תנועות נוער וארגוני נוער בישראל

תנועות נוער וארגוני ילדים ונוער בישראל הם גופים המאגדים קבוצות של בני נוער וילדים במסגרות חברתיות וחינוכיות היוצרות ביטוי לתרבות נוער ייחודית. הפעילות בקבוצות אלו נמנית עם החינוך הבלתי פורמלי. המסגרות השונות מקיפות את עולמו של החניך באמצעות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, הסמלה וכו', ובאמצעותן הוא מגבש את זהותו, כחלק מהשתייכותו לתנועה חברתית ולארגון.

מעורבות חברתית

תנועות הנוער וארגוני הנוער נוצרו לרוב על רקע משברים חברתיים וסביב תרומת הנוער לפתרון המשברים. עם זאת, הם נבדלים זה מזה באופי הפתרון וכן בזיקתם לעולם המבוגרים. בישראל קיבלו תפקיד חשוב בעיצוב החינוך הבלתי פורמלי במדינה והחינוך בכלל, בעיקר בזכות ההיסטוריה הציונית בארץ ובאירופה, בה היוו תנועות הנוער מרכיב מרכזי של המהלכים ההיסטוריים. מרבית תנועות הנוער הפועלות כיום בארץ צמחו בארצות הגולה. לתנועות הנוער ולארגוני הנוער הציוניים תפקיד מכריע בהתיישבות, בעיקר במסגרת גרעיני נח"ל^[1], בהיאחזויות, מושבים וקיבוצים. רוב חניכי תנועות הנוער וארגוני הנוער מגיעים מהמעמדות הבינוניים, והם תורמים תרומה משמעותית לעיצוב תרבותה של החברה הישראלית, בעיקר במסגרות ההדרכה ביישובים ושנת שרות שבה דוחים הנערים והנערות את גיוסם כדי לתרום לחברה הישראלית.

אופי ארגוני

החברים במסגרות אלו נקראים לרוב חניכים, והם מאורגנים בתוך קבוצות כאשר לכל קבוצה מדריך אחד או יותר. לרוב המדריך הוא נער בן השכבות הבוגרות יותר ובמקרים מסוימים הוא אדם מבוגר. קבוצות שונות הנמצאות באותו יישוב או שכונה מאוגדות למסגרות מקומיות הנקראות בכל מסגרת בשם אחר. בארגונים ותנועות רבים המסגרת נקראת סניף, אך קיימים גם שבטים (כמו בתנועת הצופים), סליקים (כמו בארגון צמר"ת), מעוזים (כמו בתנועת בית"ר), מחנות (כמו במחנות העולים), קנים (כמו בנוער העובד והלומד והשומר הצעיר) ועוד.

גם בתוך הקבוצות המקומיות, וגם ברמה הארצית מתקיימת פעילות ארגונית, אך רמת מעורבות הנוער משתנה בכל מסגרת. בתנועת הצופים, למשל, פועל צוות בוגר בכל שבט המנהל את הפעילות בו, והמסגרת הארצית מורכבת ברובה מבוגרים. בארגון צמר"ת הבוגרים תופסים מקום של מנחים ברמה המקומית והרמה הארצית מנוהלת ברובה בידי הנוער.

בפעילות של תנועות הנוער לבושים החניכים בתלבושת אחידה. תנועות רבות כמו הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים, אמצו את החולצה הכחולה, שצבעה מייצג את מעמד הפועלים. החולצה הכחולה מקבלת אפיונים שונים בכל תנועה דוגמת כפתורים או שרוכים בצבעים שונים. לעומתם, חניכי הצופים ותנועת המכבי הצעיר לובשים מדי חאקי המקושטים בעניבות העשויות מיריעת בד מרובעת מקופלת. התלבושת האחידה מייצגת בכל התנועות בהן היא בשימוש את החלוציות, הפשטות, השוויון והאחידות. בארגוני הנוער ובחלק מתנועות הנוער לא נעשה שימוש בתלבושת אחידה.

