תאוריה של תודעה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ראו למשל הערך האנגלי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ראו למשל הערך האנגלי. |
תאוריה של תודעה, תאוריית הבינה או תאוריית המיינד (מאנגלית: Theory of mind, בראשי תיבות: ToM) היא היכולת הקוגניטיבית לייחס מצבים נפשיים – כגון אמונות, כוונות, תשוקות, רגשות, ידע – לעצמנו או לאחרים, המבוססת על היכולת להבין כי לאנשים אחרים ישנן אמונות, תשוקות, כוונות ונקודות מבט השונות משלנו. יכולת זו חיונית לאינטראקציות חברתיות יומיומיות, והיא משמשת אותנו כאשר אנו מנתחים, שופטים ומעריכים התנהגויות של אחרים. מונח זה כולל גם מרכיבים פיזיולוגיים[1].
ליקויים בתאוריה של התודעה יכולים להופיע אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי, אצל אנשים עם הפרעות אכילה גנטיות, אצל לוקי סכיזופרניה, אצל הלוקים בהפרעות קשב וריכוז,[2] בקרב מכורים לקוקאין,[3] בקרב אנשים עם נזק מוחי ובקרב שותי אלכוהול מכורים.[4]
הגדרת המונח
דעת או מיינד היא היסוד או הכושר האנושי המאפשר לאדם לחשוב, להרגיש ולהיות מודע הן לחוויה האישית שלו והן לסביבתו החיצונית. הדעת מתייחסת לרצון האנושי, כמו גם לאוסף של תפקודים קוגניטיביים עליונים של המוח.
אין עדיין מונח מוסכם שמתאים לתוכן המילה mind בלעז וגם נוח לשימוש מבחינה תחבירית[1]. בעקבות זאת נעשה שימוש במספר שמות נרדפים לתיאור היכולת Theory of mind, למשל:
- תאוריה של תודעה
- תאוריית הבינה
- תאוריית המיינד
המונח מדבר על "תאוריה" של תודעה משום שלבני אדם אין גישה ישירה לחוויה התודעתית של אנשים אחרים. לפיכך, כל ניסיון לייחס ידע או כוונה לאדם אחר – או אפילו לקבוע כי לאדם אחר יש תודעה או תכנים מנטליים כלשהם – הוא בגדר מודל תאורטי שאנו בונים לעצמנו. מודל זה מסייע לנו להבין ולחזות את ההתנהגות של אחרים, מתוך ההנחה שהמבנה הקוגניטיבי והרגשי שלהם דומה לשלנו.
היכולת "תאוריה של תודעה" שלעצמה, אמורה להתבטא במוח בחלקים הפרה-פרונטליים במוח[5], ומחולקת לכמה מישורים, המכונים בשמות הבאים[5]:
- cognitive TOM – היכולת להבין מה האחר חושב[5].
- affective TOM – היכולת להבין מה האחר מרגיש[5]. יכולת זו מבוססת על ה cognitive TOM[6]. פגיעה ביכולת זו מקושרת, על פי אחד המחקרים בנושא שהיה בעל מדגם של 26 אנשים (המחולקים ל 2 קבוצות של 13 אנשים)[7], לפגיעה ב-קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית[7].
- Interpersonal TOM – היכולת להבין את ה TOM של אחרים, כלומר, להבין את ה cognitive + affective TOM של האחר.[6]
- Intrapersonal TOM – היכולת להבין את ה TOM של עצמי, כלומר, להבין את ה cognitive + affective TOM של עצמי.[6]
- Visual TOM[5]
- Auditory TOM[5]
התאוריה של התודעה יכולה להתפתח על ידי: משחקי תפקידים[5], תרגול שימוש והבנה בחוש הומור וסרקזם[5], פיתוח היכולת לשער השערות וניבויים[5], לתת רמזים[5], להסיק מסקנות[5], לפתוח בשיחות[5], לנחש[5], להתדיין על דעות ורגשות[5], לספר סיפורים[5], ועוד.
אחד המחקרים בנושא מראה כי פגיעה ב-cognitive TOM וב-affective TOM אינן קשורות זו לזו[7].
