אננס
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צמחים |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד־פסיגיים |
סדרה: | דגנאים |
משפחה: | ברומליים |
סוג: | Ananas |
מין: | אננס |
שם מדעי | |
![]() |

אָנָנָס (שם מדעי: Ananas comosus) הוא מין צמח טרופי ממשפחת הברומליים הגדל בטבע בברזיל, בוליביה ופרגוואי. האננס הוא צמח רב שנתי קטן עם עלים באורך 30–100 סנטימטרים המקיפים גזע עבה. כל צמח מניב פרי אחד שיוצא מהגזע. בשנים הבאות, ייחורי צד גדלים סביב צמח האם והם יכולים להניב פירות. מקור השם אננס הוא מהמילה הטופית "אננה" שמשמעותה "פרי טוב".
האננס שייך לצמחי CAM (למשל קקטוסים וטבוריתיים), שיש להם מנגנון פוטוסינתזה מיוחד Crassulacean acid metabolism, והוא בעל הערך הכלכלי הגבוה ביותר בין צמחי CAM, והשלישי בחשיבותו כצמח טרופי לאחר הבננה וההדרים.
פרי
פרי האננס הוא פרי קיבוצי המתפתח מתפרחת שלמה של פרחים. פרי האננס גדול ביחס למרבית הפירות ובעל צורה סגלגלה. האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובמקומות טרופיים. אזורי הגידול הטבעיים של האננס הם במקומות בעלי אקלים טרופי, בגובה של 400–1,000 מטר במרכז אמריקה, אפריקה ודרום-מזרח אסיה.
כאשר האננס אינו בשל לקטיף הוא עלול להיות רעיל.
מבנה האננס
קליפתו של הפרי מורכבת מבליטות משושות דוקרניות, קליפתו החיצונית של כל משושה מורכבת משלושה עלעלים שמתחתם נמצא קרום צהוב או לבן. המשושים מחוברים לליבה המחוברת אל גבעול הצמח. גודלו של האננס יכול להגיע עד לאורך של 30 ס"מ ומשקלו 1–3 ק"ג. בטבע, אננס מכיל זרעים רבים, אחד עבור כל פרח. לעומת זאת, אננס המגודל באופן מסחרי כמעט לעולם אינו מכיל זרעים.
המשושים באננס מאורגנים בשתי ספירלות משולבות; 8 סיבובים בכיוון אחד ו-13 באחר. 8 ו-13 הם מספרים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, שנוטה להופיע רבות בסידורי תבניות בצמחים.
שימושי הפרי

אננס משמש לעיתים קרובות בקינוחים ובסלטי פירות, אך הוא משמש גם במנות רבות אחרות. דוגמה מפורסמת היא פיצה בנוסח הוואי, שעליה מפזרים אננס ובשר מעושן. שימוש מוכר נוסף לאננס הוא במנות אסייתיות של נודלס ברוטב מוקפץ עם ירקות שונים (כמו כרובית, ברוקולי, שעועית ועוד). בהוואי נהוג להשתמש במיץ האננס גם כדי להכין משקה אלכוהולי הקרוי "יין אננס". בגלל האנזימים המיוחדים שבו, מיץ אננס יכול לשמש כתחמיץ או כמרכך לבשר. כמו כן, קיימים משקאות רבים כדוגמת מיץ אננס או שייקים שבהם האננס משולב.
היסטורית העיבוד
האננס התפשט מאזור הגידול הטבעי שלו בהשפעת הציוויליזציה, ועד זמנו של כריסטופר קולומבוס הגיע לכל רחבי דרום ומרכז אמריקה ולאיים הקריביים. קולומבוס הביא עמו את האננס בשובו לאירופה, ומספרד הוא עבר אל הפיליפינים ואל הוואי. הפרי התאקלם בהצלחה בחממות ברחבי אירופה כבר ב-1720. שמו של הפרי בשפה האנגלית (Pineapple) נגזר ממראהו דמוי האצטרובל.
