מין פולש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פלישה אקולוגית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרפדת קנים, פולשת מזיקה בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה שהגיעה מאמריקה הדרומית.
דבורת-הדבש הננסית משחרת באזור אילת. דבורה זו פלשה לישראל מירדן מאז 2007 והיא פוגעת בדבורים אחרות.
חולדת החוף היא חולדה שבמקור חיה באזור סין אך פלשה כמעט לכל היבשות וגרמה לטריפה, תחרויות ולמחלות למגוון בעלי חיים.
חלזון אפריקאי ענק פלש מאפריקה למגוון מדינות בדרום-מזרח אסיה, אמריקה הצפונית והדרומית. החילזון גורם לתחרות, פגיעה קשה בכלכלה והפצת אורגניזמים פתוגנים.
הצדפה Dreissena polymorpha, תמימה למראה אך היצמדותה לפתחי תעלות וספינות, דבר הגורם לסתימתם, גורמת לנזקים כלכליים בארצות הברית ובאירופה של מעל מיליארד דולר ולפגיעה קשה בטבע.
ארנבון מצוי בטסמניה. הארנבון הובא מאירופה מ-1859 והוא הפך למין פולש מסוכן שגרם לפגיעה קשה ביבול ולהאצת המידבור. כדי להתגבר עליו נאלצו לבנות את גדר הארנבים האוסטרלית.
זהרון אדום הוא מין פולש בים הקריבי ששוחרר מכלובים.
דררת קרמר באנגליה. הדררה שהגיע מדרום-מזרח אסיה דוחקת מינים מקומיים ומשתלטת על אזורי מחיה רבים.


נמלי אש בטקסס. נמלים אלה הם מהפולשים ההרסניים ביותר.

מין פולש הוא מין אשר הופץ בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעית, והצליח לייסד במקום זה אוכלוסייה המתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואף מצליחה להתפשט. ההגדרה של מין בתור "פולש" בדרך-כלל מתייחסת לאזור הספציפי הנמצא מחוץ לתחום התפוצה הטבעי של המין, ולא אל כל מרחב התפוצה של המין.

על-פי הגדרה אחרת, מצומצמת יותר, המונח "מין פולש" מתייחס רק למינים שהפצתם לאזור חדש גורמת באזור זה נזק משמעותי לאדם או לסביבה. המונח האנגלי "invasive species" (מין מהגר) משמש לעיתים גם לתיאור מינים שהתפשטו בעקבות פעילות האדם, בתוך תחום תפוצתם הטבעי וגם לא תמיד הם גורמי מזיקים. חלקם נחשבים למתאזרחים (אנ'), המסתגלים לסביבה הטבעית מבלי לפגוע בה, אם כי מצב זה רגיש ביותר.

התפשטות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בעלייה בצפיפות היחסית של המין, בייסוד אוכלוסיות חדשות, ובפלישה לבתי-גידול חדשים. בעברית קיים מונח נפרד לתיאור מינים מסוג זה - מין מתפרץ.

המינים הפולשים הפכו לתופעה נפוצה ביותר במאה העשרים, בעקבות העלייה הדרמטית בניידות האוכלוסייה האנושית, וכיום הם מהווים בעיה חמורה בקנה מידה כלל-עולמי. בעיית המינים הפולשים היא אחת הסוגיות המרכזיות כיום בנושאי איכות הסביבה ושמירת הטבע ברחבי העולם, ואחת הסיבות העיקריות לפגיעה במגוון הביולוגי. הנזקים שמסבים המינים הפולשים לאדם, נאמדים בסכומי עתק, והם בעלי השפעה כלכלית אדירה.