פעילות ושייכות פוליטית

תנועות הנוער וארגוני הנוער קשורים בחלקם באופן ישיר לתנועות פוליטיות ומשמשים אותן כמכשיר גיוס והשפעה. תנועות הנוער וארגוני הנוער נחשבו לכוח דינאמי ביותר של התנועות הפוליטיות, וההשפעה ההדדית ביניהם הייתה חזקה. דוגמאות לקשרים כאלו הן הקשר בין בני עקיבא לציונות הדתית, הקשרים בין תנועות "החולצה הכחולה" (בני המושבים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים) לציונות הסוציאליסטית ולתנועת העבודה, והקשרים בין ארגוני הנוער המפלגתיים למפלגות כמו ארגון נוער מרצ ומפלגת מרצ.. למרות הקשרים הפוליטיים המובהקים, גופי הנוער מהווים לרוב אוטונומיה בכל הנוגע לקביעת הפעילות והעמדות. לא פעם התגלו חילוקי דעות בין גופי הנוער לתנועות הפוליטיות, אף בארגונים המפלגתיים. בתקופת המאבק סביב כביש בר-אילן בירושלים, עצרה מרצ את ההפגנות באחת השבתות בעקבות קריאה של נשיא המדינה, עזר ויצמן לשבת שקטה בכביש. נוער מרצ סירב לקבל עמדת מרצ בעניין וקיים הפגנה בכביש. בדצמבר 92' כשתמכה מרצ בגירוש 415 פעילי החמאס ללבנון, הצטרף נוער מרצ לארגוני שמאל במאבק נגד הגירוש ואף שינה את שמו ל-"נוער מצע מרצ", כדי לסמן שאין הוא כפוף להחלטות הסיעה אלא לעקרונות מצע מרצ.

לחלק מגופי הנוער אין זיקה מפלגתית, כמו ארגון צמר"ת ותנועת כנפיים של קרמבו. אך עם זאת רובם עוסקים בנקיטת עמדה בנושאים מסוימים ומארגנים או משתתפים בפעילות פוליטית כמו הפגנות, עצומות וכדומה. המטרות הפוליטיות יכולות להיות מעוגנות במטרות הארגו.

הקשר עם משרד החינוך

משרד החינוך עורך אומדנים של תנועות הנוער במטרה לבדוק את התאמת התנועות לקריטריונים שקובע המשרד ולבדוק את גודל התנועות. אמדן זה משפיע על התקציבים שמעניק משרד החינוך לתנועות ברמה הארצית. תקציבים נוספים ניתנים ברמה המוניציפלית. האומדן מבוסס על מקורות מידע שונים, החל מדיווחי התנועות וכלה בראיונות של עשרות אלפי מדריכים ומאות אלפי חניכים בכל המגזרים.

אומדן תנועות הנוער^[2], שערך משרד החינוך בסוף 2005, העלה שבתנועות הנוער בישראל רשומים כיום כ-175 אלף חניכים, מתוכם יותר מ-40 אלף מתנועת הצופים, ויותר מ-35 אלף מתנועת הנוער העובד והלומד.

משרד החינוך מקצה שני תקציבים נפרדים המתחלקים האחד, בין תנועות הנוער הזכאיות, והשני בין ארגוני הנוער הזכאים. הקריטריונים לתנועות הנוער ולארגוני הנוער שונים, ותקציב האחרונים נמוך יותר. למרות האבחנה הנהוגה במשרד החינוך מזה שנים, הצהירה יולי תמיר, שרת החינוך בפני אחד מארגוני הנוער, שאין הבדל בין תנועות הנוער לבין הארגון שמהווה מסגרת חינוכית כל דבר^[3].

מועצת תנועות הנוער

ערך מורחב – מועצת תנועות הנוער בישראל

מועצת תנועות הנוער (מת"ן) מאגדת בתוכה חלק מתנועות הנוער. המועצה נוסדה ב-1974 ונרשמה כעמותה ב-1982. המועצה מהווה מקום לדיון בנושאי החינוך הבלתי פורמלי בפרט והחברה הישראלית ככלל, ומגדירה עצמה כארגון גג לתנועות הנוער הציוניות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות ופעילותן. המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך .

ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל הוענק פרס ישראל על מפעל חיים בגין תרומה לחברה ולמדינה למועצת תנועות הנוער כנציגת תנועות הנוער^[4].

במועצת תנועות הנוער חברות התנועות: הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, בנות בתיה, השומר הצעיר, עזרא, מכבי צעיר, האיחוד החקלאי, המחנות העולים, הנוער הלאומי, אריאל, בית"ר, הנוער הדתי, הנוער הציוני, היכלי ענ"ג, הנוער הדרוזי.

תנועות נוער וארגוני נוער ישראליים

אינם מזוהים פוליטית

אור לחינוך - ארגון התנדבותי הפועל במסגרת קהילתית, לקידום מצוינות, בפרט בתחומי החינוך וההתנדבות. הארגון הוקם בשנת 2004.
האות הבינלאומי לנוער ולצעירים- תוכנית בינלאומית ורב תרבותית שמקורה באנגליה והחלה לפעול בישראל בשנת 1986.
אחריי! - עמותת נוער מוביל שינוי.
ארגון התלמידים - ארגון א-פוליטי שקם במטרה לתת ייצוג הולם לתלמידים במדינת ישראל ברמה הארצית. הארגון הוקם לאחר שביתת התלמידים בשנת 2007, כתוצאה מהביקורת על מועצת התלמידים והנוער הארצית שאינה מייצגת את התלמידים כיוון שהיא כפופה למשרד החינוך. הארגון הוקם בתמיכת ארגון מנו"ע.
האיחוד החקלאי - תנועה בלתי מפלגתית הפועלת במגזר הכפרי-התיישבותי. הוקמה בשנת 1978.
המועדונצ'יק - ארגון נוער עירוני הפועל אך ורק בנס ציונה. הארגון הוקם על ידי יעקב קורץ (תושב נס ציונה) בשנת 1985 על מנת לתת מענה לחוסר פעילותו של הנוער הנס ציוני עקב חוסר פעילויות נוער בעיר.
המכבי הצעיר - תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות. התנועה קמה בשנת 1929 בצ'כיה בוועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט.
הצופים - תנועת נוער בלתי-מפלגתית. התנועה מושתתת על עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים ומידות הצופה. בהתאחדות הצופים והצופות בישראל חברים שישה גופים:

תנועת הצופים העבריים ובתוכה עדת הצופים (הפלג הדתי של תנועת הצופים) וצופי ים (מגזר המשתמש בפעילות ימית להשגת מטרות זהות)
צופי בתי הספר הערביים
ארגון הצופים הדרוזים
ארגון הצופים הקתוליים
ארגון הצופים האורתודוקסיים
ארגון הצופים הערבים המוסלמים

