פירוש המלבי"ם לתנ"ך
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר. |
| סוגה | פירוש על התנ"ך |
פירוש המלבים לתנ"ך הוא פירוש מקיף על מרבית ספרי התנ"ך שנכתב על ידי רבי מאיר לייבוש בן רבי יחיאל מיכל וויזר[1] הידוע בכינויו מלבי"ם, בין השנים ה'תקצ"ט (1839) - ה'תרל"ט (1879). הפירוש יצא במהדורות רבות ונחשב לפירוש יסודי וחשוב בין מפרשי התנ"ך בכל הדורות. חלקים מכתב היד מצויים כיום באוסף כתבי היד שבספריה הלאומית בירושלים[2].
הרקע לכתיבת החיבור
המאה ה-19 באירופה התאפיינה במאבקים רבים של היהדות האורתודוקסית מול תנועות ההשכלה והרפורמה שפשטו ממערב אירופה למזרחה. מגדולי הלוחמים למען שמירת הדת באופן המסורתי היה המלבי"ם. לאורך כל שנות כהונתו ברבנות בערים השונות, הוא תיקן תקנות בקהילה והרבה לכתוב ולמסור דרשות שנועדו לעצור את הסחף של יהודי הקהילות לעבר תנועות אלה.
בתקופה זו גברה הנטיה להבנת וחקירת המקרא, ונכתבו ביאורים ותרגומים רבים לתנ"ך. עובדה זו נוצלה על ידי המשכילים, שרצו לסחוף אחריהם יהודים רבים. באופן מגמתי הם פעלו להציג את התנ"ך כיצירה סיפורית - היסטורית, ולא כתורה אלוקית הנלמדים ממנה פרטי ההלכות ודיקדוקי המצוות. על מנת לעקור את סמכותם של חז"ל כמוסרי התורה שבעל פה, הם ניסו בדרכים שונות לקעקע את הקשר בין ההלכות ודברי חז"ל לכתובים ולפשט הפסוקים, ככל הנראה כך נתנו לגיטימציה לעובדה של אי קיומם של מצוות רבות על ידם[דרושה הבהרה]. הגדיל לעשות משה מנדלסון בכתבו את ספרו "הביאור" על התנ"ך במטרה זו, ונגדו נלחמו רוב רבני דורו.
בשנת תקצ"ו (1836) יצא לאור ספרו הראשון של המלבי"ם "ארצות החיים". הוא נכתב כספר הלכה על הסימנים הראשונים בחלק אורח חיים שבשולחן ערוך. הספר זכה לתהודה רבה[3]. על אף הצלחת הספר, החליט המלבי"ם לעצור את עיסוקו בכתיבת ספרי הלכה ולהתמקד בכתיבת פירוש על התנ"ך. הנימוק לכך היה הצורך להילחם בספרי המשכילים ולעצור בעד הסחף אחריהם[4].
כתיבת החיבור
בשנת תקצ"ח (1839) הוציא המלבי"ם את חיבורו הראשון על התנ"ך, על שיר השירים.
בשנת תר"ד (1844) התקבלה בבראונשווייג החלטת הרפורמים על ביטול תפילת כל נדרי ועל היתר נישואין לגויים. מאורע זה הביא להחלטתו של המלבי"ם לפרש את התנ"ך כולו, כעדותו בהקדמתו לספר ויקרא:
ויהי בשנת ה'תר"ד ליצירה, קול כחולה שמענו צרה כמבכירה; קול תורת ה' תתיפח, תפרש כפיה; ודמעתה על לחיה כי בגדו בה ריעיה ... ויעלו רועים רבים, הרועים ואוכלים את צאן מרעיתם, יכנו את עצמם "רבנים" ו"דרשנים", גם "חזנים" וזובחי עדתם, כל אלה חוברו אל עיר בראנשווייג אל עמק השדים ... בימים ההם ובעת ההוא ראיתי ונתון על לבי כי עת לעשות לה', עת לעשות לתורה שבכתב ושבעל פה ... אם לתורה שבכתב אשר דמוה העדה הרעה הזאת כאחד מספורי העמים הקדמונים, ואת שיריה ומליצותיה ערכו עם שירי האמיר והיונים ... את חכמיה בזו ויאמרו כי לא ידעו פשטות הכתובים ואת דקדוק הלשון לא הכירו וכי הלכו בדרך עקב ופתלתל; ויהיו ביניהם ללעג ולשחוק כל היום...
