אורח חיים בלתי פעיל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים אשר אינו משלב פעילות גופנית כולשהי בחיי היומיום מוביל לרוב להשמנה מהותית לאורך זמן

אורח חיים בלתי פעיל הוא סוג של אורח חיים הכרוך בפעילות גופנית מועטה או ללא שום פעילות גופנית. אדם החי אורח חיים בלתי פעיל לרוב יושב או שוכב בעת שהוא לרוב משתתף בפעילויות כמו קריאה, חיי חברה, צפייה בטלוויזיה, כאשר הוא משחק משחקי וידאו, או כאשר הוא משתמש בטלפון נייד / מחשב במשך רוב שעות היממה. אורח חיים בלתי פעיל יכול לתרום לבריאות לקויה ולעלות את הסיכון להיווצרות של גורמי מוות שונים שניתן להימנע מלפתח.[1]

זמן מסך הוא מונח מודרני המתייחס למשך הזמן בו אדם מבלה מול מסכים כמו טלוויזיות, צגי מחשבים או מכשירים ניידים (אנ'). זמן מסך מוגזם קשור ישירות לכך שאדם מפתח בריאות לקויה.[2][3][4][5]

השפעות בריאותיות

ההשפעות הלא רצויות של חיי עבודה בלתי פעילים או של אורח חיים בלתי פעיל יכולות להיות ישירות או עקיפות. אחת ההשפעות הישירות הבולטות ביותר לאורח חיים בלתי פעיל היא העלייה במדד מסת גוף (BMI) אשר מעיד תמיד על כך שהאדם צבר שומן עודף. חוסר בפעילות גופנית הוא אחד הגורמים העיקריים למוות אשר ניתנים למניעה.[6]

בכל שנה בארצות הברית לבדה ישנם לפחות 300,000 מקרי מוות בטרם עת, והעלות הכוללת השנתית של השמנת יתר ואורח חיים בלתי פעיל למערכת הבריאות האמריקנית מוערכת בכ-90 מיליארד דולרים.[7] הסיכון גבוה יותר בקרב האוכלוסייה שיושבת לכל הפחות 5 שעות ביממה. הוכח שישיבה ממושכת מהווה גורם סיכון בפני עצמה, אף במקרים בהם בנוסף לישיבה הממושכת האדם השתתף בפעילות גופנית אינטנסיבית ויש לאדם מדד מסת גוף תקין. לאנשים שיושבים יותר מ-4 שעות ביום יש סיכון אשר גבוה ב-40% מאלו שיושבים פחות מ-4 שעות ביום. עם זאת, אלו שמשתתפים בפעילות גופנית לפחות 4 שעות בשבוע הם בריאים לכל הפחות כמו אלו שיושבים פחות מ-4 שעות ביום.[8][9]

באופן עקיף, עלייה במדד מסת הגוף כתוצאה מאורח חיים בלתי פעיל עלול להוביל לירידה בפרודוקטיביות ולהעלאת כמות ההיעדרות מפעילויות חשובות כמו הימצאות במקום העבודה.[10] היעדרות ממקום העבודה וחוסר פרודוקטיביות מובילים בסופו של דבר להשפעות ברורות בטווח הקצר ובטווח הארוך כמו הכנסה פחותה ומשפיעים על הביטחון התעסוקתי.

אורח חיים בלתי פעיל וחוסר בפעילות גופנית עלולים לתרום או להוות גורם סיכון לדברים הבאים:

מניעה

כתגובה לחששות בנושאי הבריאות והסביבה, לאורך השנים ארגונים רבים החלו לקדם הליכה ורכיבה על אופניים כחלופות מוצלחות יותר לתחבורה הממונעת.[25] בנוסף, ארגונים מסוימים מספקים שיעורי התעמלות לעובדיהם במהלך שעת ארוחת הצהריים במקום העבודה, או שהם מאפשרים לעובדיהם לעמוד במקום לשבת במהלך יום העבודה. תחנות עבודה חלופיות לפעילות, שולחנות שמתכווננים ומאפשרים גם לשבת לידם וגם לעמוד לידם, וקידום השימוש במדרגות על פני מעליות הם בין הדרכים שמקומות עבודה שונים מנסים לקדם על מנת לעודד את עובדיהם למזער את הנזקים שיש לאורח חיים בלתי פעיל במקום העבודה על גופם.[26]

