שארבוגארד
 | |
| בית המשפט הנפתי | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה |
| מחוז | פייר |
| נפה | נפת שארבוגארד |
| שטח | 189.33 קמ"ר |
| גובה | 131 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 63.58 נפש לקמ"ר (2019) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.sarbogard.hu | |
שארבוגארד (בהונגרית: Sárbogárd) היא עיר באזור מרכז טרנסדנוביה בהונגריה, בחלק הדרומי של מחוז פייר, מקום מושבו של נפת שארבוגארד. זהו היישוב הרביעי המאוכלס ביותר במחוז פייר, והיישוב הגדול ביותר בשטחו בטרנסדנוביה.[1]
האזכור הראשון של מרכז העיר של היום, בוגאר (Bogárd), הוא משנת 1323, כאשר בעל הבית של היישוב היה אישטוואן בוגארדי, שהיה אציל פצ'נגי. עוד במאה ה-14 הופיע יישוב נוסף (גם כן פצ'נגי) בשם טינוד (Tinód), שכיום הוא חלק מהעיר.
שם היישוב
בשמו של שארבוגארד, בוגרד הוא שם העצם של חיפושית בהונגרית (Bogár). הקידומת שאר (Sár) מתייחסת לנהר שזורם בקרבת מקום (Sárvíz).[2]
אקלים
שארבוגארד ממוקמת באזור מתון וממוזג. בשארבוגארד הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9.6–9.8 °C. החורף מתון יחסית והקיץ קריר יחסית. הטמפרטורה הממוצעת ביולי היא 21-21.5 מעלות צלזיוס, טמפרטורה ממוצעת בינואר 1.5- מעלות צלזיוס. מספר ימי השמש הוא בין 70 ל-90 בשנה, ומספר שעות השמש הוא כ-2,000 בשנה. כמות המשקעים השנתית היא 560 מילימטרים.[3]
היסטוריה
במאה ה-14 הקימו משפחת בוגרדי ומשפחת טינודי שני יישובים. אנשי בוגרדי היו קרובי משפחה של טינודי. בעשור של 1880–1890 הוקם שארבוגארד משני הכפרים האלה. שארבוגארד זכתה במעמד העיר ב-1986. גימנסית שארבוגארד נוסדה ב-1920. אוצרות האמנות העממית של היישוב מוצגים בבית הכפרי שארבוגארד.
קהילה יהודית
מהקמה ועד השואה
הזיכרון המוחשי הקדום ביותר של נוכחות יהודים בשארבוגארד נשמר במצבות בבתי הקברות לשעבר. באחד מבתי הקברות הללו נמצא קברו של רבי שלמה בישיץ משנת 1788, שנמלט מפראג ושמו קשור לייסוד קהילת שארבוגארד, שהיא אחת הקהילות יהודיות הוותיקות בהונגריה.[4] בין צאצאיו של שלמה בישיץ היו אנשים בולטים רבים, כמו ג'רג' דה הבשי.[5]
היהודים הראשונים ממש תועדו במקום במסמך משנת 1753. המצבות בבית הקברות היהודי כאמור נושאות תאריכים מאמצע המאה ה-18. רוב היהודים עסקו במסחר ובמלאכה, מיעוטם במקצועות חופשיים ובחקלאות. הקהילה התארגנה באמצע המאה ה-18, וב-1770 נוסדה חברה קדישא. כן פעלו במקום ארגוני צדקה וגמילות חסדים. ב-1840 ישבו בשארבוגארד 568 יהודים. בשנת 1865 ייסדה הקהילה שגדלה במהירות בית ספר יסודי עם לימודים בשפה ההונגרית.[5]
במפקד הלאומי הראשון בשנת 1785 היו 67 יהודים בבוגרד (7.67%), בטינוד היו 43 יהודים (7.72%) . אחוזים אלו היו מעל הממוצע הארצי, אז 1.14% מכלל אוכלוסיית המדינה השתייכו לדת היהודית.[5] במפקד האוכלוסין של 1869 נרשמו 407 בני דת ישראל.[6]
ב-1869, בעקבות קונגרס יהודי הונגריה, (הקרע ביהדות הונגריה) הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. בית התפילה הראשון נבנה ב-1799 וב-1879 הוקם בית כנסת מפואר. בין מוסדות הקהילה היו בית ספר יהודי וישיבה גדולה. במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 16 מיהודי שארבוגארד. ב-1930 היו בקהילה 404 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים" (ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), חוקי אפליה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית.