בשנה זו (תר"ד, 1844) יצא לאור פירושו על מגילת אסתר, בשנת ה'תר"ח (1849) הוציא את פירושו לספר ישעיהו, ובשנת ה'תר"כ (1860) את הפירוש לספר ויקרא. מכאן ואילך המשיך וכתב על שאר ספרי התנ"ך למעט על הספרים קהלת ואיכה.
מאפיינים בולטים בפירוש
רבים מפירושיו של המלבי"ם לכתבי הקודש נפתחים בהקדמה הכתובה בשפה עשירה, שממנה ניתן ללמוד על שיטתו בפירוש ויסודותיו.
הפירוש מתבסס על הבנת פשט הדברים מתוך שימת לב לרצף המאורעות ולדיוקי הלשון בפסוקים. המלבי"ם ראה חשיבות רבה בהיצמדות לדרך הפשט, הוא ביקר את העובדה שבמשך הדורות לא נטו רוב המפרשים לפרש בדרך זו, והכביר בשבח פירושם של הרד"ק והאברבנאל. למרות ההערכה הרבה שרחש לפירושים אלה, מלבי"ם ראה צורך בחיבור של פירוש פשטני בסגנון אחר.
לעומת הפרשנות במאות השנים שלפניו שעסקה בעיקר בדרש והפרשנות של גדולי הראשונים שעסקה בפשט אך התמקדה בביאורי מילים ובדיקדוקם, פירושו של המלבי"ם שואף להביא פשט עם ירידה לעומק התוכן והעיון שיש במקרא.
את דברי חז"ל המלבי"ם מציג כפירוש המחקרי והאמיתי של המקראות, ולא כחידושים הנובעים מסמכותם הדתית, אלא מתוקף סמכותם המדעית בהבנתם לעומק את לשון הקודש ודקדוקיה[5]. הוא מוכיח מדברי הרמב"ם שמונה את ההלכות בדברי חז"ל שהן הלכה למשה מסיני ומראה שהן מועטות ממש ורב רובן של ההלכות למדו חז"ל מתוך הכתוב ודיוקי המילים בפסוקים[6]. וכלשונו:
כי הדרוש הוא הפשט הפשוט, וכל דברי חז"ל מוכרחים ומוטבעים בעומק הלשון וביסודי השפה העבריה ... ויראו העורים כי יש נשק וכלי קרב נגד זאבי ערב וערב רב, נגד כל כופר ופוקר, כל מכחיש ומבקר; נגד כל משרש ועוקר, הכופר בעיקר או מסתפק וחוקר. יסכר פי דוברי שקר. נפתחו השערים ויראו הבוערים כי יש חכמה והיא נעלמה מעין כל מדקדק חוקר ובודק; ולא הגיעו כל חכמי הלשון לקרסולי דור ראשון ...
המלבי"ם קבע שלושה עקרונות מנחים שבעזרתם פירש את המקרא. הוא הסביר אותם בהרחבה בהקדמתו לפירושו על ישעיהו, ובתמצות בהקדמתו לפירוש על יחזקאל:
- אין מילה מיותרת בפסוקים, ולא כפל לשון (שלא כדעת הרד"ק).
- הפעלים השונים במקרא נכתבו בכוונה מיוחדת.
- בכל פסוק ועניין נמצא רעיון נשגב.
עקרונות אלו הם מאפיינים בולטים ביותר בפירושיו, בהם הוא התייחס בעקביות ללשון הכתובים תוך שימת דגש בביאור משמעות כל כפל מילים או ענין שנמצא במקראות. בהקדמת "אילת השחר", מביא המלבי"ם 613 כללי דקדוק שעל פיהם הושתת הביאור שלו. בהקדמתו לישעיהו הוא מציין כי כל מילה שפורשה על ידו באופן מסוים, הוא בדק ואימת עם כל המופעים שלה בתנ"ך שאכן המשמעות מוכרחה להיות כפרושו. שימת הדגש לדקדוקי לשונות הפסוקים, נבעה מרצונו להטמיע את לימוד המקרא בדרך הפשט, ובעיקר כוונה נגד פירושי המשכילים שהרבו לטעון ל"טעויות לשון" בתנ"ך.
