קללת הידע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קללת הידעאנגלית: Curse of Knowledge) היא מושג המביע את הרעיון שבעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים.

המושג, המשמש בין היתר בפסיכולוגיה חינוכית ובכלכלה, נטבע ככל הנראה בשנת 1989 במאמר ב-Journal of Political Economy.[1] האחים צ'יפ הית (Chip Heath), פרופסור להתנהגות ארגונית באוניברסיטת סטנפורד, ודן הית (Dan Heath), מוציא לאור של ספרי חינוך, עשו שימוש במונח בשני ספרים: "קללת הידע" ו"ככה זה נדבק" (Made to stick). בספר האחרון טענו כי רעיונות שמצליחים לחדור ולהישאר בתודעה הציבורית מתאפיינים בכך שאינם נגועים בקללת הידע.

הגדרה אחרת מתייחסת לחוסר היכולת לתפוס את הנפש (mind) של האחר כשונה משלך (תאוריה של תודעה).

הניסוי של אליזבת ניוטון

הפסיכולוגית אליזבת ניוטון ערכה ניסוי שבמהלכו התבקשו הנבדקים לתופף באצבעותיהם מנגינות של שירים ידועים ולנסות לנבא מה יהיה שיעור השירים שיזוהו על ידי המאזינים; נמצא כי הניבויים היו גבוהים פי עשרים מהתוצאות בפועל. ניסוי זה נחשב להדגמה של "קללת הידע", ומראה עד כמה היא עשויה לעוות חיזויים.

הכישלון בהוראה

קארל וימן, שותף לקבלת פרס נובל לפיזיקה ב-1995, המכהן כמנהל היוזמות בהוראת המדעים באוניברסיטת קולומביה הבריטית (UBC) ובאוניברסיטת קולורדו (UCB), וכן כיושב-ראש הוועדה להוראת המדעים של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ואשר חוקר את הוראת הפיזיקה וביצע מחקרים מקיפים בפיזיקה אטומית, רואה ב"קללת הידע" הרובצת על הפרופסורים באוניברסיטאות את הסיבה לכשלים במערכת הוראת המדעים באוניברסיטאות. לדעתו, קללת הידע היא הגורם שבגללו נוטים חברי סגל אקדמי להסתמך על האינטואיציה שלהם בקביעת דרכי הלמידה במקום להיסמך על מחקרים שבוצעו באוכלוסיית היעד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Colin Camerer, George Loewenstein, & Martin Weber, The Curse of Knowledge in Economic Settings: An Experimental Analysis, The Journal of Political Economy, Vol. 97, No. 5 (October 1989), pp. 1232-1254
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37606168קללת הידע