קבצאל
קַבְצְאֵל (Kavzeel) היא עיר מקראית בקצה הדרומי של נחלת שבט יהודה.
מוזכרת לראשונה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק כ"א: ”וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר”.
מוצאו של בניהו בן יהוידע, מגיבורי דוד ושר צבאו של שלמה המלך, היה מקבצאל[1]. כשחז"ל מונים את שבחו של בניהו, הם דורשים אף את שם עירו: רב פעלים מקבצאל - שריבה וקבץ פועלים לתורה[2].
בשיבת ציון התיישבו בה עולי נחמיה: ”וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ” (ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק כ"ה). השם קבצאל הוא קיצור של יקבצאל[3], כמו יבלעם[4] ובִּלְעָם[5].
מקומה המדוייק אינו ידוע. יש המציעים לזהותה עם חורה[3], ואילו יוחנן אהרוני מזהה אותה עם "תל עירא" שליד ח'רבת ע'ארה בנגב הצפוני (18 ק"מ צפונית-מזרחית לבאר שבע)[6]. ישעיהו פרס מציע לזהותה עם "תל אבו דלח" (2.5 ק"מ דרומית מזרחית לעזה)[7]. זאב וילנאי מציע לזהותה עם העיר הבדואית כסייפה[8][9].
רבי אליהו מווילנא מציין שהיא היתה עיר החכמה[10]. רבי יוסף משאש מפרש שיושבי העיר היו גיבורים, ובכך מפרש את דרשת חז"ל קבצאל - קבץ-אל, ששם קיבץ נשיא שבט יהודה את גבוריו[11].
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ' וביתר בהירות בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ח עמוד ב'.
- ^ 3.0 3.1 אנציקלופדיה מקראית חלק ג' טור 762
- ^ ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק י"א
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ה
- ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, תל אביב תשל"ב, חלק ב', עמ' 383.
- ^ ישעיהו פרס, ארץ ישראל אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית - ד, ירושלים תשי"ד, עמ' 812.
- ^ מצבות קודש בארץ ישראל (הוצאת מוסד הרב קוק, 1951, 1963 / הוצאת אחיעבר, 1985) בערך על קבר בניהו בן יהוידע.
- ^ אתר ארץ אהבתי
- ^ ביאור הגר"א על ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ב.
- ^ רבי יוסף משאש, נחלת אבות - ד, ירושלים תשל"ז, עמ' רמ.
