בקעת צרתן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
בקעת צרתן היא חלק מבקעת הירדן המערבית בין עמק בית שאן מצפון לה ובקעת פצאל שמדרום לה והיא כוללת את שטח מרכז בקעת הירדן המערבית בחלק שהוא צר מאוד כאשר הרי השומרון נוגעים בגאון הירדן ולא נותר שטח עבור מדרגת כיכר הירדן המצטמצמת למינימום או מתאיינת. בקעת צרתן היא אחד מאזורי המשנה של בקעת הירדן המערבית הישראלית עמק בית שאן, בקעת צרתן בקעת פצאל ובקעת יריחו.
גאולוגיה, טופוגרפיה וגאוגרפיה
בקעת הירדן המערבית איננה יחידה מורפולוגית אחידה למלוא אורכה, אלא גם חיבור של מערכת בקעות, לעיתים צרות ביותר, כמו הקטע הצפוני שבין ארגמן למחולה (להלן בקעת צרתן), ולעיתים רחבות למדי, כמו בקעת פצאל, שמדרום לעמק נחל תרצה. לכן, יש המציינים מספר שמות המדגישים את ייחודו של כל קטע בבקעת הירדן - בקעת יריחו, בקעת אלעוג'א, בקעת פצאל, בקעת נחל תרצה ובקעת צרתן. בקעת צרתן היא חלק מבקעת הירדן הצפונית, שהיא הבקעה הצרה שבין שלוחת אלמח'רוק ומחולה או בשמה המקראי מודרני - בקעת צרתן.
בקעת צרתן היא הצטמצמות ככר הירדן לאורך 14 ק"מ, בקטע שבין נחל מלחה - ואדי אלמאלח - לארגמן. אופייניות לקטע זה קרקעות ברצועה צרה בין רכסי מזרח השומרון וירדן. רוחב הככר כאן מגיע לכמה מאות מטרים בלבד, ויש פה מעבר ישיר בין קונגלומרטים של תצורת הורדוס, השעונים על שכבות גיר איאוקני נטוי, ובין חוואר הלשון.
בהמשך למישור ארגמן והמישור האלכסוני של ואדי אלפארעה - נחל תרצה - עד בקעת צרתן - אלמרמלה (שם המופיע ליד אגם תרצה), מתרחב גאון הירדן מדרום לואדי אבו סדרה, עד לקרן של רכס אלמח'רוק. הקרקע המתהווה כאן מקורה בסלעי גיר איאוקניים קשים, בסלעי דולומיט, בגרופת של רנדזינה הררית, בחלוקים ובחצץ. הרכב מניפת הסחף של נחל תרצה משתנה ממערב למזרח. סמוך למרגלות ההרים יש הצטברות של חלוקים, חצץ וחול, ושיעור המקטעים החרסיתיים בגרופת גדל עם המשך הסעתה. לעומת זאת, בבסיס מניפת הסחף נוצרות קרקעות חרסיתיות כבדות. באזור אלמח'רוק ואם אלחרירה מצויים מי תהום מלוחים סמוך לפני השטח, והם מקור המלחת הקרקעות והיווצרות המלחות. רוחב הככר באזור זה, למן מרגלות ההרים ועד לבתרונות, מגיע ל-8-7 ק"מ.
תופעה גיאומורפולוגית מיוחדת באזור זה באה לידי ביטוי בערוצו התחתון של ואדי אלפארעה - נחל תרצה. כיוונו הראשי של נחל זה הוא צפון-מערב-דרום-מזרח, והוא זורם בכיוון זה עד משרוע אבו עראבה. על אף שבנקודה זו מרוחק האפיק כקילומטר אחד בלבד מן הירדן, הוא משנה את כיוונו כלפי דרום וחותר ערוץ מפותח במקביל לירדן, מהלך של כ-9 ק"מ, ונשפך לירדן בזור דיר א-שמן ליד מוצב טובלן הנטוש.
מקור השם במקורות
ערך מורחב – צרתן
מקור השם במחקר
במדריך ישראל הישן בקעת צרתן נקרא חלק הבקעה הצר שמשני עברי הירדן. כאשר היא מחולקת לשלשה חלקים:
- הדרומי- אל מחרוק ה'שער השומרוני'-ואדי אבו סידרה
- אמצעי – ואדי אבו סידרה-(סוף מרג' נעגנה) - ואדי אום חרובה
- צפוני -ואדי אבו חרובה עד ואדי מאליח. מצפון וצמוד למוצב ברווז לפני צומת שדמות מחולה
במדריך ישראל החדש נקראה בקעת צרתן האזור בבקעת הירדן הישראלית המערבית וה'צרה' בין מחולה לגשר אדם והנמצא אל מול הזיהויים האפשריים במזרח הירדן.
כן כתב ספי בן יוסף.
השם "בקעת צרתן" נקבע לפני שנים רבות (עוד בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת) על ידי אנשי שטח וספר, כיהודה זיו, ד"ר צבי אילן, פרופ' אדם זרטל וד"ר דוד עמית.
בהיות 3 מהם חברים בוועדת השמות הממשלתית, חזקה שהם שלא הלכו רחוק מדי בקביעת השם, על אף שכנראה שמה של בקעת צרתן לא עוגן במסמך מחייב של האקדמיה ללשון העברית או וועדת השמות הממשלתית.
החוקר נלסון גליק ובעקבותיו אלברייט, הם שזיהו כמקומה של צרתן המקראית (שנמצאת בבקעת סוכות לדעתם ) את תל א-סעידיה מזרחה לירדן, אלא שמולם היו עוד חוקרים, שקבעו קביעות אחרות לחלוטין.
צרתן, כפי שמופיעה במקרא, היא ציון משני בתיאור חציית בני ישראל את הירדן; במקום אחר, היא מוזכרת (שוב, כציון משני) באזור, שבו נוצקו כלי נחושת בימי שלמה המלך.
בתנ"ך מופיעה צרתן כמי שנכללת במחוז החמישי של שלמה, מהירדן (אזור בית שאן) עד תענך ומגידו "מתחת ליזרעאל". כלומר - יש לחפשה דווקא ממערב לירדן, כפי שהציעו חוקרים כקליין, אלט, אבל, גותה ויבין.
אין קביעה ברורה הנוגעת למיקומה של צרתן, לבד מן העובדה שהיא בבקעת הירדן ובסמיכות לאזור הג'יפתלכ. החוקרים אולברייט ואלט כתבו כי צרתן נמצאת ממזרח לירדן.
היום, במדריך ישראל החדש בעריכת ספי בן-יוסף, מדריכי הטיולים ואנשי השטח - בקעת צרתן נקראת בפועל כחלק הצר של בקעת הירדן, מצפון לשער השומרוני (אזור אלמח'רוק), מול ובמקביל לבקעת סוכות אשר ממזרח לירדן.
39376773בקעת צרתן