דונאיסקה סטרדה
 | |
| האנדרטה לזכר הקהילה היהודית שהושמדה בשואה, המעוצבת כלוחות הברית שליבם נקרע. האנדרטה הוקמה במקום שבו עמד בית הכנסת המרכזי של העיר שנחרב בהפצצה. | |
| מדינה |
 סלובקיה |
|---|---|
| מחוז | טרנבה |
| שטח | 31.451 קמ"ר |
| גובה | 118 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 23,467 (2006) |
| קואורדינטות | 47°59′40″N 17°37′10″E / 47.994444°N 17.619444°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.dunstreda.eu/ | |
דונאיסקה סטרדה (בסלובקית: Dunajská Streda, בהונגרית: Dunaszerdahely ובגרמנית: Niedermarkt; על ידי הקהילה היהודית כונתה סרדאהלי) היא עיר בדרום סלובקיה במחוז טרנבה שרוב תושביה הונגרים. עד לשואה היא נודעה בזכות הקהילה היהודית שלה ושתי ישיבות גדולות שהיו בה.
דונאיסקה סטרדה נמצאת במרכז שטח של 1,800 קמ"ר התחום בין שתי זרועות של הדנובה המתפצלות לפניה ומתמזגות שוב אחריה לערוץ הראשי של הנהר, שעיקרו אדמות לגידול חיטה ולמרעה[1].
משמעות השם דונאיסקה סטרדה היא "יום רביעי של הדנובה", המכוון לקיומו של יום השוק בעיירה ביום רביעי.
היסטוריה
העיירה מוזכרת בכתובים לראשונה בשנים 1253–1255 כעיירת שוק בשמות "Svridahal" ו-"Szerdahely". בשנת 1553 היא מוזכרת כעיירה מלכותית, אולם בשנת 1580 היא הועברה לידי משפחת הרוזן פאלפי. במהלך המאה ה-18 הייתה דונאיסקה סטרדה לבירה של תת-מחוז של מחוז פרשבורג והפכה לרשות מקומית עצמאית. עם הקמת צ'כוסלובקיה בשנת 1918 הוכללה בסלובקיה, אף שרוב תושביה היו הונגרים. בשנת 1938, עם התפוררות צ'כוסלובקיה, סופחה להונגריה, סיפוח שבוטל עם תום מלחמת העולם השנייה.
הקהילה היהודית
ערך מורחב – ישיבת דונה-סרדהלי
ראשית הקהילה היהודית בסרדאהלי, כפי שכונתה אז, היה בסביבות שנת 1708, בהגירת יהודים ממורביה בעקבות קשיי היהודים תחת שלטון מלכי בית הבסבורג ומרדיפות של פרנץ ראקוצי ההונגרי שמרד בבית הבסבורג, אל נחלתם של משפחת רוזני פאלפי מושלי מחוז פרשבורג. בשנת 1728 היו בסרדאהלי 19 משפחות יהודיות, ובינואר 1739 העניק הרוזן יאנוש פאלפי ליהודי המקום כתב זכויות שכלל הכרה ברב העיר, זכות לקיים מצוות, להקים בית כנסת ובית קברות, לסחור ולעסוק במלאכה באופן חופשי, וכן הבטחה כי לא ייענשו על ידי שופטים נוצרים בעונש חמור משהיה ניתן לנוצרי על אותה עבירה. כמו כן כלל כתב הזכויות קביעה של גובה המסים שעל היהודים לשלם למושל[2], ובעקבותיו הוקם בשנת ה'תקמ"ז (1787) בית הכנסת הגדול הראשון בעיר.
בשנת 1887 הועלה הרובע היהודי באש והוצרכו לבנות אותו מחדש, אך הקהילה היהודית המשיכה להתפתח במקום עד שבשנת 1930 מנתה הקהילה כ-2700 נפש, ובשנת 1941 כ-2645 נפש, כך שהקהילה היהודית היתה כחצי מתושבי העיר. במשך השנים הוקמה שם תלמוד תורה וישיבת דונה-סרדהלי כשבראשו מכהנים רבני העיר. כך פרחה מעמדה של הקהילה, עד ששני הבנקים במקום היו שייכים לבני הקהילה, ויושב ראש המפלגה החרדית שימש כסגן ראש העיר. במהלך השואה הושמדה רוב הקהילה, וכן נחרב בית הכנסת המרכזי שבה, רק בית הקברות נשאר על עמדו עד היום, כמו כן במקום שבו עמד בית הכנסת במרכז העיר, הוקמה אנדרטה לזכר הקהילה היהודית שהושמדה, המעוצבת כלוחות הברית שליבם הרוס וקרוע. כיום גרות בעיר רק מספר משפחות יהודיות.
רבני הקהילה
ברבנות העיר כיהנו:
- רבי שמשון דוד (בערך ה'ת"צ - ה'תקכ"ה).
- רבי שמחה (ה'תקכ"ה - ה'תק"ל).
- כנראה רבי יצחק (ה'תק"ל - ה'תקמ"ד).
- רבי אלכסנדר מייזליש (ה'תקמ"ד - ה'תק"ס).
- רבי דוד דייטש (ה'תק"ס - ה'תק"ע) חתנו רבי מאיר איזנשטטר עזר לו בניהול הישיבה.
- רבי שלמה אריה סג"ל (ה'תקע"ד -ה'תקע"ו).
- רבי אהרן סודיטץ-ביכלר (ה'תקע"ז - ה'תקפ"ח).
- רבי יוסף יעקב ניישלאס (ה'תק"ץ - ה'תקצ"ט) עזב את העיר אחרי מחלוקת שפרצה שם.
- רבי אליעזר ליפמן שטיין (ה'ת"ר - ה'תרי"א) קיבל את הרבנות כשעבר דרך העיר, וראה שמשרה הרבנות ריק.
- רבי יהודה אסאד (ה'תרי"ב - ה'תרכ"ו) תלמידו של רבי אהרן סודיץ-ביכלער.
- בנו רבי אהרן שמואל אסאד (ה'תרכ"ו - ה'תרס"ה).
- רבי שמואל לוי ויינברגר (ה'תרס"ו - ה'תרפ"ה)[3].
- בנו רבי הלל ויינברגר (ה'תרפ"ה - ה'תש"ד).
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של דונאיסקה סטרדה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אברהם יששכר אנגל, ספר זיכרון לקהילת דונאסרדאהלי, בהוצאת ועד יוצאי קהילת דונאסרדאהלי בישראל, תשל"ה (באתר ספריית ניו-יורק)
- דונסרדהיי (Dunaszerdahely), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אנגל, אברהם יששכר, בית העלמין של קהילת דונאסרדאהלי, תשס"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ספר זיכרון לקהילת דונאסרדאהלי, עמוד 19
- ^ ספר זיכרון לקהילת דונאסרדאהלי, עמודים 23–28
- ^ ראו: הרב מו"ה שמואל לוי וויינבערגער, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד מז, אות קעה.