רות בקי-קולודני

רות בַּקי-קוֹלוֹדְנִי היא סופרת וחוקרת תולדות היישוב. רוב ספריה הם רומנים היסטוריים וביוגרפיות, ובעיקר ביוגרפיות של דמויות בולטות בתולדות היישוב. כמו כן עבדה כעיתונאית ושדרנית ב"קול ישראל". כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת תש"ס (1999).

ביוגרפיה

רות בקי נולדה בחיפה למשפחת חלוצים ציונית. בת למלכה לבית פיש ולמשה קולודני. סבה מצד אביה הוגלה לסיביר בימי הצאר האחרון, וסבה מצד אמה היה בעל טחנת קמח בכפר הורודץ (בוויקיפדיה האוקראינית) – הטחנה הראשונה בסביבה שפעלה בקיטור. אחי אביה שמריהו קולודני היה מראשוני הכשרת "קלוסובה", ואחי אמה, ברל פיש, שימש בקלוסובה ראש צוות עבודת מחצבות ונספה שם. אח אחר של אמה, לייב פיש, היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר המחוז קובל, ואף נשלח מטעם התנועה הציונית לייצג את פלך ווהלין בטקס הקמת האוניברסיטה העברית בהר הצופים ב-1925.

הוריה עלו ארצה ב-1936 ועבדו תחילה בקטיף הדרים בחוות קלמניה ליד צופית, זאת למרות שאמה קבלה תואר מבית הספר הלאומי הגבוה למהנדסים בקן (ENSICAEN) שבצרפת כמהנדס כימאי (1933). לאחר מות אביה בהיותה בת שנתיים וחצי, שימשה אמה מחנכת ומורה לכימיה וטבע. תחילה לימדה במשק הפועלות בשכונת בורוכוב ולאחר מכן, בימי מלחמת העצמאות ולאחריה - בחולדה. בימי מלחמת העצמאות הקיבוץ שימש בסיס ליציאת שיירות לירושלים והופגז לא מעט, ואז פונו כל הנשים והילדים לתל אביב. במהלך השנים העמידה אמה מלכה קולודני אלפי תלמידים ברחבי הארץ ונחשבת לאחת המורים הראשונים בישראל (רישיון הוראה מטעם משרד החינוך מס' 22).

סיימה בית ספר עממי בנווה שאנן, (1954) ו"תיכון חדש" שברחוב שבתאי לוי בחיפה (1957). בזמן לימודיה בבית הספר היסודי כתבה רשימות קצרות במדור "קוראינו כותבים", ב"דבר לילדים", ואף התכתבה מעל דפי העיתון עם אליעזר שמאלי על אהבת הטבע והארץ.

בשנות נעוריה הייתה פעילה בתנועות נוער, שבאותן שנים הדריכו להגשמה, צניעות ואהבת הארץ בסיסמה "עלה נעלה ויכול נוכל". בכל חופשת לימודים השתתפה במחנות עבודה בקיבוצים שחינכו לחריצות, עבודת שדה ואהבת הארץ. ב-1956, בתקופת קליטת העליות הגדולות והקמת עיירות הפיתוח, זכתה במקום ראשון בתחרות חיבורים ארצית מטעם "רוטרי" בנושא קליטת עלייה, עבור החיבור "גשר" שבו כתבה כי בני הנוער חייבים להוות את הגשר לקליטת העולים.

בצבא שירתה כחיילת בפיקוד צפון (1957–1959). לאחר מכן למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ואנגלית, וסיימה לימודי מוסמך ותעודת הוראה ב-1965. תוך כדי הלימודים עברה קורס "עורכי תוכניות רדיו" והחלה לעבוד ב"קול ישראל".

בשנים 1965–2005 הייתה שדרנית תוכניות תעודה ב"קול ישראל". תוך כדי עבודתה כמנהלת "מרכז ההדרכה" של רשות השידור, ולאחר שנוכחה בחשיבות התיעוד בעל פה כמקור להכרת השינויים הדרמטיים והדינמיים של עם ישראל משואה לתקומה – החלה לכתוב רומנים היסטוריים וביוגרפיות. רוב ספריה עוסקים בביטוי ההגשמה הציונית בצורה חווייתית-סיפורית המיועדת להנחיל את הסיפור הציוני גם לדור הצעיר.

מ-2005 לאחר צאתה לגמלאות מתנדבת בקליטת עולים מאתיופיה במרכז הקליטה "מבשרת ציון", ומקיימת קשר פרטני עם תלמידים המתקשים בלימודים ועם בני משפחותיהם.

