קסטהיי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קסטהיי
Keszthely
ארמון פשטטיץ'
ארמון פשטטיץ'
ארמון פשטטיץ'
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל מערב טרנסדנוביה
מחוז זאלה
נפה נפת קסטהיי
שטח 75.98 קמ"ר
אזור זמן UTC +1
http://www.keszthely.hu/

קסטהייהונגרית: Keszthely) היא מרכז נפת קסטהיי, עיר שממוקמת בטרנסדנוביה, במחוז זאלה, בפינה המערבית של אגם בלטון, עם תיירות תוססת, כלכלה חשובה, היסטוריה ותרבות משמעותיים.

מיקום

העיר ממוקמת כאמור בקצה המערבי של אגם בלטון, על גדות מפרץ קסטהיי, צפונית לשפך נהר הזאלה, באזור מישורי בדרום ומעט הררי בצפון. האקלים שלה מאוזן יותר בגלל קרבת הים האדריאטי ואגם בלטון, הקיץ פחות חם והחורף פחות קפוא.

הפנורמה של אגם הבלטון וקסטהיי
הפנורמה של אגם הבלטון וקסטהיי

תחבורה

מסילת ברזל

העיר נמצאת על קו הרכבת טפולצה - בלטונסנטג'רג' - אוק. ניתן להגיע אליה באמצעות רכבות ישירות מבודפשט, מישקולץ, ניירגיהזה ומספר ערים טרנס-דנוביות גדולות (כמו קפושוואר, פץ', שיופוק, סקשפהרוואר, סומבטהיי). בשל תנועת התיירים ההולכת וגוברת בקיץ, מספר הרכבות לקסטהיי גדל לרבות מווינה.

תנועה במכונית

למרות קשרי הרכבת הטובים, הכוח המניע של התחבורה של קסטהיי לא מסופק על ידי הרכבת, אלא הכביש. אל העיר ניתן להגיע ברכב על הכביש הראשי 71 בחוף הצפוני של אגם בלטון או כבישים אחרים. העיר מוקפת בכביש הטבעת של כביש 71. חניה במרכז העיר כרוכה בתשלום.

ספינה

סירות פדלים בקסטהיי

בקיץ, שירותי ספינות מקשרים אותה עם כמה יישובים באגם בלטון.

שדה תעופה

לא רחוק מהעיר יש שדה תעופה בינלאומי שמקבל בעיקר מטוסים מגרמניה.

היסטוריה

זמנים פרהיסטוריים

חפירות ארכאולוגיות במרכז העיר (2011)

החפירות בעיר מספקות יותר ויותר ראיות לכך שהעקבות הראשונים של חיי האדם סביב העיר מתוארכים לתקופה הנאוליתית. עם זאת, ניתן להניח שבני אדם גרו שם אפילו לפני כן, אך שרידי היישובים על קו המים מכוסים כיום באגם בלטון. בתקופה קדומה כבר עברו האנשים שחיו שם מאורח החיים של ליקוט-ציד-דיג, לאורח החיים היצרני, לחקלאות ולגידול בעלי חיים. לפיכך, הוקמו במקום יישובי קבע שהיו מיושבים תקופה ארוכה או קצרה יותר. נמצאו ממצאים ארכאולוגיים בחלקים שונים של העיר.

איננו יודעים את שמותיהם המדויקים של השבטים שהתיישבו במקום ובאו מכיוון דרום בתקופות שונות של הפרהיסטוריה, והמדע מסווג אותם לתרבויות על שם החפצים האופייניים שלהם, קישוטיהם, מיקומם הראשון ואזור תפוצתם. השלב השני של תרבות החרס המעוטר בקו הניאוליטי נקרא קבוצת קסטהיי,

מהרומאים עד לכיבוש המדיארים

מרכז העיר קסטהיי

הגנרל הרומי טיבריוס, לימים טיבריוס הקיסר, כבש את טרנסדנוביה. הרומאים הקימו שם את פרובינקית פאנוניה. הדרך המסחרית והצבאית החשובה שחצתה את האזור הייתה באלכסון וחיברה את מושב הפרובינקיה אקווינקום (אזור אובודה של ימינו) עם אקוויליה.

בשנת 374, העמים הברברים הפולשים (נדידת העמים) השאירו עקבות של הרס קשה באזור. לאחר מכן אוכלוסיית האזור הפכה לדלילה, אך האזור לא נעשה בלתי מיושב גם לאחר נסיגת הצבא הרומי במאה החמישית. משנת 433 האזור היה תחת שלטון ההונים.

מרכז העיר קסטהיי

הזמנים המודרניים

במצב הכלכלי הלא טוב לאחר מלחמת העולם הראשונה נעצרה התפתחות העיר. בין שתי מלחמות העולם צבר קסטהיי מוניטין של "עיר גמלאים". בשנת 1925 חיכו לתיירים חמישה בתי מלון, שני בתי קפה, עשר מסעדות ו -11 פאבים. הארמון הנאו-בארוקי של מוזיאון בלטון של היום, הבניין החדש של סניף הדואר ובית הבראה יובס נבנו בתקופה זו.

מלחמת העולם השנייה לא גרמה להרס פיזי רציני בעיר, למרות שנהרס האוסף המפורסם של מוזיאון אגם בלטון שהועבר לזאלאגרסג התרחש באותה תקופה, אך הריהוט והספרייה של טירת פשטטיץ' נותרו על כנם.

היהודים בקסטהיי

לא ידוע בדיוק מתי התחילה ההתיישבות היהודית במקום, אך קרוב לוודאי כבר בתחילת המאה ה-19.

ב- 8 במאי 1944 נאלצו 900 יהודי העיר ו -110 יהודים מהמחוז להיכנס ל"גטו התחתון" ברחוב אונטרברגר ול"גטו העליון" שכלל את גוש גולדמרק.[1] הגטו פונה ב-20 ביוני 1944, במהלכו גורשו היהודים בעיקר למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו[2] ספגה אובדן של כ- 7 אחוזים במהלך מלחמת העולם השנייה כתוצאה מגירושם של האזרחים היהודים למחנות ההשמדה. האנדרטה שהוקמה מול בית הכנסת של קסטהיי [3] מנציחה את 829 קורבנות השואה.

ילידים מפורסמים

מקומות בעלי עניין

קסטהיי, כיכר ואשאר
  • טירת פשטטיץ'(אנ')
  • מוזיאון אגם בלטון(הו')
  • מוזיאון מרציפן וקונדיטוריה
  • גלריית מיקוש
  • מוזיאון הרדיו והטלוויזיה
  • בית הכנסת של קסטהיי
  • מוזיאון קדילאק
  • מוזיאון בכחוס יין וציוד לייצור יין

תרבות

טירת פשטטיץ'

גלריית תמונות

מקורות

  • טיבור הורוואט: תחבורה באגם בלטון. עלון סטטיסטי של מחוז ועיר, 1959
  • אישטוואן גולדשמיד - לאיוש סרקה: ההיסטוריה של יהדות קסטהיי 1699–2005, קסטהיי, הקהילה היהודית קסטהיי, 2005

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסטהיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Goldschmied István - Szarka Lajos: A keszthelyi zsidóság története 1699–2005, Keszthely, Keszthelyi Izraelita Hitközség, 2005
  2. ^ Dr. Müller Róbert: Keszthely tegnapelőtt... tegnap... és ma, Keszthely, Nyugat-Balatoni Térségmarketing Közhasznú Társaság, 2005
  3. ^ אתר בית הכנסת של קסטהיי


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30468646קסטהיי