המלבי"ם מרבה לצטט חלקים מתורתו של הרמב"ם ובעיקר מספרו מורה נבוכים. כמו כן הוא מצטט מספר פעמים תאוריות ורעיונות של אנשי מדע והוגי דעות, כמו עמנואל קאנט[7] ואפילו של נפתלי הרץ ויזל[8].
הפירוש כמענה לבעיות התקופה
הפירוש מהווה הגנה נוספת במלחמה נגד ההשכלה בשלוש חזיתות:
- . כנגד חילול קדושת התורה והצגתה על ידי המשכילים כספר חולין. הפירוש מוכיח שכל מילה בתורה היא נצרכת ונחוצה ותלויים בה רעיונות גבוהים.
- . כנגד ערעור המשכילים על סמכות התורה שבעל פה, מציג הפירוש הוכחות ניצחות המוכרחות מהפסוקים לביאור של כל הלכה בדרשות חז"ל.
- . כנגד הזלזול בלשון הקודש והגדרתה על ידי המשכילים כ"שפה מתה" מגלה הפירוש את עומקיה של שפת הקודש ואת ייחודיותה וחשיבותה.
מבנה הפירוש
בחלק מספריו[9] הפירוש מחולק לשני חלקים: ביאור המילות וביאור הענין (בדומה לפירוש המצודות), כשבביאור המילות הוא מסביר את הפירוש המילולי של הפסוק, ובביאור הענין את מכלול הרעיון שבקטע.
בחלק אחר מספריו[10] המלבי"ם שואל מספר שאלות מקדימות בראש כל ענין (בדומה לפירוש האברבנאל), ולאחריו הוא מציג רעיון כמוטיב מרכזי שבעזרתו מסביר את הפסוקים והנושא כולו כיחידה אחת.
בהוצאה הראשונה של הפירוש על התנ"ך כולו הוא לא הודפס עם מפרשים נוספים אלא המלבי"ם עצמו הוסיף פירוש קצר שקרא לו "פירוש המפרשים" שכולל את פירושי הפרשנים הבסיסיים בדיוק וקיצור רב. בהוצאות שלאחריו הפירוש הושמט.[11]
התורה והמצווה - פירוש על התורה
הקדמת המלבי"ם על מהות פירושו
|
|---|
|
בפירוש הזה סללתי דרך חדש נאדר בקודש, לבאר דברי חכמים וחדותם דברי רבותינו בקבלתם על פי יסודי הלשון ועל פי חוקי המליצה וההגיון בדרכים חדשים מופלאים ומסולאים. בו הראתי ובררתי כי היה ביד חז"ל אוצרות וחוסן ישועות מלאים חכמה ודעת, היה בידם כללים גדולים ויסודות קבועים בדרכי הדקדוק ויסודי הלשון וההגיון אשר רובם נעלמו ונסתרו מעין כל חכמי לבב הבאים אחריהם, ועל כן נעלמו דרכיהם ונתיבותיהם לא נודעו. הראיתי ובררתי במופתים נאמנים כי הדרוש הוא הפשט הפשוט המוכרח והמוטבע בעומק הלשון וביסודי השפה העבריה, וכל התורה המסורה בעל פה הלא כתובה על ספר תורת אלקים מפורש... |
| התורה והמצווה על ויקרא, הקדמה |
פירוש התורה המצווה נחלק לשניים: חלק סיפורי וחלק הלכתי. בחלק הסיפורי הפסוקים מבוארים על סדר הפרשיות, כשהוא מקדים לכל פרשה מספר שאלות, ואחר כך מפרש את הפסוקים מתוך שימת דגש על דקדוק הלשון בפסוק על פי הכללים שניסח.
החלק ההלכתי מסודר על סדר מדרשי הלכה של חז"ל במכילתא, בספרא ובספרי, בהקבלה לסדר הפסוקים. בפירושו מוכיח המלבי"ם את נכונותן של הדרשות באמצעות כללי הדקדוק. הפירוש נכתב בסגנון ריאליסטי, כשהוא מביא את מדרשי ההלכה, דן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים ומוכיח את הקשר המובנה בינם לבין החלק ההלכתי בדברי חז"ל והמדרשים.