ספרים

• "להתחיל מבראשית" - סיפורי ראשונים בארץ, ביניהן בולט חלקן של הנשים בעליות הראשונות (משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1988 )
• "רולטה רוסית" - רומן דוקומנטרי מחיי מניה שוחט ברוסיה, (כנ"ל, 1992). ספרה זה זיכה אותה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית 1993.
• "תיק יוזפינה" - רומן מחיי החיילות העבריות בצבא הבריטי. (כנ"ל 1994)
• "זהו טדי" - ביוגרפיה של טדי קולק מפי חברים (כנ"ל 1995, הדפסה נוספת 2004) .
• "אם תלכי עמי" - קורות חייה של אולגה חנקין. (הוצאת עם עובד ויד בן-צבי, 1998)
• "הכניסיני תחת כנפך" – מסע בעקבות אירה יאן" ("הוצאת הקיבוץ המאוחד", 2003), (תרגומי מכתבים מרוסית מאת פטר קריקסונוב, ויקטור רדוצקי, אהרן אורמיאן ), דמותה וחייה של הציירת העברייה הראשונה, שהייתה ממקימי "הגימנסיה העברית רחביה" בירושלים.
• "אני יוסף אחיכם" - חייו של ד"ר ג'ו שווארץ – מפעל הצלה של איש אחד. ("מודן" 2010)

שידורים ב"קול ישראל"

רות בקי הייתה שדרנית משדרי תעודה ב"קול ישראל" במשך כארבעים שנה, בשנים 1965–2005. המשדרים שיקפו את התפתחות המדינה באמצעות הסיפור האישי והחברתי. להלן פירוט:

• עם בני ראשונים – ראשוני ההתיישבות העובדת או צאצאיהם: (יצחק חנקין, איש "השומר" ו"ההגנה", רחל סלוצקי מראשוני דגניה ונהלל, אסתר לויט הבת הראשונה במטולה ו"אם החיילים", אנה שוחט בתם של מייסדי "השומר" מניה וישראל שוחט ועוד).
• קהילות בישראל- יוצאי ארצות מזרח ומערב על הכמיהה לציון וקשיי התגשמותה – בהם יוצאי עיראק, מרוקו (הרי האטלס) רוסיה (יקטרינוסלב), פולין, (סאנוק), תימן (חבן), ושרידי שואה. סדרה זו שודרה בשנות ה-60 תוך כדי התאקלמות העליות הגדולות בישראל.
• ארץ מולדת - סיפורי היאחזות בארץ, בהם מקימי נהלל ועין-חרוד, בני המושבות הראשונות מטולה, ראש פינה, פתח תקווה, רחובות, ותיקי יבנאל, סג'רה כפר תבור ודמויות כמו רבקה גובר "אם הבנים", יעקב מיימון אב המתנדבים, צאצאי משפחת זייד, הלל יפה, עבריה וטוביה לישנסקי ועוד. כמו כן הובאו סיפורי אתרים, מורשת קרב, לוחמים ומפקדים, פעילי מחתרות, רכש נשק בתקופת ה"הגנה", וסקר ספרים בנושאי ארץ-ישראל.
• בית הורי – זיכרונות ילדות של ותיקים ועולים, יוצאי מזרח ומערב, על ילדותם, בית הוריהם, וחבלי התאקלמותם כאן. התוכניות שודרו אחת לשבוע בשנים 1995–2005 (ונמשכו ברשת א' גם לאחר פרישתה, בעריכה אחרת). רוב המשדרים עסקו ב"עמך" אך חלקם בדמויות ידועות בתרומתן למפעל הציוני ביניהן חיים גורי, משה שמיר, גאולה כהן, לובה אליאב, רחל רבין-יעקב (לאחר רצח יצחק רבין), בניו של יצחק שדה, משפחת יפה.

מאמרים שפורסמו בעיתונות וכתבי עת

רשימת כתבות ומאמרים בעיתונות היומית ובכתבי עת, המתארים בדרך חווייתית- סיפורית דמויות ומעשים של יוזמה ציונות ומחירה, מהפכנות בהרגלי עבודה וחיים, התיישבות תוך התגברות על קשיים, אמונה בעתידו של עם ישראל בישראל.

