פורטל:דף היומי/תמצית הדף/בבלי/שבת נא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – הטמנה
- מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל בערב שבת אך אסור משחשכה.
- דבר שהוטמן מערב שבת ונתגלה מותר לכסותו והוא הדין שמותר להחליף את הכיסוי בכיסוי דק או עבה יותר.
- המשנה בעמוד א' מתירה להטמין את הצונן שלא יתחמם ואומר אביי בדעת רב יהודה בשם שמואל שדין זה הוא אפילו בדבר שהדרך להטמינו לחממו כגון תבשיל. הברייתא בעמוד ב' חולקת וסוברת שאסור, רבי בתחילה סבר שאסור להטמין את הצונן ולבסוף חזר בו להיתר, לאחר ששמע מרבי ישמעאל ברבי יוסי שאביו ר' יוסי התיר.
- רשב"ג אומר שאיסור הטמנה הוא דווקא בכלי ראשון אבל בכלי שני מותר להטמין.
- רבי יהודה אומר שנעורת של פשתן דקה דינה כזבל שהוא דבר המוסיף הבל ואסור להטמין בו אפילו מערב שבת.
- ערך מורחב – בישולי עכו"ם
- רב שמואל בר רב יצחק אומר בשם רב שכל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי נכרים.
- ערך מורחב – מוקצה
- טלטול מן הצד מותר ולכן אם כיסה סיר בדבר שאינו ניטל אם מקצת מן המכסה גלוי יכול ליטול את המכסה והמוקצה ישמט ממילא.
- ערך מורחב – חזרה (שבת)
- לגרסת התוספתא מותר להניח בשבת מיחם או קדרה כשהם רותחים על גבי מיחם או קדרה שעל גבי האש, שאין דרך לבשל כך בחול. ויש שגורסים בגמרא שכולם מותר כנ"ל חוץ ממיחם על גבי קדרה שהקדרה מרבה חמימות ומוסיפה הבל למיחם.
- ערך מורחב – ממרח
מותר לטוח פי הקדרה בשבת בבצק שנילוש מערב שבת[1].
- ערך מורחב – תנאים
- ערך מורחב – אמוראי בבל
- רבי ישמעאל ברבי יוסי היה יושב לפני רבי שהיה נשיא. היה בדרגה שווה לאביו רבי יוסי והיה ממלא את מקומו.
- רב נחמן היה תלמידם של רב ושמואל. לעבדו של רב נחמן קראו דרו.
- רבי אמי היה בן דורו של רב נחמן.
פרק במה בהמה יוצאה
- ערך מורחב – שביתת בהמתו
- ערך מורחב – מלאכת הוצאה
- אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ולכן אסור שהבהמה תצא בשבת עם דברים הנחשבים משוי. כל דבר הנצרך לשמירת הבהמה אינו נקרא משוי ומותר.
- לגמל יוצא באפסר. ואם רוצה להוציאו בחטם כנאקה נקרא שמירה יתרה (שדינה מבואר בהמשך).
- הנאקה (נקבה ששמירתה קשה יותר) יוצאת בחטם (שהוא נזם ששמים במחיצת האף). ואסורה לצאת באפסר שאינה משתמרת בו.
- חמור הוא אחד מארבעה שאמר ר' יוסי שיוצאים באפסר.
- לובדקים שהוא חמור הבא מלוב בפרומביא שתופס גם את ראשה ולחיה של הבהמה (בשונה מאפסר שהוא בצוואר בלבד) ובברייתא כתוב שיוצא באפסר.
- חיות קטנות כנמייה וחולדה יוצאות בסוגר (קולר העשוי מחבל).
- חתול לא צריך שמירה, שאינו בורח. ואם קושרו בסוגר נקרא שמירה יתרה (שדינה מבואר בהמשך).
- סוס כלבים וכל החיות שדרכן להמשך בשיר יוצאין ונמשכין[1] בשיר.
- ר' ישמעאל ברבי יוסי אמר בשם אביו שארבעה [[בהמות יוצאות באפסר סוס, פרד, גמל וחמור.
- רב יהודה בשם שמואל אמר ששאלו את רבי אם מותר לצאת בשמירה יתרה, ר' ישמעאל ברבי יוסי רצה להביא ראיה על ידי דיוק מדברי אביו (שהובאו לעיל) אך רבי דחה את ראיתו.
- הגמרא מסיקה שהדין של שמירה יתרה תלוי במחלוקת תנאים שתנא קמא בברייתא סובר שכל שמירה יתרה נחשבת משוי ואסור וחחנניה סובר שמותר. ואמר רב הונא בר חייא בשם שמואל שהלכה כחנניה.
- ערך מורחב – חציצה
- ערך מורחב – דרך ארץ קדמה לתורה
- בי חוזאי המליצו ללוי שיאכיל את חמורו שעורים בכדי שיהיה טוב ומשובח (אחרי שלא הסכימו למכור לו מכיוון שהיה מקומם רחוק מבבל מהלך חצי שנה).
- ערך מורחב – כבוד תלמידי חכמים
- מצווה לכבד תלמיד חכם להיות ראשון גם כשמהלכים בדרך[2].
- מסופר בגמרא שלוי בנו של רב הונא בר חייא הלך עם רבה בר רב הונא והקדים חמורו של לוי את חמורו של רבה בר רב הונא והדבר ציער את רבה בר רב הונא. לוי שאל את רבה בר רב הונא האם מותר לחמור שמעשיו רעים לצאת בשבת בפרומביא בכדי שיבין שלא עשה זאת בכוונה. (וענה לו על פי דברי אביו לעיל שהלכה כחנניה.)