את פירושו לתורה החל המלבי"ם בפירוש על חומש ויקרא (נכתב בבוקרשט, תר"כ). בהקדמה נוספת לפירוש ויקרא, הקדמת "אילת השחר"[12], הוא מפרט 613 כללי הדקדוק המשמשים כבסיס לחלק ההלכתי של הפירוש. על פי כללים אלה[13] הוא מוכיח את אמיתות דברי חז"ל. בין היתר הוא מסביר את סיבת הופעתם של הבדלים בין קרי וכתיב בתורה, וטוען שגם זה חלק מהמסורה שנמסרה בהר סיני[14].
בפירוש לתורה מופיעים לעיתים מספר סוגים של הערות שהוא כותב לפירוש:
- נר מצווה - בהערות אלה מתרץ קושיות שהקשו מפרשים שונים על דברי המדרש.
- תורה אור - מפרש את אגדות חז"ל או מפרש בצורה מעמיקה יותר או על דרך תורת הסוד. בחלק ההלכתי מביא שם דקדוקי לשון.
- רמזים - מפרש על דרך הרמז בשילוב של מדרשים נוספים וחלקים מתורת הרמב"ם.
המלבי"ם לא השלים את פירושו לתורה, הפירוש על חומש דברים נקטע בעקבות פטירתו בשנת ה'תר"מ. בהודעה של המדפיסים הם רושמים באמצע דברים "מכאן עד סדר נצבים לא מצאנו באמתחת כתב יד הגהמ"ח ואנחנו קיבצנו וביארנו על פי דרכו". את סוף הפירוש השלים רבי יוסף הלוי יעבץ[15] (מפרק כ"ב, פסוק כ"ב, ועד סוף החומש[16] [17]).
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו ה"משך חכמה" על התורה השלים גם הוא את חסרון ביאור המלבי"ם, וציין בספרו בפרשת כי תצא[18] "מכאן ועד סוף הפרשה על דרך ספר התורה והמצוה"[19].
מקראי קודש - פירוש על הנ"ך
בהקדמתו לפירוש על יחזקאל המלבי"ם כותב "וקראתי לו מקראי קדש אהל מועד", אך הכינוי שהתקבל ונפוץ בהדפסות הוא "מקראי קודש".
שמות הפירושים
המלבי"ם קרא לכל אחד מחלקי ביאורו בשם שונה:
- נחלת יהושע- על ספר יהושע.
- שפוט השופטים- על ספר שופטים.
- דבר שמואל- על ספר שמואל.
- לב מלכים- על ספר מלכים.
- חזון ישעיה- על ספר ישעיהו.
- תוכחת ירמיה- על ספר ירמיהו.
- מראה יחזקאל- על ספר יחזקאל.
- גיא חזון- על ספרי תרי עשר.
- תפילות דוד- על ספר תהילים.
- מוסר חכמה- על ספר משלי.
- קשת ומגן- על ספר איוב.
- שירי הנפש- על שיר השירים.
- פירוש על אסתר- ללא שם ייחודי.
- גזע ישי- על מגילת רות.
- יפח לקץ- על ספר דניאל.
- עלית עזרא ולחם הפחה - "עלית עזרא" פירוש על ספר עזרא, "לחם הפחה" פירוש על ספר נחמיה.
- ימי קדם- על דברי הימים.
על מגילת איכה לא כתב המלבי"ם פירוש, וכן על ספר קהלת למעט לפסוקים בודדים שפירושם הודפס בסוף ספרו "ארצות החיים". בשנת ה'תשס"ט הוציא מכון הספרים עוז והדר ספר קהלת עם פירוש המלבי"ם, בטענה שמדובר בכתב יד שלא הגיע לדפוס עד כה. לאחר שנמצאו בפירוש דברי כפירה[20] וכן ציטוטים רבים ממשה מנדלסון, החלו בחקירה יסודית שהובילה למסקנה שאין זה פירוש של המלבי"ם אלא של משכיל בשם יונה ברד"ח.
הוספות לפירוש הפסוקים
- בסוף ספר יחזקאל מופיע פירוש תבנית הבית על מבנהו ותוכניתו של בית המקדש העתידי.
- בסוף שיר השירים מופיע מאמר החרש והמסגר שהוא מאמר השקפתי על הגישה בלימוד שיר השירים ועל מהות הספר.