יוניסטרים - עמותת יוניסטרים הוקמה בשנת 2001 על ידי רוני צארום ומאז יוצרת מוביליות חברתית כלכלית בישראל באמצעות הכשרת בני נוער וצעירים מהפריפריה, שאינם חשופים להזדמנויות לפרוץ את תקרת הזכוכית, ליזמות עסקית וחברתית כאמצעי למימוש יכולותיהם ובכך לשנות את מסלול חייהם ואת פני מדינת ישראל.
כנפיים של קרמבו - תנועת נוער לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים. הוקמה בשנת 2002.
מנו"ע מטה נוער לשינוי חברתי - ארגון נוער חברתי. קם במכון ון ליר בירושלים במסגרת תוכנית "נוער לשינוי חברתי".
נוער חובב תנ"ך - ארגון נוער יהודי שמטרתו להפיץ את לימוד התנ"ך ולהוות מקום מפגש לבני נוער החשים קשר לתנ"ך ואוהבים ללמוד אותו. הארגון הוקם בשנת 1981 והוא מנוהל על ידי החברים בו, ורוב השיעורים מועברים על ידי המשתתפים עצמם ולא על ידי מורים.
נוער לתת- ארגון נוער הפועל במסגרת ארגון לתת.
עליית הנוער - תנועה ציונית חקלאית. הוקמה על ידי הנרייטה סאלד בשנת 1933. התנועה סיימה את פעולתה בשנת 1986.
פסגות - תנועת נוער עירונית א-פוליטית למען צפת. הוקמה בשנת 1995.
צדק - תנועת נוער חברתית הפועלת למען שכבות מצוקה.
צמר"ת (ציונות, מנהיגות, רעות ותרומה לחברה) - ארגון נוער התנדבותי שנוסד בשנת 2005 אחרי איחוד הארגונים נוער לנוער והמועצה הציונית לנוער. הארגון עוסק בחינוך לציונות, התנדבות ועזרה לקהילה ומשלב פעילות של בני נוער חילונים ודתיים, וכן בני נוער מהמגזר הדרוזי.
קו הזינוק - עמותה שהוקמה בשנת 2002 על ידי תדהר שלון הפועלת ברחבי הארץ לפיתוח מנהיגות באמצעות עבודה לטווח ארוך, שימוש בכלים מקצועיים, עשייה ויזמות.
שומרי המפרץ - תנועת נוער השמה דגשים על חברה, סביבה, צלילה והכנה לקראת צבא. נוסדה בשנת – 2002 על ידי "עמותת סביבה מדבר וים'. תוכנית ההדרכה השנתית מכשירה את החניכים להיות קבוצת איכות חברתית, ובהמשך להיות 'שומרי מפרץ' אילת.
תוכנית נטע@ - תנועת נוער טכנולוגית ארצית המשלבת הכשרה למקצועות ההייטק. התוכנית נמשכת כארבע שנים (מכיתה ט' עד כיתה יב') ובסוף כל שנה מקבלים תעודת הכשרה מקצועית מחברת cisco.
תנועת הנוער הדרוזי - תנועה דרוזית ציונית. הוקמה בשנת 2001. לתנועה מוקדי פעילות בכל היישובים הדרוזים בישראל.
צוערים צעירים - ארגון שנוסד באשדוד ששם לו למטרה להשתתף בהסברה הישראלית בחו"ל^[5].

