רהובות ביץ'
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 דלאוור |
| מחוז | מחוז סאסקס |
| תאריך ייסוד | 1873 |
| גובה | 4.8 מטר מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,108 (1 באפריל 2020) |
| https://www.cityofrehoboth.com/ | |
רהובות ביץ' (באנגלית: Rehoboth Beach) היא עיירה במחוז סאסקס (אנ'), מדינת דלאוור על חוף האוקיינוס האטלנטי.
העיירה משמשת יעד פופולרי לחופשה, במיוחד לאנשים אמידים מוושינגטון די.סי. ופילדלפיה ויש בתי קיץ רבים, כולל אחד בבעלות נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.[1]
אטימולוגיה
מקור השם אינו ידוע בוודאות. ייתכן שמייסדי העיירה הדתיים התכוונו לקרוא לה בשם תנכ"י. המילה "רחובות" מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך כשם מקום רחב ידיים: באר שחפר יצחק בארץ גרר (בראשית כ"ו, כ"ב), עיירה בארץ אדום (בראשית ל"ו, ל"ז) ואחת מערי אשור (בראשית י', י"א)). אם כי, המפרץ הסמוך נקרא רחובות ביי (אנ'), לפחות מאה שנים לפני הקמת העיירה.
היסטוריה
התקופה הקולוניאלית
באתר הארכאולוגי ווילגוס (אנ'), שהוצף, נמצאו סימנים מעידים להתיישבות פרהיסטורי.
עד שהגיעו האירופים הראשונים לאזור במאה ה-17, קו החוף היה מאוכלס בשבטי אינדיאנים.[2]
לחץ מצד מתיישבים אנגלים והולנדים גרם להכחדת חלק מהאינדיאנים, חלקם נדדו לאזורים אחרים ורק מיעוטם נשארו באזור.
ב-1664 כבש את האזור הדוכס מיורק, אחיו הצעיר של המלך צ'ארלס השני והוא הפך לחלק מהמושבות של אמריקה האנגלית ומאוחר יותר הבריטית במחוז הקולוניאלי של פנסילבניה. מאוחר יותר, הדוכס העניק אחזקות לבעלי קרקעות שונים שהחזיקו מעמד עד המאה ה-19.
המאה ה-19
העיירה נוסדה בשנת 1873 כ- "Rehoboth "Beach Camp Meeting Association על ידי אגודה של הכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית של ווילמינגטון, דלאוור, כאתר נופש למפגשים. האגודה התפרקה בשנת 1881, ובשנת 1891הוקמה במקום "קייפ הנלופן סיטי" ("Cape Henlopen City"). בשנת 1893 שונה שם העיירה לשמה הנוכחי.[3]
ב-1878 הגיעה לעיירה מסילת רכבת שאפשרה למבקרים להגיע מכל רחבי האזור, לנפוש בחוף הים.[4]
המאה ה-20
ב-1925 נסלל כביש מהיר מג'ורג'טאון (דלאוור) (אנ') מזרחה לכיוון רחובות ביץ' ובכך היא חוברה למרילנד ולוושינגטון הבירה.[5]
בין השנים 1942 ל-1943 שימש נמל התעופה ברחובות ביץ' כבסיס אווירי ל"סיירת חופים" שסייעה בפעילות נגד צוללות של חיל הים הנאצי, במהלך המערכה באוקיינוס האטלנטי, במלחמת העולם השנייה.[6] נמל התעופה נסגר בשנת 1987 ובמקומו הוקמה שכונת מגורים[7] ובמקום מוצב שלט הנצחה.
העיירה מגדירה את עצמה לעיתים קרובות כ"בירת הקיץ של האומה" מכיוון שהיא יעד תכוף לחופשת קיץ עבור תושבי וושינגטון הבירה, והדינות הסמוכות: מרילנד, וירג'יניה ופנסילבניה. מלבד החופים והאטרקציות של העיירה, התושבים והמבקרים פטורים ממס קניה וחנויות אאוטלט מושכות קונים רבים.[8]
רחובות ביץ' ידועה בין היתר גם כאחד ממקומות המגורים והנופש הפופולריים.
