פרנהייט 451
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ריי ברדבורי |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני |
הוצאה | |
הוצאה בשפת המקור | Ballantine Books |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | אודיסיאה, 2002 |
תרגום | נועה מנהיים |
פרנהייט 451 (באנגלית: Fahrenheit 451) הוא ספר מסוגת המדע הבדיוני מאת הסופר האמריקאי ריי ברדבורי. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1953, ובדומה למספר ספרי מדע בדיוני נוספים כגון "1984", ו"עולם חדש מופלא", הוא מתאר חזון קודר (דיסטופיה) של סדר חברתי עתידני, תחת משטר טוטליטרי, שבו רמת המעורבות של המדינה בחיי הפרט גבוהה בהרבה מהמקובל בדמוקרטיות ליברליות. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלזיוס).
העלילה
הספר עוסק בשרטוט פני חברה עתידית בה עקרונות הומאניים ומוסריים משתנים כתוצאה מקיומן של טכנולוגיות חדשות. מסגרת הספר מתרחשת במציאות עתידנית בה הבתים בנויים באופן שאין בו חשש לשרפות. לפיכך תכליתו של עולם הכבאות משתנה מכיבוי שרפות ליצירתן. המסגרת החברתית היא של שלטון טוטליטרי המצוי במלחמה, ערב שואה גרעינית (מוטיב החוזר רבות בספורי מדע בדיוני אשר נכתבו מיד לאחר מלחמת העולם השנייה), שמחד דואג לרווחת האזרחים בכך שממלא את עולמם בתוכניות טלוויזיה אינטראקטיביות תוך שימוש בקירות הבתים כמסכים עליהם ובהם מתרחשת עלילות סדרות הטלוויזיה; ומאידך נלחם בכל צורה של חשיבה ביקורתית וזאת בעיקר על ידי שרפת ספרים. תפקידם של הכבאים אם כן הוא מציאת הספרים ושרפתם. פרנהייט 451 היא הטמפרטורה בה דפי ספרים נאכלים באש.
למרות מאמצי השלטון ישנן קבוצות מורדים אשר אינם נלחמים פיזית בשלטון אך בתגובה לניסיון לשרוף את כל ספרי האנושות הם משננים אותם בעל פה כך שכל אדם הופך למעשה לספר. החלק העלילתי של הסיפור עוסק בטרנספורמציה האישית אותה עובר כבאי (גאי מונטאג) אשר נחשף לתובנות ביחס לשרפת הספרים, בורח ועובר לצידם של המורדים.
רעיונות בספר
בספר מופיעים רעיונות חברתיים, מוסריים ופילוסופיים המעוררים את הקורא לחשיבה ביקורתית ביחס להתפתחויות חברתיות מבוססות טכנולוגיות חדשות. בספר העלה ברדבורי מספר רעיונות טכנולוגיים אשר התממשו והפכו לאמצעים וטכנולוגיות המוכרות לנו כיום כגון שלטי חוצות ענקיים, שימוש בקירות בתים כבמסכי ענק, אוזניות בלוטות' ועוד. ברדבורי חזה במידה רבה את התפתחותן של תוכניות ריאליטי אשר בספר מהוות את המציאות העיקרית בה מתנהלת החברה. הרעיון הפילוסופי המוסרי המרכזי העומד במרכז הספר הוא כי כלל הידע האנושי והספרות כמבטאת ידע זה, מהוות מהות השוכנת במוחותיהם של בני האדם. מהות זו אינה ניתנת למחיקה ולו גם בניסיון לשרוף את אותה ספרות (ראוי לציון ומוכרים הקישור וההשפעה של מאורעות שרפת ספרים על ידי המשטר הנאצי מספר שנים קודם לפרסומו של הספר. השפעה זו הוזכרה והוכרה גם על ידי ברדבורי עצמו). ריי ברדבורי קורא לנו שלא לזנוח לעולם את החשיבה הביקורתית והעצמאית כסוג של חומת הגנה בפני הידרדרות מוסרית וחברתית.
עיבודים
הספר עובד, בשינויים קלים, לסרט בבימויו של פרנסואה טריפו, ויצא לאקרנים בשנת 1966. בסרט שיחק אוסקר ורנר את תפקיד מונטאג. בשנת 2002 יצא הסרט "שיווי משקל" (Equilibrium), שהוא עיבוד חופשי למדי לאותה עלילה.
הספר עובד פעם נוספת לרומן גרפי בשנת 2009 כשאת הציורים הנלווים צייר המאייר Tim Hamilton.
תרגומים לעברית
הספר יצא לאור בעברית בהוצאת אודיסיאה בשנת 2002, בתרגומה של נועה מנהיים.
השפעותיו של הספר
שם סרטו הדוקומנטרי של מייקל מור, "פרנהייט 9/11", המתאר את רצף הכשלים של ממשל ג'ורג' בוש בנושא פיגועי 11 בספטמבר, נגזר משם ספר זה.
קישורים חיצוניים
- דן לחמן, ריי ברדבורי / פרנהייט 451
- זאב רב-נוף, עולם בלי ספרים, דבר, 7 ביולי 1967 - על הסרט
- נועה מנהיים, "פרנהייט 451": בין אוטופיה לדיסטופיה, באתר ynet, 26 במאי 2013
- דוד רוזנטל, "פרנהייט 451" - הספר האפוקליפטי רלבנטי היום יותר מתמיד, באתר וואלה!, 7 ביולי 2013
- אריק גלסנר, מדוע אנחנו קוראים?, באתר "מבקר חופשי", 8 במאי 2014
- אריק גלסנר, על "פרנהייט 451", פורסם במקור במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 14 ביוני 2013
- עופרה עופר אורן, מה קורה כששורפים ספרים, בבלוג "סופרת ספרים", 16 באוגוסט 2017
זוכי פרס גפן | ||
---|---|---|
ספר המדע הבדיוני המתורגם | תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024) | |
ספר הפנטסיה המתורגם | חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024) | |
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי | אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • המקום שבו ספרים נמצאים, בר פישביין (2024) | |
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי | לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024) | |
תרגום | גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008) | |
ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער | הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024) |