קרני פרה
| קרני-פרה | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||||||
| אלפבית עברי | ||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
| ק | ר | ש | ת | |||||||||
| אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
| קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
| חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
| שווא • חטף | ||||||||||||
| דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
| קו מפריד • מקף | ||||||||||||
| טעמי המקרא | ||||||||||||
קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה[1]) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר)[2]. בחלק גדול מהפעמים, מופיע הטעם בתוך פסוקים גדולים במיוחד. הטעם מופיע מעל המילה בפסוק, והוא יכול להופיע בכל מקום במילה[3]; באות שבה הוא מופיע, בה מתבצע הטעמת הנגינה. הטעם מלווה בכל המקרים ב"משרת", הטעם ירח בן יומו שמופיע במילה שלפניו בפסוק[4].
השם ומקורו וצורת הסימן
השם "קרני פרה" מופיע כבר בתיקוני הזוהר[5], וכן בשלהי תקופת הגאונים ובתחילת תקופת הראשונים (אצל רובם הוזכר בשם "פזר גדול")[6].
השם "קרני פרה" הוא על שם צורת סימון הטעם, הנראה כשתי קרניים של פרה (כמו תלישא גדולה ותלישא קטנה)[7]. בכתבי יד או גם בדפוסים שונים ישנים מצוי שהסימן מופיע בצורת אות V קטנה מעל האות המוטעמת[8], ולעיתים הוא מעוגל בקצוות שלו כלפי מטה, באופן הדומה מעט לאות m (בכתב קטן)[9].
במסורת יהדות תימן, תנועת היד המייצגת טעם זה היא הנפת שתי אצבעות כלפי מעלה[10].
תפקיד ומיקום במדרג הטעמים
במדרג הטעמים, נחלקים הטעמים לשניים: "מחברים" (או "משרתים") ו"מפסיקים"[11]. קרני פרה הוא אחד מן הטעמים המפסיקים[12].
לעומת הטעמים המשרתים, שכולם מחברים באופן שווה (וההבדל ביניהם הוא רק בניגון), הטעמים המפסיקים אינם מפסיקים באופן שווה; יש מהטעמים המפסיקים שמפסיקים משפט שלם ("מאמר"), ויש שמפסיקים את חלקיו או את חלקי חלקיו והלאה[13]. מקובל (החל מראשית המאה ה-19) לחלק את הטעמים המפסיקים לארבע חלוקות: קיסרים, מלכים, משנים ושלישים[14].
"קרני פרה" שייכים לחלוקה האחרונה, אלו שמקובל לכנותם "שלישים", והם מסמנים עצירה קצרה במיוחד. חלוקת השלישים מחולקת אף היא לארבע דרגות, ו"קרני פרה" - יחד עם "פזר" - הם בדרגה הראשונה[15].
נגינת קרני פרה
המסורת לנגינת טעם זה אינה ברורה: בספר מגן אבות לרשב"ץ[16] נאמר: ”ויש נגינה מורה על ההרעשה והוא השלשלת כמי שהוא מתרעש בעצמו על דבר, ויש תנועה אחרת כזו והיא בצורת קרני פרה והיא נגיעה דומה לפזר גדול כאדם המנגח ותסמך לה לעולם כמין חצי עגולה קורין לה ירח בן יומו... ואין אנחנו מבדילים בזה... ולא בין פזר גדול וקרני פרה...”.
אך ישנם מקורות למסורת בדבר ניגון טעם זה, ולפי מקורות אלו הוא קרוב בנגינתו לטעמים פזר, תלישא קטנה ותלישא גדולה (צורת הטעם אף מורכבת מצורת שני אלו האחרונים יחד):
- רבי אליהו בחור[17] כתב כי נגינת הטעם הוא כמו תלישא גדולה, תלישא קטנה ופזר (ושלכן נקרא "פזר גדול"), אך לא פירט את הסדר ביניהם.[דרושה הבהרה]
- לפי מקור קדום אחד[18] ניגון הטעם מכיל שלושה טעמים אחרים בזה אחר זה: תלישא גדולה, פזר ותלישא קטנה. סדר התלישות הזה, נתמך בצורת הטעם [ ֟ ], שבו מסודרת התלישא הגדולה לפני התלישא הקטנה (אך ראו להלן).
- בדומה לכך, אך בשינוי קל בסדר, נקט בספר "מסורת הקריאה", לפיו שלושת הטעמים הם בסדר זה: פזר, תלישא גדולה ותלישא קטנה[19].
- לפי מקור אחר[20]: "נגינתו קרובה לנגינת הפזר, רק בחוזק גדול מהפזר כאלו הקול יראה שתים עם סבוב בסופם"[21].
