטרליה משתקמים תוך מספר שנים. ( חלק שני, פרק תשע).[10]
- בחצי כדור הארץ הדרומי, חודש דצמבר הוא החודש החם ביותר בשנה- ( חלק שני, פרק עשר).
- מציאת מיקום על פני כדור הארץ, כאשר לא רואים את האופק - המשלחת בים ניו זילנד. למציאת המיקום יש צורך בשנתון של מצפה כוכבים כמו בגריניץ ובסקסטנט. כדי להשתמש בסֶקְסטַנט יש לכוון את העדשות אל האופק האמיתי, שבו מתמזגים זה בזה הים והשמים. לפניהם לא היה אופק כזה ולכן לקחו אגן מלא זפת נוזלית . ( חלק שלישי, פרק חמישי)
תרגומים לעברית
הספר תורגם פעמים רבות לשפה העברית:
- ילדי רב החובל גרנט: נסיעה סביב הארץ. רומן בשלשה חלקים - תרגם לעברית על ידי עקיבא רוזנבוים ; בעריכת ישראל אליהו הנדלזלץ הוצאת אלטניילאנד (וורשה) בשלושה כרכים.
- ילדי רב החובל גרנט: נסיעה סביב הארץ. רומן בחמישה חלקים - תרגם עקיבא רוזנבום, הוצאת יוסף שמעוני 1943 בחמישה כרכים.
- ילדי רב החובל גרנט: ספור בשישה חלקים - מתרגם בידי עקיבא רוזנבום ; וערוך בידי י. א. הנדלזלץ. מהד’ חדשה, מתקנת ומנקדת / ערוכה בידי יצחק אבנון. הוצאת יוסף שמעוני 1950 בשישה כרכים.
- רב החובל האבוד - תרגם ועבד ג. בן חנה הוצאת יזרעאל 1953 ובו 103 עמודים.
- ילדי רב החובל גרנט - מספר על ידי ע. בן אברהם, קלסיקונים לילדים 1966 ובו 63 עמודים.
- ילדי רב החובל גרנט - תרגם מאנגלית אליעזר כרמי, הוצאת רביבים 1980 ובו 28 עמודים צבעוניים.
- ילדי רב החובל גראנט - תרגם אביטל ענבר, הוצאת ספרית פועלים 1981 ובו 524 עמודים בשני הכרכים.
- ילדי רב החובל גראנט - תרגם מיכה פרנקל, איורים מן המהדורה המקורית, הוצאת ספרית מעריב 1994 ובו 480 עמודים.
- ילדי רב החובל גראנט - נוסח עברי בינה אופק, הוצאת עופרים 1999 ובו 188 עמודים.
תרגום ליידיש בשם "די קינדער פון קאפיטאן גראנט" יצא בוורשה בשנת 1927 בערך.
קישורים חיצוניים
- צבי הראל, אוסף צבי הראל אודות ז'ול ורן, לזכרו של בנו "גלעד הראל"
- צבי הראל, תרגום הספר מצרפתית לאנגלית
הערות שוליים
- ^ שם הספר בתרגום האנגלי : In Search of the Castaways "בחיפוש אחרי הניצולים"
- ^ בצרפתית :Mais une intelligente physionomie le distinguait, et certainement l’éducation avait déjà relevé ce jeune sauvage de sa basse origine
- ^ אחד משישה-עשר עמיתי מלך הסקוטים היושבים ב"בית העליון" וחבר מועדון ספינות המלכותי של נהר התמזה
- ^ בגובה 30 מטר ומרחב סיכוך בהיקף של 108 מטר
- ^ במדויק מ: Cape Bernouilli)australia) from Cape Corrientes (America)
- ^ בינתיים מסתבר כי במגילה נמחקה ספרה ולכן הייתה אי התאמה בין המועד שבו רב החובל דיווח על משלוח ההודעה לבין המידע הכתוב ביומני הנסיעות וכך ההפלגה שלו ארכה מ-30 במאי עד 27 ביוני, כ-40 יום, כפי המסלול שעשו עתה, ולא 7 ביוני, כפי שנרשם במגילה - הספרה 2 בעשרות נמחקה - הזמן הקצר שהתקבל הטעה אותם והביא אותם לחפש את רב החובל בדרום אמריקה
- ^ ראו הערה קודמת
- ^ ובצרפתית עסיסית: Il ne s’agit pas d’une race intelligente et sanguinaire, de cannibales friands de chair humaine, d’anthropophages dont il ne faut attendre aucune pitié
- ^ בצרפתית: « Le 27 juin 1862, le trois-mâts Britannia, de Glasgow, s’est perdu à quinze cents lieues de la Patagonie, dans l’hémisphère austral. Portés à terre, deux matelots et le capitaine Grant ont atteint à l’île Tabor..., continuellement en proie à une cruelle indigence, ils ont jeté ce document par 153° de longitude et 37°11′e latitude. Venez à leur secours, ou ils sont perdus..
- ^ למי שלא מאמין, להלן התרגום בצרפתית, נאום פרופ' פאגאנל:
Mais cela est ! Et les malfaiteurs, transportés dans cet air vivifiant et salubre, s’y régénèrent en quelques années. Cet effet est connu des philanthropes. En Australie, toutes les natures s’améliorent
ובעברית: אבל זו עובדה. אסירים שהובאו לאן התחדשו באקלים המועיל לבריאות, תוך שנים אחדות. נדבנים (philanthropes) מכירים בכך. באוסטרליה הטבעיים טובים יותר.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ילדי רב החובל גרנט |
29137954ילדי רב החובל גרנט