ב-1941 גויסו צעירים יהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ורובם ניספו בעבודות שירות בחזית המזרחית באוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים.
באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), סומנו כמה בתים בעיירה ובהם רוכזו יהודי הכפרים אלאפ (ALAP), איגאל (IGAL), ואיטה (VAJTA) וצצה (CECE). בחודש מאי הועברו היהודים לגיטו שהוקם בעיר קאפושוואר. בתחילת יולי 1944 שולחו כל יהודי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה שבו לשארבוגארד כמה נשים יהודיות מאושוויץ וכמה גברים מהמחנות לעבודות כפייה. אליהם הצטרפו יהודים מיישובי הסביבה והקהילה התארגנה מחדש. ב-1949 היו במקום 39 יהודים, ולא היו חיי קהילה תקינים. עם הזמן עזבו היהודים את המקום מקצתם עברו לבודפשט, ואחדים עלו לישראל.
תחבורה
רכבת
שארבוגארד הוא צומת רכבת חשוב. יש תחנה ראשית ביישוב. שארבוגרד מחוברת ברכבת לערים בודפשט, פץ', קפושוואר, זאגרב באמצעות InterCity. כמה רכבות נוסעים פועלות גם על ארבעת קווי הרכבת לשעבר.
כבישים
הכביש החשוב ביותר בעיר הוא הכביש הראשי 63, המחבר את סקשפהרוואר עם סקסארד. ראוי להזכיר את קרבתם של הכבישים המהירים M6 ו-M7, מה שמקל על הנסיעה והתחבורה למרחקים ארוכים. שירות האוטובוסים הבין-עירוני של שארבוגארד מבטיח את הנגישות של העיר מעיירות המחוז שמסביב, גיור והיישובים השכנים; יש גם שדה תעופה מקומי בעיר.
אתרים בעלי חשיבות
בשנת בנובמבר 2000, הוקמה אנדרטה לזכר המרד ההונגרי של 1956.
בית הכנסת
בית הכנסת של שארבוגארד ממוקם ברחוב ברצ'ני (Bercsényi). בית התפילה לשעבר נמצא כיום בבעלות פרטית, עם חנות בגדים בקומת הקרקע ומחסני רהיטים בקומה הראשונה. הבניין תקין מבחינה סטטית, אך מצבו הפיזי הידרדר.[7][8] צעירים מקומיים מצאו בעליית הגג של בית הכנסת חלק מרישומי בית הספר של הקהילה ואת התכתובות של הרב המקומי.[9] צו עירוני 8/2005 (III.30.) על התקנות האדריכליות המקומיות של העיר מזכיר את בית הכנסת כבניין מוגן לאומי.[10]
בית טרמג
בית טרמג נבנה בשנת 1991 על ידי לאסלו טרמג מהפיכת בית החווה הישן של סבו וסבתו. באחד החדרים יש גלריה, בחדר האמצעי חנות לאמנות עממית, בחדר הפנימי מוזיאון נוף. במוזיאון הנוף ניתן לראות כלים וריהוט ששוחזרו בצורה מקצועית. החנות לאמנות עממית מוכרת עבודות יד, אך ההכנסות נמוכות בגלל מחסור בתיירות.[11]
בית כפרי
הבית הכפרי בשארבוגארד ממוקם ברחוב Miklós Tury. שם ניתן להכיר את ההיסטוריה של שארבוגארד, את חיי האיכרים המקומיים בעבר, האמנות העממית והמנהגים של המקומיים. הבית הכפרי מרוהט בריהוט מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.[12][13] הבית הכפרי כבר לא עובד, מצב הבניין מעט רעוע, ולא מתוחזק.[14]
נולדו כאן
- דיולה ארש, (נולד בשם ישראל שטרק-Stärk, בהונגרית: Erős Gyula; שארבוגארד, 10 בנובמבר 1862 – בודפשט, 17 באוקטובר 1929) היה עיתונאי יהודי-הונגרי.
