רבי אריה לייב משפולי
רבי יהודה אריה לייב גרונדי משפולי (כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 - ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811), נודע בעיקר כ"סבא משפּוֹלי" (ביידיש: "דּעֶר שפאלער זֶיידֶע"), מגדולי תנועת החסידות ואחרון אדמו"רי הדור הראשון שלה.
ביוגרפיה
נולד בנר ראשון של חנוכה בעיר אומן, לאביו רבי ברוך, שהיה מזרע המהר"ל מפראג, ונקרא על שם המהר"ל על פי הוראת הבעל שם טוב שעדיין לא התגלה אז. אביו בא לאוקראינה מבוהמיה והתיישב בעיירה שפולה ('שפּוֹלי', ביידיש: 'שפאלע') (אנ') הסמוכה לאומן, בנחלתו של הגראף פוטוצקי ובה נולד בנו.
בלוח "היום יום" לי"ד בטבת העתיק הרבי מלובביץ' קטע ממכתב של חותנו הריי"צ (מכ"ז בחשוון ה'תרפ"ה):
”הסבא משפאלע - השפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן – שנת תקס"ט או תק"ע – סיפר, אשר בהיותו בן שלוש שנים ראה את הבעל-שם-טוב, "והניח ידו הקדושה על לבי, ומאז 'חם' לי"” (הציטוט האחרון מתורגם מיידיש).
בגיל 18 התחתן הסבא עם בת השוחט של מדוודיבקה ('מדיבדובקה', Medvedivka) ועבר להתגורר בסמוך לחותנו שדאג לכלכלתו. הוא למד אצל רבי פנחס מקוריץ, תלמיד הבעל שם טוב ודרכו התקרב לחסידות, כמו כן היה תלמידם של המגיד ממזריטש, והתולדות יעקב יוסף מפולונאה. בגיל 28 לקחו רבו מקוריץ למז'יבוז' אל הבעל שם טוב, פגישה יחידה זו בבגרותו השפיעה עליו, ובשנת ה'תקט"ו הוא יצא למסע גלות שארך כשבע שנים, לפי המסופר בהשפעתה. בגלותו נדד בקהילות היהודיות באוקראינה, תוך שהוא מתנהג כאדם פשוט וכקבצן ומרבה להתבודד, ומאידך לסייע ליהודים שהסתבכו. במשך תקופה אף היה גבאי ושמש בבית הכנסת בעיירה זלטופול שבמחוז קייב, ולבסוף קבע את מושבו שוב בשפולא הסמוכה, עיר הולדתו.
אחרי שהתיישב בעירו הוא החל להתפרסם כצדיק גדול ובעל מופת שרבים ביקשו סיוע ממנו, הוא הלהיב רבים בדרך החסידות, ומקום מושבו הפך מרכז לחסידים רבים.
הסבא נודע כבעל אופי עממי המעורב אף עם האדם הפשוט, וכגדול באהבת ישראל. הוא שימש כגבאי צדקה עוד לפני שהתפרסם, ועסק רבות בחסד ובפדיון שבויים, כשאת כספי הפדיונות חילק לצדקה והסתפק במועט. בדומה לבר הפלוגתא שלו, רבי נחמן מברסלב, נהג אף הוא לספר סיפורי מעשיות ומליצות מלאי דמיון והפלגה, כדי ללמד זכות על עם ישראל או לכסות על דברים נסתרים.
הסבא הצטיין במיוחד בריקוד, הוא נהג לרקוד בכל שבת ריקוד ייחודי, שעל פי המסורת החסידית היה מכוון על פי כוונות נסתרות, רבי אברהם המלאך אמר שריקודיו של הסבא הם יותר נעלים מתפלותיו שלו (של רבי אברהם עצמו). הסופר יהודה יוּדְל רוזנברג הרחיב מסורת זו בסיפור שהפך למפורסם מאוד, ובו תיאר כיצד למד הסבא את הריקוד מאליהו הנביא שהתגלה אליו, והציל בעזרתו יהודי שבוי ממוות אכזרי (על זה אמר רבי אברהם המלאך את דבריו הנזכרים על ריקודי הסבא). לסבא מיוחסים גם מספר ניגונים חסידיים.