הקדמות לפירוש
לחלק מפירושיו המלבי"ם מקדים הקדמה, כשבכל אחת מהן הוא נותן דגש לרובד אחר בפירושו:
- הקדמה ליהושע - נכתבה בלונטשיץ בכ"ו תמוז תרכ"ו. בה הוא מסביר את ייחודיות פירושו ביחס למפרשים אחרים. הוא כותב כי למרות ביאוריהם השונים של המפרשים במרוצת הדורות, חלקים רבים מהתנ"ך עדין נשגבים מבינתו של הקורא המצוי. כמו כן מתאונן על כך שרובם של המפרשים בדורות האחרונים כלל לא מתייחסים בפירושם למליצת הכתובים אלא שמים דגש על תכנם הרעיוני בלבד. הוא כותב שפירושו מסתמך על כך שבהכרח ישנו סדר כרונולוגי וניסוח נאות ללא כפילויות, כי בוודאי שכתבי הקודש נכתבו על פי ה'.
- הקדמה לישעיהו - נכתבה בקמפין בי' כסלו תר"ח. בהקדמתו לספר זה הוא מסביר בהרחבה את כללי הפירוש שלו- את שלשת העקרונות המובאים לעייל, את דרכו בפירוש הכפילויות במקרא ואת הדרך בה הוא מגדיר מילים בפסוק. כמו כן נותן דוגמאות מתוך הכתובים לכללים אלה. בסוף ההקדמה הוא כותב את "סדר המחברת" שבו מסכם את סדר וצורת הפירוש כדי להקל על המעיין בו.
- הקדמה לירמיהו - נכתבה בלונטשיץ בי"ג אדר ב' תרכ"ז. בה הוא מביא את דברי האברבנאל בפירושו לספר זה שטוען שלשון הפסוקים משובשת לעיתים ויש בה טעויות הגייה זאת מפאת דמותו של ירמיהו הנביא שלמרות שהיה נביא גדול לא היה בקיא בניסוח, בכתיב ובהגייה. המלבי"ם חולק נמרצות על גישה זו וסותר כל הוכחה וסימוכין שיש עליה, בתרצו שכל דברי הנביא הם מן השמים וגם מה שנראה כטעויות כתיב וקרי נכתבו בנבואה והן בעלות משמעות.
- הקדמה ליחזקאל - נכתבה בלונטשיץ בר"ח שבט תרכ"ז. הוא מסביר בתמצות את עקרונות פירושו כפי שהציגם בהרחבה בהקדמת ישעיהו, ומכביר בשבח וגדולת הנביא יחזקאל ובעצמת נבואותיו שמתבטאת בייחוד במעשה מרכבה: "אולם מליצת החוזה האדיר הזה ... נבדל מאד נפרד ממליצת רעיו הנביאים הבדל רב ועצום מאד, הוא לא כמוהם בתועפות המליצה הנשאה יתנשא ועל כנף רננים יעוף לגבהי שחקים...".
- הקדמה לתהילים- נכתבה בלונטשיץ בכ"ב חשוון תרכ"ח. בפירוש עצמו, בראש כל פרק קובע המלבי"ם מיקום וזמן בו נכתב הפרק במהלך ההיסטוריה, ועל כך הוא כותב בהקדמתו לתהילים "כל זה כפי דרך הפשט אשר במסילתו הלכנו בפירושנו זה... אולם אצלנו אמונה אומן כי שבעים פנים לתורה, וכפי דרך הדרוש הרז והקבלה כל המזמורים הללו כבר צפו במחזה הנביאים והמשוררים בני קרח ואסף בימי דוד...".
- הקדמה לשיר השירים - בהקדמה זו המלבי"ם כותב שעד כה לא נכתב פירוש מספיק לשיר השירים על דרך פשט ה"משל" שבספר[21] ואת זה הוא מבקש לחדש בפירושו. בהקדמת סדר המחברת הוא מסביר את רעיון שיר השירים לשיטתו: "האשה היפה בנשים אשר בה חשק שלמה לאהבה ויביאיה אל היכלי המלך היא נשמתו הרוחנית האלקית אשר ירדה מגבהי מרומים לשכן בבית שלמה בשפל ה' אמר לשכן בערפל - והדוד הרועה בצאן אשר אליו היתה מחותנה, הוא דודה העליון הרועה בצבא-ות, היושב בשמי שמי קדם ושוכן בערבות...".
