רן שחורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רן שחורי
לידה 28 ביולי 1936
בתל אביב
פטירה 31 באוגוסט 2017 (בגיל 81)
בתל אביב
מקום לימודים האקדמיה הלאומית לאמנות יפה ברוונה; המדרשה למורי אמנות; אוניברסיטת תל אביב
זרם קבוצת +10; פופ ארט
פרסים והוקרה "אות העיצוב" לשנת 2007 על מפעל חיים; אות יקיר בצלאל לשנת 2017

רן שחורי (28 ביולי 193631 באוגוסט 2017) היה פרופסור-אמן (מן המניין), חוקר, אוצר, מאייר, מדריך טיולים מורה ומחנך. ניהל את המדרשה לאמנות; עמד בראש האקדמיה בצלאל במשך שלוש קדנציות והיה אחראי על ריכוז מחלקות בצלאל השונות באתר אחד – קמפוס בצלאל בהר הצופים; היה ממקימי החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למינהל ושימש ראש החוג.

ביוגרפיה

שחורי נולד וגדל בתל אביב. בילה זמן רב בתיאטרון ״האוהל״ שאביו היה בין מייסדיו. שירת בנח"ל בשנים 1954–1956. התיאטרון היה כור מחצבתו, אך משום שמאז ומתמיד צייר החליט לשלב בין התיאטרון ובין ציור ועיצוב תפאורות והשתלב בסדנה של אליעזר אנסקי, שיצר תפאורות לתיאטרון ״האוהל״ ו"במתנו".[1] ב־1958 יצא ללמוד אמנות ומוזאיקה בעיר רוונה באיטליה.[2]

כששב לתל אביב בשנת 1959 החל ללמד אמנות ותולדות האמנות בתיכון חדש, בתיכון כפר מנחם, בתיכון בן צבי בקריית אונו ובמדרשה למורי אמנות בתל אביב.

בין השנים 1966 ל-1977 ניהל שחורי את המדרשה למורי אמנות בתל אביב, בנה אותה מחדש בהרצליה ולאחר מכן ברמת השרון (היום היא חלק ממכללת בית ברל), והפך אותה לאחד המוקדים המסעירים והמשפיעים ביותר על האמנות הישראלית לדורותיה.[3] בשנים אלה למד תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1979 עם מינויו לראש האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים, בעקבות פנייתו של מנהל האקדמיה, דן הופנר, הפריד שחורי את לימודי עיצוב הסביבה מהעיצוב התעשייתי והקים את המחלקה לארכיטקטורה, שזכתה מאוחר יותר בהכרת המל״ג והייתה לבית הספר השני בישראל ללימודי ארכיטקטורה. במהלך כהונתו פיתח שחורי תחומים חדשים ומחלקות חדשות בבצלאל. תחת ניהולו הוקם ב-1990 קמפוס בצלאל בהר הצופים, שאיחד תחתיו את כל המחלקות של האקדמיה, שהיו מפוזרות עד אז בבניינים שונים בירושלים.

משנת 1991, לאחר פרישתו מבצלאל, הרצה שחורי במסגרות שונות: בבצלאל, בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, במכון אבשלום לידיעת הארץ, באוניברסיטה הפתוחה, במדרשה למורי אמנות, ועוד.

בשנת 1996 היה רן שחורי בין מקימי החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למנהל בגבעתיים. בתחילת שנות התשעים אפשר היה ללמוד עיצוב פנים במכללה למנהל בלימודי תעודה בלבד. לאחר ששחורי פרש מתפקידו בבצלאל, הוא הוזמן על ידי המכללה למינהל לבנות תוכנית לחוג לעיצוב פנים במסלול אקדמי, וזו הוגשה למועצה להשכלה גבוהה ואושרה בשנת 2000 על ידי שר החינוך, אמנון רובינשטיין. שחורי מונה לראש החוג בשנת 1996 ושימש בתפקידו עד שנת 2004. לאחר מכן המשיך ללמד במכללה כמרצה לתולדות האמנות וכמורה לרישום. החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למינהל הוא המסגרת האקדמית הראשונה בישראל המעניקה תואר ראשון בעיצוב פנים המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

רן שחורי ראה עצמו קודם כל כאיש חינוך ולא כמי ששייך לענף העיצוב; הוא דיבר על האקדמיה כמרכז לדיאלוג תרבותי אידיאליסטי המייצג עמדה ואמירה חברתיות. בתיאטרון הוא ראה עמוד תווך וזרז לתפיסת עולם ואמצעי מסייע לתפקוד.[4]
נפטר בשנת 2017 בבית החולים תל השומר. הותיר אחריו אישה ובת. נקבר בבית העלמין ירקון.[5]

מעמד אקדמי

בשנת 1981 מונה על ידי ועדת המינויים בבצלאל לפרופסור-אמן, המקביל לתואר פרופסור מן המניין.