בתקופת מגוריו של הסבא בשפולי, הוא חצה נהר שקפא בחורף[1], הקרח נבקע והסבא נפל לנהר הקפוא, אך ניצל מטביעה. על פי צוואתו את אותו יום - י"ט בשבט, חוגגים צאצאיו (בני משפחת 'זיידע') כיום שאירע בו נס עד ימינו[2].
הסבא נפטר בשפולא בעשרת ימי תשובה, ו' בתשרי ה'תקע"ב, והוא בן 87. לפי הוראתו לא נבנתה מצבה על קברו ובמקומה הועמד עליו ארון לתוכו נהגו החסידים להשליך את ה'קוויטלאך' שהביאו.
| תקופת חייו של רבי אריה לייב משפולי על ציר הזמן |
|---|
 |
מקור שמו "זיידע"
אביו שהיה חשוך בנים התברך מהבעל שם טוב שיזכה לבן, ובזמן הברית הגיע הבעל שם טוב שעדיין לא היה מוכר, לבוש כקבצן, ברך את התינוק, ונתן לו את כינויו "זיידע" (סבא), בהטעימו שכמו שאברהם אבינו היה "זיידע", ככתוב "ואברהם זקן"[3], כך יגדל תינוק זה להיות כמוהו ויאיר עיניהם של ישראל, הנוכחים תמהו על הברכה המוזרה, אך הכינוי נשאר.[4]
רבי ישראל מרוז'ין אמר פעם שלכן נקרא זיידע כי באורות נשמתו גלום ענין המתקת הדינים[5]. רבי יאשע שו"ב[6] מביא בשם רבותיו שהוא משום שהיה בבחינת הסבתין המופיעים בזוהר. טעם נוסף, פשוט, משום שהוא היה המבוגר בין כל צדיקי דורו[7].
זהותו
הרבי מלובביץ טען[8] שמכיוון שיש דמיון רב בין הסבא לבין רבי אריה לייב שרה'ס (שניהם בעלי שם זהה, תלמידי הבעל שם טוב, ודמויות מסתוריות ומופלאות), הרי שכנראה מדובר באותו אדם, עד שיוכח אחרת ממקור מהימן, כמו שימצאו להם שני קברים שונים. על הנחה זו חולקים רבים ואכן נמצאו קברים שונים, ויש שטוענים שלמרות שהיו אישים שונים הינם קרובי משפחה[9].
יחסיו עם אדמור"י דורו
היה בקשר עם הרבה מתלמידי רבו המגיד ממעזריטש עם בנו של המגיד רבי אברהם המלאך רבי שניאור זלמן מלאדי רבי לוי יצחק מברדיצוב רבי מרדכי מנשכיז ועוד.
מחלוקתו עם רבי נחמן מברסלב
לאחר שרבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב, שהיה צעיר לימים, התיישב וכיהן כאדמו"ר בזלטופול הקרובה לשפולא, התגלעה מחלוקת קשה בינו לבין הסבא בשנת תקס"א 1801, בעקבותיה נאלץ רבי נחמן לעזוב ולעקור לברסלב שבחבל פודוליה בשנת תקס"ב 1802. בעקבות המחלוקת יצא חרם על ידי מספר אדמו"רים נגד רבי נחמן, שהסבא עמד בראשו.
הסברים שונים ניתנו לסיבות המחלוקת. יש הטוענים שהיא פרצה על רקע מנהגים חדשים שהנהיג רבי נחמן נגד דעת הסבא, תוך ביטול דעתו כ'לייבל שמש'[10].