• אכזרית במעשיותה, נפלאה במהותה. על הקומונה בקלוסובה, עת־מול חוברת 166, גיליון 2 כרך כ"ח, יד יצחק בן-צבי, נובמבר 2002.
• לבדה – דרכה של אשה משוחררת מראשית המאה – כסניה פמפילובה, מוסף "הארץ", 17 ביוני 1988
• אבי אבות הסקופים – בנציון כץ, קשר, הוצאת המכון לחקר העיתונות היהודית (אז בהקמה) אוניברסיטת ת"א, חוברת 7 מאי 1990 – מאמר המתאר את מאבקיו והצלחתו של ב.צ כץ לפרסם את "בעיר ההרגה" של ביאליק בעיתון "הזמן" שבעריכתו, דבר שסייע להתעוררות ההגנה העצמית ברוסיה
• שייכת ולא משתייכת, עת־מול, גיליון 150, כרך כ"ה חוברת, 4 מאי 2000 - סיפור חייה של מרים זינגר מדגניה, שעלתה לארץ בעקבות פגישות בפראג עם א.ד. גורדון וש.ה. ברגמן, וחייתה של שישים שנה, הסופרת שכתבה (בגרמנית, בדגניה) את סיפור הילדים הראשון על השואה "דן ויאן והחסידות".
• אגדת אלכסנדר זייד, עמק יזרעאל 1967-1900, סדרת "עידן", הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1993, עמ' 126–135
• השטורמנים, עמק יזרעאל 1967-1900, סדרת "עידן", יד יצחק בן-צבי, 1993, עמ' 136–146
• מחיר האמהות – כסניה פמפילובה מהפכנית רוסיה, שעלתה לארץ ישראל בהשפעת ברל כצנלסון ומשה בילינסון, חייתה שנים בנען וכתבה בקביעות במוספי "דבר" ו"דבר הפועלת". כתב העת "שדמות" שהוקדש לנושא "מהפכה!? אתמול, היום ומחר" (שדמות, חוברת קי"ז, אביב תשנ"א 1991)
• רות בקי, מיכאל שלה, מעריב, 14 בספטמבר 1990 - על פרשת האהבה של רחל המשוררת עם מיכאל ברנשטיין, שיש בה כדי להאיר באור חדש כמה משיריה. סופשבוע "מעריב", 14 בספטמבר 1990
• רות בקי, אולגה היפה, מעריב, 23 בדצמבר 1988 - על חייה של אולגה אשתו של יהושע חנקין, וחברה קרובה של מניה שוחט, האשה שסייעה לחנקין במשימותיו הקרקעיות. "סופשבוע" מעריב, 23 בדצמבר 1988
• ובלבבי יש ספוג – על התאבדות פסיה אברמסון, אשתו של מאיר ספקטור מהנועזים באנשי "השומר" – סיפור חלוצי ופמיניסטי. מוסף "הארץ", 29 באפריל 1988
• נפש יהודית – אסתר לוויט במלאת שנה למותה של "אם החיילים" במלחמת לבנון הראשונה –, כלת פרס ישראל 1977 עבור שרות–חיים למופת, אחת הבנות הראשונות במטולה - האשה שהביאה מים ליוסף לישנסקי בבריחתו והכירה את טרומפלדור. מוסף "הארץ", 22 בינואר 1988
• רק לתת - מניה וישראל שוחט בעיני בתם אנה - על ההתמסרות לרעיון במקום למשפחה, על קשיחות החינוך בכפר לגלעדי, על סגפנותה וצניעותה של מניה ונדודיה בענייני השומר, הקיבוץ והתנועה. ראיון חושפני וכאוב. מוסף "הארץ", 17 באוקטובר 1986
• עולה הגרדום שנשכח – פרשת מרדכי שוורץ – עולה הגרדום של "ההגנה", שהרג שוטר ערבי שהתגרה בו והבריטים שפטו אותו לעונש מוות. "כותרת ראשית", 15 ביולי 1987
• בדווים לבנים - הסאגה של משפחת חנקין יחזקאל וחיה-שרה חנקין, מראשוני ההגנה העצמית בהומל – עלילות הבן יצחק בכיבוש קרקעות ובהתנקשות ברוצחו של אלכסנדר זייד. מוסף "הארץ", 4 בספטמבר 1987
• רות בקי, התשוקה לסכנה, מעריב, 12 באוקטובר 1990 – על מעשיו הנועזים של יהודה ארזי ברכש נשק, בהתגרות בבולשת הבריטית, בהעפלה מאיטליה, האיש שלא השתייך לשום מפלגה כי אם "למפלגת עם ישראל". "סופשבוע" מעריב, 12 באוקטובר 1990