פרסומים

ספרים

כתיבה בעיתונים

בשנים 1963–1976 שימש רן שחורי מבקר אמנות בעיתון הארץ. פרסם מאמרים וביקורות אמנות ב"דבר", "מושג", "סטודיו", ידיעות אחרונות, "העיר", "חדשות", "גזית", "אריאל" ועוד, עד שנת 1986.[7][8][9]
בשנים 1989–1991 היה מבקר אדריכלות ב"הארץ". משנת 1993 שימש מבקר אמנות בעיתון "תל אביב"; כתב ערכים אנציקלופדיים בנושאי אמנות וארכיטקטורה באנציקלופדיה העברית.

משנת 1991 רן שחורי יזם והנחה שש תוכניות טלוויזיה בנות 50 דקות כל אחת בנושאי אדריכלות ישראלית, מטעם "השידורים האקדמיים" באוניברסיטת חיפה.

פעילות אמנותית

בשנים 1956–1965 צייר תפאורות לתאטרונים "אוהל" ו"במתנו".[10] בשנים 1970–1973 יצר שמונה סרטי קולנוע אמנותיים.[11]

בשנות השישים והשבעים עסק בפעילות אמנותית אינטנסיבית. היה מפעילי קבוצת +10 ("עשר פלוס") - יחד עם יאיר גרבוז, רפי לביא, יואב בראל ואחרים - שהיה לה תפקיד מרכזי בפתיחת האמנות הישראלית לזרמים עכשוויים בני אותה תקופה בעולם. השתתף בתערוכות של הקבוצה. עבודותיו המוקדמות, כמו אלה של בראל, הושפעו מהפופ ארט. צייר בסגנון זה ציורים גרפיים עשויים משטחים נקיים וחלקים שנראים כמודעות פרסומת. הוא צייר הרבה מאוד עירום נשי בוטה ומתריס ברוח הפופ ארט ובהשפעת האמנים האמריקניים טום ווסלמן וג'יימס רוזנקוויסט.[12] החל משנות השבעים יצר לצד ציוריו גם מיצבים ועבודות במדיום הווידאו.

שחורי השתתף בעשרות תערוכות קבוצתיות סלקטיביות במוזיאונים: תל אביב, עין חרוד, חיפה, רמת גן ועוד, ובגלריות שונות בארץ, בגרמניה ובאוסטריה.

תערוכות יחיד

  • 1969 - גלריה מבט, תל אביב.[13]
  • 1970 - "צינורות" - תערוכה סביבתית, גלריה בר כוכבא, תל אביב.
  • 1971 - גלריה ריבנפלד, יפו.[14]
  • 1976 - גלריה מבט, תל אביב.
  • 1977 - גלריה מבט, תל אביב.
  • 1978 - גלריה עמית, תל אביב.
  • 1982 - בית האמנים, ירושלים.

תערוכות קבוצתיות (רשימה חלקית)

  • 1961 - חברים חדשים באגודת הציירים והפסלים.
  • 1963 - תערוכה בינלאומית לאמנים צעירים, וינה, אוסטריה.
  • 1967 - +10 באדום, גלריה כץ, תל אביב.
  • 1967 - +10 בעירום, גלריה גורדון, תל אביב.
  • 1968 - +10 בעד ונגד, גלריה גורדון, תל אביב.
  • 1969 - +10 בעיגול, גלריה גורדון, תל אביב.
  • 1970 - +10 עולה על ונוס, גלריה גורדון, תל אביב.
  • 1970 - +10 מזרנים, תערוכה סביבתית, גלריה דוגית, תל אביב.
  • 1971 - אוונגרד, מוזיאון רמת גן.
  • 1971 - "מולטיאיזם", המוזיאון לאמנות חדשה, חיפה.
  • 1971 - "ירושלים של זהב", הגלריה הקטנה, ירושלים.
  • 1972 - "דימוי וחלל", אגודת האמנים, תל אביב.
  • 1973 - פורטרט עצמי, המוזיאון לאמנות חדשה, חיפה.
  • 1973 - "פינות"(סביבה), גלריה בלטמן, תל אביב.
  • 1974 - מרתון סרטי אמנות, סינמטק תל אביב.
  • 1975 - מאוסף המוזיאון, המוזיאון לאמנות חדשה, חיפה.
  • 1978 - +10 תערוכת סיכום, גלריה ג'ולי, מוזיאון תל אביב.
  • 1979 - "אקלים", היכל התרבות בתל אביב.
  • 1984 - "אמן חברה", מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 1989 - "האמריקניזציה של הציור הישראלי, גלריה בוגרשוב, תל אביב.
  • 1991 - דיוקן המנהיג באמנות הישראלית, המשכן לאמנות, עין חרוד.

