כפתור לייק
כפתור "לייק", הידוע בשם "אהבתי" (בעיקר ברשת החברתית פייסבוק), או כפתור המלצה (באנגלית: Like) הוא תכונה בתוכנת תקשורת כמו ברשתות חברתיות, פורומים באינטרנט, אתרי חדשות ובלוגים בהם המשתמש יכול לבטא שהוא אוהב, נהנה או תומך בתוכן מסוים[1]. שירותי אינטרנט הכוללים לחצנים מציגים בדרך כלל את מספר המשתמשים שאהבו כל תוכן, ועשויים להציג רשימה מלאה או חלקית שלהם. זו אלטרנטיבה כמותית לשיטות אחרות להבעת תגובה לתוכן, כמו כתיבת תגובה במילים. אתרים מסוימים כוללים גם כפתור "לא אהבתי" (המוכר גם בשמו האנגלי דיסלייק; Dislike), כך שהמשתמש יכול להצביע בעד, נגד או באופן נייטרלי. אתרים אחרים כוללים מערכות הצבעה מורכבות יותר כמו דף דירוג, למשל חמישה כוכבים או כפתורי תגובה כדי להציג מגוון רחב יותר של רגש לתוכן.
יישום השימוש בלייק
Vimeo
כפתור הלייק הראשון נוצר בשנת 2005 ב־Vimeo[2], עם צוות הכולל את אנדרו פילה, ג'ייק לודוויק, קונל שאה וזך קליין. הוא נועד להיות אלטרנטיבה סתמית יותר ל"מועדפים", והיה בהשראה מרובה של "דיגים" (Diggs) מהאתר Digg.com.
FriendFeed
כפתור ה־Like הוכרז לראשונה כמאפיין של FriendFeed ב־30 באוקטובר 2007 והפופולרי בקרב אותה קהילה[3]. בהמשך שולב המאפיין בפייסבוק לפני שנרכשה FriendFeed על ידי פייסבוק ב־10 באוגוסט 2009[4].
פייסבוק
ערך מורחב – כפתור לייק (פייסבוק)
כפתור ה"לייק" בפייסבוק מעוצב כיד שנותנת "אגודלים למעלה" (thumbs up). במקור נידון היה שזה כוכב או סימן פלוס, ובמהלך הפיתוח התכונה נקראה "מדהים" (awesome) במקום "לייק". הוא הוצג ב־9 בפברואר 2009[5]. במהלך מאי 2016, פייסבוק הציגה תגובות (ריאקציות - reactions) – דרך חדשה להביע רגשות של אנשים לפוסטים בפייסבוק. כמה מהתגובות כללו "אהבה" (Love), "חה־חה" (Haha), "וואו" (Wow), "עצוב" (Sad) או "כועס" (Angry).
YouTube
בשנת 2010, כחלק מתכנון מחדש רחב יותר של השירות, YouTube עברה ממערכת דירוג מבוססת כוכבים לכפתורי "אהבתי" / "לא אהבתי". תחת המערכת הקודמת, המשתמשים יכלו לדרג סרטונים בקנה מידה של 1 עד 5 כוכבים; צוות YouTube טען כי שינוי זה מבטא שימוש נפוץ במערכת, מכיוון שלא השתמשו בדירוגים 2, 3, ו־4 כוכבים לעיתים קרובות כל כך[6][7].
בשנת 2012, YouTube ניסתה לתקופה קצרה החלפת לחצני "אהבתי" ו"לא אהבתי" בכפתור 1+, כמו זה שהיה ב־Google+[8].
בשנת 2019, לאחר התגובה החריפה על הסרטון YouTube Rewind 2018 שהופק על ידי החברה וקיבל סימני "לא אהבתי" רבים, YouTube הודיעה כי שוקלת אפשרויות להילחם בסימוני "לא אהבתי" המוניים. אותו הסרטון הוא הסרטון הכי "לא אהוב" ברשת, תואר שהוענק בעבר לסרטון השיר Baby של ג'סטין ביבר. בשנת 2021, יוטיוב החלה להסתיר את מספר ה״לא אהבתי״ (דיסלייקים)[9].
גוגל+
.svg)
ב־גוגל+ היה כפתור דומה בשם 1+ (עגה אינטרנטית שמהווה חיבה או הסכמה), שהוצג ביוני 2011[10]. באוגוסט 2011, כפתור 1+ הפך גם לסמל שיתוף[11].
ב־Reddit (מערכת של לוח מודעות מקוון) קיימת מערכת שנקראת Upvote. המשתמשים יכולים להצביע בעד (Upvote a post) או נגד (Downvote) ובנוסף לכך גם להגיב לפוסטים. כמות ה־Upvotes שפוסט מסוים מקבל, משפיעה על חשיפתו ומיקומו בתוך ה־Subreddit שבו הוא נפתח. ההצבעות תורמות ל"קארמה" של המפרסמים והמגיבים ("קארמה" - שמו של Reddit לדירוג הכללי של המשתמש)[12][13].