גאוגרפיה
על פי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, לעיירה שטח כולל של 1.6 מילים רבועים (4.1 קילומטרים רבועים),[9] מתוכם 1.2 מילים רבועים (3.1 קילומטרים רבועים) הוא יבשתי ו 0.5 מילים רבועים (1.3 קילומטרים רבועים), המהווים כ-28.48% מהשטח, הוא מים.
אקלים
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם ברחובות ביץ' הייתה ב-21 ביוני 1997, 39 מעלות צלזיוס. ואילו במהלך חודשי החורף, הטמפרטורה עלולה לרדת עד 24- מעלות (נרשם פעם אחת, ב-17 בינואר 1982.[10]
דמוגרפיה
להלן טבלה עם נתוני התפתחות האוכלוסייה לאורך השנים:[11]
| אוכלוסייה לאורך השנים | ||
| שנה | אוכלוסייה | %± |
| 1900 | 198 | — |
| 1910 | 327 | 65.20% |
| 1920 | 389 | 19.00% |
| 1930 | 795 | 104.40% |
| 1940 | 1,247 | 56.90% |
| 1950 | 1,794 | 43.90% |
| 1960 | 1,507 | −16.0% |
| 1970 | 1,495 | −0.8% |
| 1980 | 1,730 | 15.70% |
| 1990 | 1,234 | −28.7% |
| 2000 | 1,495 | 21.20% |
| 2010 | 1,327 | −11.2% |
| 2020 | 1,108 | −16.5% |
לפי הערכת הלשכה האמריקאית, בשנת 2021 התגוררו בעיירה 1,392 תושבים.[11] עם זאת, יש להזכיר שבמהלך עונת התיירות, אוכלוסיית העיירה מגיעה לכדי כ-25,000 איש ואלפים נוספים מתגוררים באזורים הסמוכים לה.[12]
מנהל עירוני
העיירה מנוהלת על ידי ראש עיירה ומנהל עיירה. נכון לשנת 2020, ראש העיירה הוא סטן מילס ומנהל העיירה הוא טיילור טדר.[13] [14] ישנן מספר מחלקות, מועצות עירוניות, ועדות וועדות המפקחות על התפקודים היומיומיים של מנהלת העיירה. חלק מהפקידים הללו נבחרים ואחרים ממונים.[15][16]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ delawareonline ¦ The News Journal ¦ Rehoboth Beach: Riding the changing tides, web.archive.org, 2006-01-27
- ^ City of Rehoboth, About Rehoboth Beach, City of Rehoboth (באנגלית)
- ^ "State of Delaware – Delaware Public Archives – Sussex County Markers". archives.delaware.gov. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ Rehoboth Beach History - Riding an "Iron Horse" to the Nation's Summer Capital, Cape Gazette
- ^ "About Rehoboth Beach". City of Rehoboth Beach. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ Blazich, Frank A. Jr. (2020). "An honorable place in American air power": Civil Air Patrol coastal patrol operations, 1942-1943 (PDF). Air University Press. pp. 109–112. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ MacArthur, Ron (3 במרץ 2017). "Air war waged from Rehoboth Beach airport". Cape Gazette. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rehoboth Beach, Delaware Directory & Map". Tanger Outlets. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ Rehoboth Beach, Delaware Population 2024, worldpopulationreview.com
- ^ Intellicast | Weather Underground, www.wunderground.com
- ^ 11.0 11.1 "U.S. Census website". United States Census Bureau. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ Murray, Molly (20 באוגוסט 2001). "Rehoboth Beach: Riding the changing tides". Wilmington, Delaware: The News Journal delawareonline. אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2006. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Office of the Mayor". City of Rehoboth Beach. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ "City Manager's Office". City of Rehoboth Beach. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ "City Boards / Commissions / Committees". City of Rehoboth Beach. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
- ^ "Departments". City of Rehoboth Beach. נבדק ב-17 ספטמבר 2024.
39642340רהובות ביץ'