לדברי רבי יקותיאל אריה קמלהאר, הסבא ראה ברבי נחמן אדם שסטה מתורת הבעל שם טוב. טיעוניו העיקריים היו שרבי נחמן התריס נגד אדמו"רים אחרים וראה את עצמו כממשיכו הבלעדי של הבעל שם טוב באמירות כגון: "ליצר הרע יש הרבה שלוחים, היום הוא ממנה בעיר זו רבי כזה וכזה ועל ידו מחטיא אנשים", או: "הבעל שם טוב רצה לחדש את היהדות בכל תחומי החיים, ואדמו"רים היום קנו מקום של כבוד בקהילתם, מקבלים פדיונות ונהנים ממעמד זה בלי לפעול לשינוי אמיתי". הסבא החשיב את מה שרבי נחמן דרש מחסידיו לנסוע אליו ולעלות על קברו בבחינת עבודה זרה[11].
לפי מסורת אחת, כשיצא קול על גזרה לקחת בחורים יהודים לצבא, אמרו לסבא שרבי נחמן אמר שאין זו גזרה רעה כל כך, כי על ידי זה תהיה חשיבות ליהודים בעיני השלטון וייתנו להם שוויון זכויות, וגם שבשירותם הצבאי יגיעו החיילים היהודים למקומות שאין בהם יהודים ויתפללו שם, ובכך יעלו את ה"ניצוצין קדישין". הסבא הגיב: "לא אדע מי ביקש כי יתערב בעניינים כאלה, ואיך יהין אברך כמוהו להביע דעה בעניין כזה", ואז אחז בזקנו ונשבע שכל זמן שהוא חי לא יילקח יהודי לצבא[12]. אך בפועל, גם רבי נחמן העתיר לביטול הגזירה, ואף הקדיש תורה מיוחדת לביטול גזירה זאת[13].
הסבא נחלק גם על רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעל שם טוב ואחי אמו של רבי נחמן, שיזם כינוס אדמור"ים כדי להפסיק את הרדיפות נגד אחיינו. עם זאת הוא אסר על כמה מאנשיו שרצו להרע לרבי נחמן, לעשות זאת[11].
יש הסוברים[דרוש מקור] שרבי נחמן רומז לדמותו של הסבא ולמחלוקת ביניהם במספר תורות וסיפורים שלו, כמו בסיפורו 'מעשה מזבוב ועכביש', בדמות הזקן שבא עם הסמ"ך מ"ם לחלוק על נשמת הצדיק הצריכה לרדת לעולם. בקרב חסידי ברסלב הסבא מכונה "הזקן הידוע"[דרוש מקור].
למרות זאת מקובל להסביר בין החסידים, ואף חסידי ברסלב, שהמחלוקת הייתה עניין רוחני גבוה. מסופר שפעם התבטא: "יודע אני שרבי נחמן הוא צדיק, אבל אני צריך לחלוק עליו"[14]. כמו כן מסופר שהסבא התאבל על פטירת רבי נחמן, ואמר: "אילו היו בני העולם יודעים את גודל האבידה, היו כולם נופלים על פניהם ממררים בבכי על הסתלקותו"[15].
ידידותו עם בעל התניא
הסבא היה מיודד מאד עם רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא, ומייסד חסידות חב"ד, שהיה קרוב משפחתו[16]. פעם אחת הזדמן הסבא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של בעל התניא. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס בעל התניא, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הסבא משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי בעל התניא. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"[17]. סיפורים עליו מופיעים בספרות חב"ד, ובמסורת ניגוני חב"ד ידועים ניגונים בעלי אופי עממי המיוחסים לו, חלקם ניגונים שלפי המסורת הוא אימץ מהתרבות הלא יהודית. שנים מניגוניו מושרים עד היום בחסידות. בשמחת תורה ובשביעי של פסח נוהגים לנגן את ניגון 'האפ קאזאק' של הסבא, ניגון שקשור לקוזקים (שהיו חיילים בעלי משמעת חזקה ביותר והפקירו את עצמם, רמז למסירות נפש יהודית)[18][19]. כמו כן נפוץ בחסידות הניגון 'קול ביער'[20].
ב-1996 הוציא אברהם פריד את הניגון שלו באלבום הנושא האפ קאזאק.
צאצאיו:
- חתנו רבי שמואל שמואל הלוי
- בנו רבי ברוך הלוי, חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר.
- בנו רבי יעקב שמשון הלוי זילברצון.