התפתחות של תאוריה של תודעה
התאוריה של תודעה היא יכולת התפתחותית, הנרכשת בהדרגה מרגע הלידה לאורך שנות החיים הראשונות של הילד. היא מאפשרת לו להגיב לא רק להתנהגות אדם שמולו, אלא גם להניח שיש לאותו אדם דעות, רגשות, רצונות, משאלות, כוונות, תוכניות, דמיון ויכולת העמדת פנים[1]. בגילאי הינקות, הבנה זו עוזרת לתינוק לנבא התנהגויות הוריות[1]. לרוב היכולת תאוריה של תודעה מתפתחת לאורך ההתפתחות התקינה של הילד. כבר בגיל 6 חודשים ניתן לראות התחלה של הבנת תאוריה של תודעה. בניסוי שנערך על ידי הפסיכולוגית אמנדה וודוורד, פעוטות נחשפו ליד אנושית שמצביעה על תפוח בצבע מסוים ולא על תפוח בצבע אחר. גם לאחר החלפת מיקום התפוח הם עדיין הבינו כי היד תלך ותצביע על התפוח באותו הצבע על אף החלפת המקום[8].
הבנת תאוריה של התודעה נרכשת לרוב בסביבות גיל 5, לטענת חלק מהחוקרים. לשם השגת יכולת זו, נדרשות יכולות קוגניטיביות ורגשיות כגון יכולת לייצוג-על מנטלי ולהסמלה (שמתבטאות למשל במשפט כמו "דני חושב שאמא לא בבית" – המשפט לא מבטא ייצוג של המציאות, אלא ייצוג מחשבה על המציאות). יכולתו של הילד לחזות על סמך ניסיון קודם את השלב הבא בהתנהגות סביבתו, בונה בהדרגה את יכולת שימור האובייקט, מפנימה אותו ומשחררת אותו מתלות באירועים מיידיים[1].
התנהגויות נוספות שכל אחת מהן מייצגת אבן התפתחות מסוימת ביכולת התאוריה של התודעה, כוללות: חיקוי, הבעת רגשות, אמפתיה (על כל סוגיה), שימוש והבנה בשפת גוף, הומור וסרקזם.
בדיקה של תאוריה של תודעה
אחת הדרכים הקלאסיות לבדיקת תאוריה של תודעה אצל ילדים, היא במבחן פשוט שיצרו החוקרים וימר ופרנר בשנות ה-80, "מטלת האמונה המוטעית"[9]. במטלה זו מוצג לילד סיפור על ילד שמחזיק באמונה מוטעית (למשל, הילד מקסי חושב שהשוקולד נמצא בארון כאשר בעצם הוא נמצא במקרר); על הנבדק לזהות שהדמות במטלה תפעל בצורה שגויה על סמך אמונה מוטעית זו (מקסי יחפש את השוקולד בארון אף על פי שהנבדק יודע שהשוקולד נמצא במקרר). החוקר סיימון ברון-כהן ושותפיו יצרו גרסה דומה של מטלת האמונה השגויה, "מבחן המשימות של סאלי ואן", שהפכה לנפוצה ועל בסיסה נבנו מבחנים מורכבים נוספים[10].
מבחן סאלי ואן
המבחן הבודק את ה cognitive TOM. בהליך זה משתמש הבודק בשתי בובות, סאלי ואן, ומראה לילד שלסאלי יש סל ולאן יש קופסה. סאלי שמה חרוז בסל והולכת לרגע החוצה. אן לוקחת בינתיים את החרוז מהסל של סאלי ומניחה בקופסה שלה. אז סאלי חוזרת לחדר, והילד הנבדק נשאל: "איפה סאלי תחפש את החרוז שלה?" רוב הילדים עונים נכון כי היא תחפש בסל שלה, משום שלמיטב ידיעתה החרוז נותר שם אחרי שהיא הניחה אותו בסל, והיא לא יודעת שאן העבירה אותו. אך ילדים שתאוריית התודעה שלהם פגועה, כגון ילדים עם אוטיזם, לא מבינים שסאלי לא יודעת זאת, וחושבים בטבעיות כי סאלי יודעת מה שהם עצמם יודעים – שהחרוז הועבר לקופסה של אן. היה גם מחקר בו עשו את "מטלת האמונה המוטעית" על שימפנזות כדי לבדוק האם יש להם תאוריה של התודעה[11].
במסגרת מחקר על התאוריה של התודעה בו השתתפו 56 אנשים (26 גברים ו 30 נשים)[5], נעשה שימוש במספר מבחנים נוספים לבחינת ה TOM של אנשים:
מבחן עיניים[5]
מבחן זה בודק את ה-affective TOM ואת ה-Visual TOM[5]. במסגרתו המשתתפים רואים 36 תמונות של עיניים של אדם כלשהו[5]. המטלה של המשתתפים היא לסמן אחת מתוך ארבע אפשרויות המסמנת את האפשרות המתאימה ביותר למה שאותו אדם כנראה הרגיש או חשב על סמך התמונה[5] – דוגמות לאפשרויות: שובבות, נחמה, מוטרד[5].
