התפתחות הילד
 | |
| כישורים וקשרים לאורך החיים, חמש ידיים מגיל שנה עד שבעים |
התפתחות הילד הוא מונח המתאר שינויים ביולוגיים ופסיכולוגיים המשפיעים על היכולת ללמוד כישורים מוטוריים, קוגניטיביים וחברתיים הנדרשים לאורך החיים. זהו תהליך המתרחש בתקופת הילדות, בין הלידה לגיל ההתבגרות. התהליך כולל התקדמות מתמדת מתלות לעצמאות המשתנה באופן הדרגתי, מתמשך וצפוי, ובקצב התקדמות ייחודי לכל ילד.[1]
תקופת הילדות
מתחלקת לשלושה שלבים:
- הילדות המוקדמת או הגיל הרך, היא התקופה שבין הלידה ועד גיל 6 שנים. במהלך תקופה זו, מתפתחות אבני-דרך התפתחותיות כמו תפיסת צעצוע, התיישבות, מילים ראשונות ותקשורת עם אחרים.
- הילדות האמצעית היא התקופה שבין גיל 6 לגיל 12 שנים. בתקופה זו הילדים בונים את האישיות החברתית שלהם ורוכשים את המיומנויות הנדרשות לתנועה וללמידה מורכבת.[דרוש מקור]
- גיל ההתבגרות הוא שם לתקופה שבין גיל 12 לבין גיל 18 שנים. בתקופה זו מתרחש מעבר מתלות במבוגרים לעצמאות ולאחריות להתנהגות הפרט ולמעשיו.
אבני דרך התפתחותיות בילדות
אבני דרך התפתחותיות הן שינויים ביכולות הפיזיות והנפשיות המסיימות תקופת התפתחות אחת ותחילתה של תקופה אחרת. אבני הדרך כוללות ארבע מיומנויות יסוד המהוות בסיס להתפתחות תקינה של ילדים במהלך שנות החיים הראשונות: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה וחיברות. מיומנויות אלו מתחילות להתפתח זמן קצר לאחר הלידה וממשיכות להתפתח לאורך השנים, עד לרכישת מיומנויות למידה הכוללות קריאה, כתיבה וחשבון, ומיומנויות יום-יום.
- מוטוריקה גסה (תנועה במרחב) - מתארת את פעילות השרירים הגדולים של הגוף, את מנגנוני היציבה ומערכת שיווי המשקל. לדוגמה – סיבוב הראש מצד לצד, ישיבה, הליכה, משחקי כדור ומשחקי שיווי-משקל.
- מוטוריקה עדינה (קואורדינציה של ידיים) - מתארת את פעילות שרירי כף-היד ואת ויסות הכוח באצבעות ובידיים המאפשר להפעיל צעצועים וחפצים הנמצאים בסביבת הילד. לדוגמה - תפיסת צעצוע, אחיזת עיפרון, גזירה, ציור, נעיצת פטריות ועוד.
- שפה ותקשורת - מתארת את היכולת להבין ולהתבטא באמצעות צלילים או סימנים. השפה כוללת מרכיבים כמו פונולוגיה, אוצר מילים ומורפולוגיה.
- חיברות - מתאר את היכולת להבין חוקי התנהגות מקובלים המאפשרים השתלבות בחברה ומושפעים מסביבת החיים של הילד.[2]
חושים – הבסיס להתפתחות תקינה
תינוקות נולדים עם חמשת החושים שכוללים ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. החושים מאפשרים לתינוק לקלוט גירויים, לעבד אותם, ולהגיב לסביבה. החושים מתפתחים בחודשים הראשונים ומהווים את הבסיס להתפתחות תקינה של ארבע מיומנויות היסוד – מוטוריקה גסה ועדינה, שפה וחיברות.
משחק ותרומתו להתפתחות תקינה
ישנו קשר הדדי בין ארבעת מרכיבי היסוד לבין התפתחות המשחק. המשחק מושפע מההתפתחות המוטורית, השפתית והחברתית, אך המשחק גם משפיע על התפתחות המרכיבים האלו. בעזרת המשחק מתפתחת שליטה מוטורית טובה יותר, הקואורדינציה העדינה ומיומנות תיאום עין-יד משתפרות, והיכולת ללמוד התנהגויות חברתיות מקובלות מתחזקת.
