ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
מחבר המדרש וזמן חיבורו
בתלמוד נאמר: ”סתם ספרא - רבי יהודה”,[1] אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[2]
זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו גם לראשוני האמוראים חכמי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, הרמב"ם[3] סבור שעורכו של המדרש היה רב מהדור הראשון לאמוראים וזהו על פי הביטוי "ספרא דבי רב", ויש מן החוקרים שאף הם סברו כן.[4] לעומת זאת רש"י מפרש כי "ספרא דבי רב" פירושה ברייתא ששנויה בפי כל בבית המדרש[5]. המלבי"ם[6] וכן רד"צ הופמן סבורים כי רבי חייא הוא זה שערך את המדרש ו'ספרא דבי רב' פירוש הדבר שלמדו מדרש זה בישיבתו של רב.
על פי החלוקה הקיימת בין המדרשים השונים מאלו בתי מדרשות יצאו, האם מבית מדרשו של רבי עקיבא או של רבי ישמעאל, הספרא הוא מבית מדרשו של רבי עקיבא, וזה בשל העובדה שרוב התנאים המוזכרים במדרש הם תלמידיו של רבי עקיבא.
מבנה המדרש ותוכנו
ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה. המדרש מפרש את כל חומש ויקרא.
המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.
כתבי יד
קיימים מספר כתבי יד של הספרא. כתב יד הנחשב לטוב ביותר הוא כתב יד ותיקן 66, המכונה גם "כתב יד רומי". כתב יד נוסף נמצא בספריית פאלאטינה שבאיטליה ומספרו Parm. 3259 ספרא. ישנו כתב יד נוסף בשם "כתב יד ותיקן 31" שיצא לאור בירושלים בשנת 1972.
מהדורות דפוס
הספרא נדפס לראשונה בקושטא בשנת ר"ע (1510), ומאז יצא במהדורות רבות.
בין השנים 1983–1989 פרסמה "הוצאת בית המדרש לרבנים שבאמריקה", בניו יורק, את שני ה"דיבורים" הראשונים, בעקבות מחקר מקיף שערך פרופ' אליעזר פינקלשטיין. מהדורה זו נערכה על פי כתב יד ותיקן 66 (רומי), וכן על פי קטעי גניזה שאותם קיבץ העורך מספריות אוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד, ומקטעים נוספים שהיו מצויים בידי חוקרים שונים. מהדורה זו כללה מבוא ארוך ומפורט וכן ביאור, המציג את מקורותיו וגלגוליו של הספרא בדורות השונים. חסרונותיה של מהדורה זו הן בעיקר האריכות והסרבול הרב.
מהדורות אחרות יצאו בידי אייזיק הירש וייס, מאיר איש שלום, הרב שלמה פישר, שכנא קולידיצקי (עם פירוש רבינו הלל וקובץ הערות שחיבר הרב יצחק הוטנר), מכון אופק, ומהדורה חלקית (עד סוף פרשת שמיני) שיצאה בירושלים ומכונה "מהדורת פריעדמאן".
מפרשי הספרא
שפר גורלו של הספרא מבין מדרשי ההלכה, ובכל התקופות היה בו עיסוק ניכר וחוברו עליו פירושים רבים.
- פירוש הרבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, נפטר בכ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198).
- פירוש רבינו הלל בן אליקים (חי במאה ה-11)[7].
- פירוש מאחד מבעלי התוספות, ששמו אינו ידוע.
- פירוש המיוחס לרבי שמשון משנץ (1150 − 1216 או 1230), גם הוא מבעלי התוספות.
- פירוש קרבן אהרן מרבי אהרן אבן חיים (1555 בקירוב - 1632).
- פירוש עשירית האיפה על קרבן אהרן לאדמו"ר מקומרנה, יצחק אייזיק ספרין.
- ספר "עזרת כהנים"[8], מאת צבי הכהן רפפורט.
- הגהות וביאורים רבים מהגר"א.
- תורת כהנים עם פירוש חדש, מאת החפץ חיים[9].
- פירוש התורה והמצוה למלבי"ם, כולל הקדמה לספרא בשם "אילת השחר" עם תרי"ג סעיפים על בסיס דרשות חז"ל.
- ספר "דרך הקודש"[10] מאת הרב וידל צרפתי.
- ספרא דבי רב עם פירוש מאיר איש-שלום.
- ספרא עם פירוש "תפארת ציון" לרב יצחק זאב ידלר.
- חידושי הנצי"ב מוולאזין : חידושים וביאורים על התורת כהנים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ספרא |
- על הספרא
- ענת רייזל, ספרא, באתר מחלקי המים.
- יונתן שגיב, הספרא – לשחזור דרכי עיבודו ורבדיו הקדומים, JSIJ 14, 2019
- מהדורות של הספרא
- מאגר הספרא מהדורות מוקלדות של כל כתבי היד של הספרא, והשוואת מקורות ומידע, ב"אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית" של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, (אורכב 25.01.2010 בארכיון Wayback Machine).
- ספרא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ספרא, צילום דפוס ונציה 1550, באתר דעת
- ספרא, דפוס ונציה, באתר היברובוקס
- מאיר ליבוש מלבי"ם, ספרא, עם פירוש התורה והמצוה, באתר היברובוקס
- חיים סרנא, תורת כהנים עם פירוש הראב"ד והר"ש משאנץ והגהות הגר"א, באתר HebrewBooks
- צבי הירש הכהן רפפורט, ספרא (חלק א - מהדורת וילנא תר"ה), באתר היברובוקס
- צבי הירש הכהן רפפורט, ספרא (על פרשת תזריע -מהדורת פשעמישל תרס"ז), באתר היברובוקס
- שכנא קודלצקי, תורת כהנים עם פירוש רבינו הלל ב"ר אליקים (חלק א), תורת כהנים עם פירוש רבינו הלל ב"ר אליקים (חלק ב), ירושלים, תשכ”א, באתר היברובוקס
- ספרא, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- ספר תורת כהנים, סיפרא דבי רב עם פירוש הראב"ד, שנת ר"ע, הספריה הלאומית ישראל
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו עמוד א'.
- ^ אגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ הקדמת משנה תורה לרמב"ם.
- ^ הקדמת אייזיק הירש וייס למהדורת ספרא דבי רב בעריכתו. ובעקבותיו חוקרים מסורתיים, כמו הרב ראובן מרגליות ואחרים. (ראו למשל ערך ספרא באתר דעת)
- ^ רש"י מסכת חולין דף סו. ד"ה תנא דבי רב.
- ^ המלבי"ם בהקדמתו לספרא.
- ^ חלק א, חלק ב, באתר HebrewBooks.
- ^ עזרת כהנים, באתר HebrewBooks.
- ^ חלק א, חלק ב, באתר HebrewBooks.
- ^ דרך הקודש, באתר HebrewBooks.
36076987ספרא