רבי יהודה אריה ליב אלתר

האדמו"ר מגור, בעל השפת אמת
הרב יהודה אריה ליב אלתר

מצבת קברו של השפת אמת באהל המשותף לזקנו החידושי הרי"ם, בבית העלמין בעיירה גורה קלוואריה שבפולין
מצבת קברו של השפת אמת באהל המשותף לזקנו החידושי הרי"ם, בבית העלמין בעיירה גורה קלוואריה שבפולין
לידה	1847 כ"ט בניסן ה'תר"ז ורשה, פולין
פטירה	1905 (בגיל 58 בערך) ה' בשבט ה'תרס"ה
מקום קבורה	גור
מקום מגורים	העיר גורה קלוואריה בפולין
מקום פעילות	גור
תחומי עיסוק	מחשבה, קבלה, ש"ס
רבותיו	סבו, רבי יצחק מאיר אלתר ('חידושי הרי"ם'), מייסד חסידות גור
חיבוריו	שפת אמת
בת זוג	בנישואיו הראשונים יוכבד-רבקה קמינר, ובנישואיו השניים רייזל הלברשטאם בתו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
אב	רבי אברהם מרדכי אלתר, בן 'חידושי הרי"ם', מייסד חסידות גור
אם	אסתר
אדמו"ר מגור ה־2 י"ח באדר ב' ה'תר"ל – ה' בשבט תרס"ה (34 שנים) → רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר רבי אברהם מרדכי אלתר ←

מצבת הרבנית הראשונה של השפת אמת בבית העלמין בגור

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה), הקרוי בפי כל ה"שפת אמת", היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הרבנים הבולטים ביותר במנהיגי יהדות פולין באמצע שנות ה'ת"ר. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, "שפת אמת" הוא אוסף של דרשות על פרשת השבוע וחידושים על הש"ס.

בית השפת אמת היה בקומה הראשונה של מבנה זה ולאחר פטירתו המשיכה להתגורר בדירתו הרבנית השניה שלו עד פטירתה האמרי אמת התגורר בקומה השניה של מבנה זה

תולדות חייו

בית המדרש בגור

נולד בוורשה בכ"ט בניסן ה'תר"ז לר' אברהם מרדכי בנו של בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור, ולאסתר. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר כ"ט בניסן ה'תר"ז ניכרה שקדנותו והתמדתו. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלשה תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם. בהיותו בן 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב. רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראו פעם יהודי אמיתי".

בתרכ"ב, בהיותו בן 15, נישא ליוכבד-רבקה בתם של הרב יהודה קמינר נכד הברוך טעם, ואשתו הדסה (בתו של הרב משה חיים רוטנברג אחיו של ה"חידושי הרי"ם"). כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להוסיף לשמו את השם "אריה". לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

בכ"ג אדר תרכ"ו בהיותו בן 19, נפטר סבו רבי יצחק מאיר, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. למרות גילו הצעיר רצו החסידים למנותו כבר אז גם לאדמו"ר במקום סבו, אך הוא סירב והצטרף לחסידים שקיבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. רק ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר פטירת רבי חנוך הניך, בהיותו בן 23, לאחר הפצרות מרובות וכמעט בניגוד לרצונו, הסכים לשמש אדמו"ר. אף שקיבל בסופו של דבר את התפקיד, סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה לייב הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות והמרכזיות בפולין. כרבי צעיר דבקו בו רבים מצעירי הלומדים, שהיו מתייעצים אתו בדרך לימודם ועבודתם, והוא היה משקיע זמן קבוע לטיפוחם. את החסידים הרבים שהיו באים להתייעץ עמו קיבל כשהוא עומד בפתח חדרו שעון על ארון הספרים. מאחר שהיה עונה במהירות ובקצרה, הספיקו שעות ספורות לקבלת קהל גדול של חסידים. בניגוד לנוהג המקובל אצל אדמו"רים אחרים, סירב רבי יהודה לייב לקחת כסף מן החסידים, והיה מתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו. גם את חסידיו היה מדריך להעדיף עיסוק במלאכה או במסחר על פני הרבנות. בתקופת הנהגתו נבנה בית מדרש חדש גדול ומרווח, ובחצרו נבנו אגפי מגורים שנועדו לשמש את אלפי החסידים שבאו לשהות במחיצתו בחגים ובשבתות. שחזור מדויק של קיר בית המדרש ניתן לראות בירושלים בשכונת מחנה יהודה סמוך לקבר בנו בעל אמרי אמת. ב-ה'תרנ"ט נחנך קו רכבת מיוחד אשר קישר בין גור לוורשה. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה.

