יישובי הכוכבים
יישובי הכוכבים הם יישובים שהוקמו בישראל בשנות התשעים לאורך "הקו הירוק".
פיתוח ציר הגבעות - "תוכנית שבעת הכוכבים"
תוכנית ציר הגבעות נערכה בשנת 1991 על ידי צוות תכנון בראשותו של המתכנן האזורי נחום דונסקי והוזמנה על ידי משרד הבינוי והשיכון. התוכנית הציעה להקים 12 יישובים חדשים ולהרחיב יישובים קיימים כגון: לפיד, טל עירון, בת חפר, כוכב יאיר, ראש העין, שוהם, מודיעין, צורן ועוד. מטרת התוכנית הייתה להגדיל את ריכוז האוכלוסייה היהודית לאורך ציר הגבעות ועל ידי כך להביא לשינוי המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים באזור. התוכנית המקורית, שהונהגה בשנות ה-60 כללה שבע ערים גדולות. תוכניתו של שרון משנות ה-90 הגדירה במפורש יישובים בעלי גוון כפרי עם אזורי תעשייה מבוזרים.
היישובים שהוקמו הם:
מטרות התוכנית
- יצירת מסגרת יישובית מסיבית לאורך "הקו הירוק" שתתפקד כמערכת אזורית כוללת שתשלב יחד אתרי מגורים, תעסוקה, שירותים, תחבורה, ונופש ומערכות תשתית מנחל עירון בצפון ועד לאזור מודיעין בדרום.
- הקלת העומס מעל המערכת החופית הקיימת מצד שימושי קרקע שונים ומנוגדים לעיתים.
- שילוב המערכת החדשה של ציר הגבעות במערכת החופית האינטנסיבית הקיימת.
- קיימת מגמת ביקוש גובר למגורים צמודי קרקע מול היצע מוגבל של שטחים. רבים מבני המעמד הבינוני נאלצו לדלג ליישובים מרוחקים מהעיר כדי להגשים את החלום האמריקאי.
- מטרה בלתי רשמית של התוכנית הייתה לטשטש את הקו הירוק על ידי הקמת יישובים יהודיים משני צדדיו ולפעמים אף עליו[1].
בתקופת עריכת התוכנית נמצאו בהכנה בשטח ציר הגבעות, מספר גדול של תוכניות מפורטות להקמת יישובים חדשים ללא כל תיאום ביניהם. חלקן של תוכניות אלה היו כבר בשלבי ביצוע שונים.[דרוש מקור]
העומדים מאחורי תוכניות אלה היו בעלי ממון שחיפשו רווח נדל"ני "חמש דקות מכפר סבא"[דרושה הבהרה]. המדינה נכנעה ללחצים של קבוצות אוכלוסייה שונות ובכך סייעה למעשה לתהליך הפרבור המרוחק ועל ידי כך הגדילה את הפערים החברתיים במדינת ישראל. כמו כן ההשערה שהתושבים נותרו יוממים למקום עבודתם הקודם מתבססת על העובדה כי מאחר שהמרחקים בארץ קצרים יחסית, וזמן הנסיעה אינו רב, אין הכרח לשנות את מקום העבודה. בנוסף, המעבר ליישובי הפרברים המרוחקים בישראל, לא נבע כתוצאה מביזור של מקומות תעסוקה אל יישובי השוליים. ביזור שלא התבצע במלואו עד היום.
המעבר של קבוצות אוכלוסייה מהמעמד הבינוני-גבוה לפרברים המרוחקים מחריף את תהליך הסגרגציה בחברה הישראלית.
חסרונות התוכנית
להערכת מימוש הציפיות קשר ישיר לרמת שביעות התושבים מהיישוב ומהאזור, בבדיקה שנעשתה עולה, כי מידת שביעות הרצון של התושבים מביתם החדש בדרך כלל גבוהה. השירותים המסופקים על ידי המדינה לעומת זאת, לוקים בחסר.
- תושבים רבים התלוננו על חוסר תחבורה ציבורית וציינו כי בשל תדירותה הנמוכה הם אינם משתמשים בה כלל. רמת מוסדות החינוך נמוכה ובמספר יישובים אין אפילו בית ספר יסודי כתוצאה מגודלם הקטן.
- הקמת יישובי ציר הגבעות קדמה להקמת אזורי התעסוקה, מכאן שהמעבר ליישובים אלה לא נבע משיקולים של ביזור תעסוקה. כתוצאה מכך היקף היוממות למרכז ולערים סמוכות אחרות גבוה מאד ומתבצע בעיקר ברכב פרטי. מרכזי התעסוקה המובטחים מוקמים לאיטם רק כעת וניתן להבחין במגמה של העתקת מקום העבודה לקרבת היישוב.
- מרבית משתתפי הסקר היגרו ליישובים מתוך מטרופולין תל אביב, בשל הקרבה הרבה למטרופולין זה, וזאת בהתאם לתאוריות הפרבור וטבעות המטרופולין הקלאסיות שמזהירות בפני היחלשות המרכז.
- קיים סינון תושבים בהליך קליטתם של מועמדים ליישובים הקהילתיים, והסינון הוא בראש ובראשונה כלכלי אך נושא גם מאפיינים חברתיים. במרבית היישובים אין רצון להגדיל את כמות המשפחות כדי לאפשר להם המשך שליטה על אופי היישוב. עם זאת, בשל המצב הביטחוני, הם תומכים בהוספת אוכלוסייה יהודית לאזור, רק לא אצלם.
- סביבת ציר הגבעות כוללת בתחומה יישובים הטרוגניים מבחינה חברתית – כלכלית. הפערים החברתיים במרחב הולכים ומתעצמים בעיקר בין עיירות הפיתוח הוותיקות, רמלה, ולוד ליישובים החדשים החסומים בפניהם. הסגרגציה המרחבית מתחזקת.
- תוכנית המתאר הארצית 35 מתנגדת בפירוש להקמת יישובים אלה ולצורת הבניה צמודת הקרקע בהן, מהתוכנית עולה כי הפריסה של יישובים במרחב לא יעילה ואף מוטעית. מגמה זו גם מקבלת חיזוק בדו"ח מבקר המדינה המתריע מפני בזבוז כספי המדינה מקיומן של רשויות עצמאיות קטנות. המסקנה היא שהפניית המשאבים ליישובים אלה באה על חשבון יישובים חלשים יותר.
- הקרבה לקו הירוק וליישובי המשולש הערבים ישראלים פגעה ביישובים אלה והורידה מיוקרתם ומאיכות החיים של תושביה, ורובם מגודרים ומוגנים על ידי כוחות צבא גדולים. בעיות פליליות כגניבות רכבים לצד בעיות הביטחון פוגמים בתחושת ה"פסטורליות". כמו כן, ביישובים הערביים עלו התנגדויות להפקעת האדמות מהם לצורך יישובים ודרכים והעוינות גדלה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גלית עמיר–וייסמן (2001). "תופעת הפרבור המרוחק בישראל בהדגמה על יישובי ציר הגבעות, סמינר", אוניברסיטת בן-גוריון, המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי. (זהו מקור עיקרי לכתיבת ערך זה)
- פרופ' אלישע אפרת (1992). "התכנון והפיתוח של ציר הגבעות", המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל.
הערות שוליים
- ^
ורד לוי-ברזילי, בית עם גינה וטנק צמוד, באתר הארץ, 16.10.01
23224557יישובי הכוכבים