דורי מנור

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. דורי מנור (נולד ב-11 בספטמבר 1971 בתל אביב) הוא משורר, עורך, מתרגם, מסאי וחוקר ספרות ישראלי, חתן פרס יהודה עמיחי למשוררים עבריים ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. בעל תואר אביר במסדר האמנויות של צרפת על תרומתו להפצת התרבות הצרפתית.

עד כה פרסם חמישה ספרי שירה פרי עטו, האחרון שבהם, "נפש אחת אחריך", ראה אור ב-2019, וקודמו, "אמצע הבשר", בעריכת פרופ' דן מירון שאף הוסיף לו אחרית דבר נרחבת, ראה אור ב-2012.

מנור תרגם בין השאר שירה מאת שארל בודלר, סטפאן מלארמה, פול ואלרי, ארתור רמבו, ויקטור הוגו, טריסטאן קורבייר, פדריקו גארסיה לורקה, ו"ה אודן, אלן גינזברג ואחרים. כמו כן תרגם יצירות פרוזה, מחזות והגות מאת וולטר, רנה דקארט, מולייר, גוסטב פלובר, פרנסואז סגאן, ז'ול ורן ואחרים. ב-2005 יסד את כתב העת "הו!" המוקדש לפרסום שירה, פרוזה, מסות ותרגומים. ערך, בין השאר, את ספרי השירה של אנה הרמן, סיון בסקין, עמרי לבנת, עומר ולדמן, אורין רוזנר, יאיר דברת, דוד ניאו ביחבוט ויחזקאל רחמים.

ביוגרפיה

מנור החל לכתוב שירה מגיל צעיר. את שירותו הצבאי עשה כעורך ומפיק בגלי צה"ל. לאחר מכן הקים עם חבריו אורי פקלמן וגל קובר את כתב העת לשירה "אֵב", שזכה לביקורות משבחות.

ב-1995 עבר להתגורר בפריז, שם השלים תואר שני בספרות צרפתית וכללית ובספרות עברית. בהמשך לימד ספרות עברית ותרגום באוניברסיטת INALCO בפריז ויסד את לימודי העברית באוניברסיטת Sciences-Po (המכון הצרפתי הלאומי למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים). לאחר שובו לארץ, ב-2006, לימד באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות נוספים, וב-2017 השלים את עבודת הדוקטורט שלו שהוקדשה לתאוריה של תרגום שירה מצרפתית לעברית. בין השנים 2006 ו-2012 שימש עורך ראשי בהוצאת הספרים של סל תרבות ארצי.

ב-1997 תרגם מנור את ספר שיריו של בודלר "פרחי הרע" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). כמה מהשירים הולחנו על ידי מאור כהן והופיעו באלבום "פרחי הרע - מאור כהן שר בודלר" בשנת 2005.

בשנת 2000 הוציא מנור ספר שירים פרי עטו בשם "מיעוט", בהוצאת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, תל אביב. הספר קצר שבחים רבים משלל מבקרי ספרות בארץ, אך עורר פולמוס בין מנור לבין המשורר נתן זך מעל דפי מוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", על אודות כתיבת שירה בימינו, כאשר מנור תמך רעיונית בחזרה לכתיבה הצורנית, השקולה והמחורזת. הוא כולל מספר תרגומים, בהם של ויקטור הוגו, ויליאם בלייק, גיום אפולינר, פרנסואה ויון, ארתור רמבו, ו. ה. אודן, פול ורלן, ז'ורז' ברסנס וכן משלי לה פונטֶן.

מנור מרבה לשתף פעולה עם מוזיקאים וזמרים, ושירים ותרגומים פרי עטו הולחנו ובוצעו, בין השאר, על ידי: שלומי שבן, רונה קינן, ערן צור, אסף אמדורסקי, רם אוריון, נינט טייב, יוני רכטר, נסרין קדרי, אסף אבידן, קרן אן ואורי מרק.

בשנת 2005 הושק כתב העת הספרותי "הו!" בעריכת מנור. כתב העת ביקש להשיב לשירה את מקומה המרכזי בתרבות העברית, ולהעמיד על במת הספרות דור חדש של סופרים ומשוררים. עד כה ראו אור שישה עשר גיליונות של כתב העת. "הו!" נחשב היום לכתב עת משמעותי ביותר במערכת הספרות העברית, ועל דפיו ראו אור יצירות של סופרים ומשוררים מרכזיים בני דורות שונים, וכן התפרסמו לראשונה יצירות של כמה וכמה סופרים ומשוררים שבהמשך זכו בפרסים יוקרתיים וזכו להצלחה ביקורתית רבה.

