תיומת (לולב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות מסודרת להלכה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות מסודרת להלכה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תיומת
(מקורות עיקריים)
לולב בעל שתי תיומות
לולב בעל שתי תיומות
תלמוד בבלי מסכת סוכה, דף ל"ב ו-דף כ"ט עמוד ב'
משנה תורה הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ח', הלכה ד'
שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרמ"ה, סעיף ג'
שוק ארבעת המינים בבני ברק. ניתן לראות שניים מהרוכשים בודקים את התיומת של הלולב שבידם

תיומתתלמוד הירושלמי מכונה ציצית) היא מופע בעלי הלולב. בהלכה, יש הלכות נפרדות בנוגע לתיומת, המשפיעים על כשרות הלולב. קיימת מחלוקת בראשונים מהו התיומת. אולם, על אף שלפי רוב הראשונים משמעות המילה שונה, כיום מקובל לקרוא תיומת לעלה העליון שבלולב שבו נגמרת השדרה. כאשר השדרה מסתיימת בשני עלים, נהוג לקרוא לכך לולב בעל שתי תיומות[1].

מקורות

במסכת סוכה[2] מובאת שאלה של רב פפא מה ההלכה במקרה שנחלקה התיומת. בגמרא מובאות שתי לשונות של אימרה של רבי יוחנן בשם רבי יהושע בן לוי. לפי הלשון הראשון האימרה עוסקת כשניטלה התיומת שהלולב פסול, לפי הלשון השני האימרה עוסקת ישירות במקרה שנחלקה התיומת, שהוא כאילו ניטלה התיומת, והלולב פסול.

בפירוש המילה תיומת והמשמעות לכך שהיא נחלקה, נאמרו מספר פירושים בראשונים.

כפילות עלי הלולב

לפי שיטת הרי"ף[3] התיומת היא גב העלים של הלולב, שמחברת את שני חלקי העלה, לעלה כפול. שאלת רב פפא לפי שיטה זו היתה, כאשר נחלקו רוב עלי הלולב הכפולים לשניים. הרמב"ם פסק גם הוא כמו הרי"ף[4], וכך היא שיטת רבינו חננאל[5], הראב"ד[6], הרמב"ן[7], כך גם שיטת הבה"ג לפי דעת הרא"ש[8], וכן שיטת הר"ן[9]. כך גם פסק רבי יוסף קארו בשולחן ערוך[10].

שדרת הלולב מסתיימת בשני עלים

לפי שיטה נוספת המובאת בראשונים, כאשר שדרת הלולב מסתיימת בשני עלים כפולים, אז שני העלים נקראים תיומת מלשון תאומים. שיטה זו מובאת בתוספות[11] בשם תשובת הגאונים, כמו כן זו היא שיטת רש"י[2], ושיטת ר"י[12].

לפי פירוש זה נאמרו מספר פירושים בשאלת רב פפא כשנחלק התיומת, מאחר ומדובר בשני עלים נפרדים.

  • שיטת הגאונים - שני העלים העליונים דבוקים זה בזה, ואם נחלקו, הלולב פסול. על פירוש זה העירו התוספות[11] והרא"ש[8] שאם כן לולב כשר הוא נדיר מאוד, כי בקושי אפשר למצוא לולב ששני העלים העליונים דבוקים, "אפילו אחד מתוך חמש מאות". על כך תירצו, שלפי שיטת הגאונים הלולב פסול רק אם הוא היה דבוק מתחילת ברייתו ואחר כך נפרד. הבית יוסף לעומתם כותב כי במדינתו מצוי מאוד שיהיו דבוקים על ידי עלה חום בגב הלולב (ידוע בשם "קרא"), וזה מה שהתכוונו הגאונים שאם נחלק הדיבוק הזה, הלולב פסול. בשיטת הגאונים נחלקו הבית יוסף והט"ז, לפי הבית יוסף התיומת לשיטתם הוא כאשר בסיום השדרה של הלולב יוצאים יחד שני עלים ממקור אחד. אולם לפי הט"ז אין זה תלוי לפי שיטת הגאונים בכך ששני העלים יוצאים יחד מהשדרה, אלא רק בכך ששני העלים העליונים ביותר דבוקים יחד, ואם נפרדו הלולב פסול[13].
  • שיטת רש"י[14] - אם נפרדו שני העלים העליונים, עד שנפרדה גם השדרה, ונראים כאילו חלוקים ומפוזרים זה מזה, אז הלולב פסול.
  • שיטת הר"י - אם נפרדו שני העלים העליונים ונחלק קצת מהשדרה הלולב פסול, ולא צריך שיראה כאילו חלוקים זה מזה כפי שיטת רש"י[12].

העלה העליון שבו מסתיימת השדרה

בהגהות הסמ"ק[15] הביא פירוש נוסף של רש"י שלא נמצא לפנינו, שפירש שהתיומת היא העלה העליונה שבו מסתיימת השדרה שכפול ככל עלי הלולב, אולם עלה זה אם נחלק לשניים הלולב פסול. שיטה זו הובאה גם בתרומת הדשן[16] שכך פסק, וכן הביא בשם האור זרוע. שיטה זו הובאה במגיד משנה[4] ובר"ן[9] אולם הם לא קיבלו פירוש זה. וכתבו שגם לפי שיטה זו נפסל רק אם נחלק העלה לגמרי, או על כל פנים ברובו. לדעת הריטב"א[17] גם נחלק בכל שהוא פסול, וכך פסק הרמ"א[10] שיש אומרים שאם נחלק העלה העליון עד השדרה פסול, וכתב הרמ"א שכן נהגו, והוסיף, שמצוה מן המובחר, לקחת לולב שלא נחלק העלה העליון כלל. ובט"ז כתב שאם נחלק פחות מטפח אין לחשוש כלל.

הערות שוליים

  1. ^ ראה לדוגמה במשנה ברורה סימן תרמ"ה סעיף קטן כ"ט
  2. ^ 2.0 2.1 מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד א'
  3. ^ מסכת סוכה דף טו מדפי הרי"ף
  4. ^ 4.0 4.1 הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ח', הלכה ד'
  5. ^ הובא בב"ח טור אורח חיים סימן תרמ"ה בשם הסמ"ג
  6. ^ בהלכות לולב להראב"ד
  7. ^ בהשגותיו על הלכות לולב להראב"ד
  8. ^ 8.0 8.1 מסכת סוכה, פרק לולב הגזול, סימן ו
  9. ^ 9.0 9.1 מסכת סוכה, דף ט"ו עמוד א' מדפי הרי"ף
  10. ^ 10.0 10.1 אורח חיים, סימן תרמ"ה, סעיף ג'
  11. ^ 11.0 11.1 תוספות על מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד א' ד"ה נחלקה התיומת. ובמסכת בבא קמא, דף צ"ו עמוד א' ד"ה נחלקה התיומת
  12. ^ 12.0 12.1 תוספות מסכת בבא קמא דף צ"ו א' ד"ה נחלקה התיומת
  13. ^ ט"ז אורח חיים, סימן תרמ"ה, סעיף קטן ד'
  14. ^ כפי שהבינו מדבריו התוספות (בבא קמא דף צ"ו) והב"ח (אורח חיים סימן תרמ"ה)
  15. ^ לרבינו פרץ, הובא בביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים סימן תרמ"ה
  16. ^ סימן צ"ז
  17. ^ מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד ב' ודף ל"א עמוד ב'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.