סנדומייז'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדומייז'
Sandomierz
בית העירייה
בית העירייה
בית העירייה
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה שוויינטוקז'יסקיהשוויינטוקז'יסקיה שוויינטוקז'יסקיה
שטח 28.8 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 24,621 (2013)
קואורדינטות 50°41′N 21°45′E / 50.683°N 21.750°E / 50.683; 21.750
אזור זמן UTC +1
אתר העיר

סנדומייז'פולנית: Sandomierz, להאזנה (מידעעזרה); ביידיש: צוזמיר; לעיתים מופיעה בעברית בכתיב השגוי סנדומיירז' או סנדומיירז) היא עיר בת כ-25,000 תושבים בדרום-מזרח פולין. מאז 1999 היא בירתו של מחוז סנדומייז'. העיר הייתה מרכז עירוני חשוב בפולין קטן ואף בפולין כולה, והעיר העתיקה שלה היא אתר תיירות מבוקש. בסנדומייז' התרחשו עלילות דם אחדות נגד יהודי המקום.

היסטוריה

סנדומייז' היא מהעתיקות ומהחשובות מבחינה היסטורית בערי פולין. ממצאים ארכאולוגיים מסביבות העיר מלמדים שהאזור היה מיושב החל מהתקופה הנאוליתית. העיר נוסדה בראשית ימי הביניים, כשהיא נהנית ממיקומה במפגש הנהרות ויסלה וסן, על נתיבי סחר חשובים. אזכור ידוע ראשון של העיר הוא מהמאה ה-12, כאשר גאלוס אנונימוס מנה אותה, יחד עם ורוצלב וקרקוב כאחת מהערים הראשיות של פולין. בהצהרה של בולסלאב השלישי, עקום הפה, מהשנים 1118-1115, שבה חילק את פולין בין ילדיו, הוא קבע את סנדומייז' כבירה של אחת הנסיכויות, דוכסות סנדומייז'.

במהלך המאה ה-13 סבלה העיר נזק רב מפשיטות של המונגולים בשנים 1241 ו-1259. בתי העץ של העיר נהרסו כליל. בעקבות זאת, בשנת 1286 העיר הוקמה למעשה מחדש, על פי זכויות מגדבורג.[1]

באמצע המאה ה-14 העיר נשרפה פעם נוספת, בפשיטה של ליטאים. היא נבנתה מחדש בתקופת שלטונו של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין. תבנית העיר נשמרה ללא שינוי למעשה, מאז ועד היום. עם איחוד פולין במאה ה-14, דוכסות סנדומייז' הפכה לוויוודת סנדומייז', שבה שטחים נרחבים מדרום-מזרח פולין. עד שנת 1474 היא הרכיבה, יחד עם וויוודת קרקוב, את פולין קטן. בשנה זו הוקמה וויוודת לובלין, מחלקה המזרחי של וויוודת סנדומייז'. בתקופה זו מנתה סנדומייז' כ-3,000 תושבים, והייתה מהגדולות שבערי פולין.

שלוש מאות השנים הבאות, עד לאמצע המאה ה-17, היו שנים של פריחה לעיר. המבנים ההיסטוריים החשובים ביותר נבנו בתקופה זו. תור הזהב בא לסיומו בשנת 1655, שבה כוחות שוודים כבשו את העיר, ולאחר זמן קצר נסוגו תוך גרימת נזק רב. במהלך מאה השנים הבאות סבלה כלכלת פולין ממיתון, שהשפיע גם על העיר. שריפה גדולה שהתרחשה בשנת 1757 וחלוקת פולין הראשונה, שנערכה בשנת 1772 ובה הועברה העיר לשליטת אוסטריה, הביאו לפיחות במעמדה. עקב כך איבדה סנדומייז' את מעמדה כבירה מינהלית.

בשנת 1809 ניזוקה העיר במהלך הקרבות בין אוסטריה לבין דוכסות ורשה, שנערכו כחלק מהמלחמות הנפוליאוניות. בשנת 1815 עברה העיר לשליטת האימפריה הרוסית, כשבה 2,640 תושבים.

העיר ניזוקה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1918 הפכה לחלק מפולין העצמאית. בעקבות עבודות ציבוריות נרחבות שנערכו בשנות ה-30 העיר גדלה במהירות. בספטמבר 1939 נכבשה העיר על ידי גרמניה הנאצית ונכללה בגנרלגוברנמן. הקהילה היהודית של העיר, שמנתה כ-2,500 נפש, הושמדה בשואה, בעיקר במחנות ההשמדה בלז'ץ וטרבלינקה. באוגוסט 1944 שחרר הצבא האדום את העיר.

