שולחן ערוך הרב
 | |
| צילום דף השער של ח"ב שנדפס בוורשה ב1875 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אדמו"ר הזקן |
| שפת המקור | לשון הקודש |
| תורגם לשפות | אנגלית |
| סוגה | ספרות תורנית - הלכה |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
| תאריך הוצאה | 1816-1814 - ה'תקע"ד-ה'תקע"ו |
| מספר עמודים | א': 638, ב': 755, ג': 496, ה': 239, ו': 227, עירובין ויו"ט: 542 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב |
מהדורה חדשה: (סט) ISBN 0-8266-5199-2 מהדורה ישנה: (סט) ISBN 0-8266-5500-9 מהדורה באנגלית: (סט) ISBN 0-8266-0110-3 |
| הספרייה הלאומית | 990023323700205171 |
שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז[1]) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "אדמו"ר הזקן" ו"הרב".
כתיבת הספר
בשנת תק"ל (לערך 1770) בהיות אדמו"ר הזקן בגיל עשרים וחמש הורה לו רבו המגיד ממזריטש לכתוב שולחן ערוך חדש שיכלול את כל ההלכות שאינם מופיעים בשולחן ערוך של הבית יוסף. כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:
"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ["המגיד"] לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה . . ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ["הרב"] והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש, להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים, כל דברי הראשונים והאחרונים, זקוקים שבעתיים, כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו."
עבודת הכתיבה של חלק 'אורח חיים' הייתה בשנים תקל"א-תקל"ב (1771-1772).
בשנת תקנ"ד הדפיס הרב את הלכות תלמוד תורה בעילום שם המחבר. הספר גרם עניין בעולם היהודי, כיוון שהלכות אלו נכתבו בקיצור רב בשולחן ערוך של מרן הבית יוסף והאחרון שכתב אותם כחטיבה אחת היה הרמב"ם בספרו משנה תורה.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
הרב כתב את חיבורו על כל ארבעת חלקי "שולחן ערוך". אך בשנת ה'תק"ע (1810), לפני שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו הרחק מביתו, פרצה בעירו לאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה. מכתבי יד אלו הובא החיבור לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשיבים את כתיבת השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן הרב ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.
מבנה הספר
שולחן ערוך הרב נדפס בשישה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. אך מתוך כשבע מאות סימנים באורח חיים חסרים כמעט מאתיים סימנים. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ('הלכות') ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.
חידושו של שולחן ערוך הרב הוא: א. ליקוט הלכות מפוסקים, ראשונים ואחרונים ומקובלים שאינם מופיעים בשולחן ערוך של מרן הבית יוסף. ב. הצגת ההלכות בטעמיהם. הבית יוסף לא הביא את טעמי ההלכות והרב הביא את טעמה של כל הלכה.
מהדורה בתרא
לאחר סיום החיבור החל אדמו"ר הזקן לחבר מהדורה שנייה לחיבור. בכתיבת המהדורה השנייה ביקש הרב לשלב את פסיקת הקבלה ומנהגיה על סדר השולחן ערוך. זאת, בשונה מהמהדורה הראשונה אשר נכתבה על פי המסורת ההלכתית הסטנדרטית של החבורים ההלכתיים המקובלים. בכך הייתה אמורה לשמש מהדורה זו חיבור ראשון מסוגו אשר משלב באופן סדור את עקרונות הפסיקה הקבלית ואת מנהגי הקבלה בתוך ספר הלכתי הבנוי על סדר השולחן ערוך.
מהמהדורה השנייה, הגיעו לידינו ארבעת הסימנים הראשונים של חלק אורח חיים בלבד אשר נחשבים כ'משנה אחרונה' מול המהדורה הראשונה. בהתאם לכך ידועה[2] מפיו של אחד מגדולי חסידי חב"ד מהדורות הראשונים - הרב הלל מפאריץ', אפיזודה מעניינת בה שאלו את רבי שניאור זלמן כיצד לנהוג בשעה שהקבלה והשולחן ערוך סותרים זה לזה, ענה רבי שניאור זלמן: "מן הסתם יש לנהוג כפי הכרע המקובלים", ושאלוהו שוב, והרי בשולחן ערוך שלו פסק הרב שבמצב של מחלוקת יש לנהוג כפי השולחן ערוך ולא כמקובלים? ענה לו רבי שניאור זלמן אשר בשולחן ערוך כתב כן לפי שהשולחן ערוך נכתב על פי הפוסקים ולא המקובלים, והפוסקים סבורים (מופיע במגן אברהם על שו"ע אורח חיים, סימן כה, סעיף קטן כ) שבמצב של מחלוקת יש לפסוק כמותם, ולכן כתב כך, אבל למעשה יש לנהוג כמקובלים, שהם פסקו שבמצב של מחלוקת צריך לנהוג כפי הכרע הקבלה.