הפצה

אורגניזמים רבים הפכו למינים פולשים בעקבות פעילותו של האדם. מבחינים בין הפצה מכוונת והפצה לא-מכוונת של מינים פולשים:

  • דוגמאות להפצה מכוונת
  • דוגמאות להפצה לא מכוונת

התבססות

להתנהגות הפולשנית קודמת לעיתים תקופה של התבססות והתאקלמות באזור ההפצה החדש של המין. המין מייסד אוכלוסייה באתרו החדש, ולעיתים אף עובר סלקציה, המתאימה אותו אל התנאים של בית הגידול החדש. בשלב הבא, אם המין יתחיל להתפשט אל אזורים חדשים באופן מאסיבי ויגדיל את אזור תפוצתו, המין יוגדר כפולש. מינים פולשים רבים עוברים קודם תקופה ממושכת של הסתגלות, לפני התפרצותם כמינים פולשים; לעיתים מדובר בעשרות שנים. לכן יש לראות בכל מין המופץ אל אזור חדש בתור סכנת פלישה, גם אם הוא עדיין אינו מגלה התנהגות פולשנית.

חוק העשירית אומר שמתוך מספר אקראי (1,000 לדוגמה) של מינים שנקלעו לאתר זר בעקבות פעילות האדם, רק עשירית ימצאו בית גידול מתאים באתר החדש. מתוך אלה, רק עשירית יצליחו לשרוד ולהתבסס כאוכלוסייה. ומתוך המינים האלו רק עשירית יתפשטו ויהיו למין פולש. כלומר, 1 לאלף מינים יהיה מין פולש.[דרוש מקור]

הנזקים שגורמים מינים פולשים

הפגיעה של מין פולש במגוון הביולוגי וביציבות המערכת האקולוגית יכולה להתרחש במספר אופנים:

  • דחיקה תחרותית של מינים מקומיים בעלי תפקיד מקביל במערכת האקולוגית.
  • טריפה של מינים מקומיים.
  • הפצת מחלות בקרב המינים המקומיים.
  • השפעה עקיפה - הבאת תועלת למינים מסוימים, ובעקבות שגשוגם - דחיקה תחרותית או טריפה של מינים אחרים.
  • שינוי באופי בית הגידול, כגון: הצללה, משטר שרפה.

באופן דומה, המין הפולש יכול לגרום נזקים אדירים גם לגידולים חקלאיים.

מכיוון שהמין הפולש זר למערכת האקולוגית הנפלשת, למינים המקומיים אין יכולת להתמודד עם האיום שמציב הפולש. לא ניתנה להם האפשרות להסתגל באופן הדרגתי אל נוכחות המין החדש, ולכן מינים מסוימים יכולים להיכחד בקלות רבה. למשל, חתול בית אחד שנקלע לאי מבודד ובו עופות מקומיים שלא ראו טורף מימיהם - עשוי לטרוף את כל גוזלי העופות, משום שהוריהם לא נקטו אמצעי זהירות כלשהם נגד טורפים.

היעדרם של אויבים טבעיים למין הפולש, שיכולים לרסן את התפשטותו, מקנה לו יתרון נוסף מעל המינים המקומיים.

הנזקים שגורמים מינים פולשים, והסכנה שהם מהווים למגוון הביולוגי, חמורים באופן מיוחד באיים מסוימים, בהם חיים מינים ייחודיים רבים בעלי תפוצה מוגבלת, שלכל אורך האבולוציה שלהם שגשגו בהיעדר טורפים.

דוגמאות לנזקים של מינים פולשים

דוגמאות מפורסמות הם האיים הוואי, אוסטרליה וניו זילנד. הגעתם של מינים פולשים טורפים, כמו למשל חתול הבית, אל האיים הנ"ל במאתיים השנים האחרונות, הפגישה את הטורפים הפולשים עם מינים נדירים שלא הכירו אותם ולא ידעו איך להתגונן מפניהם, ולכן הגיעו תוך זמן קצר מאוד אל סף הכחדה.

במרץ 2019, התפרסמה כתבה בכתב העת המדעי Science על מגפה קטלנית המכחידה צפרדעים ודו-חיים, אוכלוסיות של יותר מ-500 מינים הצטמצמו משמעותית בגלל פטרייה המכונה Bd (קיצור של Batrachochytrium dendrobatidis (אנ') ). החוקרים משערים שלפחות 90 מינים נכחדו לחלוטין. החוקרים קובעים כי "כיום הפטרייה מכונה הפתוגן הקטלני ביותר הידוע למדע". מחקרים על הדנ"א שלה מצביעים שמקורה של Bd בחצי האי הקוריאני, דו-חיים באסיה חסינים מפני Bd, אבל כשפטרייה זו הגיעה למקומות אחרים, כגון מרכז ודרום אמריקה היא פגעה במינים רבים.[1][2]

התמודדות עם מינים פולשים

הטיפול במינים פולשים נעשה על ידי מניעת מעבר המינים ממקום למקום, צמצום גודל האוכלוסייה הפולשת, או חיסול מלא של המין הפולש באותו בית גידול, אם הדבר אפשרי. הטיפול היעיל ביותר הוא מניעת הפלישה מלכתחילה.

