רבי משה בידרמן

רבי משה בידרמן מלעלוב
	כתובת סמוכה לקבר זכריה
לידה	ה'תקל"ז; ללוב
פטירה	י"ג בטבת ה'תרי"א (בגיל 73 בערך); ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים	ללוב; ירושלים;
רבותיו	רבי יעקב יצחק הורוביץ, אביו, וחותנו
בת זוג	רבקה רחל (רבינוביץ')
אב	רבי דוד בידרמן
אם	חנה
צאצאים	ראה כאן
חותן	רבי יעקב יצחק מפשיסחה
	תקל"ז–תרי"א
	→ רבי דוד בידרמן רבי אלעזר מנדל בידרמן ←
	ה'תר"ג–ה'תר"י
	→ רבי ישכר בער מראדושיץ רבי עמנואל וולטפרייד ←

רבי משה בידרמן (ה'תקל"ז, 1776 - י"ג בטבת ה'תרי"א, 18 בדצמבר 1850) היה האדמו"ר השני מלעלוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי דוד בידרמן מלעלוב. נחשב לאדמו"ר של החסידות העממית בפולין. בילדותו למד עם אביו שנים רבות כשהוא בתוך חבית מכוסה עם נוצות, בשל הקור ששרר, ולאביו לא היה כסף לעצי הסקה. מגיל 11 עד לבר מצוה היה אביו קושר את עיניו בכל פעם שהיה יוצא לרחוב. היה תלמידו של רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז'.

בזיווג שני^{[דרושה הבהרה]} נשא את רבקה רחל בתו של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחה, ממנה נולדו ילדיו.

רבי משה מקוז'ניץ התבטא עליו שיש לו את צורת משה רבינו^[1].

משנת תר"ג ועד תר"י כיהן כאב"ד ורב העיירה פשדבורז'.

תלמידו הידוע היה רבי שלמה מראדומסק, אשר ליווה אותו במסעו בין העיירות לקראת נסיעתו לארץ ישראל. רבי משה אף הורה לחסידיו שבפולין שיקבלו את רבי שלמה לרבם.

עלייתו לארץ ישראל

רבי משה שאף כל ימיו לעלות לארץ ישראל, והתבטא שבכוונתו לקרב את הגאולה, בסוף ימיו, בסוף שנת תר"י החליט סופית לעלות ונפרד מכל גדולי החסידות בפולין, קודם נסיעתו ביקר אצל כמה אדמו"רים, ביניהם אצל רבי ישראל מרוז'ין שאף ביקשו שימתין לו ויצטרף עימו לנסיעה, אך רבי משה רמז כי זמנו קצר, רבי ישראל בירכו אז ששושלתו לא תיפסק גם לאחר עלייתו, בניגוד לקודמיו כמו רבי מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקליסק, רבי משה היה האדמו"ר החסידי הראשון שהמשיכה ממנו שושלת שהשתקע בירושלים.

רבי משה הגיע לארץ בחודש חשון של שנת תרי"א יחד עם חלק גדול ממשפחתו, ספינתו הגיע לעכו ונסע לבקר בצפת ובטבריה ואחרי זה נסע לירושלים כשבכוונתו להגיע לכותל המערבי ולהתפלל לקירוב הגאולה, הוא הלך לכיוון הכותל, אך בדרכו השליכו ערבים לעברו אבנים והוצרך לחזור לביתו, לאחר מספר ימים חלה ולאחר זמן קצר נפטר, 74 יום בלבד אחרי שהגיע לארץ, הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים ליד קבר זכריה. בשנת ה'תש"ח חפרה משלחת ארכאולוגית את סביבותיו של קבר זכריה והסירה את כל הקברים.

הוא ציווה לפני פטירתו שלושה דברים, א- שבכל עת עצירת גשמים, אם יחכו עד יום ההילולא שלו תפסק עצירת הגשמים^[2], ב- הבטיח שמי שישתתף בהוצאת סעודת הילולא ביום היאהרצייט שלו, יכיר לו טובה. ג- כל מי שיתמוך בצאצאיו יושיע אותו^[3].

ניגוניו

בעת עלייתו לארץ ישראל, כאשר ספינתו כמעט וטבעה בים, הוא סתם את החור באורח ניסי על ידי מטפחתו, ואז הלחין ניגון על המילים "עזרת אבותינו"^[4]. ניגון ריקוד זה מקובל עד היום בחצר לעלוב ובציבור החסידי^[5].

משפחתו

בנו רבי שלמה יחיאל בידרמן. חתן רבי יוסף הלוי הורביץ מטורטשין בנו של החוזה מלובלין.
- רבי דוד יוסף בידרמן, חתן רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ.
  - רבי משה שלמה יחיאל בידרמן מו"צ בורשה.^[6]
בנו רבי יצחק דוד בידרמן. חתנו של רבי ישעיהו הכהן זינגר מקינצק^[7].
- חתנו (בזיווגו הראשון) רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם.
בנו רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן, ממלא מקומו בירושלים.
חתנו רבי יצחק מנחם רוטנברג מוואלברום, ממלא מקומו בפולין.
חתנו רבי אפרים פישל הכהן משטקשין.
חתנו רבי פנחס משטקשין.