פיסקו סאוור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיסקו סאוור
Pisco sour
נתונים
מרכיבים
  • 4.5 סמ"ק פיסקו
  • 3 סמ"ק מיץ לימון סחוט טרי
  • 2 סמ"ק סירופ פשוט
  • 1 חלבון ביצה
אופן ההכנה יש לנער את המרכיבים באופן נמרץ בשייקר עם קוביות קרח ולסנן, למזוג לכוס ולעטר בביטרס[1]
כוס כוס אולד פאשן

פיסקו סאוור הוא קוקטייל אלכוהולי אשר מקורו בפרו, הוא אופייני למטבחים של פרו וצ'ילה, ואף נחשב כמשקה דרום אמריקאי קלאסי.[4] שם המשקה מקורו בליקר המהווה את בסיס, פיסקו, ובמונח מתחום המשקאות סאוור (חמוץ), המתייחס למיץ ההדרים החמוץ ולמרכיבי ההמתקה שבתוכו. בפיסקו סאואר הפרואני מערבבים ליקר פיסקו תוצרת פרו כבסיס אלכוהולי, מוסיפים מיץ ליים סחוט טרי, סירופ פשוט (ממים וסוכר), קרח, חלבון ביצה, ואנגוסטורה ביטרס. בצ'ילה גרסה דומה לאותו קוקטייל, אלא שליקר הפיסקו הוא צ'יליאני, במקום לימון נעשה שימוש בליים, ואין במשקה חלבון ביצה ואנגוסטורה ביטרס. קיימות גרסאות נוספות לקוקטייל זה בהן נעשה שימוש במיצים אחרים, כולל אננס או עלי קוקה.

אף שהכנת משקאות אלכוהוליים המבוססים על ליקר פיסקו מתועדת כבר מן המאה ה-18, לדעת היסטוריונים הפיסקו סאוור בגרסתו המוכרת במאה ה-21 פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 בעיר לימה, בירת פרו, על ידי הברמן האמריקני ויקטור ווהן מוריס. מוריס עזב את ארצות הברית בשנת 1903 כדי לעבוד בסרו דה פסקו, עיר במרכז פרו. בשנת 1916, הוא פתח בר מוריס בלימה, והמקום הפך במהירות למקום כינוס חביב על המעמד הגבוה בפרו ועל זרים דוברי אנגלית. הפיסקו סאואר עבר מספר שינויים עד אשר הברמן הפרואני מריו ברוגה אשר עבד במוריס בר, יצר את הגרסה הפרואנית המודרנית של הקוקטייל בשלהי שנות ה-20, כאשר הוסיף לתערובת המשקה חלבון ביצה ואנגוסטורה ביטרס.

בצ'ילה, ייחס הסופר והפולקלוריסט אורסטה פלאת' את המצאת את המשקה לאליוט סטאב, הדייל הראשי של אניה בשם Sunshine, אשר בשנת 1872 ערבב על פי הסיפור מיץ ליים, סירופ וקוביות קרח כדי ליצור קוקטייל בבר עיר הנמל איקיקה, אשר הייתה אותה עת בשלטון פרו. אולם המקור לטענתו של פלאת' מייחס לסטאב את פיתוח המשקה ויסקי סאוור ולא פיסקו סאואר. המקור המתועד העתיק ביותר של פיסקו סאוור הוא מתוך ירחון משנת 1921, המייחס למוריס את פיתוח הקוקטייל וכן פרסומת לבר של מוריס, בעיתון בשנת 1924, בעיר הנמל ולפראיסו בצ'ילה.

צ'ילה ופרו יחד טוענות כי הפיסקו סאואר הוא המשקה הלאומי במדינתן, וכל אחת מהן טוענת לבעלות הליקר פיסקו המשמש בסיס לקוקטייל;[6] כתוצאה מכך, פיסקו סאואר הפך לאחד מנושאי המחלוקת בתרבות העממית באמריקה הלטינית. שני הסוגים של ליקר פיסקו ושתי הגרסאות של הכנת פיסקו סאואר נבדלות באופן יצירתן וגם בטעמן. בפרו מציינים בחג לאומי את הקוקטייל בשבת הראשונה בחודש פברואר.

שם המשקה

המונח סאוור (חמוץ) מתייחס לקוקטיילים המכילים כבסיס משקה אלכוהולי (וויסקי בגרסה מסוימת), מיץ לימון או ליים, וממתיק.[7] פיסקו מתייחס לסוג המשקה האלכוהולי בו נעשה שימוש בקוקטייל. משמעות המילה במשקה אלכוהולי מתייחסת לעיר הנמל פיסקו בפרו. בספרם "אמריקה הלטינית והאיים הקריביים", ההיסטוריון אולין בלו והגאוגרף המדיני בריאן בלו מתארים את ההתפתחות כרמי היין בראשית דרכה של פרו הקולוניאלית וכיצד, במחצית השנייה של המאה השש-עשרה, עלה הביקוש למשקאות אלכוהוליים עקב התרחבות יישובי הכורים בהרי האנדים. הביקוש למשקה אלכוהולי חזק יותר מיין הביא להקמת מיזקקות בערים פיסקו ואיקה כדי להפיק ברנדי מתוך יין,[8] המוצר קיבל את שם הנמל שם זוקק וממנו יוצא.[9][10]