  • מניעה - מדינות רבות בעולם כיום מטילות הגבלות חמורות על הכנסה של אורגניזמים זרים אל תוך תחומי המדינה. על תיירים נכנסים נאסר להכניס פירות וירקות שהובאו מחו"ל, וסחורות חקלאיות עוברות ניטור קפדני.
  • הדברה ביולוגית - חיסול המין הפולש על ידי הבאת האויב הטבעי שלו, מאזור מוצאו של המין. שיטת טיפול זו טומנת בחובה סכנה חמורה - הכנסת האויב של המין הפולש מהווה בעצם הכנסת מין זר נוסף אל תוך המערכת האקולוגית, שעלול להתגלות בדיעבד כמין פולש מזיק אף יותר מהמין המקורי שעבורו הובא. כדי למזער את הסיכון הנ"ל, יש צורך לבצע בדיקות קפדניות של האינטראקציות של המין החדש עם מינים רבים ככל האפשר מהמערכת האקולוגית הנפלשת. אולם בשל מורכבות העולם הביולוגי וריבוי המינים בו, לעולם לא ניתן לחזות בצורה בטוחה מה תהיינה ההשלכות של הכנסת מין זר אל תוך מערכת אקולוגית חדשה.

כריתה או ציד - סילוק אקטיבי של פרטי המין, על ידי כריתה או עקירה במקרה של צמחים, או ציד במקרה של בעלי-חיים, אינו מהווה סיכון כמו השימוש בהדברה ביולוגית. אולם במינים מסוימים, כמו חיות שבורחות על נקלה או צמחים שמפיצים זרעים העמידים לעשרות שנים, קשה לסלק את כל פרטי המין, ולעיתים ניתן רק לדלל את אוכלוסייתו.

מינים פולשים בישראל

במרוץ השנים לישראל פלשו 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים. בתחום הצמחים, בישראל ידוע על 166 מינים שפלשו לשטחים הטבעיים. טרם ברור מה היקף הנזק שגרמו המינים הפולשים לאדם ולטבע בישראל, אולם הנזקים צפויים להתגבר ככל שיעבור הזמן.

דוגמאות למיני פולשים בישראל[3][4]

צמחים פולשים בישראל

עופות פולשים בישראל

ערך מורחב – עופות פולשים בישראל

חרקים פולשים בישראל

מינים פולשים של חרקים הגיעו לישראל בצורות שונות: גידול אסור כחיית מחמד, דרך ייבוא תוצרת חקלאית וטובין שונים, התפשטות. החרקים הפולשים עשויים להביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, בצמחי נוי, לפגוע בפאונה ובפלורה המקורית, להוות מפגע בריאותי ועוד. להלן רשימה חלקית של מיני החרקים הפולשים בישראל:

דוגמאות למינים פולשים במקומות שונים בעולם

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Stefano Canessa, Kelly R. Zamudio, Mark Wilkinson, Steven M. Whitfield, Amphibian fungal panzootic causes catastrophic and ongoing loss of biodiversity, Science 363, 2019-03-29, עמ' 1459–1463 doi: 10.1126/science.aav0379
  2. ^ טיימס, ניו יורק (2019-03-31). "המגפה שמכחידה צפרדעים קטלנית משהחוקרים חשבו". הארץ. נבדק ב-2019-04-02.
  3. ^ מינים פולשים בישראל - בהוצאת החברה להגנת הטבע
  4. ^ מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים - החברה להגנת הטבע
  5. ^ מינים פולשים בפארק הירקון - כתבה לערוץ 13, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:06)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31438566מין פולש