בי"ח אב תר"ס נפטרה אשתו הראשונה (נקברה בבית העלמין בגור) וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה חלה במחלה נדירה שלא ידעו איך לרפאה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בהיותו בן 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נקבר בעיירה גור, לצד סבו רבי יצחק מאיר אלתר. בהלוויתו השתתפו כ־20,000 איש, ובשל מנהגי החסידות לא נישאו בה הספדים, למעט הספד קצר שנשא הרבי מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין שתוכנו היה: "יהודי זה הסתלק לרגל צרות ישראל". האוהל שהוקם על קברם נהרס בזמן השואה ושופץ לאחריה.

לאחר פטירתו הוצא לאור ספרו שבו כתב את דברי התורה שנשא במהלך שבתות השנה וחגים בשנות כהונתו. שם ספרו 'שפת אמת' נבחר מהפסוק בו סיים את מאמרו האחרון, שנכתב כמה שבועות קודם לפטירתו. על שם ספרו זה כונה האדמו"ר בשם 'שפת אמת', כינוי שבו לא היה שימוש במהלך חייו.

על שמו ולזכרו נוסדה בירושלים בשנת תרפ"א ישיבת שפת אמת שנחשבה כישיבה המרכזית של חסידות גור בארץ ישראל, נסגרה ב־ה'תשע"ו.

נקראו על שמו רחובות בירושלים, בני ברק, ובית שמש.

עמדותיו הציבוריות

ה"שפת אמת" התנגד, בכתב ובעל פה, לציונות וראשית מפעלותיה בארץ ישראל, בין השאר שלח מכתב התנגדות להוצאת החוברת 'שלום ירושלים' לקרוב משפחתו רבי חיים ישראל מורגנשטרן, האדמו"ר מקוצק-פילוב. סביב ה'תר"ס נשלח נחום סוקולוב על ידי בנימין זאב הרצל לפגישה עם השפת אמת, בשל מעמדו כאחד ממנהיגי יהדות פולין ובמטרה לקרבו לציונות, אך הפגישה לא השיגה את מטרתה. כפועל יוצא התנגד גם לתנועת המזרחי, פגישה עמו שאותה ניסה ליזום הרב ריינס לא התקיימה. עם זאת, סירב להשתתף באסיפה כנגד הציונות שנערכה ב־ה'תרס"ג בוורשא, ומבין חסידיו היו שהצטרפו למחנה הציוני. לטענת אברהם גרין, השפת אמת אף בירך תחילה בהצלחה את אחד מחסידיו שהיה מראשוני הציונות, אך מאוחר יותר החל להביע התנגדות. הוא סבר^{[דרושה הבהרה]} שדבר גאולת עם ישראל בארץ ישראל: ”אינו בכח אנושי... וכל טעות המרגלים הי' [היה] במה שרצו לכבוש בכח עצמותם. ... כי כל נתינת ארץ ישראל הוא בביטול כל השגת האדם רק ברצות ה'.”

נמנע מעיסוק בנושאים ציבוריים, כדוגמת מינוי רבנים.

חידושי תורה

חידושי התורה של השפת אמת התפרסמו ביותר,הוא הוציא מספר ספרים העוסקים בחידושיו, כשהבולטים בהם הם שפת אמת על תורה ומועדים ושפת אמת על הש"ס.

להלן נביא קטע שמראה על גדולתו וחכמתו של השפת אמת:

אך את שבתותי תשמורו כו' וכן ושמרו בנ"י את השבת. ומה שמירה זו שאדם שומר השבת. הלא האדם נשמר בשבת. אך כתיב את שבתותי. והוא הטפל לשבת. היינו להמשיך קדושת השבת לכל הדברים. ובכל דבר יש בחי' שבת אף בחול. רק שנגנז ונסתר בימי המעשה. ובשבת מתגלה. ובעת שנסתר צריך שמירה. והוא הרצון והתשוקה שבימות החול שצריך להיות כל המעשים רק לצורך השבת להיות נ"ר להשי"ת. כמ"ש בספרים שלכל מעשה קטן וגדול יש עלי' בשבת אם נעשה כראוי. וצריך להיות כל המעשים לצורך שבת כנ"ל.

חידוש זה ידוע והתפרסם במוסף של המודיע באחד מהייארצייטים של השפת אמת.