- יש מביאים בשם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בשם תיקוני הזוהר[22], כי טעם זה מורכב מהטעמים תלישא קטנה ותלישא גדולה. לפי דעה זו, סדר נגינת הטעמים שונה לכאורה מאופן צורת הטעם.
- לפי "ספר הדקדוק קטן" (וילנה תקצ"ג)[23], הטעם אמנם מורכב מפזר בין שתי תלישות, אך סדר התלישות עצמן הוא כפי שמובא מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולשיטתו כך הוא הטעם: תלישא קטנה, פזר ותלישא גדולה. על שינוי סדר נגינת הטעמים מהאופן בו מופיעים ה"תלישאות" בצורת הטעם הוא מבאר "אף שהתלישא גדולה עומד ראשונה, הוא כי כן דרך תלישא גדולה לעמוד בימין והתלישא קטנה בשמאל".
- לפי מקור מאוחר, אך נפוץ: "ניגון קרני פרה, כעין פזר ותלישא [גדולה]"[24].
משמעות הטעם
בתורת הקבלה
בקבלה נמצאים רמזים רבים על קרני פרה, מהם כבר בתיקוני הזוהר[25]. בתיקוני הזוהר נאמר כי "קרני פרה" מכוונות לספירות נצח והוד ובאמצעותן ייערך קרב שבו יימחה עמלק, וכן שהן מרמזות לתלמידי חכמים המתווכחים ו"מתנגחים כשוורים" זה עם זה בלימוד התורה[26], וכן שהם מרמזים למשיח בן דוד ולמשיח בן יוסף, שעליהם נאמר "אצמיח קרן לדוד" ו"מצמיח קרן ישועה"[27]. ספירות אלו מתוארות כקרניים, ימנית ושמאלית בהתאמה, לספירת המלכות כשהיא מקבלת מהגבורה. הן מתוארות גם כקרנים לספירת בינה כאשר היא משפעת בגבורה. כך או כך מהוות הקרניים סמל לחוזק ומבטאות את ספירת הגבורה[28]. ב"אגרת הטעמים" לרבי חיים ויטאל[29] נאמר כי "קרני פרה מרמז על השכינה ועל השפע שיושפע ממנה".
בתורת החסידות
גם בספרות החסידית עסקו ברמזי טעם זה: בקונטרס "אמרי צדיקים"[22] של רבי צבי חסיד מימפולה, הביא הסבר קבלי-חסידי מפי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב המבוסס על כך שהטעם מורכב מתלישא קטנה ואחריה תלישא גדולה.
הרב משה וולפסון כתב ש"קרני פרה" מרמז על פירוד וגלות ועל חודש אב[30].
בספרות הדרוש
במאמר על טעמי הקריאה בקונטרס הדרוש "ברכת אברהם וקריאותיו" (פראג שנ"א), מעמיד את "קרני פרה" כנגד ספר איוב שבו נאמר "ועוללתי בעפר קרני", פסוק העוסק בשפל מצבו של איוב אך רומז לגאולה, ודומה בכך לפרה אדומה שלגביה נאמר "מטמאת טהורים ומטהרת טמאים". ובשם רבי שמשון מאוסטרופולי דרשו: ”קרני פרה, כל קרן ישראל וגדולתם פרה ורבה... לצמיחת קרן משיחנו וקרנו תרום במהרה בימינו”.
יש מי שציין, על פי הקשר כל הפעמים בהם מופיע "קרני פרה" בתנ"ך, כי הוא מעין "צלצול מהדהד" שבא להורות על משמעות ייחודית לאדם או לנושא שבמילה שבה מופיע טעם זה, והוא מציין את פירוט המשמעויות[31]:
- כשהוא המרכזי ובעל ההשפעה מתוך השאר המוזכרים אתו בפסוק או באותה הפרשה.
- כאשר מתגלית בייחוד מהותו של אותו אדם המוזכר.
- כאשר בא הפסוק להדגיש מוסר השכל על גמול טוב או רע שהתקיים במושא הפסוק, וכן לציון נבואה שהתגשמה.
- במילה שנלמד ממנה כלל חשוב המשליך על מקומות אחרים, ואף הלכתיים.
במחשבים
ייצוג הטעם בתקן Unicode הוא U+059F.
כדי להפיק את הטעם "קרני פרה" ב־Windows במצב כתיבה עברי, יש להחזיק את מקש ה־Alt לחוץ, להקיש במקלדת הנומרית את ארבעת המספרים הבאים: 1, 4, 3, 9, ואז לשחרר את מקש ה־Alt. מערכת Windows בגרסת 2000 ומעלה תומכת בטעמי המקרא, אך נדרש גופן מיוחד לשם התצוגה המדויקת שלהם, כמו למשל גופן Ezra SIL[32] המופץ כתוכנה חופשית.