דרום-מזרח אסיה שולטת בגידול האננס: ב-2001 הפיקה תאילנד 1.979 מיליון טונות, הפיליפינים הפיקו 1.618 מיליון טונות וברזיל הפיקה 1.43 מיליון טונות. הגידול הכולל בעולם ב-2001 היה 14.220 מיליון טונות. היצואנים הראשיים של אננס טרי ב-2001 היו קוסטה ריקה, 322,000 טונות, חוף השנהב, 188,000 טונות והפיליפינים, 135,000 טונות.
-
חתיכות אננס
-
פרוסות אננס מיובש
-
אננס שגדל בישראל
אננס בישראל

מאחר שהאקלים הטבעי איננו אופטימלי, הגידול בישראל נעשה בחממות שבקיץ מכוסות ב"רשת-צל" כדי למנוע קרינת שמש ישירה ובחורף מכוסות בפלסטיק כדי להגן בפני קרה.
היקף הגידול מוערך בכ-2,000 עד 2,500 טון בשנה[1]. אזורי הגידול הם מהגליל המערבי בצפון ועד הנגב והערבה בדרום.
יתרת צריכת האננס מגיעה מיבוא, המגיע כולו מהרפובליקה הדומיניקנית, קוסטה ריקה וקניה, היות שאלו יצרניות האננס היחידות המוכנות לעמוד בתנאי התברואה הנדרשים ליבוא אננס לישראל[2]. הסיבה לתנאי התברואה המחמירים היא כי כניסת מזיקים כתוצאה מייבוא לא מבוקר עלולה להוביל לפגיעה בגידולי האננס וגידולים נוספים כמו תמרים בישראל. זאת על שמדינות אחרות מייבאות אננס ללא חשש.
יבוא האננס נמצא לפיכך תחת ביקורת מחמירה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת, ומדי פעם אף נעצר לחלוטין אם מתגלים מזיקים. התוצאה של המגבלות החמורות על יבוא האננס משתקפת מעת לעת במחירי הפרי[3].
פולמוס האננס
המנהג הרווח בתפוצות ישראל כפי המקובל מזה דורות, לברך על ה'אננס' ברכת בורא פרי האדמה[4], ולא חששו בו לאיסור ערלה. בשנת תשע"ח יצא לאור קונטרס "ביאור דין האננס לענין ברכה ולענין ערלה"[5] שחידש כי צמח האננס הוא 'עץ' ולא 'ירק' כמקובל, ולפי זה פסק שכל האננס המשווק בעולם אסור באיסור ערלה, כי רובו מיבול השנה הראשונה, וכן שדין ברכת הפרי היא בורא פרי העץ. הרב דוד אריה מורגנשטרן תלמידו של הרב אלישיב הצטרף לפסיקה זו וכך פורסם ב"קונטרס האננס" שהודפס בסוף הספר "בית כהלכה" שחיבר בנו הרב ישראל מאיר מורגנשטרן. במקביל יצא קונטרס תגובה "תשובה בענין האננס"[6] ובו 12 ראיות מההלכה ומהמציאות שהאננס הוא 'ירק', שברכתו 'בורא פרי האדמה', ושאינו אסור באיסור ערלה. כך גם ביררו להלכה הרב יוסף אפרתי[7] הרב שאול רייכנברג[8] הרב שניאור זלמן רווח[9][10], ורוב פוסקי ההלכה[11] בני זמננו. כך נוהגים למעשה בכל גופי הכשרות[12].
הדיון ההלכתי
ישנם הגדרות שונות בהלכה שעל פיהם ניתן לקבוע על כל צמח האם הוא "עץ" או "ירק", והנידון רלוונטי לגבי ברכת הפרי ולגבי חלות איסור ערלה עליו. אחד הסימנים של עץ הוא שאותו עץ מצמיח שוב פירות בשנה הבאה[13]מן הענף[14] או מן הגזע,[15] ולא מהשורשים[16], כאשר לעומתו השיח ממנו צומח הירק נעקר אחרי הקטיף, והוא נשתל מחדש לגידול של השנה הבאה, או שמוציא את פירותיו מהשורשים[17][18].