מבחן קריקטורה[5]
מבחן את זה בודק את ה-cognitive TOM + Visual TOM[5]. במסגרתו המשתתפים רואים 35 תמונות מצוירות[5], וצריכים לומר מהי המשמעות של כל תמונה[5]. זה בדק את היכולת שלהם לזהות "אמונה מוטעית" ו "בורות" לאחת או יותר מהדמויות שבתמונות המצוירות.[5]. למשל: "הצייד חושב שהוא צד את הטיגריס (אמונה שגויה), ושם כמה מלכודות. הוא לא מבין (בורות), שהטיגריס מאחוריו, והצייד הוא זה שהטיגריס הולך לצוד"[5].
מבחן סיפורי פס שווא[5]
מבחן זה בודק את ה-affective TOM + Auditory TOM[5]. במסגרתו המשתתפים מקשיבים ל 10 סיפורים וצריכים לתת תשובה לשאלה על כל סיפור – האם דמות כלשהי בסיפור אמרה משהו מביך או משהו שהיא לא הייתה אמורה להגיד?[5] סיפור לדוגמה – "בעלה של הלן ארגן מסיבת יום הולדת, הזמין את חברתו שרה לסייע, ואמר לה לא לספר להלן כי המסיבה הייתה הפתעה. בזמן שהלן צפתה בשרה, שרה הקיאה קפה על שמלה שהיה מונח על כיסא. 'אוי לא!', אמרה שרה. אני תכננתי ללבוש את זה למסיבת יום ההולדת שלך"[5].
מבחן סיפורים מוזרים[5]
מבחן זה בודק את ה-cognitive TOM + Auditory TOM[5]. גם במסגרת מבחן זה המשתתפים מקשיבים ל-10 סיפורים וצריכים לתת תשובה לשאלה על כל סיפור. רק שהפעם השאלות עוסקות בסיבה שהדמויות בסיפור אמרו מה שאמרו.[5] סיפור לדוגמה – "ג'ודי הביאה שמלה חדשה למסיבת יום ההולדת שלה. אמא שלה יודעת כמה ג'ודי מצפה למסיבת יום ההולדת שלה, וכמה מאמץ היא השקיעה כדי למצוא את השמלה הטובה ביותר. אבל היא לא אוהבת את השמלה הטובה ביותר של ג'ודי. כששאלה ג'ודי את אמא שלה האם היא אוהבת את השמלה הטובה ביותר שלה, ענתה אמא ש'זה חביב, את נראית מהמם'".[5]
במחקר שהשתמשו בו בארבעת המבחנים הנ"ל, מצאו כי הייתה קורלציה גבוהה יותר בשימוש ב-cognitive TOM ו-affective TOM, מאשר ב-auditory TOM ו-visual TOM[5].
תאוריה של התודעה והספקטרום האוטיסטי
מרבית החוקרים טוענים כי פגיעה ביכולת לתאוריה של התודעה, היא אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים ובוגרים הלוקים בתסמונות הרצף האוטיסטי[12][13]. עקב כך, הלוקים באוטיזם קלאסי או בתסמונת אספרגר עשויים להתקשות בקריאת כוונות אחרים והסברת התנהגותם או רגשותיהם, בחיזוי התנהגות האחר, בהבנת האופן בו משפיעה התנהגותם שלהם על רגשות האחר, בהבנת נורמות ההתנהגות המצופות מהם, בהעמדות פנים ועוד – קשיים שיוצרים התנהגויות לא מותאמות, חוסר אמפתיה, חוסר הבנה של נורמות והתרחשויות באינטראקציות החברתיות, ולבסוף העדפה של הימנעות מחברת אחרים[14]. עם זאת, ישנן מספר עדויות לכך שפגיעה זו ב-Theory of mind היא מעט פחות חמורה בקרב הלוקים באוטיזם בתפקוד גבוה בעלי IQ גבוה במיוחד, אך עדיין קיימת[15]. נראה כי חלקם מצליחים במבחנים שבודקים תאוריה של תודעה ממעלה ראשונה (למשל יכולים להגיד באופן מותאם מה הם חושבים שהזולת חושב), אך לא במשימה מורכבת יותר של יכולת ממעלה שנייה (למשל מתקשים בשאלה מה הם חושבים שהזולת חושב שהם חושבים)[9]. – כך למשל, באחד הניסויים שנעשו בנושא, בו מבחן "מטלת האמונה המוטעית" בוצע על כמה עשרות ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, ובמקביל על שיעור זהה של ילדים שאינם מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי – 86% מהאוטיסטים בגילאי 6–9 צלחו את המבחן, בעוד בקבוצת הביקורת, 94% מהילדים בגיל 5–6 צלחו את המבחן[9] – וזהו אחד ממגוון מחקרים קיימים (נכון ל-2020) המצביעים על כך שלאנשים על הספקטרום האוטיסטי יש פגיעה ביכולת לתאוריה של התודעה.