• המורה מלכה במשק הפועלות בורכוב ו"הבנות הסוריות", עת־מול, חוברת 206, אוגוסט תשס"ט
• בין ז'בוטינסקי למניה שוחט מהשומר, האומה, חוברת 180 חורף תשע"א, רבעון בהוצאת המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי
• היהודי מתחום המושב שהיה הנשר של המהפכה הרוסית 1905, האומה", חוברת 182 קיץ תשע"א 2011, חורף תשע"א, רבעון בהוצאת המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי
• המהפכניות הרוסיות העבריות החדשות, האומה, חוברת 188 חורף תשע"ג 2012, רבעון בהוצאת המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי
• המכתבים שחושפים את האנטישמיות של דוסטויבסקי, באתר הארץ, 31 במרץ 2012
• בשדמות בית לחם בדרך פטרבורג, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2012
• כסניה פמפילובה, רות המואבייה החדשה, באתר הארץ, 25 במאי 2012
• מארק אנטוקולסקי: "השקעתי בפסל את כל נשמתי וצערי היהודי", באתר הארץ, 3 באוקטובר 2012
• חידת טרומפלדור, באתר הארץ, 16 בפברואר 2013
• שירה גורשמן הקרימצ'אקית: דיוקן של מהפכנית, באתר הארץ, 25 בפברואר 2013
• כיצד הפך חסיד חב"ד לצנזור הראשי לענייני יהודים, באתר הארץ, 30 במרץ 2013
• Hebrew poet turned Christian convert, but always a lover of the Jewish people, "הארץ" (מהדורה באנגלית), 14 בדצמבר 2012
• The Chabadnik who became czarist Russia's chief censor for Jewish writings, "הארץ" (מהדורה באנגלית), 31 במאי 2013
• המזכיר היהודי של רספוטין, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2013
• בן אדם ובן חווה מסעירים את היישוב, האומה, חוברת 182 קיץ תשע"ג 2013, רבעון בהוצאת המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי
• מסע הצליינות של רספוטין לארץ הקודש, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
• היומן האישי של אלכסנדר זייד, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2013
• מאתיופיה להלם קרב בקרבות בבינת ג'בייל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2013
• ירושלים כמקרה פסיכיאטרי, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
• המלחמה בדמותה הנכונה - בדם, בעינויים, במוות, באתר הארץ, 13 באפריל 2014
• איך התגלו היהודים הקדומים של פקיעין, באתר הארץ, 5 ביוני 2014
• ברוכים הבאים לארץ שום מקום, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014
• סיפור הגבורה של "החלוץ הלוחם" בגטו קראקוב, באתר הארץ, 13 באפריל 2015
• סיפורה של יפה ברוידא, טרקטוריסטית חלוצה, באתר הארץ, 23 באפריל 2015
• הרפתקאותיה של משלחת סודית בעבר הירדן, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2015
• בוריס סבינקוב, הארכי-טרוריסט של רוסיה הצארית, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2015
• אמנות, דיכאון וסיפורו המרתק של איסאק לויטָן, באתר הארץ, 21 במרץ 2016
• להיות בדווי-עברי: מחברותיו של הרועה גרשון פליישר, באתר הארץ, 15 באפריל 2016
• סיפור רוסי על דוכסית שהתאהבה בארץ ישראל, באתר הארץ, 15 ביולי 2016
• בחזרה ל"חיים", ספר פמיניסטי שהקדים את זמנו, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016
• סיפורה המרתק של דורה אברהמית - פרק שני, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2016
• זו היתה ההיכרות הראשונה שלי עם נגאש, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2016
• הקשר האתיופי הפתלתל עם "מלך המלכים, ארי יהודה, רבעון "האומה", גיליון 208
• מישהו נגע בצווארה, בשדהּ. עתה ברור היה: זה היה אבא, באתר הארץ, 21 בפברואר 2017
• נראה לי שאולי אני כותב ספר אחד יותר מדי, באתר הארץ, 19 במאי 2017
• נדמה לי כאילו מישהו סוחב בחוצות את גופי לראווה, הארץ, מוסף תרבות וספרות, 4.12.2017
• ומהסוד ההוא נחל את שירו, הארץ, מוסף תרבות וספרות, 5.2.2018
• בשמי ובשם כל אלה שאינם פה, אני מודה לכם, הארץ, מוסף תרבות וספרות, 6.3.2018

פרסים

• פרס רשות השידור 1978
• פרס גבתון להישג עיתונאי מיוחד 1979
• פרס זיו לעיתונאים 1983
• פרס יצחק שדה 1993
• פרס זאב לספרות ילדים ונוער 1998
• פרס ראש הממשלה, 1999
• פרס "עת־מול" להפצה והנחלה של ידיעת הארץ ותולדות העם היהודי בציבור, יד יצחק בן-צבי, 2015

משדרי רדיו

• פרס רשות השידור 1980
• פרס גיבתון 1981
• פרס זיו 1983

לקריאה נוספת

• 'לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, זיסי סתוי ויגאל שוורץ (עורכים). הוצאת דביר, התשע"ד, יוני 2014
• נורית גוברין, "רות בקי קולודני, פתחון פה לשותקים", בתוך: קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ו, הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, 2008.

קישורים חיצוניים

• רות בקי-קולודני, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• רשימת הפרסומים של רות בקי-קולודני, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אירועים היסטוריים - זמן מקום ודמויות ביישוב בהנחיה או בהשתתפות רות בקי בעמוד היוטיוב שלה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26707721רות בקי-קולודני