דוגמה להדדיות בין התפתחות ארבעת המרכיבים להתפתחות המשחק, הוא המשחק בבלונים בקבוצה. המשחק מתאפשר רק כשיש שילוב טוב בין ארבע מיומנויות היסוד: הילדים שולטים על גופם (מוטוריקה גסה), ויכולים לאחוז את הבלון בידיים ולזרוק אותו (מוטוריקה עדינה), יש להם יכולת להסביר מהם כללי משחק (שפה ותקשורת) והם משתפים אחרים במשחק (חיברות). אך בעזרת המשחק, נוספות מיומנויות חדשות ומורכבות יותר של ארבע מיומנויות היסוד.
התפתחות המשחק והלמידה והמעבר בין השלבים השונים של אבני הדרך ההתפתחותיות הם תהליכים ממושכים וניתנים לניבוי. ההתקדמות בין השלבים היא אישית ומושפעת מגורמים אישיים וסביבתיים. אבני הדרך נבדקות באמצעות אבחונים הבודקים את ארבעת מרכיבי ההתפתחות, את שלבי ההתפתחות של הילד מול הגילאים הקריטיים שנקבעו באבחונים לביצוע משימה.
גילאים קריטיים
תקופת ההתפתחות תחומה ומוגבלת בזמן. במהלכה, מערכת העצבים רגישה במיוחד להשפעות חיצוניות ומאפשרת למידה. על פי הפסיכולוג פיאז'ה, מדובר בחלון ההזדמנויות שבו המערכת בשלה לרכוש תחום למידה חדש. לאחר שנסגר החלון, ההתנהגות לא תירכש באופן ספונטני וטבעי. התקופה הקריטית של שלבי ההתפתחות נקראת גם תחום הנורמה. תחום הנורמה של החזקת צעצוע הוא בין 4–6 חודשים, של הליכה עצמאית הוא בין 11–20 חודשים, ותחום הנורמה של משחק עם אובייקט מעבר הוא סביב גיל שנתיים.
נהוג לתאר את הגילאים הקריטיים של אבני הדרך בטבלאות התפתחות המתייחסות להיבטים פיזיים, קוגניטיביים, שפתיים, מוטוריים, רגשיים וחברתיים. לכל אבן - דרך התפתחותית קיים גיל קריטי. לא כל חריגה מהנורמה מצביעה על עיכוב התפתחותי, וההתקדמות היא אישית. עם זאת כשיש חריגה מהנורמה או עיכוב במספר תחומים של אבני הדרך ההתפתחותיות, מומלץ לפנות לאיש מקצוע. תחומי ההתפתחות השונים נבדקים בעזרת טבלאות המתארות את המיומנויות המצופות בגילאי 0–6 שנים.[3]
התפתחות אבני הדרך בגילאים שונים
בטיפות חלב ובמרפאות הקהילה משתמשים בטבלאות רשמיות לבדיקת התפקוד של התינוקות. במקרה של חשש לעיכוב התפתחותי, התינוק ומשפחתו יופנו לאנשי מקצוע מומחים בתחום האבחון והטיפול.[4]
- בגיל חודשיים - התחלת חיוך, הבאת ידיים לפה, השמעת קולות גרוניים,, שליטה על הראש ותנועתיות של הגפיים.
- בגיל שישה חודשים - זיהוי של פרצופים מוכרים, תגובה לקריאת השם, השמעת קולות שמחה או עצב, הכנסת חפצים לפה, גלגול מבטן לגב ובחזרה ומשחק בשכיבה על הבטן.
- בגיל שנה - חשש מאנשים זרים, משחקי קו-קו, התחלת מילה ראשונה - אמא, אבא, הכנסת חפצים למיכל, מילוי הוראות פשוטות, עמידה.
- בגיל שנתיים - הצבעה על חפצים ותמונות, זיהוי של צורות יסוד, מילוי של מספר הוראות ברצף, בעיטה בכדור, שימוש במדרגות.
- בגיל שלוש - ביטוי של רגשות, בניית מגדל מורכב, לבוש עצמאי, הבנת מושגי מרחב (בתוך, למעלה וכדומה).
- בגיל ארבע - משחק דמיוני, שיתוף פעולה עם אחרים, יכולת לספר סיפור קצר, זיהוי צבעים, שימוש במספריים, קפיצה על רגל אחת.
- בגיל חמש - הבנת חוקים חברתיים, דיבור ברור, שימוש בזמנים, ספירה עד 10, ציור ילד, העתקת אותיות פשוטות, שימוש בסכין ומזלג, משחקי חצר.
עיכוב התפתחותי באבני הדרך
ערך מורחב – עיכוב התפתחותי
מרבית הילדים מתפתחים באופן תקין, אך ליותר מעשרה אחוזים מהילדים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים.[5] העיכוב ההתפתחותי עשוי להתבטא בתחום הקוגניטיבי, בתחום השפה והדיבור, המוטוריקה העדינה או הגסה, והתחום הרגשי או החברתי. ולעיתים קרובות קיים קושי במספר תחומי התפתחות.