- חתנו רבי אפרים פישל רפפורט מוורשא.
- חתנו בזיוו"ש, רבי משה שלמה יחיאל בידרמן אדמו"ר משיליץ.
- חתנו רבי אפרים פישל רפפורט מוורשא.
- בנו רבי יעקב שמשון הלוי זילברצון.
- בנו רבי ברוך הלוי, חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר.
- חתנו רבי גרשון שנקר
- חתנו רבי משה יצחק חודרוב
- בנו רבי חיים חייקל חודרוב
- בנו רבי יהושע אלעזר חודרוב
- בנו רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי.
- בנו רבי יהושע אלעזר חודרוב
- בנו רבי חיים חייקל חודרוב
- חתנו רבי משה יצחק חודרוב
לקריאה נוספת
- יהודה יודל רוזנברג, תפארת מהרא"ל, קובץ מעשיות אודותיו, פיוטרקוב, ה'תרע"ד
- מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק, ה'תשס"ה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אריה לייב משפולי |
- "לֵיב מִשְׁפָּאלא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 37, באתר HebrewBooks
- פטר ויירניק והרמן רוזנטל, "ליב משפולה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דוד הלחמי, רבי אריה ליב משפולה (סבא משפולה), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אריה לייב משפולה, באתר 'דעת'
- סיפורי הסבא משפולי וקורות חייו, באתר 'זושא - מגלים את הסיפור החסידי'
- מוטי מרינגר, הסבא משפולי, באתר tog, ו' בתשרי ה'תש"ע
- הסבא משפולי כתבה על הקשר בינו לבין רבי שניאור זלמן מליאדי באתר צעירי חב"ד.
- משה לוי יצחק לאופר, "תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי נשיאי חב"ד", פרדס חב"ד גיליון 19 עמודים 297–310.
הערות שוליים
- ^ לפי מקור אחד הוא היה בדרכו לברית מילה, ולפי מקור אחר, חזר מכינוס אדמור"ים שכינס הרב ברוך ממזיבוז כדי להפסיק את הרדיפות נגד רבי נחמן מברסלב (ראה להלן).
- ^ הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד, באתר חב"ד אינפו, י״ט בשבט ה׳תשע״ו
- ^ בראשית כ"ד, א'
- ^ תפארת מהרא"ל
- ^ בנין שלמה, ליקוטים תלפיות, בערך תשליך.
- ^ בכתבי ר"י שו"ב, בערכו.
- ^ דוד חיים זילברשלג, אנשי שם, כרם החסידות ב, תשנ"ה, עמ' קנא
- ^ שיחת אחרון של פסח, ושבת פרשת אחרי-מות תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 58–59, 98-99).
- ^ רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי, באתר בבלוג תולדות ושורשים - עצי משפחה, 25 באוגוסט 2010
- ^ רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפב
- ^ 11.0 11.1 רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפג
- ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד פ"ט.
- ^ כמובא בספר חיי מוהר"ן קט"ז: "בשנת תקס"ג בחתונת ביתו הצדקת שרה, אחר שסיים לומר תורה מ"ט לביטול גזירת הפונקטין (שרצו הגויים לקחת ילדי ונערי ישראל לצבא לשמד), היה מרקד הרבה מאוד עם ביתו הכלה... וכל מי שעמד שם בוודאי היה לו הרהור תשובה אמיתי על כל פשעיו.)
- ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד צ"ז.
- ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד צ"ח.
- ^ שניהם מזרע המהר"ל מפראג. בעל התניא היה גם מחותנו של רבי נחמן מברסלב ודווקא העריך אותו.
- ^ איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה
- ^ הניגון "הופ קוזק" הקשור עם הסבא משפולי, באתר חב"ד אור אין סוף, כ"ח תמוז ה'תשע"ב
- ^ הרבי מליובאוויטש: ניגון "הופ קוזק", באתר youtube
- ^ אלי שטרן, קול ביער - ניגונו של הסבא משפולי, באתר בלוג נוטריקון, 7.2.2013
35919324יהודה לייב משפולי