הערכה לפירוש
- רבי אייזיל חריף מסלונים התבטא בשנינות: נס קרה לנו שהמלבי"ם השקיע את כח החידוש שלו בעיקר בתנ"ך, ולא בשאר מקצועות התורה, אחרת היה נבצר מאתנו להרים ראש בפניו.[22]
- רבי ברוך בר ליבוביץ סיפר שכשהגיע רבו רבי חיים מבריסק לדברי המלבי"ם בפסוק "כי אקח מועד אני מישרים אשפוט..." (תהילים ע"ה) קרא: בלי ספק כתב את הדברים ברוח הקודש.[23]
- רבי מרדכי חיים סלונים העיד בספרו "מאמר מרדכי": כשהגיע אל הסבא קדישא מסלאנים (רבי אברהם וינברג) ספרו תרי"ג כללים על סדר ויקרא נענה ואמר שחיבור כזה אי אפשר לעשות אם לא על ידי רוח הקודש.[24]
- רבי שמעון מזליחוב התבטא על פירוש "תבנית הבית" לספר יחזקאל: הפירוש הזה בודאי כתב ברוח הקודש ששרה עליו בעת כתיבתו. על פירוש שיר השירים אמר כי ודאי זאת אחת מן הכוונות של שלמה המלך בשיר השירים.[25]
- המנחת אלעזר ממונקאטש בכתבו על לימוד חלקי הפרד"ס: והוא בשרשו באמת אחד עם דרשת חז"ל שמכוונים על דרך הפשט... וגם המלבי"ם בחיבורו על תורת כהנים בהקדמתו ובכל חיבורו שם הראה נפלאות בזה.[26]
התנגדות לפירוש
- חלקים מקרב היהודים החסידים בדורו הסתייגו מדרך הפרשנות של המלבי"ם לכתובים. טענתם היתה ששיטתו היא דרך מחודשת בלימוד פשט הפסוקים ולא הדרך המוכרת לנו במסורת[27], היו שחשדו בו בנטיה להשכלה משום שמזכיר בפירושו חכמות חיצוניות ודברי משכילים, כמו כן טענו שהוא מרבה לצטט מהמורה נבוכים שבאותו זמן היה נחשב כספר שמסוכן ללמוד בו, היו אף כאלה שכינו אותו "הרב הגרמני" כאות ביזיון[28]. ברבות השנים הכירו גם מתנגדיו בגדלותו של המלבי"ם והפירוש התקבל ללא עוררין[29]
- בעקבות כתיבת הפירוש המשכילים הגבירו את רדיפותיהם נגד המלבי"ם. חיבורו לספר ויקרא היה גורם עיקרי בהלשנה לשלטונות רומניה על ידי פרנסיה המשכילים של בוקרשט, מה שגרר את מאסרו ולאחר מכן את גירושו מרומניה.
- בעל דורות ראשונים מתנגד לשיטת המחקר של המלבי"ם לפסוקי התורה. הוא סותר את דברי המלבי"ם בהקדמה לספר ויקרא על כך שכל דברי חז"ל וההלכות שחידשו מקורם מתוך דיוקים במילות הכתובים וכותב על כך: והדברים האלה יכולים הם רק להיות עדות לישראל עד כמה עזובה היא חכמת ישראל... עד שגם איש כהרב מלבי"ם בקרבו אל חקירה כוללת כזו לא בירר את הדברים עצמן ויקח לו את כל גבובי הדברים אשר מצא, וכל הטענות העולות על הדעת בהשקפה של שטחיות הדברים, ויבוא ויוקיעם לעיני שמש.[30] הוא טוען כי הספרות החז"לית מבוססת על דברי קבלה ועל התורה שבעל-פה ולא נלמדת מן התורה שבכתב. לשיטתו, הבאת תימוכין מן הפסוקים כפי שמצוי בדברי חז"ל כלל לא מורה על כך שהם למדו את דבריהם מתוך הפסוק. כהוכחה לדבריו הוא מציג עשרות מובאות ברחבי הש"ס המדברות על הלכות שהן מדרבנן, והאמוראים נושאים ונותנים בהם מתוך פסוקי התורה. בכך הוא מפריך את טענת המלבי"ם לכך שהכל מדויק מן הפסוקים.
לקריאה נוספת
- ש. צבי שכטר, משנתו של המלבי"ם, עבודת דוקטורט, עמ' 70-132.
