גמישות פנוטיפית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גמישות פנוטיפית (Phenotypic plasticity) לעיתים נקראת גם הסתגלות פנוטיפית, היא תופעה ביולוגית נפוצה בה מערך גנטי (גנוטיפ) נתון מבטא פנוטיפים שונים של תכונה מסוימת תחת תנאים סביבתיים שונים.

השלכות

הגמישות הפנוטיפית מאפשרת לאורגניזם לייצר מופעים שונים או רמות ביטוי שונות של תכונות בהתאם לתנאי הסביבה ובכך לעזור לו להתמודד עם תנאים אלה. עם זאת, בתנאים מסוימים מנגנונים של גמישות התפתחותית עלולים גם לגרום למחלות ולפגיעה באורגניזם.

מחקר

העקרון הוא נושא מחקר מרכזי ורב-תחומי בביולוגיה מודרנית. בביולוגיה אבולוציונית נחקרת האבולוציה של הגמישות הפנוטיפית כתכונה בפני עצמה וכן ההשפעה של תכונה זאת על מהלך האבולוציה. באקולוגיה נחקר מרחב המופעים של תכונות גמישות בכל מין וההשפעה של מרחב זה על יחסי הגומלין של המין עם סביבתו ועל תפקוד המערכת האקולוגית. בגנטיקה ובביולוגיה התפתחותית נחקרים המנגנונים המולקולריים שמאפשרים ביטוי משתנה של תכונות ממבנה גנטי נתון. בתחומים ביולוגיים נוספים גמישות פנוטיפית היא העקרון מרכזי להסבר תופעות, כמו גמישות התפתחותית של רשתות עצביות בנוירוביולוגיה, דפוסי התנהגות תלויי-הקשר בהתנהגות בעלי חיים, וכו'. לאחרונה חדר העיקרון ממדעי החיים גם למחקר הרפואי, והתופעה נתפסת כגורם המשפיע על בריאותו של אדם לאורך חייו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22372894גמישות פנוטיפית