קבצאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נחלות שבטי ישראל

קַבְצְאֵל (Kavzeel) היא עיר מקראית בקצה הדרומי של נחלת שבט יהודה.

מוזכרת לראשונה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק כ"א: ”וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר”.

מוצאו של בניהו בן יהוידע, מגיבורי דוד ושר צבאו של שלמה המלך, היה מקבצאל[1]. כשחז"ל מונים את שבחו של בניהו, הם דורשים אף את שם עירו: רב פעלים מקבצאל - שריבה וקבץ פועלים לתורה[2].

בשיבת ציון התיישבו בה עולי נחמיה: ”וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ” (ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק כ"ה). השם קבצאל הוא קיצור של יקבצאל[3], כמו יבלעם[4] ובִּלְעָם[5].

מקומה המדוייק אינו ידוע. יש המציעים לזהותה עם חורה[3], ואילו יוחנן אהרוני מזהה אותה עם "תל עירא" שליד ח'רבת ע'ארה בנגב הצפוני (18 ק"מ צפונית-מזרחית לבאר שבע)[6]. ישעיהו פרס מציע לזהותה עם "תל אבו דלח" (2.5 ק"מ דרומית מזרחית לעזה)[7]. זאב וילנאי מציע לזהותה עם העיר הבדואית כסייפה[8][9].

רבי אליהו מווילנא מציין שהיא היתה עיר החכמה[10]. רבי יוסף משאש מפרש שיושבי העיר היו גיבורים, ובכך מפרש את דרשת חז"ל קבצאל - קבץ-אל, ששם קיבץ נשיא שבט יהודה את גבוריו[11].

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ' וביתר בהירות בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ב
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ח עמוד ב'.
  3. ^ 3.0 3.1 אנציקלופדיה מקראית חלק ג' טור 762
  4. ^ ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק י"א
  5. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ה
  6. ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, תל אביב תשל"ב, חלק ב', עמ' 383.
  7. ^ ישעיהו פרס, ארץ ישראל אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית - ד, ירושלים תשי"ד, עמ' 812.
  8. ^ מצבות קודש בארץ ישראל (הוצאת מוסד הרב קוק, 1951, 1963 / הוצאת אחיעבר, 1985) בערך על קבר בניהו בן יהוידע.
  9. ^ אתר ארץ אהבתי
  10. ^ ביאור הגר"א על ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ב.
  11. ^ רבי יוסף משאש, נחלת אבות - ד, ירושלים תשל"ז, עמ' רמ.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.