כשהורים או אנשי מקצוע בקהילה חוששים מעיכוב בהתפתחות הילד, הם יופנו לרופאי הילדים בקהילה. בעקבות האבחון יוחלט האם להמשיך במעקב רפואי, או להפנות למכון להתפתחות הילד, האחראי על אבחון וקידום הילדים בתחומי המוטוריקה, קוגניציה וחברה. רופאים התפתחותיים והמומחים לשיקום התפתחותי עובדים על פי התקנות של המערך ההתפתחותי בישראל.
המערך ההתפתחותי בישראל
המערך ההתפתחותי בישראל מורכב משלושה גורמים נותני שירות:
- מכונים להתפתחות הילד נמצאים במרכזים רפואיים ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי וצוות מומחים בכל תחומי התפתחות הילד. המכונים מבצעים אבחון פסיכומוטורי באמצעות פיזיותרפיה, אבחון תפקודי על ידי רפוי בעיסוק, אבחון שפתי על ידי קלינאות תקשורת, אבחון התפתחותי בפסיכולוגיה התפתחותית, אבחון משפחתי בעבודה סוציאלית, בדיקות גופניות אצל אחות, ועוד. כמו כן, הם יועצים בתחומי הרפואה הרלוונטיים: אבחון, נוירולוגיה, אבחון אורתופדי ועוד.
- יחידות קהילתיות להתפתחות הילד מטפלות בילדים לאחר שאובחנו במכונים. הטיפול ביחידות הקהילתיות ניתן על ידי אנשי מקצוע בתחומי התפתחות הילד העוסקים בעיקר בטיפול.
- ספקים פרטיים משלל מקצועות הבריאות מטפלים במקרים קלים לפי בקשת ההורים או מערכת החינוך.[6]
אבחון התפתחותי
באבחון נבדק התפקוד של הילד על ידי הצוות הרפואי והשיקומי באמצעות משחקים מכוונים המותאמים לגיל הילד ולרמת ההתפתחות. האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך (עד גיל שש) לבדיקת היכולות והאתגרים בארבע מיומנויות היסוד: התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת וכישורים חברתיים. בעקבות האבחון מתקבלת החלטה על הפנית הילד לטיפול באחד או יותר ממקצועות השיקום – פיזיותרפיה, ריפוי בעסוק, קלינאות תקשורת. מטרת הטיפולים היא לממש ככל האפשר את הפוטנציאל האישי על פי גיל הילד ורמתו ההתפתחותית.[7]
טיפול התפתחותי
הטיפולים ניתנים על ידי צוות רב מקצועי הכולל את מקצועות הרפואה ומקצועות השיקום (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת), פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.
הטיפול מתייחס לפוטנציאל של הילד אל מול הקושי שלו ומתמקד בשיקום התפקוד והתנועה לשיפור מיומנויות הלמידה והעצמאות. במסגרת הטיפול השיקומי-התפתחותי, מתאימים גישות טיפוליות ליכולת הילד ולרמת ההתפתחות שזוהתה באבחון. הטיפול המתמשך מיועד לקידום מיומנויות בתחומי התנועה, המשחק, הדיבור והחשיבה, קואורדינצית ידיים, שפה, דיבור ומשחק.[8]
המעקב הרפואי, הטיפול השבועי והתרגול בבית, מקדמים את הילד במיומנויות הנדרשות ללמידה ולהשתלבות בחברה, ומאפשרים לממש את הפוטנציאל של כל אחד ואחת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- התינוק והילד: מדריך להורים / פנלופה ליץ'. עריכה מדעית למהדורה העברית - חוה פלטי וחנה קורצמן. עברית - עפרה יוגב. הוצאת כתר ירושלים, 1992
קישורים חיצוניים
- התפתחות הילד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פעוטות - פיתוח, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ child development | Definition & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Hugo Peyre at el, Do developmental milestones at 4, 8, 12 and 24 months predict IQ at 5e6 years old? Results of the EDEN motherechild cohort, Journal of the European Paediatric Neurology
- ^ Child development milestones, www.cambscommunityservices.nhs.uk
- ^ Babies Milestone Checklists, CDC
- ^ CDC, Increase in Developmental Disabilities Among Children in the US, Centers for Disease Control and Prevention, 2019-09-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ מערך התפתחות הילד, באתר משרד הבריאות
- ^ המדריך להתפתחות הילד, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ טיפולים פרא רפואיים לילדים (שירותי התפתחות הילד), באתר כל זכות
התפתחות הילד36202003Q407784