מזוהים עם השמאל הפוליטי

אג'יאל - חטיבה ערבית בשומר הצעיר - תנועה סוציאל-דמוקרטית שהוקמה בשנת 2006, הפועלת בעשרה סניפים בחברה הערבית בישראל, ומתקיימת כחטיבה ערבית אוטונומית בתנועת "השומר הצעיר".
ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) - תנועת נוער המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית. התנועה הוקמה בשנת 1924 על ידי צעירים קומוניסטיים אשר הזדהו עם המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה ורצו להקים גוף שנוער קומוניסטי יוכל לפעול בו. בתנועה חברים מאז ועד היום בני נוער יהודים וערבים. בניגוד לשאר תנועות הנוער הסוציאליסטיות בישראל, בנק"י איננה תנועה ציונית.
החלוץ הצעיר - תנועה חלוצית. הוקמה על ידי כתנועת נוער של ארגון "החלוץ" בפולין בשנת 1924. התנועה סיימה את פעולתה בשנת 1939.
המחנות העולים - תנועת נוער חילונית התיישבותית. נוסדה בשנת 1926 על ידי 11 תלמידי כיתה י"א מהגימנסיה הרצליה בתל אביב (לימים "החוג הזקן"). בשנות החמישים של המאה הקודמת הצטרפו לתנועה חברי תנועת הצופים החלוציים שהיו מזוהים עם הקיבוץ המאוחד. בשנת 2005 הוכרז על איחוד התנועה עם קבוצות הבחירה מבית ייסודה של התנועה הקיבוצית.
הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) - הוקמה בשנת 1924 בארץ ישראל כדי לאגד בני נוער עובדים על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. בתוך התנועה פועלת חטיבת בני המושבים שפועלת באופן עצמאי, מנוהלת במוסדות נפרדים ובניגוד לנוער העובד והלומד אינה מזוהה פוליטית. במשך השנים נטמעו בתוך התנועה תנועות נוספות: התנועה המאוחדת (שחבריה, כמו מקימי הנוע"ל, היו מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח), הנוער הבורוכובי והצופה העובד.
השומר הצעיר - תנועת נוער יהודית הפועלת בישראל ובעולם. הוקמה ב-1911 בלבוב שבגליציה. שמה שונה בשנת 1913 ל"השומר" בהשפעת אגודת "השומר" הארץ-ישראלית.
ורקלויטה - תנועה סוציאליסטית. הוקמה בגרמניה בשנת 1932. פעלה בישראל ובגרמניה עד שנת 1938.
נוער העבודה - ארגון נוער ציוני הפועל למען צדק חברתי, סולידריות ושלום בערכי תנועת העבודה הישראלית.
נוער מרצ - ארגון נוער חינוכי פוליטי המשויך למפלגת מרצ. נוער מרצ הוקם עם הקמת מרצ, ב-1992, ורכזו הראשון היה אילן גילאון.
סדאקה רעות - עמותה המקדמת שותפות נוער ערבי-יהודי. העמותה הוקמה בשנת 1983 על ידי פעילים חברתיים יהודים וערבים.
תנועת הנוער הערבי - תנועה סוציאל-דמוקרטית הדוגלת בדו-קיום יהודי ערבי. הוקמה בשנת 1994.
תנועת תרבות - תנועת אמנים-מחנכים המחויבת לצמצום פערים, חיזוק הסולידריות הקהילתית ויצירה של תרבות ואמנות מקורית. התנועה הוקמה בשנת 2004 על ידי חבורה של 6 בוגרים של מגמת אמנות מרחבי הארץ. התנועה מפעילה כ-25 בתי יוצרים לנוער הממוקמים ב-17 יישובים ברחבי הארץ.

מזוהים עם המרכז הפוליטי

נוער יש עתיד - ארגון נוער פוליטי- חברתי, הפועל תחת מפלגת יש עתיד, והוקם בשנת 2014 כשנתיים לאחר הקמת המפלגה.

מזוהים עם הימין הפוליטי

בית"ר (ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור) - תנועת נוער ציונית בעלת בסיס אידאולוגי ימני המזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית לפני הקמת המדינה, ושל תנועת החרות לאחר מכן. הוקמה בשנת 1923 על ידי זאב ז'בוטינסקי בריגה.
הנוער הלאומי - תנועת נוער ציונית חברתית המזוהה עם משנתו של זאב ז'בוטינסקי. הוקמה בתל אביב בשנת 1949 בידי הסתדרות העובדים הלאומית.
הנוער הציוני - תנועת נוער חילונית יהודית-ציונית בינלאומית. הוקמה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ובניגוד לתנועות הנוער שהוקמו באותה תקופה לא השתייכה התנועה למפלגות השמאל ולא דגלה בסוציאליזם.

תנועות נוער ציוניות אורתודוקסיות

אריאל - תנועת נוער דתית לאומית. פרשה בשנת 1980 מתנועת בני עקיבא. הפעילויות לבנים ובנות נפרדות.
בני עקיבא - תנועת נוער יהודית דתית הפועלת בישראל ובעולם. הוקמה בשנת 1929, בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת נער בן 21, וגורמים נוספים מהפועל המזרחי. התנועה מחנכת לערכי התורה והעבודה. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציונות הדתית בישראל. בין בוגרי התנועה- מזכ"ל התנועה לשעבר חבר הכנסת מוטי יוגב, שליחת התנועה לדרום אפריקה לשעבר, חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא ויו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת איתן כבל.
ברית הנוער חשמונאים הידועה בשם ברית החשמונאים בשנים 1937–1949.
הנוער הדתי העובד והלומד - תנועת נוער ציונית-דתית.
עוז - תנועה ציונית דתית לילדים צעירים לפני הצטרפותם לתנועת נוער דתית אחרת. התנועה נסגרה בשנת 2007 אחרי 20 שנות פעילות^[6] בשל גרעונות כספיים אך חזרה לפעול שוב תחת המנכ"ל שמואל בן אדיבה.
עזרא - תנועת נוער המגדירה את עצמה "תורנית לאומית" והמשויכת לזרם של הציבור הדתי-לאומי. הפעילויות לבנים ובנות נפרדות אולם הסניף מעורב. למעשה, נוער מכל הזרמים מגיע לתנועה. התנועה נוסדה בשנת 1919.