קישורים חיצוניים
- ביצועים שונים להטעמת הטעם
- המחשה של אחת הנוסחאות לניגון הטעם במקרא
טעמי המקרא מיוחדים, בביצוע חיים שלום שווארץ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:50)- טעמי המקרא הנדירים נוסח אשכנזי, בביצוע שאב איצקוביץ', סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:17)
- קרני פרה, מרכא כפולה, שלשלת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:28)
הערות שוליים
- ^ כך נקרא במקרה אחד במסורה. ראו: רבי אשר אנשיל ווירמש רופא, סייג לתורה, פפד"מ תקכ"ו, שער שני, ערך אופן ועגלה, עמ' כ"ד. בדרך כלל השם "אופן" ו"עגלה" משמש לכינוי הטעם "ירח בן-יומו".
- ^ מסורה לספר יחזקאל, מח, כא; ולספר נחמיה, יג, ה; אבו אל-פרג' הארון, הורית הקורא (בעבר יוחס לרבי יהודה אבן בלעם), הודפס בשם "טעמי המקרא", פריז שכ"ו, עמ' 34 מתוך עמודי הספר; רבנו תם, בבית הרביעי של פיוטו "א-להים מגן לי", הודפס לראשונה בכתב העת ישרון (קאבאק), שנה ה', עמ' קכ"ג ואילך.
- ^ בין בתחילת המילה, בין בסופה ובין באמצעה; בין במלעיל ובין במלרע.
- ^ ירח בן יומו, בכל מופעיו, "משרת" את "קרני פרה" בלבד.
- ^ תיקוני הזוהר, תיקון כ'-כ"א, דף מ"ח, עמוד א' ועמוד ב'.
- ^ ראו לדוגמה אצל רבי רבי משה הנקדן (מיוחס לו), דרכי הנקוד והנגינות, הנובר ה'תר"ז, תחילת שער הנגינות, עמ' 26; אבו אל-פרג' הארון, הורית הקורא (בעבר יוחס לרבי יהודה אבן בלעם), הודפס בשם "טעמי המקרא", פריז שכ"ו, עמ' 34 מתוך עמודי הספר; רבנו תם, בבית הרביעי של פיוטו "א-להים מגן לי", הודפס לראשונה בכתב העת ישרון (קאבאק), שנה ה', עמ' קכ"ג ואילך; פרופייט דוראן (רבי יצחק דוראן, האפודי), מעשה אפד, פרק ל"א, ד"ה והענין במפסיק, וינה תרכ"ה, עמ' 172; רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות, חלק ג', פרק ד', ד"ה אמנם, ליוורנו תקמ"ה, דף נ"ה, עמוד ב'.
- ^ רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות, חלק ג', פרק ד', ד"ה אמנם, ליוורנו תקמ"ה, דף נ"ה, עמוד ב'; ראו רבי אליהו בחור, טוב טעם, פרק ד', ד"ה תמונת הקרני פרה, דירנפורט תק"ג, עמ' 21.
- ^ ראו אנציקלופדיה תלמודית, נספח לערך טעמים, כרך כ', טורים תשל"ט-תש"מ.
- ^ ראו אצל רבי אהרן בן אשר, דקדוקי הטעמים, ליפסיא תרל"ט (יו"ל על ידי זליגמן בר), עמ' 17 (עמ' 58 מתוך עמודי הספר).
- ^ מחברת התיגאן, מצוטטת אצל: רבי יעקב ספיר, אבן ספיר - דברי חפץ, עמ' קפד.
- ^ ראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך כ', נספח לערך טעמים, פרק ב', טור תרצ"ו-תרצ"ז. וראו שם בציון 72 שיש שכינו את "מפסיקים" בשם "טעמים" סתם. יש, ובפרט בראשונים, שנקטו בשמות חלוקה אחרים; ראו לדוגמה דרכי הנקוד והנגינות המיוחסות לרבי רבי משה הנקדן, הנובר תר"ז, תחילת שער הנגינות, עמ' 26, שחילק ל"משרתים" ו"מלכים" ("מלך" במקום "מפסיק").
