מדבור

מפה גלובלית של פגיעות מדבור

התייבשותה של ימת אראל

מדבור הוא תהליך בו האדמה מאבדת מיעילותה כקרקע חקלאית. באזורי ספר המדבר תהליך זה גורם להתפשטות המדבר. תופעת המדבור מתרחשת בעיקר בשוליהם של מדבריות קיימים.

הסיבות למדבור מתחלקות לשני סוגים עיקריים: מדבור טבעי, בפרט כתוצאה משינויים אקלימיים, ומדבור הנובע מפעילות אנושית.

מדבור טבעי:

• ירידה בכמות המשקעים.
• עלייה בטמפרטורה ובמידות החום.
• פעילות געשית.
• מזיקים שונים הפוגעים בצמחייה.

רבות מהמדבריות בעולם הן למעשה תוצאה של שינויים אקלימיים, כך למשל מדבר סהרה, המדבר הגדול ביותר בעולם, היה בעידן הקרח האחרון אזור גשום. כיום הוא מדבר הודות לאקלים המדברי בו.

מדבור כתוצאה מפעילות אנושית:

• ניצול יתר של הקרקע והרס משאבי הקרקע.
• חקלאות לא מתאימה - השימוש בגידולים חקלאיים לא מתאימים לאקלים ולקרקע, שימוש במיכון, דשנים וחומרי הדברה יכול לפגוע באיכותה של הקרקע. תופעה זו מתרחשת בעיקר במדינות העולם השלישי, שבהן שיטות מערביות החליפו את החקלאות המסורתית.

הגורמים להתנוונות הקרקע, אם כך, הם משולבים. גורמים הקשורים לתופעות טבע שונות, הגידול העצום באוכלוסיית העולם השלישי, ניצול הקרקע בצורה לא נכונה וללא כל פיקוח, וכן זיהום מהיר של קרקע ומים ואוויר בגלל פיתוח תעשיות וחקלאות מודרנית יותר על ידי חברות לאומיות ורב לאומיות. פעילות האדם השלילית וגורמי הטבע שאין לנו שליטה עליהם, הם הגורמים למדבור ולהתנוונות הקרקע.

במקומות רבים בעולם ישנם תהליכי מדבור, הן בשל שינויים אקלימיים והן בשל מעשי האדם. השינוי הגדול ביותר מתרחש באזור שמדרום לסהרה שבו מדינות כמו סנגל ומאלי סובלות מבצורות תכופות יותר ויותר בשל התפשטות המדבר.

ישנן שיטות שונות בהן ניתן לעצור את המדבור או לשחזר את המערכת כמו נטיעות מתאימות של צמחים או תוספת של גרגרי פלסטיק סופחי מים אל הקרקע.

המאבק במדבור בישראל

מדינת ישראל, המשתרעת בין קווי הרוחב 29 ל-33, נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת המדבריות העולמית. אקלים ארץ ישראל שרובו אקלים מדברי ואקלים צחיח למחצה, מעמיד אתגרים סביבתיים כשלעצמו וגם אל מול השפעותיה המצטברות של תופעת ההתחממות הגלובלית.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם במאבק בתופעת המדבור. החקלאות בישראל היא שם דבר בפיתוח שיטות לבלימת התפשטות המדבור, הרחבת גידולים חקלאיים בעקת חום והפיכת שטחים חצי מדבריים לפוריים תוך שימוש בטכנולוגיות נבטיות עתיקות. בחזית המאבק קרן קימת לישראל ומכון וולקני. קק"ל נטעה ומטפחת את יער יתיר - היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה, 250 מ"מ גשם לשנה, ובכך שברה מוסכמה עולמית שלא ניתן לטעת יער באזור הזוכה לפחות מ-600 מ"מ גשם. מכון וולקני של משרד החקלאות הקימו את המרכז הבינלאומי גילת לחקר חקלאות על סף מדבר. חוקרי המכון עוסקים כבר כמה עשורים בחקר החקלאות המדברית ועמלים על פיתוחים חקלאיים שייאבקו בתנאי האקלים הקשים.

משק המים והשפכים בישראל תורם אף הוא למגמת האנטי מדבור שאחד ממופעיו הבודדים על הפלנטה הכחולה מתרחש בארצנו, על ידי:

• שימוש בטכנולוגיות מאובטחות ומפוקחות אקולוגית לאגום, לשאוב ולהזרים מים מהיכן שהם יורדים או היכן שהם מותפלים באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב, תוך איבוד מים מינימלי
• ניצול מי שפכים מטוהרים הגבוה ביותר בעולם
• השקיה חסכונית באמצעות טפטפות - המצאה ישראלית מקורית, שהניעה מהפכה עולמית בשיטות השקיה ודישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים

מחקרם של פנחס אלפרט ונטלי פרלין, אישש את קיומו של קשר חיובי בין שינוי אנתרופוגני בשימושי קרקע - הקמת יישובים, ייעור וזריעת שדות בצפון הנגב בעקבות הפעלתו של המוביל הארצי ב-1964, לבין שינוי אקלים בצורה של עלייה בכמות המשקעים, ירידה באמפליטודת הטמפרטורה בין יום ללילה ושינוי במשטר הרוחות בשטח שבין תל אביב לבאר שבע בין שנות ה-60 לשנות ה-90 של המאה ה-20. שימושי הקרקע החדשים מכהים את התכסית, יחס האלבדו משתנה ופחות קרינת חום מוחזרת מן הקרקע. התחממות פני הקרקע מעצימה את הקונבקציה התרמית שמצליחה להבקיע את שכבת האינוורסיה היציבה המרחפת בגובה קילומטר בעונת היובש בישראל, ומונעת התפתחות עננות ממטירה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0