תנועות נוער חרדיות

אור ישראלי - תנועת נוער חרדית בנשיאות הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק. לשעבר נקראה אור לנוער.
בנות בתיה (תנועת בנות בית יעקב בתיה) - תנועת נוער חרדית הפונה לבנות בלבד. הוקמה בשנות השלושים של המאה הקודמת.
היכלי ענ"ג - תנועת נוער דתית המזוהה עם חסידות גור. הוקמה בשנת 2002.
פרחי הדגל - תנועת נוער תורנית-חרדית. בראשה עומד הרב נפתלי פרוש, בנו של הרב מנחם פרוש. מטרתה להחדיר את ערכי התורה והיהדות בקרב הנוער בכל הארץ.
צבאות השם - תנועת נוער דתית המזוהה עם חסידות חב"ד. נוסדה בשנת 1980 על ידי הרבי מליובאוויטש.

תנועות נוער קונסרבטיביות ורפורמיות

נוע"ם (נוער מסורתי) - תנועת נוער א-מפלגתית בעלת עקרונות ציוניים ופלורליסטים, המזוהה עם הקונסרבטיבים בישראל ובעולם. החלה לפעול בשנות ה-80 של המאה העשרים.
נוער תל"ם - תנועת נוער המזוהה עם התנועה ליהדות מתקדמת (היהדות מתקדמת בישראל) והיא הסניף הישראלי של תנועת הנוער העולמית נצ"ר. התנועה הוקמה ב-1980 כשבט בתנועת הצופים העבריים ונקראה צופי תל"ם. בשנת 1997 עזבה את הצופים, והפכה להיות תנועת נוער עצמאית.

ארגוני נוער השייכים לגופים ממסדיים

גדנ"ע (גדודי נוער עברי) - ארגון לחינוך טרום צבאי. הארגון ממשיך את פעילות הנוער של ארגון ההגנה מימי טרום הקמת המדינה.
גדנ"ע אוויר - ארגון של חיל האוויר הישראלי, שמטרתו לקרב בני נוער לנושאי תעופה וחיל האוויר. גדנ"ע אוויר הוקם בשנת 1950 תחת השם גדודי נוער תעופתיים.
חוגי סיירות - ארגוני נוער ישראלי המקנים מיומנויות סיור ומיומנויות אישיות אחרות באמצעות הכרת הארץ. חוגי הסיירות הוקמו באמצע שנות ה-70 על ידי האגודה ע"ש אורי מימון, אך זמן קצר לאחר מכן חברו לחברה להגנת הטבע. בשנת 1997, פוצל הארגון בעקבות מחלוקות אידאולוגיות שונות ובעיות כלכליות, וכיום ישנם חוגי סיירות של "החברה להגנת הטבע", וחוגי סיירות של "הקרן הקיימת לישראל" ע"ש "אורי מימון".
מועצת התלמידים והנוער הארצית - פרויקט חינוכי דמוקרטי של מינהל חברה ונוער במשרד החינוך והתרבות. המועצה הארצית היא המייצגת הרשמית של התלמידים והנוער בכיתות ז׳ עד י״ב בישראל בפני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך והתרבות, במשרדי ממשלה נוספים ובוועדות הכנסת. המועצה מהווה ארגון גג לכלל מועצות הנוער המחוזיות, הרשותיות ומועצות התלמידים. המועצה הוקמה בשנת 1993, אך כפיפותה למשרד החינוך והתרבות מעלה כנגדה ביקורת רבה.
מש"צים- (מדריכי של"ח צעירים) אחת ממסגרות מנהיגות נוער שמפעיל מנהל חברה ונוער של משרד החינוך, באמצעות תחום של"ח וידיעת הארץ במינהל חברה ונוער בבתי הספר העל יסודיים.
נוער מד"א - ארגון התנדבותי במסגרת מגן דוד אדום. הארגון פונה גם לבני נוער שאינם חברי הארגון במטרה ללמד הגשת עזרה ראשונה.
צופי אש - ארגון הנוער המתנדב בשירותי הכבאות וההצלה של מדינת ישראל לצד הכבאים.