קונטרס אחרון
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב הרב להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.
בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הוא כתב את ה'קונטרס אחרון' בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות (הלכות שאלה סעיף קטן ו): "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י".
סוגריים והגהות
הדברים המופיעים בשולחן ערוך בסוגריים, לא ברור אם בכלל נכתבו על ידו ואם כן למה נכתבו בסוגריים. אחיו, רבי יהודה לייב מינוביץ' (מוהרי"ל), מסר בשמו[3] שדברים שרצה לציין לעצמו שיש לעבור ולבדוק אותם אם נכונים הם, כתבם בסוגריים. רבי יהודה לייב מוסיף שייתכן שאכן האדמו"ר הזקן עבר על דברים לו מאוחר יותר וכתב איזה "קונטרס אחרון" שאינו בידינו. כך גם דעתו של רבי נחמיה מדוברובנה[4], תלמידו של האדמו"ר הזקן וחתן בנו, שרואה את נאמר בסוגריים כדברים שלא היו ברורים דיים לאדמו"ר הזקן בעת כתיבתם. רבי אברהם חיים נאה מביא את הדברים בספרו "קונטרס השולחן"[5], אך מסתייג בכך שאמנם מה שהסתפק בו האדמו"ר הזקן, נכתב בסוגריים, אך לא כל הנכתב בסוגריים הוא מחמת שהסתפק בו. לדעתו רק במקומות מועטים מתוך הנאמר בסוגריים הם דברים שנכתבו על ידי האדמו"ר הזקן כספק. לרוב נכתבו הסוגריים מסיבות שונות אחרות: 1. מילים שהושמטו בטעות על ידי המעתיקים, והמגיהים השלימו את החסר מדעתם, בסוגריים. 2. מילים שנכנסו בטעות על ידי המעתיקים, והמגיהים סימנו אותם כמחוקים על ידי הסוגריים. 3. טעם ונימוק שאינו נוגע לעצם ההלכה. 4. דבר שנאמר בדרך אגב ואינו עיקר הסוגיה. 5. הוספות מאוחרות יותר להבנת העניין הנאמר בדברי השולחן ערוך. רבי אברהם חיים מסיים כי קשה לקבוע כלל ברור לאן יש לשייך כל אחד ואחד מהסוגריים "והמעיין היטב יבין מעצמו כל מוסגר מאיזה טעם הוא". מלבד כל זאת הוא מעלה גם כי חלק מהנכתב בסוגריים הוא טעות דפוס.
סוגריים נוספים נכתבו כהגהות על הנאמר בגוף הדברים. אף סוגריים אלו לא ברור מי כותבם. רבי אברהם חיים נאה[6] מסכם כי במקום שנאמר במפורש כי הם דבריו של "הרב"[7], ודאי הם שלו, אך מזה מוכח כי במה שלא צוין כך, לא נכתב על ידו. רבי אברהם חיים משער על סמך דברי הצמח צדק כי הגהות אלו (אף מהנוספות אחר דפוס קופוסט) הם דברי אחיו של האדמו"ר הזקן, רבי יהודה לייב מינוביץ', כמו גם הגהותיו שסומנו על ידי כוכבית.
מבנה ההלכות
השולחן ערוך נכתב לפי סדר הסימנים בשו"ע מרן הבית יוסף. בסימני השו״ע בחלקים אורח חיים ויורה דעה (לבד מריבית ות״ת) נשאר הרב נאמן לחלוקה של הטור והשו״ע, אולם הרחיב והוסיף סעיפים רבים. חלק חושן משפט אינו מסודר בסדר סימני השו״ע. לפנינו מצויים הסימנים דלהלן:
חלק ראשון כולל ד׳ סימנים ״מהדורא בתרא׳׳ ועוד קפ״ג סימנים (א-קלא, קנה-קנו, קנח-קסח, קעד, [קעה-קעו נעתקו מהסידור], קעז-רז, ריב-רטו).