- ^ ראו למשל: פרופייט דוראן (רבי יצחק דוראן, האפודי), מעשה אפד, פרק ל"א (עמ' 172 במהדורת וינה תרכ"ה). וראו עוד אנציקלופדיה תלמודית, כרך כ', נספח לערך טעמים, פרק ב', טור ת"ש-תש"א, ציונים 102 ו-106. יש שמנו 16 מפסיקים, ש"קרני פרה" בכללם; ויש שמנו 12, וכך רווח יותר, שאין "קרני פרה" בכללם. וראו אצל רבי אליהו בחור, טוב טעם, פרק א', ד"ה פי', דירנפורט תק"ג, עמ' 4, שכתב שאינו נמנה במניין המפסיקים ("המלכים") מחמת נדירותו, וכן בספר הדקדוק קטן, וילנה תקצ"ג, משפט הנגינות, עמ' 12, שכתב טעם נוסף: בשל העובדה שנגינתו מורכבת ממפסיקים אחרים (תלישא קטנה וגדולה ופזר. ראו בפרק נגינת קרני פרה), וראו גם אברהם צבי אידלסון, תולדות הנגינה העברית, ספר ראשון, פרק ו', הע' 4, ברלין תרפ"ד, עמ' 105.
- ^ אנציקלופדיה תלמודית, כרך כ', נספח לערך טעמים, פרק ב', טור תרצ"ט-ת"ש.
- ^ אנציקלופדיה תלמודית, כרך כ', נספח לערך טעמים, פרק ב', טור ת"ש, ציון 100. וראו שם כי יש המכנים את הקבוצות בשמות אחרים: מלכים, שרים, פקידים, ומשוררים; או משכילים, מנצחים, פקידים ומשוררים.
- ^ אנציקלופדיה תלמודית, כרך כ', נספח לערך טעמים, פרק ב', טור ת"ש-תש"א, ציונים 102 ו-106.
- ^ מגן אבות, חלק שלישי, פרק ד.
- ^ טוב טעם, פרק ד', ד"ה תמונת הקרני פרה, דירנפורט תק"ג, עמ' 21.
- ^ רבי אהרן משה בן רבי צבי הירש מלבוב, מחבר "הלכה למשה" על הש"ס, בספרו "אהל משה", שער הטעמים סימן רע"ב, (מהדורת זאלקווא תקכ"ה, דף מ:).
- ^ הרב יהודה ליב שיסלאוויץ, מסורת הקריאה, ורשה תרמ"ו. במדבר לה:ה.
- ^ רבי יעקב חיים בן רבי יהושע הכהן מבראד, חקי חיים, ברלין תקנ"ו. משפט הטעמים, דף מ'.
- ^ כעין זה בספר "שער בטעמי המקרא" לרבי קלונימוס ב"ר דוד לבית קלונימוס הנספח לספר הדקדוק "מקנה אברם" מרבי אברהם דבלמש: "ונגינתו קרובה וכמעט נגינת הפזר גדול רק עם חוזק גדול מהפזר והתחלפות מה ורעד כאלו הקול יראה שתים עם סבוב בסופם, עד שהשם והצורה והנגינה דומים". (נדפס בתוך: "קובץ ספרי טעמי המקרא, ברוקלין תשס"ו, עמ' צא. וראו מובאה מהרב מאיר מאזוז, קובץ פניני הפרשה, גיליון י"א, אשדוד תש"ע, עמ' 60: "כמו פזר גדול".
- ^ 22.0 22.1 אמרי צדיקים, זיטומיר תר"ס, עמ' ו'.
- ^ משפט הנגינות, עמ' 12.
- ^ יסודות הנקוד והטעמים, נספח ל"תקון קוראים", בני ברק: מישור, תשנ"ח, אות ק'.
- ^ ראו תיקוני הזוהר, תיקון כ'-כ"א, דף מ"ח, עמוד א' ועמוד ב'; רבי יהודה חייט על מערכת האלקות, פרק רביעי; צפוני ציוני (מיוחס לרבי מנחם ציוני), ברוקלין תשמ"ה, עמודים לח, מב; ועוד.
- ^ תיקוני הזוהר, תיקון כ'-כ"א, דף מ"ח, עמוד ב'.
- ^ תיקוני הזוהר, תיקון כ'-כ"א, דף מ"ח, עמוד א'. וראה גם ב"אגרת הטעמים" מרבי חיים ויטאל (הודפסה ב"אוצרות חיים" שער גלות השכינה פרק שני) על הרמז ל"שני גואלי המשיחיים".
- ^ רבי משה קורדובירו, פרדס רימונים, כט ב, באתר וויקיטקסט.
- ^ נדפסה ב"אוצרות חיים" שער גלות השכינה פרק שני.
- ^ הרב משה וולפסון, "סוד תקיעת שופר - אחדות וגאולה", ד"ה וביאור, בתוך: כתב עת נזר התורה, גיליון י"ח, אלול תשס"ח, עמ' של"ב.
- ^ (בעילום שם) ויבינו במקרא, חלק ב', אות ג' ("קרני פרה"), ירושלים תשע"ו, עמ' 101–122.
- ^ הגופן, באתר software.
36420644קרני פרה