פרסים

  • זכה ב"אות העיצוב" לשנת 2007 על מפעל חיים בתחום העיצוב.[15]
  • זכה באות יקיר בצלאל לשנת תשע"ו.[16]

פעילות ציבורית

משנת 1970 היה חבר בוועדת האמנות קרן תרבות אמריקה-ישראל; יו"ר המדור לאמנות פלסטית באמנות לעם; יו"ר ועדת המקצוע מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך; חבר ויו"ר ועדות שונות במשרד החינוך; חבר בוועדות שונות מטעם המועצה להשכלה גבוהה (כולל ועדת יעקובי לתכנון ההשכלה הגבוהה, חבר בוועדה העליונה למינוי פרופסורים במכללות ועוד); חבר בוועדת הארכיטקטורה ליד מהנדס העיר תל אביב; חבר בוועדת האמנות ליד יועץ האמנות לראש עיריית תל אביב; יועץ פרוגרמטי למבני אמנות; חבר בוועדת ברוורמן לבדיקת יישום חוק המוזיאונים ומעמדם.
בשנת 1994 מונה ליו"ר המדור לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "במתנו" - עלילות הרשלי מאוסטרופולי, באתר עיתון דבר, ‏11 בדצמבר 1957, עמ' 5
  2. ^ רן שחורי, ישראלי, 2017-1936, באתר מוזיאון ישראל, ‏נלקח ב-31 באוקטובר 2018
  3. ^ המידרשה למורים לאמנות, בית ברל, כפר סבא, באתר רשת עמל, ‏נלקח ב-31 באוקטובר 2018
  4. ^ נכס תרבות מקומית: ירום ורדימון על רן שחורי, באתר פורטפוליו, ‏7 בספטמבר 2017
  5. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, מת רן שחורי, לשעבר נשיא בצלאל ומנהל המדרשה לאמנות, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2017
  6. ^ זאב רכטר, באתר הקיבוץ המאוחד, ‏נלקח ב-31 באוקטובר 2018
  7. ^ רן שחורי, "ראשוניות שלא הייתה לנוסחא", באתר דבר (עיתון), ‏8 באפריל 1977, עמ' 17
  8. ^ רן שחורי, "בחזרה להתבוננות", דבר (עיתון), 20 באפריל 1977, עמ' 22.
  9. ^ רן שחורי, "השמש למגירה" - ריאיון עם יגאל תומרקין, באתר דבר (עיתון), ‏12 בספטמבר 1977, עמ' 26
  10. ^ "אהל - הצגת בכורה: הפונדק", הצייר: רן שחורי, באתר על המשמר, ‏10 בינואר 1956, עמ' 3
  11. ^ הסינימטק הישראלי, באתר דבר, ‏15 בפברואר 1974
  12. ^ גדעון עפרת, האמריקניזציה של האמנות הישראלית, באתר המחסן של גדעון עפרת, ‏7 בפברואר 2015
  13. ^ ד"ר נורית כהנסקי, רן שחורי - גלריה מבט תל אביב, באתר נלקח מאתר אוניברסיטת תל אביב, ‏5 בספטמבר 1969
  14. ^ "רן שחורי - ציור פופ", דבר (עיתון), 22 באוקטובר 1971, עמ' 13.
  15. ^ אסתר זנדברג, "אות העיצוב" לרן שחורי ותמרה וג'ף טולמן, באתר הארץ, ‏12 במרץ 2007
  16. ^ מת רן שחורי, לשעבר נשיא בצלאל ומנהל המדרשה לאמנות, באתר פורטפוליו, ‏3 בספטמבר 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30056840רן שחורי