יוזמות במקומות עבודה שמנסות לשפר את בריאות העובדים

מקומות עבודה רבים החלו ליישם יוזמות שונות בחסות המעסיקים במטרה לקדם את בריאות העובדים ולהפחית את עלויות הביטוח של העובדים עבור המעסיק. תוכניות אלו ממוקדות לרוב בהפחתת משקל העובדים, או במניעה של עלייה נוספת במשקל העובדים, ויכולות לכלול שיטות שונות כמו בדיקות רפואיות, תוכניות גמילה מעישון, הוזלה מהותית של חברות בחדר כושר, התקנת שולחנות מתכווננים שמאפשרים לעובדים גם לשבת ליד השולחן אך גם לעמוד ליד השולחן, התקנת מקלדות ארגונומיות, סדנות בריאות, מתן אוכל בריא בפגישות ובאירועים של החברה, ממלאים את המכונות האוטומטיות במקום העבודה במזון בריא, וכו'. בשל המגוון הרחב של סביבות העבודה הקיימות, ומשום שהרגלי אורח החיים של העובדים אינם עקביים במקומות העבודה השונים, קשה להסיק באופן חד משמעי עד כמה יוזמות מהסוג הזה יעילות בשיפור מצב הבריאות של העובדים.[27]

היסטוריה

במהלך המאה ה-20 חלו שינויים מהותיים בחברה האנושית - כגון גלובליזציה, מיקור חוץ של עבודות שונות, ופיתוחים מתקדמים טכנולוגיים שונים - גרמו לכך שבאופן הדרגתי חלקים ניכרים מהאוכלוסייה הפסיקו לעסוק בעבודות כפיים (למשל בענף החקלאות, הייצור, והבנייה) וחלק גדול מהאוכלוסייה הפך פחות ופחות מעורב בעבודות פיזיות. בעוד שבמהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 אחד מכל שני אמריקאים התפרנס מעיסוק בעבודה פיזית, בשנת 2011 רק אחד מכל חמישה אמריקנים התפרנס מעיסוק בעבודה פיזית.[28] From 1990 to 2016, there was a decrease of about one third in manual labor jobs/employment.[29] בין השנים 1990 עד 2016 חלה ירידה בכשליש מעבודות הכפיים הזמינות בשוק העבודה האמריקני. במסגרת סקר שנערך בשנת 2008 בארצות הברית נמצא כי 36% מהמבוגרים בארצות הברית אינם משתתפים בפעילות פיזית כולשהי, ו-59% מהנשאלים מעולם לא השתתפו בפעילות גופנית נמרצת שנמשכה יותר מ-10 דקות בשבוע.[30] על פי מחקר שנערך בשנת 2018, עובדי משרדים בארצות הברית יושבים לרוב בסביבות 70 עד 85 אחוזים מהזמן שהם נמצאים במקום העבודה.[31] השכיחות המשוערת של שימוש במחשבים מחוץ ללימודים או העבודה הייתה לפחות למשך שעה ביום במהלך השנים 2001 עד 2016 (מ-43% ל-56% בקרב ילדים, מ-53% ל-57% בקרב מתבגרים, ומ-29% ל-50% עבור מבוגרים). והזמן הכולל המוערך אותו האוכלוסייה האמריקנית מבלה בישיבה עלה משנת 2007 עד 2016 (מ-7 שעות ביום ל-8.2 שעות ביום בקרב מתבגרים ומ-5.5 שעות ביום ל-6.4 שעות ביום בקרב מבוגרים).[32]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורח חיים בלתי פעיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "2018 Physical Activity Guidelines Advisory Committee Scientific Report". 18 פבר' 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Mark, A. E; Janssen, I (2008). "Relationship between screen time and metabolic syndrome in adolescents". Journal of Public Health. 30 (2): 153–160. doi:10.1093/pubmed/fdn022. PMID 18375469.
  3. ^ Wiecha, Jean L; Sobol, Arthur M; Peterson, Karen E; Gortmaker, Steven L (2001). "Household Television Access: Associations with Screen Time, Reading, and Homework Among Youth". Ambulatory Pediatrics. 1 (5): 244–251. doi:10.1367/1539-4409(2001)001<0244:HTAAWS>2.0.CO;2. PMID 11888409.
  4. ^ Laurson, Kelly R; Eisenmann, Joey C; Welk, Gregory J; Wickel, Eric E; Gentile, Douglas A; Walsh, David A (2008). "Combined Influence of Physical Activity and Screen Time Recommendations on Childhood Overweight". The Journal of Pediatrics. 153 (2): 209–214. doi:10.1016/j.jpeds.2008.02.042. PMID 18534231.
  5. ^ Olds, T.; Ridley, K.; Dollman, J. (2006). "Screenieboppers and extreme screenies: The place of screen time in the time budgets of 10–13 year-old Australian children". Australian and New Zealand Journal of Public Health. 30 (2): 137–142. doi:10.1111/j.1467-842X.2006.tb00106.x. PMID 16681334.