צמח האננס אמנם נעקר על פי רוב בכל פעם ונשתל מחדש, אך הסיבה לשתילה מחדש היא משום שהפירות היוצאים מהשיח מהשנה השניה והלאה נחשבים משובחים פחות. הטענה המרכזית של האוסרים היא, כי צמח האננס מסוגל להתקיים יותר משלוש שנים ולתת שוב פירות מתוך גזעו. בפרט בארץ המוצא של האננס, שם גם הירידה באיכות הפרי במחזורים הבאים פחות משמעותית. כשלעומתם טוענים המתירים כי לדברי המומחים הצמח אינו נחשב כמי שמסוגל להביא מחזור נוסף, כיון שהפירות במחזורים הבאים אינם באותה איכות[19], ובארץ ישראל הפרי במחזור השני קטן לעיתים בכשמונים אחוז[9]. בנוסף קיים גם ויכוח לגבי הגדרת המקום ממנו יוצא הפרי במחזור השני, האוסרים מצדדים כי החוטר ממנו יוצא הפרי הוא המשכו של הגזע העיקרי ולכן יש לדון את האננס כעץ שמתקיים משנה לשנה[20], אולם רובם של הפוסקים מצדדים כי החוטרים אינם נחשבים כיוצאים ממש מן הגזע ואף מוציאים שורשים נוספים היכולים לעמוד בפני עצמם, ולכן דינו כ'ירק'.[21]
קישורים חיצוניים
- אננס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אננס ישראלי עם כתר, יבול שיא
- הסיכון הפיטוסניטרי ביבוא פרי האננס
- בלדד השוחי, אננס, באתר ערוץ עשר
- מידע על האננס (באנגלית)
- הסמליות של האננס (באנגלית)
- אננס, באתר ITIS (באנגלית)
- אננס, באתר NCBI (באנגלית)
- אננס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אננס, באתר Tropicos (באנגלית)
- אננס, באתר GBIF (באנגלית)
- אננס, באתר The Plant List (באנגלית)
- אננס, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אילנה קוריאל, חוקרים מנסים לפצח את סוד גידול האננס בישראל, באתר ynet, 15 באוגוסט 2018
- ↑
אבשלום וילן, זוהי הסיבה שאננס עולה כל כך הרבה בישראל, והיא הכרחית, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2022
- ↑
אננס ב-130 שקל? "אפילו שזה יקר עדיין קונים" בתאריך 15 ביוני 2016, בארכיון האינטרנט
- ↑ בקונטרס "ביאור דין האננס" הביא כמה מגדולי ישראל שכן בירכו על האננס ברכת בורא פרי העץ.
- ↑ 61 עמודים מאת הרב מאיר שלום הלברג מרבני ליקווד
- ↑ 39 עמודים מאת הרב בן ציון אברהם יעקב הלברשטם מרבני העיר ליקווד
- ↑ הליכות שדה גיליון 201 ניסן תשע"ח.
- ↑ מחבר הספר משפטי הארץ
- ^ 9.0 9.1 חלקת השדה ח"א 'ערלה ונטע רבעי' סימן ט"ו
- ↑ בדין האננס אם יש לחוש בו לאיסור ערלה, באתר המכון למצוות התלויות בארץ
- ↑ בספרים וזאת הברכה, שערי הברכה, פתחי הלכה, דיני ברכת הנהנין, ועוד.
- ↑ גיליון עומק הפשט - "האם יש חשש ערלה באננס"
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ' עמוד א'
- ↑ דעת רש"י
- ↑ שיטת הגאונים המובא ב"מרדכי" מסכת ברכות רמ"ז קל"א.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ג, סעיף ב'
- ↑ ירושלמי כלאים סוף פרק ה'
- ↑ דלא כשיטת הרא"ש בפירוש הגמ' בברכות דף מ.
- ↑ כפי הסימן שהובא ב"ברכי יוסף" (יורה דעה סימן רצ"ד סעיף ד'), שאילן משביח משנה לשנה, ואם אינו משביח אינו אילן אלא ירק.
- ↑ עפ"י דעת רש"י במסכת שבת דף מ.
- ↑ ברכה על אננס בפורום אוצר החכמה
אננס36763692Q1493