הדרן
הֲדַרַן עַלָךְ מַסֶּכֶת ____ וְהֲדַרַך עֲלָן, דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת _____ וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לָא נִתֽנַשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת _____ וְלֹא תִּתֽנַשִׁי מִינַן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְאַָתֵי |
|---|
הדרן הוא קטע הנאמר בטקס סיום מסכת. הטקסט כולל כעין התחייבות לחזור על החומר הנלמד, סגולות נגד השכחה, דברי שבח והודאה העוסקים בלימוד התורה, וחותם באמירת נוסח מיוחד של קדיש. הקטסט נקרא "הדרן" על שם תחילתו.
טקסט ההדרן השתנה עם השנים, אך כיום הנוסח המופיע בסופם של רוב ספרי הקודש הוא כדלהלן (בתור דוגמה, ננקטה מסכת ברכות). הטקסט מנוקד, ולאחר כל קטע טקסט ניתן הסבר למקורו ומשמעותו.
”הֲדַרַן עַלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וְהֲדַרַך עֲלָן, דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לָא נִתֽנַשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת ברכות וְלֹא תִּתֽנַשִׁי מִינַן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְאַָתֵי”. חוזרים על טקסט זה 3 פעמים.
ההסבר הנפוץ לקטע זה הוא תרגום מילולי, ללא התחשבות במשחקי מילים אפשריים:
חזרנו עלייך מסכת ברכות וחזרת עלינו. דעתנו עלייך מסכת ברכות ודעתך עלינו. לא נשכח ממך מסכת ברכות ולא תשכחי מאיתנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
פירוש נוסף נתן רבי חיים בן בצלאל מפרידברג,[9] שפירש את הקטע בהסתמך על דו-המשמעותיות של חלק מהמילים, ובעיקר ההבדל בין השורש ה-ד-ר בארמית בבלית שמשמעותו חזרה ובין אותו השורש בעברית:
נחזור עלייך מסכת ברכות, והדרך יהיה שרוי עלינו. דעתינו תהיה נתונה לך מסכת ברכות, והשגחתך תהא שרוייה עלינו. לא נשכח אותך מסכת ברכות, ולא תשכחי אותנו, כזוג אוהבים.
בני רב פפא
קטע השני, שיחד עם שמות בני רב פפא הוא כנראה החלק הקדום ביותר מתוך טקסט ה"הדרן", מוזכר לראשונה בדבריו של רב האי גאון[10] בשינויים קלים מהנוסח הנהוג כיום, כאשר השינוי העיקרי הוא שבזמנו של רב האי גאון, החלק הראשון לא היה נאמר על ידי המסיים עצמו, אלא היה נאמר למסיים על ידי הקהל.
מקור אמירת עשרה שמות אלו לוט בערפל, ואף זהותם של נושאי השמות אינה תמיד ברורה. כבר רב האי גאון נשאל לגביהם,[10] וענה כי אינם כולם בניו של רב פפא המפורסם, והזכיר כי על פי המסורת, יש באמירת שמותיהם סגולה לסייע כנגד השכחה. כמו כל מנהג שסיבתו אינה ידועה, הוצעו לו מספר הסברים.[11] הרמ"א, שלא ראה את דברי רב האי גאון, הציע כי רב פפא, שהיה עשיר, היה עורך סעודות סיום מסכת לעשרת בניו, ואף קישר בדרך הדרוש בין שמות עשרת הבנים ובין עשרת הדברות ועשרת המאמרות שעמם נברא העולם, המוזכרים בפרק הרביעי של מסכת אבות.[12]
תפילות
לאחר מכן אומרים את תפילת "והערב נא". קטע זה נלקח מברכות התורה, בצירוף פסוקים ממזמור קי"ט בספר תהלים העוסקים בלימוד התורה. וחלק המודה אנחנו לך שזהה לתפילת בית המדרש (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח עמוד ב'), אלא שתפילת בית המדרש נאמרת בלשון יחיד, וכאן שונתה ללשון רבים, עם פסוק נוסף מתהלים[13] כפי מנהג האר"י.
הטקסט חותם בבקשה לעתיד, המבטאת את הרעיון שסיום המסכת אינה בעצם סיום, אלא התחלה של החלק הבא שבלימוד:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אלקי, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרֽתַּנִי לְסַיֵים מַסֶּכֶת ברכות, כֵּן תּֽעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מְסֶכְתוֹת וּסֽפָרִים אַחֵרים וּלְסַיֵימָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם....
קדיש הגדול
אם הסיום נערך בנוכחות מניין (עשרה אנשים), נאמר לאחר מכן קדיש בנוסח מיוחד, הנקרא "קדיש הגדול". הקדיש נאמר על ידי המסיים, אך אם במקום נמצא אבל, הוא עשוי לומר את הקדיש במקומו נוסח הוא כמו ניסוח הקדיש הרגיל בתוספת קטע בתחילתו על העולם בביאת המשיח, תחיית המתים, בנין בית בית המקדש ושובה של מלכות שמים. קטע זה, נרמז במסכת סופרים[14] ומוזכר בדברי הרמב"ם, כקדיש שיש לאומרו בכל פעם שמניין של אנשים עוסקים בתורה,[15] אך עם התקדמות הדורות, כיום נשאר רק בנוסח התימנים, ובשאר בעדות נאמר בדרך כלל רק כאן ולאחר קבורת המת, ובקהילות מסוימות גם בתשעה באב.
דרוש 'הדרן'
ערך מורחב – סיום מסכת
יש הנוהגים בסיום המסכת לומר דברי תורה בדרך דרוש ופלפול על נושא המסכת או לפחות על הסוגיא החותמת את המסכת, ויש המקשרים בדרשתם את המסכת שסיימו עם המסכת הבאה (למשל בסיום הש"ס נהוג לקשר בדברי תורה את סוף מסכת נדה עם תחילת מסכת ברכות), דרשה זו אף היא מכונה 'הדרן'. ובספרות התורנית קיימת סוגה של ספרים הנקראים "הדרנים" המקבצים דברי תורה כאלה.[16]
קישורים חיצוניים
- דרושי הדרן לסיום מסכת - פורטל הדף היומי
- טוביה פרשל, ספרות הדרנים, מבוא ורשימה ביבליוגרפית.
הערות שוליים
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק פ'
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ג
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק י"ב
- ^ יש הנוהגים לשנות את נוסח הבקשה מלשון יחיד ללשון רבים, על מנת לשתף את כל הציבור בבקשה.
- ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק כ"ב
- ^ ספר משלי, פרק ט', פסוק י"א
- ^ ספר משלי, פרק ג', פסוק ט"ז
- ^ ספר תהלים, פרק כ"ט, פסוק י"א
- ^ ספר החיים, א, ב
- ^ 10.0 10.1 מצוטט בספר האשכול לרבי ראב"ד השני, הלכות ספר תורה, סימן יד.
- ^ עשרת בני רב פפא, אתר "דף יומי"
- ^ ים של שלמה על מסכת בבא קמא, סוף פרק ז'
- ^ ספר תהלים, פרק נ"ה, פסוק כ"ד
- ^ יט, ט
- ^ משנה תורה, סדר תפלות כל השנה (סוף ספר אהבה)
- ^ ראה ב'קישורים חיצוניים' בסוף הערך