חלק הלכות שבת ועירובין כולל קס״ו סימנים (רמב-שג, שה-שכא, שכג-תח).
חלק הלכות פסח כולל ס״ו סימנים (תכט-תצד).
חלק הלכות יו״ט, ר״ה, יו״כ, סכות ולולב כולל ק׳ סימנים (תצה-תקכט, תקפב-תרכט, תרלא, תרלו-תרנא).
חלק יורה-דעה כולל ז סימנים בהלכות שחיטה (א, ב, יח, כג-כו), ג׳ סימנים בהלכות טריפות (לא-לג), הלכות רבית (פ׳ סעיפים), ט׳ סימנים בהלכות נדה (קפג-קצא), דיני תקוני המקוה ועשייתה, והלכות תלמוד תורה (נ״ד סעיפים בד׳ פרקים).
חלק חושן משפט (הלכות הצריכות), בו י״ג סימנים (הלוואה, עדות, שטרות ושלישות, מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס, אונאה וגניבת דעת, מדות ומשקלות והפקעת שערים, מציאה ופקדון, עוברי דרכים וצער בע״ח, הפקר והשגת גבול, גזילה וגניבה, נזקי ממון, נזקי גוף ונפש, שמירת גוף ונפש ובל תשחית, שאילה שכירות וחסימה) ובין כולם שנ״א סעיפים.
פסקי הסידור
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) מכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד. את נוסח זה ערך אדמו"ר הזקן, שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" - באופן שיתאים לכוונות האר"י.
בסידור שילב אדמו"ר הזקן הלכות המכונות "פסקי הסידור". פסקים אלה מתחלקים לשניים:
א. קונטרסים הלכתיים שנדפסו תחת הכותרת 'סדר...' או 'הלכות...', כמו "הלכות ציצית" ו"סדר ברכות הנהנין". הם כוללים פסקי דינים בקיצור (לעיתים, באופן שונה ממה שפסק בשולחן ערוך שלו, כדלהלן).
ב. הנהגות והדרכות בודדות למתפלל, השייכות לאמירת תפילה או ברכה מסוימת [8].
כשיש סתירה בין פסקי השולחן ערוך הרב לפסקים בסידור, מקובל אצל חסידי חב"ד לפסוק לפי פסקי הסידור, משום שאת הסידור ערך אדמו"ר הזקן בסוף ימיו. (להרחבה ראו בערך: סידור אדמו"ר הזקן, בפסקה "ההלכות בסידור").
תפוצת הספר
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בדורות הראשונים לאחר הדפסתו היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כל החסידים, אך לאחר כתיבת המשנה ברורה ועם הקמת החסידויות מחדש בישראל ובארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה, החלו גם בהרבה חסידויות ללמוד בקביעות במשנה ברורה[דרוש מקור] אך יש חסידויות הממשיכות ללכת לפי פסקי שולחן ערוך הרב.
חטיבות הלכות השייכות גם לילדים נדפסו במהדורה מנוקדת ומפוסקת עם ביאור דבר שהקל על רבים מ"תלמודי התורה" החסידיים שלימדו את שולחן ערוך הרב לילדים, וכן נדפס "קיצור שולחן ערוך" מנוקד עם פסקי שולחן ערוך הרב.
בשנים האחרונות התרחבה תפוצת הספר, לאחר שנסדר מחדש ויצא לאור במהדורה מוערת שיצאה בין השנים ה'תשס"א לה'תשס"ח בתוספת מקורות, מראי מקומות והערות על ידי הוצאת קה"ת של חסידות חב"ד. מהדורה מתוקנת אחרת יצאה על ידי הוצאת "עוז והדר" בשנת תשנ"ג. חלק מהספר תורגם בידי קה"ת לאנגלית שמוציא אותו לאור מ-2002.
ספרים העוסקים בשולחן ערוך הרב
פסקים מלוקטים
- פסקי הרב, ליקוט על הלכות איסור והיתר - נערך על ידי הרב אפרים בוגרד, ירושלים תש"ן.
- פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר - ליקוט ממקומות שונים בשולחן ערוך הרב שמהם ניתן להבין את שיטתו של רבי שניאור זלמן בהלכות אלו, שחיבורו עליהן לא הגיע לידינו. על הלכות מליחה ובשר בחלב והלכות תערובות[9]. נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ובנו הרב מנחם מנדל. הוצאת קה"ת.
- הלכות "אמירה לנכרי" משלחן ערוך אדמו"ר הזקן - ליקוט ההלכות משלחן ערוך הרב, קונטרס אחרון, מהדורא בתרא ושו"ת אדמו"ר הזקן, עם ציונים והערות. הרב שלום בער לוין, ניו יורק תשס"ז. מהדורה שנייה: ניו יורק תשע"ג[10].
ספרי ביאור ועיון
- על השולחן ערוך
- קצות השלחן - רבי אברהם חיים נאה, הלכות המצויות על פי פסקי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ובסידור, תשעה כרכים. ירושלים תרפ"ו - תרצ"ט.
- חקרי הלכות - רבי ישראל יצחק פיקרסקי, הערות וביאורים על שולחן ערוך הרב, תשעה כרכים, נ.י. תשי"ז - תשמ"ט.
- משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מנחם מנדל בן אריה ליב קפלן, 2013[11] קה"ת.
- רב להושיע - שגיב עמית, ביאור על שולחן ערוך הרב חלק חושן משפט ועל הקונטרס אחרון, ישראל, תשס"ד-ה. שלושה חלקים.
- "שולחן ערוך אורח חיים, הלכות שבת, עם ביאורי הלכה"[12], מאת שניאור זלמן גרשוביץ. תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, ניו יורק.
- במשנת הרב - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך הרב, הלכות רבית, כרך א'[13] בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ"א.
- ראה רשימה נוספת
- על ה'קונטרס אחרון'
- הערות וביאורים של כולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים
- נימוקי יום-טוב שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב
- קונטרס אחרון המבואר כנישתא דבי רב - ביאור על הלכות שבת, יאיר לונגער. ניו סקוור, ניו יורק, אדר תשע"ג.
- ביאורי השולחן - זונדל שימאנאוויטש, ברוקלין. תשס"א.
- יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו - עיונים בהלכות שחיטה, שמואל זאיאנץ, ברוקלין תש"פ
קישורים חיצוניים
- ש.י. זוין, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב, באתר "דעת"
- שולחן ערוך הרב - באתר ספריית חב"ד.
- קישור לסריקות מהדורה ראשונה של שולחן ערוך הרב בתערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת בעל התניא, באתר הספרייה הלאומית
- הרב שלום בער לוין, מבוא לשולחן ערוך ופסקי הסידור - מבנה חלקי השלחן ערוך, באתר שלחן הרב.
- ועדה להנחלת שולחן ערוך הרב.
- יהושע מונדשיין, מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, באתר היברובוקס.
- חיבור שולחן ערוך הרב, הרב אברהם אלאשוילי, באתר שלחן הרב.
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך הגאון רבי זלמן.
- ^ הרב אברהם דוד לאוואט, שער הכולל, פרק א, סעיף קטן א.
- ^ שארית יהודה, סימן שסג.
- ^ דברי נחמיה, אורח חיים, דף יט, עמוד ג.
- ^ בהקדמה לספר.
- ^ בקונטרס השולחן.
- ^ כגון באורח חיים, סימן רמ"ד, קונטרס אחרון, סעיף א; סימן רנ"ז, קונטרס אחרון, סעיף ב; מהדורה בתרא שבסוף הלכות שבת; ועוד.
- ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' איגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
- ^ בשנת תשנ"ו יצא לאור חלק הכולל בעיקר את הפסקים להלכות מליחה ובשר בחלב. ובשנת תשס"ח יצאה מהדורה חדשה של הספר, הכוללת גם את הפסקים להלכות תערובות.
- ^ טקסט הספר, באתר ספריית חב"ד.
- ^ ISBN 9780826655172
- ^ ISBN 978-0-8266-5231-7
- ^ במשנת הרב, יצא לאור רק כרך א' על סעיפים א'-ל"ה דוגמא