בניו ובנותיו

• רבי אברהם מרדכי אלתר, האמרי אמת, האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה.
• רבי משה בצלאל אלתר נולד בתרכ"ט, נרצח בכ"ג באלול תש"ב במחנה השמדה טרבלינקה. חתנו של דודו הרב שמעון חיים אלתר.
• אסתר אשתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, רב בוועדת הרבנים בוורשא, נרצחה בראש השנה תש"ג.
• פייגא לוין, אשת רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בענדין, נפטרה בראש חודש מנחם אב תרצ"ז.
• רבי נחמיה אלתר, בזמן שהותו בירושלים ראש ישיבת שפת אמת. התגורר בלודז', נולד בחודש מנחם אב תרל"ה, נפטר בכ"ב בתמוז תש"ב. חתנו של רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז'. חמיו של אחיינו רבי שמחה בונים אלתר, ה"לב שמחה".
• רבי מנחם מנדל אלתר רבה של פביאניץ וקאליש, ויושב ראש אגודת הרבנים בפולין, נולד בי"ד בתשרי תרל"ח, נרצח בכ"ט באב תש"ב במחנה השמדה טרבלינקה. חתנו של רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ מרדומסק.
• שלשה ילדים נוספים - יצחק מאיר, חנוך חיים, נח, נפטרו בילדותם.

מתלמידיו

• רבי אברהם ראבינוביץ אדמו"ר מפוריסוב
• רבי אברהם לייב קוזק אב"ד בראק
• רבי פנחס אליהו רוטנברג אב"ד פילץ
• רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן אדמו"ר מפילץ גיסו ובן דודו

ספריו

כתב הרבנות מקהילת גור (תרכ"ו)

ערך מורחב – שפת אמת (ספר)

• שפת אמת על התורה ומועדים. ספרו הנודע, אשר נדפס על ידי בני משפחתו לאחר פטירתו. נקרא 'שפת אמת' על שם הפסוק האחרון שכתב בספרו על התורה כשבועיים לפני פטירתו: "שפת אמת תכון לעד" (משלי י"ט). הספר עשוי דרשות על פרשות השבוע. פרושה בו יריעה רחבה של תפיסת עולם חסידית. ספר זה הוא אחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר.

• שפת אמת על הש"ס. פירוש על מסכתות הש"ס. פירוש זה הוא סיכום קצר של שיעורים קבועים שהיה נותן לבני ביתו^{[דרוש מקור]}.
• שפת אמת על תהילים. נדפס עם פירושו של הרב חיים ויטאל, 'עץ הדעת טוב'. כתב היד של רבי חיים ויטאל היה מצוי בידי האדמו"ר רבי אברהם מרדכי, בנו של רבי יהודה אריה ליב, והוא מסר להדפיסם יחד.
• שפת אמת על מסכת אבות.
• שפת אמת-ליקוטים. סיכום חידושי התורה שכתב קודם התמנותו לאדמו"ר.
• פירוש להגדה של פסח.
• אוצר מכתבים ומאמרים מבעל ה"שפת אמת", ירושלים תשמ"ו. נדפס שוב עם הוספות בשנת תשע"ג.
• שפת אמת בשפת אם, ירושלים תשפ"א, הוצאת מגנס.

לקריאה נוספת

• רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ספר ב', תשט"ז.
• השבט ליהודה, הוצאת עט סופר, בני ברק תשכ"ז.
• יורם יעקבסון, אמת ואמונה בחסידות גור, בתוך: מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, תשמ"ו 1986, עמ' 593 - 616.
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' פא-קי.

קישורים חיצוניים

• בנימין בראון, 'שני מיני האחדות: המהר"ל, השפת אמת והמפנה הדואליסטי בחסידות פולין המאוחרת'
• "שפת אמת" בראשית, אבות, קדשים, משלי
• אברהם זמבה, מגור ועד לניו יורק - מורשת החסידות חיה וקיימת ("100 שנה לתורתו של השפת אמת"), בית יעקב, תשל"א, גיליון 135/6
• נתיב חייו של ה"שפת אמת", בית יעקב, גיליון 180/181 עמ' 26 ‏
• כתבות מקוריות על פטירתו של השפת אמת, בית יעקב, שבט תשכ"ה 1965, גיליון 69 ‏
• 'חסיד ירושלם', רשכבה"ג בפולין רבי יהודא ליב מגור זצ"ל., השקפה, 27 בינואר 1905
• אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" זצ"ל, הצופה, 31 בינואר 1947
• הרב אליעזר מלמד, תורת אמת הייתה בפיהו
• על ה"שפת אמת" באתר mytzadik ‏
• על ה"שפת אמת" באתר אהלי צדיקים

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי יהודה אריה ליב אלתר על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0