  6. ^ Lopez AD, Mathers CD, Ezzati M, Jamison DT, Murray CJ (במאי 2006). "Global and regional burden of disease and risk factors, 2001: systematic analysis of population health data". Lancet. 367 (9524): 1747–57. doi:10.1016/S0140-6736(06)68770-9. PMID 16731270. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  7. ^ Manson JoAnn E; et al. (2004). "The escalating pandemics of obesity and sedentary lifestyle: a call to action for clinicians". Archives of Internal Medicine. 164 (3): 249–258. doi:10.1001/archinte.164.3.249. PMID 14769621.
  8. ^ smh.com.au - Sitting can lead to an early death: study, 2012-03-28
  9. ^ Dunstan David W.; Owen Neville (2012). "New Exercise Prescription: Don't Just Sit There: Stand Up and Move More, More Often". Arch Intern Med. 172 (6): 500–501. doi:10.1001/archinternmed.2012.209. PMID 22450937.
  10. ^ Goettler A, Grosse A, Sonntag D (2017). "Productivity loss due to overweight and obesity: a systematic review of indirect costs". BMJ Open. 7 (10): e014632. doi:10.1136/bmjopen-2016-014632. PMID 28982806.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  11. ^ Teychenne M, Costigan SA, Parker K (ביוני 2015). "The association between sedentary behaviour and risk of anxiety: a systematic review". BMC Public Health. 15: 513. doi:10.1186/s12889-015-1843-x. PMID 26088005. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 12.7 "Physical Activity". World Health Organization. נבדק ב-23 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Physical inactivity a leading cause of disease and disability, warns WHO". World Health Organization. נבדק ב-23 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 14.0 14.1 Patterson R, McNamara E, Tainio M, de Sá TH, Smith AD, Sharp SJ, Edwards P, Woodcock J, Brage S, Wijndaele K (בספטמבר 2018). "Sedentary behaviour and risk of all-cause, cardiovascular and cancer mortality, and incident type 2 diabetes: a systematic review and dose response meta-analysis". European Journal of Epidemiology. 33 (9): 811–829. doi:10.1007/s10654-018-0380-1. PMID 29589226. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  15. ^ Daniel M. Landers. "The Influence of Exercise on Mental Health". President's Council on Physical Fitness and Sports. נבדק ב-5 בפברואר 2010. The research literature suggests that for many variables there is now ample evidence that a definite relationship exists between exercise and improved mental health. This is particularly evident in the case of a reduction of anxiety and depression. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Who Is At Risk for High Blood Pressure?". National Institutes of Health. נבדק ב-15 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Brenda Goodman, MA, Divorce, Heavy Drinking, Smoking Linked to Hair Loss, WebMD (באנגלית)