- הרב עזרא ציון מלמד, שיטת פרשנותו של מלבי"ם, בתוך: שדה אילן - ב, עמ' 71, באתר אוצר החכמה.
- משה צוריאל, אוצרות גדולי ישראל, באתר אוצר החכמה
- המלבי"ם בין פשט לדרש מאת דוד וייל ואלחנן בר ניצן.
- דרכי הפרשנות של המלבי"ם באתר ישיבת אור עציון.
- נח רוזנבלום, המלבי"ם, באתר אוצר החכמה, פרק שני, עמ' 88-161
- הרב יוסף גרינבוים, הכרמל-א, באתר אוצר החכמה.
- ד"ר עמוס פריש, פרשנותו של המלבים למקרא, באתר דעת.
- אליעזר טויטו, בין פשט לדרש- עיון במשנתו הפרשנית של המלבים, באתר דעת.
הערות
- ^ יש שגורסים את שמו וויסר
- ^ פירוש המלבי"ם- הספריה הלאומית
- ^ רבי ישראל מאיר הכהן מרבה לצטט מהספר בספרו משנה ברורה.
- ^ שלמי ציון לרבי בן ציון פלמן מופיע באתר דרשו
- ^ ראה בהרחבה בהקדמה לפירוש על ויקרא.
- ^ על פי המאמר בין פשט לדרש- עיון במשנתו הפרשנית של המלבים מאת אלעזר טויטו באתר דעת.
- ^ שיה"ש ד,ב, ישעיהו מ, יד
- ^ ישעיהו יז,יד, בהקדמה לישעיהו מזכיר את הספר "גן נעול" של נה"ו. זאת למרות מלחמתו חסרת הפשרות של המלבי"ם נגד המשכילים.
- ^ נביאים אחרונים, ספרי אמ"ת ושיר השירים
- ^ החלק הסיפורי בפירוש לתורה, נביאים ראשונים, אסתר ורות, דניאל ועזרה ונחמיה
- ^ צוריאל, משה, אוצרות גדולי ישראל- המלבי"ם, הכתב והקבלה, באתר אוצר החכמה בשם המו"ל הוצאת פרדס תשי"ז.
- ^ נקראת כך כי בדומה לאילת השחר שמאירה כך כלשונו "והמה תרי"ג אורות מאירות ומבריקות ומתנוצצות ככבי אור על פני רקיע השמים, ויאירו כל מחשך ויגיהו כל אופל בארצות החיים..."
- ^ רמ"ח כללים בשימוש הלשון ושס"ה ביאור ההבדלים בפעלים ושמות נרדפים.
- ^ ולא כדעת הרד"ק ודעת האברבנאל.
- ^ נכדו של רבי העניך מאלכסנדר.
- ^ פירוש התורה והמצוה באתר היברובוקס.
- ^ למעט מפרק ל"א - סוף פרשת האזינו וחלק התורה אור על פרשת ניצבים שנכתבו ע"י המלבי"ם. רעה הערה ב מלבי"ם מתוך אוצר החכמה
- ^ במקום שעצר המלבי"ם- פרק כ"ב, כ"ב
- ^ לא ידוע אם זה היה כביקורת על פירוש רבי יוסף הלוי יעבץ, ראה כאן.
- ^ כגון בפרק ז, ה מופיע קטע המכיל "ביקורת המקרא", ראה מאמר שקר סופרים.pdf.
- ^ הוא מסתייג מ-3 השיטות המרכזיות של מפרשי הפשט לשיה"ש- שיטת רס"ג, רש"י ואבן עזרא
- ^ יחזקאל רוטנברג, ספר המלבי"ם, באתר אוצר החכמה.
- ^ יחזקאל רוטנברג, ספר המלבי"ם, באתר אוצר החכמה.
- ^ מתוך היכל הבעש"ט גיליון כ'
- ^ מתוך היכל הבעש"ט גיליון י"ט.
- ^ מתוך היכל הבעש"ט גיליון י"ט.
- ^ היכל הבעש"ט גיליון י"ט עמ' קנ"ג.
- ^ קשת גיבורים חלק ב' עמ' 152.
- ^ עיין בארוכה כל סיבות ההתנגדות לו בספרו של משה צוריאל, אוצרות גדולי ישראל, באתר אוצר החכמה עמוד כ"ד.
- ^ רבי יצחק איזיק הלוי, דורות ראשונים א חלק ד, באתר היברובוקס.