טוויטר
לצד "מחדש", משתמשי טוויטר יכלו "לחבב" פוסטים שהועלו בשירות, ומסומנים על ידי סמל כוכב זהב (
). בנובמבר 2015, כדי להקל על בלבול המשתמשים ולהתאים יותר את הפונקציה לרשתות חברתיות אחרות, שונה שם הפונקציה "חביב" ל"לייק", וכפתורו שונה מסמל כוכב ללב (
)[14].
VK
כפתורי לייק ב־VK עבור פוסטים, תגובות, מדיה ואתרים חיצוניים פועלים בצורה שונה מפייסבוק. תוכן אהוב לא נדחף אוטומטית אל קיר המשתמש, אלא נשמר בבחירות המועדפות (הפרטיות) במקום.
היבטים משפטיים
ישראל
כאשר פרסום באינטרנט מהווה לשון הרע, הרי לחיצה על כפתור לייק בהקשר לפרסום, אינה מהווה לשון הרע[15].
בית הדין לעבודה פסק ב-2016 כי אין די בסימון לייק כדי להדיח בעל תפקיד. יו"ר ועד שכירי אגד הודח מהוועד בטענה שחתר נגד ההסתדרות כאשר עשה לייק לפרסום שהופץ בפייסבוק. בית הדין הורה על ביטול ההדחה[16].
ארצות הברית
בית משפט פדרלי בארצות הברית פסק ב-2013[17] כי לחיצה על כפתור לייק בפייסבוק היא סוג של ביטוי, וככזו מוגנת על ידי החוקה האמריקאית. "לחיצה על כפתור הלייק הוא ביטוי לכך שאנו אוהבים את מושא הלייק, מה שמוגדר כהצהרה עצמאית". הפסיקה היא בעקבות תביעה של שוטר שפוטר בטענה שעשה לייק למתמודד למשרת השריף.
שווייץ
בשנת 2017 נקנס אדם ב-4,000 פרנק שווייצרי (כ־14,293 שקלים, נכון לספטמבר 2019) על ידי בית משפט אזורי בשווייץ על שאהב (על ידי סימון לייק) הודעות משמיצות בפייסבוק שנכתבו על ידי אנשים אחרים שמתחו ביקורת על אקטיביסט. לטענת בית המשפט, הנאשם "אישר בבירור את התוכן הבלתי־ראוי והפך אותו לשלו"[18].
קנדה
בשנת 2023 בית משפט בקנדה קבע כי סמליל אגודל מורם יכול להיחשב כהסכמה משפטית[19].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Dedić, N. and Stanier, C. (2017) “Towards Differentiating Business Intelligence, Big Data, Data Analytics and Knowledge Discovery“. Lecture Notes in Business Information Processing (LNBIP). Springer International Publishing. Volume 285.
- ^ How Vimeo became hipster YouTube, Fortune (באנגלית)
- ^ Taylor, Bret (2007-10-30). "I like it, I like it". FriendFeed Blog. נבדק ב-2014-10-21.
- ^ Kincaid, Jason (2009-08-10). "Facebook Acquires FriendFeed (Updated)". TechCrunch. נבדק ב-2014-10-21.
- ^ Lowensohn, Josh (31 במרץ 2010). "YouTube's big redesign goes live to everyone". CNET. נבדק ב-9 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Siegler, M.G. (22 בספטמבר 2009). "YouTube Comes To A 5-Star Realization: Its Ratings Are Useless". TechCrunch. נבדק ב-9 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Google+ replacing ability to dislike a YouTube video?". Geek.com. נבדק ב-9 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סוף לשיימינג: יוטיוב החלה להסתיר את ספירת הדיסלייקים, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2021
- ^ Siegler, M.G. (31 במאי 2011). "Whoops Redux: Looks Like Partner Just Leaked Google's +1 Button For Websites Launch". TechCrunch. נבדק ב-14 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Newman, Jared (24 באוגוסט 2011). "Google +1 Now Links to Google+ Profiles: Let the War on Facebook's 'Like' Button Begin". PC World. נבדק ב-14 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yes, Reddit's r/The_Donald was infiltrated by anti-Clinton Russian trolls". 11 באפריל 2018. נבדק ב-25 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "How to Build Reddit Karma Quickly - Online Business Realm". 12 בפברואר 2018. נבדק ב-25 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Twitter officially kills off favorites and replaces them with likes". The Verge. Vox Media. נבדק ב-4 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ רע"א 1239/19 יואל שאול וגלית שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ והיועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־8 בינואר 2020
שיתוף בפייסבוק עלול להיות לשון הרע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בינואר 2020 - ^
טלי חרותי-סובר, בית הדין לענייני עבודה להסתדרות: לייק בפייסבוק אינו סיבה להדחת חבר ועד, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2016
- ^ רפאל קאהאן, בית משפט אמריקאי קבע: הלייק מוגן על ידי החוקה, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2013
- ^ Man fined by Swiss court for 'liking' defamatory comments on Facebook - The Guardian / AFP, 20 May 2017
- ^ הניו יורק טיימס, בית משפט בקנדה קבע כי סמליל אגודל מורם יכול להיחשב כהסכמה משפטית, באתר הארץ, 9 ביולי 2023
כפתור לייק36663988Q2892536