  18. ^ Biswas, A; Oh, PI; Faulkner, GE; Bajaj, RR; Silver, MA; Mitchell, MS; Alter, DA (20 בינואר 2015). "Sedentary time and its association with risk for disease incidence, mortality, and hospitalization in adults: a systematic review and meta-analysis". Annals of Internal Medicine. 162 (2): 123–32. doi:10.7326/M14-1651. PMID 25599350. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Stewart RA, Benatar J, Maddison R (2015). "Living longer by sitting less and moving more". Current Opinion in Cardiology (Review). 30 (5): 551–7. doi:10.1097/HCO.0000000000000207. PMID 26204494.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  20. ^ "Obesity and Overweight for Professionals: Causes". Centers for Disease Control and Prevention. אורכב מ-המקור ב-24 בפברואר 2016. נבדק ב-19 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Overweight and Obesity: What You Can Do". Office of the Surgeon General. נבדק ב-19 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 22.0 22.1 "Exercise and Bone Health". National Institute of Arthritis and Musculoskeletal and Skin Diseases. 2009. נבדק ב-1 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 23.0 23.1 "Osteoporosis — Frequently Asked Questions". United States Department of Health and Human Services. 2009. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2010. נבדק ב-1 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Kraemer J (במרץ 1995). "Natural course and prognosis of intervertebral disc diseases. International Society for the Study of the Lumbar Spine Seattle, Washington, June 1994". Spine. 20 (6): 635–9. doi:10.1097/00007632-199503150-00001. PMID 7604337. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ "Kids Walk-to-School: Barriers and Solutions". Centers for Disease Control and Prevention. 2008. אורכב מ-המקור ב-9 במרץ 2010. נבדק ב-25 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Commissaris, DA; Huysmans, MA; Mathiassen, SE; Srinivasan, D; Koppes, LL; Hendriksen, IJ (18 בדצמבר 2015). "Interventions to reduce sedentary behavior and increase physical activity during productive work: a systematic review". Scandinavian Journal of Work, Environment & Health. 42 (3): 181–91. doi:10.5271/sjweh.3544. PMID 26683116. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Shrestha, Nipun; Pedisic, Zeljko; Neil-Sztramko, Sarah; Kukkonen-Harjula, Katriina T.; Hermans, Veerle (22 ביולי 2016). "The impact of obesity in the workplace: a review of contributing factors, consequences and potential solutions". Current Obesity Reports. 5 (3): 344–360. doi:10.1007/s13679-016-0227-6. ISSN 2162-4968. PMID 27447869. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Parker-Pope, T. (2011). Less Active at Work, Americans Have Packed on Pounds
  29. ^ The State of American Jobs (2016)
  30. ^ Pleis, John R.; Lucas, Jacqueline W.; Ward, Brian W. (2008). "Summary Health Statistics for U.S. Adults: National Health Interview Survey" (PDF). Series Reports from the National Health Interview Survey #10. Centers for Disease Control and Prevention. p. 11.
  31. ^ Edwardson C. L., Biddle S. J. H., Clarke-Cornwell A., Clemes S., Davies M. J., Dunstan D. W., Munir F. (2018). "A three arm cluster randomised controlled trial to test the effectiveness and cost-effectiveness of the SMART Work & Life intervention for reducing daily sitting time in office workers: study protocol". BMC Public Health. 18 (1): 1120. doi:10.1186/s12889-018-6017-1.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  32. ^ Yang, Lin; Cao, Chao; Kantor, Elizabeth D.; Nguyen, Long H.; Zheng, Xiaobin; Park, Yikyung; Giovannucci, Edward L.; Matthews, Charles E.; Colditz, Graham A.; Cao, Yin (2019-04-23). "Trends in Sedentary Behavior Among the US Population, 2001-2016". JAMA (באנגלית). 321 (16): 1587–1597. doi:10.1001/jama.2019.3636. ISSN 0098-7484.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0