- יאנוש רטמן (בהונגרית: Rathmann János; שארבוגארד, 13 בפברואר 1934 – 25 באפריל 2018) היה פילוסוף יהודי-הונגרי, גרמניסט ודוקטור למדעי הרוח וחבר באקדמיה ההונגרית למדעים.[15][16] רטמן היה פרופסור אמריטוס.
- מיקלוש מרקוש, (במקור מרקוביץ'; בהונגרית: Markos Miklós; שארבוגארד, 15 ביולי 1924 – 7 ביוני 2000)[17] היה במאי קולנוע יהודי-הונגרי, תסריטאי, היסטוריון ספרות ואחיה הצעיר של היסטוריונית הספרות והספרנית ג'רג'י מרקוביץ' (1919–1985).
- ג'רג'י מרקוביץ' (בהונגרית: Markovits Györgyi; שארבוגארד, 22 בנובמבר 1919 – בודפשט, 7 במרץ 1985)[18] היסטוריונית ספרות יהודייה-הונגרייה, דוקטור לספרות (1972), אחותם של מיקלוש מרקוש ושל פאל מרקוביץ'(1917–2010), וטרינר, חוקר.
גלריית תמונות
-
מבצר משוגע -
מגדל קישלאקו -
אנדרטת מלחמות העולם -
לוח זיכרון הוסיץ' -
אנדרטה סובייטית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "A Magyar Köztársaság helységnévkönyve, 2011. január 1" (XLS). Központi Statisztikai Hivatal. 2011-01-01. נבדק ב-2012-08-25.
- ^ "Sárbogárd". A gyülekezet története. Vértesaljai Református Egyházmegye. אורכב מ-המקור ב-2013-05-30. נבדק ב-2012-08-07.
- ^ Ulcz Gyula. "Az ökológiai alapú térségfejlesztés lehetőségei a Sárvíz völgyében" (PDF). geography.hu. נבדק ב-2012-02-12.
- ^ "Sárbogárd" (HTML). Magyar Zsidó Lexikon. Magyar Elektronikus Könyvtár. נבדק ב-2012-08-25.
- ^ 5.0 5.1 5.2 "A Bogárd és Vidéke 2010. december 12-i száma" (PDF). Bogárd és Vidéke. 2010-12-02. p. 2. נבדק ב-2012-08-18.
- ^ Sebők László (2005). Az 1869. évi népszámlálás vallási adatai (PDF). Magyar Elektronikus Könyvtár. p. 80. ISBN 963 218 661 3. נבדק ב-2012-08-24.
- ^ "Zsinagóga". műemlékem.hu. 2012-06-24. נבדק ב-2012-08-03.
- ^ Czene Gábor (2010-10-02). "Eldózerolt és megmentett zsinagógák". Népszabadság. נבדק ב-2012-08-03.
- ^ "Toronyi Zsuzsanna: Zsinagógákról" (PHP). Magyarországi Zsidó Hitközségek Szövetsége. 2010-08-29. נבדק ב-2012-08-03.
- ^ "Sárbogárd város önkormányzat képviselő-testületének 8/2005. (III. 30.) önkormányzati rendelete Sárbogárd város helyi építési szabályzatáról" (PDF). sarbogard.hu. 2010-11-30. נבדק ב-2012-08-03.
- ^ Nagy József (2011-09-08). "A Térmeg-ház húsz évvel később; Megnyílt a Térmeg-ház" (PDF). Bogárd és Vidéke. p. 5. נבדק ב-2012-08-01.
- ^ "Tájház, Sárbogárd". Vendégváró. אורכב מ-המקור ב-2012-11-14. נבדק ב-2012-02-04.
- ^ "Tájház, Sárbogárd". Kirándulástervező. נבדק ב-2012-02-04.
- ^ "Tájház". műemlékem.hu. 2012-06-14. נבדק ב-2012-08-03.
- ^ "Rathmann János". Magyar Tudományos Akadémia.
- ^ "Dr. Rathmann János". Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem. אורכב מ-המקור (HTML) ב-2013-09-21.
- ^ "Gyászjelentése". נבדק ב-22 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gyászjelentése (1985)". נבדק ב-2021-07-26.
| מחוזות הונגריה | ||
|---|---|---|
| ||
| עיר הבירה בודפשט |
33517606שארבוגארד