רבי שלמה רבינוביץ מרדומסק
 | |||||
| חותמו של שלמה הכהן רבינוביץ | |||||
| לידה |
ה'תקס"א ולושצ'ובה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט באדר ה'תרכ"ו (בגיל 65 בערך) ראדומסק | ||||
| מקום מגורים | ראדומסק | ||||
| מקום פעילות | ראדומסק | ||||
| חיבוריו | ראו כאן | ||||
| בת זוג | גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב | ||||
| אב | דב צבי הכהן רבינוביץ' | ||||
| אם | פרומט רבינוביץ' | ||||
| צאצאים |
צבי מאיר אברהם יששכר בער אריה לייביש | ||||
| |||||
רבי שלמה הכהן רבינוביץ (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו, 1866), בעל "תפארת שלמה", היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק.
קורות חייו
נולד בעיירה ולושצ'ובה[1] לרבי דב צבי הכהן ולפרומט, שהיו ממשפחת מתנגדים. משפחתו מיוחסת לב"ח, למהרש"ל ולרש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין בו מפורט ייחוסם עד לאהרן הכהן.
בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי מחבר הספר "שו"ת ברית אברהם"[2] ואצל רבי דוד חריף מחבר הספר "בית דוד"[3], מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא. בפיטרקוב נמשך רבי שלמה לחסידות למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול"[דרוש מקור].
באותם ימים כונה "העילוי מוולושצ'ובה", וסופר עליו שלילה אחד בעודו לומד בבית המדרש, נכנס בו פחד, הוא נטל את השופר שהיה שם ותקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נרעד כאשר ראה נפטרים בתכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האמנם שופרו של משיח הוא זה?!". והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו של העילוי אשר בתקיעתו הוציא נפטרים מקבריהם.
רבי שלמה עסק גם בכתיבת חיבורים תורניים בפלפול ובסברא על התלמוד. הוא היה בקי בספר "אורים ותומים" לרבי יהונתן אייבשיץ בעל פה וממנו למד דרכי החיבור והפלפול. חיבורו הראשון היה חידושיו על מסכת כתובות. לאחר מכן כתב חיבור מעמיק בענייני חזקות כדרך הספר שב שמעתתא וחיבר ספר על 13 קושיות במסכת עבודה זרה שאת כולן תירץ בתירוץ אחד, תוך שהוא כותב במליצה שלושה עשר אני יודע. את כל החיבורים האלו כתב בגיל חמש עשרה. מכל חיבוריו נותר בידינו רק חידושיו על מסכת כתובות כי תלמידיו נטלו את כתביו לעצמם.
היה תלמידם של רבי מאיר מאפטא, רבי פישל מסטריקוב רבי משה מלעלוב ורבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז'.
נשא לאשה את הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב, אך היות שהחמות לא רצתה בשידוך התעכבה החתונה זמן רב עד לפטירת החמות. בעקבות זה לא שהה בבית חמיו כמקובל באותם ימים אלא הלך להתגורר אצל אביו בפשדבורז, ושימש כמלמד עד שנת תקצ"ד. בתקופה זו התקרב מאוד לרבי ישכר בר מרדושיץ ששימש כרב בעיירה.
בשנת ה'תקצ"ב (1831), כשהוצע לרבי שלמה לכהן כרב העיר ראדומסק, מנתה הקהילה היהודית בעיר כארבע מאות תושבים. היהודים גרו בתחום הפרבר בּוּגָאי, שהיה נפרד מן העיר בשער ובכניסה מיוחדים. ביום ראשון י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה רבי שלמה לרב של העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות החסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו של רבי שלמה ולהכתירו לרבם. אך למרות אי רצונו לשמש כאדמו"ר לחסידים, נכפה עליו הדבר על ידי רבו רבי ישכר בר מרדושיץ.
בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, ולאחר שבנו רבי ישראל יצחק לא רצה למלא את מקומו נסעו רוב חסידי רדושיץ לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה.
בתקופה זו התחיל לנסוע רבי שלמה לרבי משה בידרמן מלעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א.
באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה. לאחר פטירתו הצטרפו רבים מחסידיו אל הנוסעים לראדומסק.
האדמו"ר מראדומסק נודע כ"בעל תפילה" ומלחין. רבים נהרו לשמוע את נעימותיו, כשהיה עובר לפני התיבה בקבלת שבת.
מסופר שאחרי פטירת החידושי הרי"מ בכ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע בערב שבת נפטר.
על פטירתו, בכ"ט באדר ה'תרכ"ו, מסופר כי קודם לחצות הלילה נטל לידיו את ספר הזוהר ולמד בו. מעט אחרי חצות הניח ידיו וראשו על הספר וכך נפטר. תלמידיו שבאו בבוקר מצאוהו "ישן" על ספר הזוהר ולא רצו להעירו. רק כעבור כמה שעות כשראו שהוא לא מתעורר, הבינו שנפטר. למחרת, בערב שבת, נערכה הלוויתו במעמד רבבות מחסידיו.
אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר ( - ד' באב תרס"ב) לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק, ואילו בנו השני רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק. בן נוסף היה הרב אריה לייביש (- כ"א באב תר"נ).
תורתו
את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות הקבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ביוסף הצדיק ולחזור על כך שהגימטריה של שמו עולה כמספר ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאווה שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות. על ידיעותיו בנסתר התבטא פעם באומרו "ברוך ה', בקי אני בכתבי האר"י הקדוש ז"ל כב'אשרי יושבי ביתך'".
מתלמידיו
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רבי שלמה מראדומסק באתר אהלי צדיקים
- רבי דוד הלחמי, רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ש"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק באתר MyTzadik
- תורתו
- הגדה של פסח עם פירוש תפארת שלמה, באתר היברובוקס
- יוסי פרבר, תורות חסידיות מוערות של התפארת שלמה מרדומסק על חומש בראשית, באתר דעת
- "תפארת שלמה" על התורה - בהיברובקס
מניגוניו:
ניגון 'ויאתיו' מהתפארת שלמה, סרטון באתר יוטיוב- ניגון מתפארת שלמה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ למיקום לחצו כאן.
- ^ שו"ת ברית אברהם, באתר היברובוקס
- ^ בית דוד על מסכת גיטין, באתר היברובוקס
שלמה רבינוביץ36456789Q2919522