קוצן (יונק)
 קוצן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | עכבריים |
| תת־משפחה: | קוצניים |
| סוג: | קוצן |
| מינים | |
|
ראו בערך. | |
| שם מדעי | |
 Acomys
| |
קוֹצָן (שם מדעי: Acomys) הוא סוג במשפחת העכבריים ושוייך לתת משפחת הקוצניים (נעשה שימוש בשם Acomyinae אך מקובל יותר[1] השם Deomyinae), אשר פרטיו הם מכרסמים קטנים.
מאפיינים
מיני הקוצן נפוצים באסיה, באפריקה ובצפון אמריקה. זנבו של הקוצן קצר ולעיתים ניתן להבחין בקוצנים שאיבדו את זנבם לאחר שעברו מאבק עם קוצן או מכרסם אחר. חלק משערות הגב של הקוצן התקשו לכדי קוצים המתפקדים בדומה לקוציו של קיפוד. ראשו של הקוצן מחודד בקצהו.
קוצנים ניזונים מזרעים, חרקים וחלזונות. הקוצנים שוהים במחילות טבעיות בינות לסלעים בזמן שאינם פעילים. משך החיים של הקוצן בטבע הוא פחות משנה בדרך כלל, אם כי יש המאריכים חיים.
הקוצן מתרבה כל השנה, אך בעיקר בקיץ ובאביב. הריון הנקבות נמשך כ-40 יום. כבין אחד לארבעה גורים נולדים בהמלטות. נקבות מסוגלות להמליט מספר פעמים בשנה. הקוצן הנולד נחשב לעוזב-קן (בניגוד לרוב העכבריים שהם חובשי-קן)[2], הוא בעל פרווה קצרה ועיניו נפתחות במהרה.
בישראל נפוצים שני מיני קוצן: קוצן מצוי הנפוץ באזורי סלעים בכל הארץ, וקוצן זהוב הנפוץ במדבר יהודה ואזורי סלעים בנגב. שני המינים פעילי לילה בדרך כלל, אולם באזורים בהם חופפים שטחי המחיה שלהם, פעיל הקוצן המצוי בשעות הלילה והקוצן הזהוב בשעות היום. עם הרחקת הקוצן המצוי מבית הגידול הטבעי מרחיב הקוצן הזהוב את שעות פעילותו גם לשעות הלילה.
למרות קוי דמיון לתת משפחת העכבריים (Murinae), מדענים סבורים כי הקוצן קרוב יותר לתת משפחת הגרביליים.[3]
יש במדינות מערביות המגדלים קוצנים כחיות מחמד אקזוטיות, בעיקר מינים שמקורם מאפריקה. גידולם מצריך סביבה חמה, ובמידת האפשר יש להחזיקם בקבוצה ולא כבודדים, מטבע היותם חיות חברותיות.
הקוצן חי בין סלעים, כדי לקבל הגנה מטורפים אחרים. הוא אוכל בעיקר חלזונות, ועל כן ניתן לזהות את ביתו של הקוצן על ידי קונכיות רבות ריקות הנמצאות בפתחי המערות שלהם.
מינים
|
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Lecompte, E. et al., Phylogeny and biogeography of African Murinae based on mitochondrial and nuclear gene sequences, with a new tribal classification of the subfamily, Evolutionary Biology 8:199, 2008
- ^ Yarmolinsky, L., M. Kam, I.S. Khokhlova and A.A. Degen, Effect of weaning time on the growth rate and food intake of the spiny mouse pup, Journal of Zoology 279:203-209, 2009
- ^ Jansa, S.A. and M. Weksler, Phylogeny of muroid rodents: relationships within and among major lineages as determined by IRBP gene sequences, Molecular Phylogenetics and Evolution 31:256-276, 2004