היסטוריה

מקור הפיסקו סאוור בלימה בירת פרו. המשקה נוצר לראשונה על ידי הברמן ויקטור ווהן מוריס, אמריקני אשר הגיע לפרו בשנת 1904 כדי לעבוד בחברת הרכבות בסרו דה פסקו. מוריס עקר ללימה בשנת 1915 ושנה אחר כך פתח בעיר בר - הבר של מוריס - שהפך במהירות פופולרי בין בני המעמד העליון הפרוביאני וזרים דוברי אנגלית. מוריס עשה לעיתים קרובות ניסויים בערבוב משקאות שונים ופיתח את הפיסקו סאוור כגרסה מקומית של הויסקי סאוור.

קיימת מחלוקת בין חוקרים באשר לשנת פיתוח המשקה. מומחה המשקאות דייל דהגרוף טוען כי המשקה הומצא בשנת 1915,[11] חוקרים אחרים טוענים כי המשקה הומצא בשנות ה-20 של המאה ה-20.[12]

הכנה וגרסאות

Painting of a man on horseback leading two pack animals
ציור מים של האמן האפרו-פרואני, פנצ'ו פיירו המתאר הובלת פיסקו על גב בהמות בכדי חרס.

לפיסקו סאוור שלוש שיטות הכנה. את הפיסקו סאוור הפרואני מכינים על ידי ערבוב פיסקו תוצרת פרו עם מיץ קי ליים, סירופ פשוט, חלבון ביצה, אנגוסטורה ביטרס (כעיטור) וקוביות קרח. פיסקו סאוור צ'יליאני נוצר מערבוב פיסקו מתוצרת צ'ילה עם מיץ ליים פיקה, אבקת סוכר וקוביות קרח.[13] השיטה המוכתבת על ידי איגוד הברמנים הבינלאומי, אשר כלל את המשקה ברשימת "המשקאות מן העידן החדש" דומה לשיטת ההכנה הפרואנית, אלא שבמקום מיץ ליים נעשה שימוש במיץ לימון ואין הבחנה בין פיסקו מתוצרת פרו לעומת פיסקו מתוצרת צ'ילה.[14]

המשקה בתרבות

דוגן מקדונל מתאר את פיסקו סאואר כ"קוקטייל האלגנטי ביותר של אמריקה הלטינית, קצפי, מאוזן, בעל צבע עז ועדיין עשיר בטעם" והוסיף כי ברמנים רבים ברחבי צפון קליפורניה יעידו כי ניערו משקאות פיסקו סאואר רבים. "זהו הקוקטייל הנבחר בין אלה שבהם חלבון ביצה והוא בחירה אהובה על רבים."[15] העיתונאי האוסטרלי קייט שניידר כתב כי פיסקו סאואר "הפך לכל כך מפורסם עד כי בעולם מציינים את יום החג לפיסקו סאואר בשבת הראשונה בחודש פברואר בכל שנה, כמו כן קיים דף פייסבוק עם יותר מ-600,000 Like]]ים".[16]  בשנת 2003 הכריזה פרו על היום הלאומי של פיסקו סאוור (בספרדית: Nacional del Día Pisco), יום חג לאומי המצוין בשבת הראשונה של פברואר.[17][20]

במהלך ועידת APEC בשנת 2008 פרו קידמה את משקה הפיסקו סאוור אשר זכה להצלחה במהלך הכינוס. הקוקטייל היה על פי הדיווחים המשקה המועדף על המשתתפים, בעיקר בקרב מנהיגים, אנשי עסקים ונציגים לוועידה.[21] השף האמריקני אנטוני בורדיין אף הוא תרם להעלאת מודעות הציבור לקוקטייל כאשר בפרק של התוכנית No Reservations הוא שתה פיסקו סאוור בעיר ולפראיסו, צ'ילה, ואמר: "זה טוב, אבל בפעם הבאה אשתה בירה." דווח כי בורדיין חשב שהמשקה היה משעמם וחסר ערך זאת לאחר שהגיע למקום מפרו, שם שתה מספר קוקטיילים ומצא כי הם טובים מן הגרסה הצ'יליאנית.[22]