מושגים ומונחים בתנועות וארגוני הנוער

עיינו גם בפורטל

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

לקריאה נוספת

חיים אדלר, תנועת הנוער בחברה הישראלית, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1962.
שבח אדן, מנהיגים ומדריכים בנוער הישראלי (סדרת שעלים), ירושלים: ההסתדרות הציונית, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ, תשי"ד.
יובל דרור, תנועות הנוער: אתמול, היום, מחר, חיפה: הוצאת בית רוטנברג, 1979.
ראובן כהנא, רותי סוצ'י (עורכים), מסגרות נוער בחברה הישראלית, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1981, עמ' 244–407.
מרדכי נאור (עורך), תנועות הנוער 1920–1960: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (סדרת עידן, 13), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 1989.
רינה שפירא, חיים אדלר, מירי לרנר, רחל פלג (עורכים), חולצה כחולה וצווארון לבן: מחקר על עולמם החברתי של בוגרי תנועות נוער בישראל, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1979.
נתן שחר, שירת הנוער: מה שרו בתנועות הנוער, יד יצחק בן צבי, 2018.

מאמרים

אורית איכילוב, תנועות הנוער בישראל כסוכנויות ביגור, עיונים בחינוך 10, 1976, עמ' 161–170.
הלל ברזל, 'תנועת הנוער במדינת ישראל', תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל, ירושלים: ההסתדרות הציונית, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ, תשכ"ג, עמ' 62–108.
יוסף בן-דוד, החברות בתנועות נוער והסטאטטוס האישי, מגמות 5 (3), 1954, עמ' 227–242.
עמוס גיתאי, תנועות הנוער כמכשיר לקירוב עדות, מגמות 18 (3), 1972, עמ' 402–418.
עמיליה דינאי, גיוון מבני – תנאי למיזוג? יחסים בין עדתיים בישראל בראי תנועות הנוער, עיונים בחינוך 45, 1986, עמ' 35–46.

קישורים חיצוניים

אתר מועצת תנועות הנוער בישראל (מת"ן)
תנועות נוער, באתר תנועת העבודה הישראלית
אפרת אהרוני, היה נכון לשלם - על התשלומים לתנועות הנוער בישראל, גלובס, 30 בספטמבר 2013
יעל ברנובסקי, ‏תנועות הנוער עדיין באופנה, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2012
"הנוער הארצישראלי מקיים את צוואתו של הרצל". יומני כרמל יוני 1940

הערות שוליים

^ כל מה שרצית לדעת על השירות בנח"ל באתר חיל החינוך והנוער.
^ ראו אומדן תנועות הנוער של משרד החינוך לשנת 2005.
^ ראו כתבה באתר ארגון הנוער איגי.
^ ראו באתר מועצת תנועות הנוער.
^ אתר הצוערים הצעירים
^ ראו באתר כיפה.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23406640תנועות נוער וארגוני נוער בישראל

[1] כל מה שרצית לדעת על השירות בנח"ל באתר חיל החינוך והנוער.

[2] ראו אומדן תנועות הנוער של משרד החינוך לשנת 2005.

[3] ראו כתבה באתר ארגון הנוער איגי.

[4] ראו באתר מועצת תנועות הנוער.

[5] אתר הצוערים הצעירים

[6] ראו באתר כיפה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]