מערכת הלימפה
מערכת הלימפה (Lymphatic System) היא מערכת נימים, צינורות דקי דופן וקשרי לימפה המוליכים נוזל דמוי פלזמה ותאים מן הרקמות אל כלי הדם. המערכת היא חלק ממערכת החיסון.
מערכת הלימפה משמרת את מאזן החלבונים והנוזלים ברקמות הגוף, על ידי ניקוז עודפים שנותרו מפעולת מחזור הדם. חלבונים שדלפו מהנימים אל הנוזל הבין-תאי, משבשים את הלחץ האוסמוטי המאפשר את חילוף הנוזלים והחומרים בין הנימים לרקמות. המערכת הלימפטית מסלקת חלבונים אלו יחד עם נוזלים עודפים כדי לשמור על תפקוד תקין של מחזור הדם.
מערכת הלימפה מוליכה את נוזל הלימפה ומובילה תאים של המערכת החיסונית אל קשרי הלימפה ומשם אל מחזור הדם. בכך מאפשרת המערכת תגובה חיסונית יעילה כנגד פתוגנים שפלשו לגוף.
נוזל הלימפה
נוזל הלימפה (לִבְנָה, בעברית) זהה בהרכבו לנוזל הבין תאי ברקמות, שבו הוא נוצר. מרכיביו העיקריים הם מים, מלחים, אלקטרוליטים, וחלבונים. נוזל הלימפה המנוקז ממערכת העיכול מכיל גם ריכוז גבוה של שומנים. כמו כן מכיל נוזל הלימפה תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסונית, ברובם לימפוציטים מסוג B ו- T ובחלקם תאים דנדריטיים. בשעת זיהום מכיל נוזל הלימפה גם תאים אחרים כדוגמת נויטרופילים.
אנטומיה של מערכת הלימפה
מערכת הלימפה מכילה נימי לימפה, הנאספים אל צינורות לימפה מאספים, המוליכים אל שרשרת של קשרי לימפה. צינורות מאספים נוספים מנקזים את הנוזל היוצא מקשרי הלימפה לתוך מערכת הדם. שני צינורות לימפה גדולים, צינור החזה וצינור הלימפה הימני מעבירים את נוזל הלימפה והתאים שבו אל זרם הדם דרך הוורידים התת-בריחיים. ככלל, זורמים כלי הלימפה הגדולים בצמוד לכלי הדם ויוצרים שלישייה המכילה וריד, עורק וכלי לימפה.
נימי הלימפה
רוב רקמות הגוף מכילות רשת צפופה של נימי לימפה - כלי לימפה ראשוניים, שצורתם צינור אטום. הדפנות של נימי הלימפה חדירים ומאפשרים מעבר של נוזלים ותאים לתוכם. לחץ הנוזל הנבנה ברקמות ותנועות השרירים מסייעים לכניסת נוזל הלימפה לתוך נימי הלימפה והולכתו לאורכם. תאי המערכת החיסונית חודרים לתוך נימי הלימפה באופן פעיל בעזרת קולטנים מיוחדים על פניהם. מבנה נימי הלימפה שונה מנימי הדם בשלושה פרטים חשובים:
- דפנות נימי הלימפה בנויים משכבת תאים אחת, ללא קרום הבסיס שנמצא על דפנות נימי הדם.
- החיבורים בין תאי האנדותל המרכיבים את דפנות הנימים, חדירים יותר בנימי הלימפה.
- נימי הלימפה אטומים בקצותיהם, ובכך הם מהווים נקודת התחלה לזרימת הלימפה.
צינורות הלימפה המאספים
בניגוד לנימי הלימפה, כלי הלימפה המאספים מזרימים את הלימפה באופן פעיל. כלי הלימפה הגדולים מכילים מקטעים הנקראים לימפאנגיונים המופרדים זה מזה באמצעות שסתומים חד כיווניים. המקטעים מתכווצים באופן מתואם בעזרת שרירים חלקים בדופנותיהם, ומקדמים את נוזל הלימפה הלאה מן הרקמות, דרך קשרי הלימפה, לכיוון מחזור הדם.