בשנת 2009, לאחר שהתפרסמה פרשה הריגול בין צ'ילה לפרו, בה הואשמו שני קציני צבא צ'יליאנים בניסיון לשחד קצין חיל אוויר של פרו במטרה לקבל ממנו מידע סודי, התבדח הקומיקאי המקסיקני אדאל רמונס ואמר כי המטרה האמיתית לריגול הצ'יליאני בפרו היה כדי ללמוד כיצד יוצרים פיסקו סאוור. (בספרדית: "¿Qué quieren espiar los chilenos? ¿Cómo hacer pisco sour?").[23]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיסקו סאוור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Pisco sour
  2. ^ Casey, Kathy (2009). Sips and Apps. San Francisco, California, US: Chronicle Books LLC. מסת"ב 978-0-8118-7823-4
  3. ^ Bovis, Natalie (2012). Edible Cocktails. New York City: F+W Media, Inc. מסת"ב 978-1-4405-3368-6
  4. ^ אף שהפיסקו סאוור מאפיין בעיקר את תרבות חוף האוקיינוס השקט של פרו וצ'ילה, החוקר Casey מכנה אותו "משקה דרום אמריקאי קלאסי" ואילו החוקר Bovis קובע כי הוא "חותם של משקה דרום אמריקאי"[2][3]
  5. ^ 5.0 5.1 Acosta González, Martín (22 במאי 2012). "Qué países reconocen el pisco como peruano y cuáles como chileno". El Comercio (בספרדית). Empresa Editora El Comercio. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ פרו טוענת כי השם "פיסקו" צריך להיות בלעדי לאזור גאוגרפי מסוים בתוך שטח מדינת פרו[5] אף בצ'ילה נטען כי ייצור הפיסקו מוגבל לאזורים מסוימים במדינה, אולם היא טוענת לבלעדיות על השם "פיסקו צ'ילה"[5]
  7. ^ Regan 2003, p. 159.
  8. ^ Blouet & Blouet 2009, p. 318.
  9. ^ Real Academia Española. "Pisco". Diccionario de la Lengua Española (בספרדית) (Vigésima Segunda Edición ed.). נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Pisco". Concise Oxford Dictionary. WordReference.com. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Dale DeGroff, The Essential Cocktail: The Art of Mixing Perfect Drinks. Potter/Ten Speed/Harmony/Rodale, 2010. מסת"ב 0307762459
  12. ^ Kosmas, Jason; Zaric, Dushan (2010). Speakeasy. New York, US: Random House Digital. מסת"ב 1-58008-253-X.
  13. ^ Castillo-Feliú 2000, p. 79.
  14. ^ "New Era Drinks". IBA-World.com. International Bartenders Association. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ McDonnell 2015, p. 170.
  16. ^ Schneider, Kate (27 במרץ 2012). "Kate Schneider Appreciates the Bitter Side of Life with South American Drink Pisco Sour". News.com.au. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 "Chile Celebra Hoy el Día de la Piscola". El Comercio (בספרדית). Empresa Editora El Comercio. 8 בפברואר 2011. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Ruiz, Carlos (8 בפברואר 2011). "Hoy es el Día de la Piscola: Chilenos Celebran Uno de dus Tragos Típicos" (בספרדית). ElObservatodo.cl. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Castro, Felipe (8 בפברואר 2011). "Día de la Piscola: A Tomar Combinados" (בספרדית). LaNacion.cl. אורכב מ-המקור ב-4 ביולי 2015. נבדק ב-28 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ החג הלאומי"Día Nacional del Pisco Sour" נקבע במקור ל-8 בפברואר.[17] אולם לאחר שתעשיית הפיסקו הצ'יליאני קבעה יום חג משלה, "יום הפיסקו" "Día de la Piscola" שאף הוא נקבע ביום 8 בפברואר[18][19] הגיבה פרו בקביעת יום החג לפיסקו סאוור בתאריך שבו הוא מצוין היום.[17]
  21. ^ "Pisco sour, Peruvian cocktail for APEC and the world". Andina.com. 18 בנובמבר 2008. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Chef Anthony Bourdain: Pisco Sour Chileno es Aburrido y No Vale la Pena". Radio Programas del Perú (בספרדית). Grupo RPP. 18 ביולי 2009. נבדק ב-28 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Adal Ramones: "¿Qué Quieren Espiar los Chilenos? ¿Cómo Hacer Pisco Sour?"". El Comercio (בספרדית). Empresa Editora El Comercio. 17 בנובמבר 2009. נבדק ב-28 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)


קוקטיילים
סוגי קוקטיילים קוקטייל יין • קוקטיילי שלהבת • קוקטיילי חנקן נוזלי • סאוור • פונץ'
ציוד וכלים לקוקטיילים שייקר • כפית בר • מבחש • מסננת קוקטיילים • מגרסת קרח • ג'יגר
עיטורי קוקטייל דובדבן מסוכר • מטריית קוקטייל • קשית שתייה
סירופים וציוד נוסף מי סוכר • גרנדין • מכונת קפה • מסחטה • בלנדר
כוסות לקוקטיילים כוס מרטיני • כוס אולד פאשנד • כוס ברנדי סניפטר • כוס הייבול • כוס יין • כוס מרגריטה • כוס קולינס • כוס שמפניה
אחר בר • מסיבת קוקטייל • פליירינג • מוזג • איגוד הברמנים הבינלאומי • אנגוסטורה ביטרס • שמלת קוקטייל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23801897פיסקו סאוור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פיסקו_סאוור&oldid=2085627"