מבחן נוסף לבדיקה של ה-TOM ומציאת הפגיעה בה אצל אנשים עם ADHD, ASD וכו', נקרא [16].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר יונת אשחר, תודעה של קופי אדם, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 באוקטובר 2016
- רוברט ברטון, AEON, אני לא מבין מה את חושבת שאני אומר, באתר "אלכסון", 6 בינואר 2019
- סטיבן פלמינג, AEON, כשאני מביט בעצמי, מי מביט בי?, באתר "אלכסון", 1 במרץ 2022
- רותם מיקה, כאב של אחרים, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בנובמבר 2023
- ד"ר יונת אשחר, מבעד למראה ואיך ממשיכים משם, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 בינואר 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ Baris Korkmaz, Theory of Mind and Neurodevelopmental Disorders of Childhood, Pediatric Research 69, 2011-05, עמ' 101–108 doi: 10.1203/PDR.0b013e318212c177
- ^ Breno Sanvicente-Vieira, Bruno Kluwe-Schiavon, Rhiannon Corcoran, Rodrigo Grassi-Oliveira, Theory of Mind Impairments in Women With Cocaine Addiction, Journal of Studies on Alcohol and Drugs 78, 2017-03, עמ' 258–267 doi: 10.15288/jsad.2017.78.258
- ^ Jennifer Uekermann, Irene Daum, Social cognition in alcoholism: a link to prefrontal cortex dysfunction?, Addiction 103, 2008-05, עמ' 726–735 doi: 10.1111/j.1360-0443.2008.02157.x
- ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09 5.10 5.11 5.12 5.13 5.14 5.15 5.16 5.17 5.18 5.19 5.20 5.21 5.22 5.23 5.24 5.25 5.26 5.27 5.28 5.29 5.30 5.31 5.32 5.33 5.34 5.35 April Kane, "Cognitive and Affective Correlates of Theory of Mind as Influenced by Task Modality", School of psychology and social science representions, 2012
- ^ 6.0 6.1 6.2 Constance Vissers and Sophieke Koolen, "Theory of Mind Deficits and Social Emotional Functioning in Preschoolers with Specific Language Impairment", Front Psychol, 4.11.2016 doi: 10.3389/fpsyg.2016.01734
- ^ 7.0 7.1 7.2 Shamay-Tsoory, S G PhD*†; Tomer, R PhD*†; Berger, B D PhD†; Goldsher, D MD*; Aharon-Peretz, J MD, "Impaired “Affective Theory of Mind” Is Associated with Right Ventromedial Prefrontal Damage", Cognitive and Behavioral Neurology, מרץ 2005, עמ' 55-67 doi: 10.1097/01.wnn.0000152228.90129.99
- ^ Woodward, A. L. (1998). Infants selectively encode the goal object of an actor's reach. Cognition, 69(1), 1-34.
- ^ 9.0 9.1 9.2 Wimmer, H. & Perner, J., 1983. Beliefs about beliefs: representation and constraining function of wrong beliefs in young children's understanding of deception. Cognition, 13: 103-128.
- ^ אסא כשר ושרה מלכסון, אוטיזם והפרגמטיקה של השפה, עמ' 5–6, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ David Premack and Guy Woodruff, Does the chimpanzee have a theory of mind?, Behavioral and Brain Sciences, דצמבר 1978, עמ' 515-526 doi: https://doi.org/10.1017/S0140525X00076512
- ^ "Helen Tager–Flusberg", "Evaluating the Theory-of-Mind Hypothesis of Autism", מאמר אקדמי מהאתר semanticscholar, מ 2007
- ^ SIMON BARON-COHEN ALAN M. LESLIE UTA FRITH, "Does the autistic child have a “theory of mind”?*", Cognition, 1985, עמ' 37-46
- ^ קומין, ו., ליץ', ג., וסטיבנסון, ג., (2001), תסמונת אספרגר – מדריך מעשי, קריית ביאליק: הוצאת אח.
- ^ Bauminger, N., & Kasari, C., (1999), Brief report: theory of mind in high-functioning children with Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders, 29 (1), 81-86.
- ^ אנונימי, "Making theory of mind assessment and treatment planning straightforward, time-efficient, family-centered, and evidence-based.", מהאתר "theory of mind inventory", תאריך לא ידוע
38844158תאוריה של תודעה