קשרי הלימפה
ערך מורחב – קשרי לימפה
לאורך כלי הלימפה המאספים נמצאים קשרי לימפה, להם נודע תפקיד חשוב במערכת החיסון. קשרי הלימפה (הידועים גם בשמם העממי "בלוטות הלימפה"[1]) מהווים חלק מן הרקמה הלימפואידית שבגוף הכוללת גם את מח העצם, המוך הלבן שבטחול, השקדים האדנואידים, ורקמה דיפוזית בדפנות מערכת העיכול. קשרי הלימפה מרוכזים באשכולות בבסיסי האיברים בגוף כגון בצדי הצוואר, בעורף, בבית השחי ובמפשעה. אשכולות נוספים ממוקמים בחלל החזה והבטן. תפקיד קשרי הלימפה לנקז ולסנן את נוזל הלימפה ולמנוע את מעברם של פתוגנים כדוגמת חיידקים ונגיפים אל מחזור הדם. תפקיד חשוב נוסף של קשרי הלימפה הוא לשמש נקודת מפגש בין תאים שונים של המערכת החיסונית ולאפשר תקשורת מולקולרית ביניהם ההכרחית להזנקת תגובה חיסונית יעילה. קליפת קשרי הלימפה מכילה מבנים בשם זקיקים לימפתיים בהם מרוכזים לימפוציטים מסוג B וביניהם אזורים המכילים לימפוציטים מסוג T. לשד בלוטת הלימפה מכיל "תאי פלזמה" – שהם תאי B בוגרים המפרישים נוגדנים. אנטיגנים המגיעים מן הרקמות בנוזל הלימפה או נישאים לקשרי הלימפה על ידי תאים דנדריטיים, מוצגים בתוך קשרי הלימפה ללימפוציטים וגורמים להם להתרבות בתוך קשרי הלימפה במסגרת תגובה חיסונית. הצטברות לימפוציטים בקשרי הלימפה גורמת לנפיחות ולכאב בהן במהלך זיהום מקומי. נפיחות מוגזמת של קשרי הלימפה אופיינית גם למספר מחלות זיהומיות מפושטות כדוגמת אדמת, חצבת ומונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה). מערכת הלימפה משמשת גם נתיב מרכזי (בצד כלי הדם) להתפשטות גרורות סרטניות. לעיתים קרובות נעצרים התאים הגרורתיים בקשרי הלימפה – אותם הם מתקשים לעבור, ומפתחים בהם גרורות מקומיות.
מחלות לימפה
- בצקת
- לימפומת הודג'קין - מלווה בהגדלת הטחול.
- לימפומה - סרטן הלימפה
- לימפוסרקומה
- לימפטציטיס - דלקת של כלי הלימפה (קורה בעיקר בהכשות נחש)
- דלקת כלי הלימפה ודלקת בלוטות הלימפה עלולות להיווצר מחיידקים המגיעים לבלוטות הלימפה דרך דרכי הלימפה, להיעצר שם ולגרום דלקת. שתי דלקות לימפה ידועות הן דלקת התוספתן (אפנדיציטיס) ודלקת שקדים.
- גרורות עלולות להיווצר מתאי גידול ממאירים שנעצרים בבלוטות הלימפה.
- מחלת קסטלמן (Castleman's disease) היא מחלה לימפופרוליפרטיבית.
קיימים שני סוגים של המחלה - כאשר המחלה ממוקמת במוקד אחד בגוף (Unicentric Castleman's disease) וכאשר היא מפושטת (multicentric Castleman's disease).
Unicentric Castleman's disease היא הפרעה לימפופרוליפרטיבית (מחלה שבה יש ריבוי לא מבוקר של תאים השייכים למערכת הלימפטית) שפירה, שפוגעת בדרך כלל בצעירים (גיל ממוצע 35) ועשויה להיות קשורה בזיהום בווירוס הרפס 8. המיקום השכיח ביותר הוא בית החזה ואחריו חלל הבטן. במרבית המקרים החולים אינם תסמיניים, והמחלה מתגלה כממצא מקרי באמצעי דימות.
ניתן לרפא את המחלה בניתוח לכריתת הגידול. כריתה מלאה מביאה להחלמה בכל החולים. גם כאשר לא ניתן לבצע כריתה מלאה - יש לבצע כריתה חלקית, ובחלק מן המקרים נהוג להוסיף טיפול בקרינה. המחלה מעלה את הסיכוי להופעת לימפומה לאחר מספר שנים.
Multicentric Castleman's disease היא מחלה הפוגעת באנשים מבוגרים יותר (55-60) ובנשאים של HIV (אצלם גיל הופעת המחלה צעיר יותר). הביטוי הראשוני האופייני הוא חום, הזעות לילה, ירידה במשקל וחולשה. המחלה המפושטת גורמת להגדלת בלוטות לימפה (במקרים רבים בכל הגוף) ולעיתים להגדלת הטחול או הכבד. בבדיקות דם ניתן למצוא אנמיה, ירידה ברמת החלבון בדם, ירידה בכמות הנוגדנים ושקיעת דם מוחשת. המחלה עשויה להתקדם במהירות, ולהביא למוות תוך מספר שבועות או להישאר במצב יציב במשך כמה שנים. תוחלת החיים הממוצעת היא של 26-30 חודשים.
מרבית החולים נפטרים מזיהום מפושט, התקדמות המחלה או ממאירויות נלוות. הטיפולים המקובלים הם ניתוח, הקרנות, סטרואידים, טיפול אנטי-וירלי, נוגדנים ספציפיים וכימותרפיה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לימפה |
| ערך מילוני בוויקימילון: מערכת הלימפה |
- מערכת הלימפה בתלת מימד - Hilzbook
- Lymphatic System: Crash Course A&P #44 – סרטון הסבר על מערכת הלימפה מתוך CrashCourse (באנגלית)
הערות שוליים
| מערכות הגוף | |
|---|---|
|
