נגיף קורונה

נגיפי קורונה
	נגיף קורונה (MERS-CoV) במיקרוגרף אלקטרונים
מיון מדעי
קבוצה:	Riboviria
סדרה:	Nidovirales
תת־סדרה:	Cornidovirineae
משפחה:	Coronaviridae
תת־משפחה:	Orthocoronavirinae
סוגים
	Alphacoronavirus; Betacoronavirus; Gammacoronavirus; Deltacoronavirus;

ערך זה עוסק בתת-משפחה של נגיפים ממשפחת Coronaviridae. אם התכוונתם לזן של הנגיף המחולל את מחלת נגיף קורונה 2019, ראו SARS-CoV-2; אם התכוונתם למגפת הקורונה העולמית, ראו מגפת הקורונה.

נגיפי קורונה (באנגלית: Coronaviruses) הם נגיפי RNA המשתייכים לתת-המשפחה Orthocoronavirinae שבמשפחת Coronaviridae.

נגיפי קורונה מהווים גורם שכיח לתחלואה זיהומית ביונקים ובעופות. באדם, אחד התסמינים הנפוצים יחסית של הנגיף הוא זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. נגיפי הקורונה התוקפים בני אדם מועברים מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפרשות חולים, או העברה טיפתית.

השם "קורונה", שמשמעותו בלטינית כתר או הילה, ניתן להם בשל המראה האופייני של הנגיפים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, שמזכיר כתר מלכותי, או את הילת השמש.

מבנה

הגנום

לנגיפי קורונה גנום ליניארי לא מקוטע, חד-גדילי חיובי (גדיל קריא; נגיפי (+)ssRNA). הגנום ארוך יחסית לנגיפי RNA, ומכיל כ-30 אלף בסיסים.

הגנום כולל 5' Cap ו-3' poly (A) tail, המאפשרים תרגום ישיר של ה-RNA לחלבוני רפליקאז, הנחוץ לשכפול ה-RNA^[1].

מבנה הוויריון

לוויריונים מבנה עגול בעל קוטר של כ-125 ננו-מטר, עם זיזים (spikes), בצורה המזכירה קרני שמש או כתר.

בוויריוני קורונה ארבעה מבנים חלבוניים עיקריים: זיזים, ממברנה, מעטפת ונוקליאוקפסיד בעל מבנה ספירלי שאינו אופייני לנגיפי (+)ssRNA^[1].

טקסונומיה

היסטוריה

עד לשנת 2009 הוגדר Coronavirus כסוג של נגיף (השם המדעי הישן Coronavirus, מתאים לתבנית שמות הסוגים של הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים).

בשנת 2009 הוא הוגדר כתת-משפחה של נגיפים בשם Coronavirinae, ובשנת 2018 שונה שמה ל-Orthocoronavirinae‏^[2].

השם הישן Coronaviruses מוסיף לשמש כשם לא טקסונומי לחברי תת-המשפחה.

סיווג

תת-המשפחה Orthocoronavirinae מתחלקת לארבעה סוגים:

Alphacoronavirus
Betacoronavirus
Gammacoronavirus
Deltacoronavirus

מחקר

נגיף מתת-המשפחה תואר לראשונה ביוני 1965 בכתב העת הרפואי בריטיש מדיקל ז'ורנל (אנ') (British Medical Journal-BMJ) על ידי הוירולוג ד"ר דייוויד טיירל (אנ')^[3]^[4]. במאמר צוין שבוצעו למעלה מ-20 ניסויים ולא נמצאה נוכחות של זני נגיפים ידועים, מסקנת המחקר שהזן (שכונה על ידי החוקרים B814) הוא נגיף שאיננו קשור למשפחת נגיפים שהיו מוכרות למדע.

בשנת 1968 פורסם מאמר נוסף מאת הווירולוגית ג'ון אלמיידה (במשותף עם טיירל וחוקרים נוספים) על קבוצת הנגיפים, במאמר הוצע לקרוא להם בשם Coronaviruses (נגיפי קורונה)^[5].

