מונקאליירי
סמל מונקאליירי | |
מראה העיר ואחד הגשרים על נהר הפו | |
מדינה | איטליה |
---|---|
מחוז | פיימונטה |
נפה | טורינו |
ראש העיר | פאולו מונטניה |
שפה רשמית | איטלקית |
תאריך ייסוד | 1228 |
שטח | 47.63 קמ"ר |
גובה | 260 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 55,657[1] (2011) |
‑ צפיפות | 1000 נפש לקמ"ר (2011) |
קואורדינטות | 45°0′N 7°41′E / 45.000°N 7.683°E |
אזור זמן | UTC +1 |
אתר הבית של עיריית מונקאליירי | |
מונקאליירי (באיטלקית: Moncalieri) היא עיר בנפת טורינו שבמחוז פיימונטה שבאיטליה. העיר שוכנת במרחק 8 ק"מ ממרכז העיר טורינו. מונקאליירי ידועה בזכות המצודה שלה שנבנתה במאה ה-12 והורחבה במאה ה-15 ובהמשך הייתה למעון החביב על ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה ועל בתו מריה קלוטילדה. המצודה היא אחת מהמעונות המלכותיים של בית סבויה שהוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 1997.
היסטוריה
מונקאליירי נוסדה ב-1228 על ידי תושבים מטסטונה (Testona), כיום אחד מפרברי העיר, כמקום מפלט מההתקפות שספגו מהעיר קיירי (Chieri). הגישה הקלה לנהר הפו והגשר שהיא חלשה עליו, גרמו לפריחה מסוימת של העיר שנעשתה "עיר חופשית" והיא הייתה למשכנם של כמה מנזרים.
במאה ה-17 הפכה מונקאליירי לנחלתו של בית סבויה והמצודה של העיר שימשה אותם כמעון הקיץ. במהלך איחוד איטליה נחתמה ב-1849 הצהרת מונקאליירי שבה הוכרז ויטוריו אמנואלה השני כיורשו של אביו והוכרז על הסכם שלום עם האימפריה האוסטרית. כיום מונקאליירי היא מרכז לתעשיות טכנולוגיות מתקדמות.
אתרים חשובים
המצודה היא אחד מהמעונות של בית סבויה שהוכרזו כאתר מורשת עולמית. מאז 1919 היא משמשת כבסיס הדרכה של הקרביניירי, אחת מהזרועות של הכוחות המזוינים של איטליה.
בסמוך למצודה, משתרעת כיכר ויטוריו אמנואלה השני שהייתה בעבר מרכז חיי העיר. הכיכר רוצפה בשנת 1825 והמזרקה עם הפסל בדמותו של נפטון (Il Saturnio) נמצאת בחלקה העליון של הכיכר המשופעת. מסיבות אסתטיות ומעשיות המזרקה הועברה כמה פעמים ממקום למקום. מעבר צר מחבר את הכיכר למוסד החינוכי (Real Collegio Carlo ) שבו למדו בני האצולה. כיום שוכנת במקום מכללת קארלו אלברטו (Collegio Carlo Alberto), הפועלת בחסות אוניברסיטת טורינו ובה קיימת פעילות מחקר והוראה בתחומי המשפטים, הכלכלה ומדעי המדינה.
הכנסייה הגותית של סנטה מריה דלה סקאלה (Santa Maria della Scala), משכנת את שרידיו של הפטרון המקומי של העיר.
ערים תאומות
- באדן-באדן, גרמניה
- אגרירופולי (אנ'), יוון