אנדמיות (ביולוגיה)
(הופנה מהדף אנדמיים)
במיון עולם הטבע, אֶנְדֵּמִיּוּת היא מאפיין של טקסון כלשהו, בדרך-כלל מין, הקיים באזור תפוצה (אראל) מצומצם, שעל-פי רוב יש לו אפיון אקולוגי ברור וגבולות חדים. כלומר, הטקסון מוגבל בתפוצתו לאזור גאוגרפי מסוים וקטן יחסית, ואינו גדל באופן טבעי בשום מקום אחר בעולם. במקרים רבים, התנאים הפיזיים בתחום תפוצתו של טקסון אנדמי שונים מהתנאים באזור הסובב (מטריקס), שבו לא נמצא הטקסון. מינים אנדמיים נתונים לעיתים קרובות בסכנת הכחדה גבוהה, שכן שינוי אקולוגי באזור מוגבל אחד יכול להביא להכחדתם.
המונח "אנדמי" מקורו ביוונית, בשילוב של en (בתוך) עם demos (אוכלוסייה).[1]
- אנדמיות צעירה (Neoendemism) נוצרת כאשר טקסון חדש נגזר מטקסון-אם והוא מוגבל בתפוצתו לאזור בו נוצר. במקרה זה האנדמיות היא תוצאה של העובדה שהטקסון החדש עדיין לא הופץ לאזורים שמחוץ לאזור בו נוצר, או שעדיין לא התפתחו בו תכונות שיאפשרו לו לגדול ולהתחרות בטקסון המוצא שלו באזורי המטריקס. דוגמאות לכך בצמחית הארץ הם סביון יפו ותורמוס ארצישראלי.
- אנדמיות עתיקה (Paleoendemism) נוצרת כאשר טקסון עתיק שהיה רחב תפוצה בעבר הוכחד ממרבית תחום התפוצה העתיק שלו וחי כיום בסביבה מצומצמת ומבודדת עם מחסומים שלא נותנים לו להתפשט בחזרה אל תחום התפוצה שהיה לו בעבר (לדוגמה, חיות כיס של אוסטרליה); או שטקסון עתיק שהיה רחב תפוצה בעבר הצטמצם לתחום תפוצה קטן בגלל תחרות עם מינים אחרים או משום שתחום התפוצה של סביבתו האקולוגית הצטמצם (לדוגמה, סקוויה נאה).
- תת-אנדמי הוא מין אנדמי לאזור מסוים אשר שייך מבחינה פוליטית ליותר ממדינה אחת. למשל מינים המוגבלים לים המלח הם תת-אנדמיים לישראל מכיוון שהם קיימים גם בצד הירדני.