זנים הפוגעים בבני אדם

יש מקרים שבהם נגיפי קורונה עוברים מבעלי חיים לבני אדם. ידועים שבעה זנים הפוגעים בבני אדם:

זנים המייצרים תסמינים קלים

Human coronavirus 229E (HCoV-229E) (אנ') - גורם להצטננויות.
Human coronavirus OC43 (HCoV-OC43) (אנ') - כמו הקודם, גם נגיף זה גורם להצטננויות, ולעיתים נדירות עלול לגרום גם לדלקת ריאות או לברונכיוליטיס.
Human coronavirus NL63 (HCoV-NL63) (אנ') - התגלה בשנת 2004 בהולנד וגורם למחלות נשימתיות, שעלולות להיות מסוכנות אצל תינוקות ואנשים בסיכון.
Human coronavirus HKU1 (HCoV-HKU1) (אנ') - התגלה בשנת 2005 בהונג קונג.

זנים המייצרים תסמינים קשים

SARS-CoV - זן ראשון של SARSr-CoV, התגלה בשנת 2002 בסין, גורם למחלת סארס, מסין עברה המחלה לאירופה ולצפון אמריקה. דווח על יותר מ-8,000 חולים, 774 מהם מתו.
MERS-CoV - התגלה בשנת 2012 בערב הסעודית, מספר המקרים הכולל בהתפרצות הראשונה של הנגיף הגיע לכ-894 עם כ-355 מקרי מוות^[6]^[7].
SARS-CoV-2 - זן שני של SARSr-CoV, התגלה בשנת 2019 בסין, גורם למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19). במגפת הקורונה נדבקו בו למעלה מ-205 מיליון בני אדם ומתו למעלה מ-4 מיליון בני אדם ברחבי העולם^[8].

ראו גם

ג'ון אלמיידה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נגיפי קורונה בוויקישיתוף

נגיף קורונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

undefined

יוגב ישראלי, כבר ב-1964: הראשונה שראתה את הקורונה, באתר ynet, 24 באפריל 2020

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 Fehr & Perlman, Coronaviruses: An Overview of Their Replication and Pathogenesis, Coronaviruses pp 1-23
^ היסטוריה טקסונומית באתר ICTV
^ Cultivation of a Novel Type of Common-cold Virus in Organ Cultures באתר הבריטיש מדיקל ז'ורנל (אנ')
^ Covid-19: First coronavirus was described in The BMJ in 1965
^ https://www.nature.com/articles/220650b0.pdf?&~nfopt(fileDistorted=3504029549355039&uploadEmbeddedImages=1)
^ נגיף דמוי סארס במזרח התיכון: 9 קרבנות בסעודיה, באתר וואלה!‏
^ דן אבן, חשש עולמי מהתפרצות נגיף קטלני חדש הדומה לסארס, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2012
^ נכון לתאריך 10 בינואר 2021, מידע מעודכן בתבנית:טבלת מגפת הקורונה בעולם

מגפת הקורונה

קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף) • COVID-19 (מחלה)

התפשטות בעולם
אפריקה	אלג'יריה • אתיופיה • גבון • ג'יבוטי • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • כף ורדה • לוב • מצרים • מרוקו • ניגריה • סודאן • תוניסיה
אסיה	אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • ארמניה • בחריין • גאורגיה • הודו • הפיליפינים • טאיוואן • טורקיה • יפן • ירדן • ישראל (הרשות הפלסטינית) • כווית • לאוס • לבנון • מלזיה • סוריה • סין • סינגפור • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קטר • תאילנד • תימן
אירופה	אוסטריה • אוקראינה • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • הונגריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קרואטיה • קריית הוותיקן • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אמריקה הצפונית	ארצות הברית • בליז • גואטמלה • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • סנט לוסיה • פנמה • קנדה • ג'מייקה
אמריקה הדרומית	ארגנטינה • בוליביה • ברזיל • פרגוואי • פרו • קולומביה
אוקיאניה	אוסטרליה (הקבינט הלאומי) • ניו זילנד
אחר	אוניות תענוגות (גרנד פרינסס • דיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גול • תאודור רוזוולט)

מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות	המרכז הלאומי לבקרת מחלות • אירופה • ארצות הברית • הודו • הרפובליקה העממית של סין • מלזיה • קוריאה הדרומית • רוסיה
מרכזי רפואה ובידוד	בית החולים המרכזי של ווהאן • בית החולים חוושנשאן • בית החולים ליישנשאן • המרכז הרפואי האזורי דבי מאונטיין • אוניות בתי חולים • בית החולים קנברה • בית החולים יורקשייר והאמבר • התמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים	ארגון הבריאות העולמי • המכון הלאומי לווירולוגיה • הקבינט הלאומי של אוסטרליה • הקואליציה לחידושי מוכנות למגפה • כוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררות • כוח המשימה להאצת מחלות וירוסים • מכון ווהאן לווירולוגיה • משרד הבריאות • המכון למחקר ביולוגי בישראל • משרד הבריאות של רוסיה • מכון גאמליה • מכון וקטור • נציבות הבריאות הלאומית של סין • הסוכנות לבריאות הציבור • כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה • המטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה • הסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת) • הסוכנות האירופית לתרופות • מנהל המזון והתרופות האמריקאי

נושאים
בעיות והגבלות	זכויות האדם • חירום בריאות הציבור בדאגה הבין-לאומית • מגבלת נסיעות • מידע כוזב • פינויים • תגובות מקומיות
מניעה וטיפול	בדיקת קורונה • ריחוק חברתי • מספר ההתרבות הבסיסי • הסגר (בריאות) • בידוד (בריאות) • חסינות העדר • פיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית	אירוויזיון • ביטולי אירועים • דת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוך • ספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקה • פוליטיקה • קולנוע • תעופה • הסביבה • יחסי חוץ • פשיעה • מדע וטכנולוגיה • חברה

אישים

מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה

איי פן • ג'אנג וונג-ג'ונג • ליו ון • לי ונליאנג • קורונה רינטואן • שיי לינקה

חוקרים

גואן יי • ג'ונג נאנשאן • ג'ורג' פ. גאו • זנג גואנג • וואנג גואנגפה • יואן קוווק-יונג • כריסטיאן דרוסטן • לי לאנג'ואן • ניל פרגוסון • שי ז'נגלי

בעלי תפקידים

תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי) • מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי) • מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה) • נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו) • סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)

אחרים

לי זהואה • צ'ן צ'יושי • קנטרו איווטה • אנדרס טגנל

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32094441נגיף קורונה

[Fehr2015-1] 1.0 ^1.1 Fehr & Perlman, Coronaviruses: An Overview of Their Replication and Pathogenesis, Coronaviruses pp 1-23

[2] היסטוריה טקסונומית באתר ICTV

[3] Cultivation of a Novel Type of Common-cold Virus in Organ Cultures באתר הבריטיש מדיקל ז'ורנל (אנ')

[4] Covid-19: First coronavirus was described in The BMJ in 1965

[5] ttps://www.nature.com/articles/220650b0.pdf?&~nfopt(fileDistorted=3504029549355039&uploadEmbeddedImages=1)

[6] נגיף דמוי סארס במזרח התיכון: 9 קרבנות בסעודיה, באתר וואלה!‏

[7] דן אבן, חשש עולמי מהתפרצות נגיף קטלני חדש הדומה לסארס, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2012

[8] נכון לתאריך 10 בינואר 2021, מידע מעודכן בתבנית:טבלת מגפת הקורונה בעולם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

נגיף קורונה

תוכן עניינים