עלילות הדם

בשנת 1698 מת בעיר תינוק נוצרי, שנולד מחוץ לנישואים. תחילה אמרה אמו שהתינוק מת בנסיבות טבעיות, אך בהשפעת כמרים שינתה עדותה וטענה שמכרה את התינוק ליהודים. ראש הקהילה היהודית הועמד לדין והוצא להורג, ופרעות נערכו ביהודי העיר.

בשנת 1710 נעלם ילד נוצרי, ושוב הואשמו היהודים ברציחתו למטרות פולחן. המלך הורה על גירוש יהודי העיר, אך הגירוש לא בוצע. הכומר האנטישמי סטפן ז'וחובסקי (Stefan Żuchowski), הזמין מהצייר האיטלקי קרלו דה-פּרֶבוֹ (Charles de Prêvot) ציור גדול, המתאר את הרצח הפולחני לפרטיו. דה-פרבו צייר עד שנת 1728 סדרה של 16 ציורים מרטירולוגיים (Martyrologium Romanum), שארבעה מהם נמצאים בקתדרלה של סנדומייז'. באחד מהם מוצגים השלבים השונים של הרצח: קניית הילדים, שחיטתם והקזת דמם. גופות ילדים מונחות על הרצפה וכלב אוכל אותן. מאוחר יותר עוררה התמונה ויכוחים רבים, ובתחילת המאה ה-21 הוסתרה בכיסוי בד. בינואר 2014 התמונה נחשפה מחדש לציבור, כשלצדה שלט המסביר שמדובר בעלילת דם.

סנדומייז', הציור של קרלו דה-פּרֶבוֹ ועלילות הדם בסנדומייז' נמצאים במרכז העלילה של ספר המתח "גרעין של אמת", מאת זיגמונט מילושבסקי.[2]

הקהילה היהודית בשואה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בסנדומייז' כ-2,500 יהודים, שהיוו יותר משליש מאוכלוסיית העיר. רב העיר האחרון היה הרב מנחם מנדל ניי, שכיהן בעיר עוד מלפני מלחמת העולם הראשונה, ונפטר בי"א אדר תרצ"ט, כחצי שנה לפני תחילת מלחמת העולם השנייה. ב-12 בספטמבר 1939 כבשה גרמניה הנאצית את העיר. היהודים גורשו מהעיר ועברו התעללות, וכעבור יומיים הוחזרו לעיר. ב-20 בנובמבר 1939 הוקם בעיר יודנראט בראשות עורך הדין ד"ר גולדברג. רבים מהיהודים נלקחו לעבודות כפייה. בדצמבר 1939 חויבו יהודי סנדומייז' לשאת סרט זרוע מזהה, ובו מגן דוד והאות J, ונאסרה עליהם הליכה על המדרכות. באותו חודש גורשו אל העיר 1,200 יהודים מקאליש ומשיירדז (Sieradz).

ביוני 1942 הוקם בסנדומייז' גטו. בספטמבר 1942 גורשו לגטו מאות יהודים מיישובי הסביבה, וחלקם נרצחו בדרכם אליו. חיסול הגטו החל ב-29 באוקטובר 1942 ונמשך שבועיים. יותר מ-3,200 מיהודי הגטו גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ, ומאות נרצחו בעיר.

ב-10 בנובמבר 1942 ריכזו הגרמנים בעיר כ-8,000 יהודים מכל רחבי המחוז. בעקבות שמועות על אקציה נמלטו כ-3,000 מהם. ב-10 באוקטובר 1943 גורשו כ-6,000 יהודים מהגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. ניסיון ליצור קשר עם אנשי המחתרת הפולנית ארמייה קריובה הסתיים ברצח אנשי הקשר היהודים בידי אנשי המחתרת.

בית הכנסת של סנדומייז' משמש כיום כארכיון של המדינה.[3]

ערים תאומות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסמך ההקמה שמור בארכיון העירוני
  2. ^ דוד אסף‏, רצח בצל תמונה: על הספר 'גרעין של אמת', בבלוג "עונג שבת", 7 במרץ 2014
  3. ^ מידע על בית הכנסת באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית).
תמונה פנורמית של סנדומייז'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23492527סנדומייז'