בסוף 2005 גם ראה אור ספר שיריו השני של מנור, "בריטון", בהוצאת אחוזת בית. הספר, שעורר הדים רבים בביקורת ובעיתונות, כולל תרגומים למשוררים שונים, בהם פדריקו גארסיה לורקה, ארתור רמבו, ויקטור הוגו, פייר דה רונסאר ואחרים.

בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול, ובשנת 2008 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגומיו מהספרות והשירה הצרפתית.

בשנים 2010–2014 הגיש בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה" מתפייטות - תחילה עם רונה קינן, אחר כך עם הסופרת אלונה קמחי ועם שלומציון קינן, ולבסוף עם שרהלה בן אשר. לאחר מכן הגיש בגל"צ את התוכנית "בעקבות הזמן האבוד" בערבי שישי.

בשנת 2011 זכה בפרס לעריכה ספרותית מטעם משרד התרבות.

בשנים 2011 ו-2012 פרסם מנור תרגומים ליצירותיהם של שניים מחשובי המשוררים הסימבוליסטיים הצרפתים: סטפאן מלארמה ("הרעם האילם", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012) ופול ואלרי ("בית הקברות הימי ומבחר הרהורים על השירה", נהר ספרים, 2011).

בשנת 2012 ראה אור ספרו "אמצע הבשר, שירים 1991-2011", הכולל שירים חדשים לצד מבחר נרחב מן הספרים הקודמים, ומבחר תרגומי שירה.

בשנת 2015 זכה בפרס יהודה עמיחי.^[1]. כמו כן ערך ספרי שירה מאת אנה הרמן, סיון בסקין, יאיר דברת, דוד (ניאו) בוחבוט, הילית חמו מאיר, דורון כהן, יחזקאל רחמים, ללי ציפי מיכאלי, עמרי לבנת, עומר ולדמן, אורין רוזנר ואחרים. ב-2019 זכה בשנית בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. במאי 2019 זכה בעיטור אביר במסדר האמנויות של צרפת על תרומתו להפצת התרבות הצרפתית. בדצמבר 2019 ראה אור ספר שיריו החמישי, "נפש אחת אחריך" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ספריו

מקור

מעוט: שירים (תל אביב, הקיבוץ המאוחד, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, 2000)
אלפא ואומגה: לברית על פי סדרת ליתוגרפיות מאת אדוַורד מוּנק (עם אנה הרמן. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תשס"א 2001)
בריטון: שירים (תל אביב, אחוזת בית, 2005)
אמצע הבשר, שירים 1991 - 2011, מבחר משיריו, תל אביב, הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, 2012
נפש אחת אחריך, שירים (הקיבוץ המאוחד, 2019)^[2]

תרגום

הספלין של פריז: שירים קטנים בפרוזה / שארל בודלר (תל אביב, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 1997)
פרחי הרע: מבחר / שארל בודלר (תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ז 1997)
גני העדן המלאכותיים: על היין, החשיש והאופיום / שארל בודלר (תל אביב, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2003)
הגיונות על הפילוסופיה הראשונית / רנה דקארט (תל אביב, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2001)
חזיון התעתועים של דוקטור אוקס / ז'ול ורן (תל אביב, אחוזת בית, תשס"ד 2004)
יומנה של זלאטה: חייה של ילדה בסרייבו הנצורה / זלאטה פיליפוביץ' (תל אביב, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, ספרי עליית הגג, 1994)
מכתבים ללואיז קולה / גוסטב פלובר (תל אביב, המעורר, 1999)
צל וחיזיון בירושלים: בראייתם של הסופרים-הנוסעים ובאמנויות של המאה ה-19 / דוד מנדלסון (תל אביב, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002). יחד עם קולט בוטנר ואנה הרמן
אני הולך מפה / ז'אן אשנוז (תל אביב, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2001)
הגיונות : על הפילוסופיה הראשונית / רנה דקארט (תל אביב, משכל, 2001)
הטרגדיה האלג'יראית / רֶמון אָרון (תל אביב, ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005)
קנדיד / וולטר (תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006)
שלום לך, עצבות / פרנסואז סאגאן (תל אביב, אחוזת בית, 2009)
בית הקברות הימי / פול ואלרי (תל אביב, נהר ספרים, 2011)
הרעם האילם / סטפן מלרמה (תל אביב, הקיבוץ המאוחד - ספריית פועלים, 2012)
הקמצן / מולייר
זכור, גוף / קונסטנדינוס קוואפיס (עם ישראלה אזולאי)