ערפד צמרירי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןערפד צמרירי
מיון מדעי
תחום תפוצה

ערפד צמרירי או ערפד אוזנן (שם מדעי: Chrotopterus auritus), הוא מין עטלף גדול במשפחת הזיזפיים שמצוי באמריקה המרכזית והדרומית והמהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1865 על ידי הזואולוג הגרמני וילהלם פיטרס, והוא העטלף הגדול ביותר ביבשת-העל של אמריקה לאחר הערפד החקיין.

תיאור ואנטומיה

לערפד הצמרירי גוף גוצי, כנפיים רחבות, ראש גדול ומוארך וגולגולת חזקה, נפוחה ומסיבית שדומה במורפולוגיה שלה לטורפים. חרטומו רחב ומרובע, שפתיו גדולות ושסועות ושיניו ארוכות וחזקות. אפרכסות האוזניים שלו ענקיות, רחבות ועגולות עם צפירים מחודדים קטנים יחסית. מתחת לעיניו הבינוניות יש קמט עבה שנמשך עד לאוזן, ואפו מוגבה מעט ומוקף בזיפים ויבלות. עיטור העלה האפי שלו גדול למדי ומורכב מחנית ארוכה שמוקפת בקערה סהרונית גדולה ועבה. האגודלים עבים ומסתיימים בטפרים ארוכים ומעוקלים.

פוחלץ של ערפד צמרירי.

הערפד הצמרירי הוא העטלף השני בגודלו באמריקה: אורך ראשו וגופו 110–125 מילימטרים, אורך הזרוע 78–83 מילימטרים ואורך אוזניו 40–48 מילימטרים; משקלו 75–96 גרם. הזנב קצרצר (15 מילימטרים) ומוסתר בתוך קרום התעופה האחורי הגדול. הנקבות גדולות וכבדות משמעותית מן הזכרים. לשני הזוויגים יש בלוטות גדולות על החזה, אולם רק אצל הזכרים הן מפיקות ריח.

כפי שמרמז שמו, הפרווה של הערפד ארוכה, צפופה וצמרירית, וסביב הצוואר והעורף יש צווארון צמרירי בולט עם שיער באורך 12 מילימטרים. צבעה הכללי חדגוני ונע בין חום אפרורי לחום זית, אוכרה, אפור כהה, חום ביסטר מבריק או אפור-שחרחר, והיא שזורה בשיער זהוב, אפור, כסוף, בז׳, שחור ולבן. הגחון בהיר יותר ונע בין בז׳ לאפרפר או לבנבן. הצווארון העבה צבוע בחום קפה עמוק ושוליו בצבע לבן או אפרפר. הפנים והעיטור האפי ורודים וקירחים למדי. האוזניים שחורות ברובן להוציא את הצפיר ובסיס האוזן שצבעם אדום או ורוד. הכנפיים שחורות או חומות כהות והשוליים שלהן לבנים. הזרועות, האמות והאצבעות בולטות בצבען הוורוד בהיר.

תפוצה ובית גידול

הערפד הצמרירי מצוי באמריקה המרכזית והדרומית. טווח התפוצה שלו משתרע על דרום מקסיקו, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, אל-סלבדור, פנמה, קוסטה ריקה, צפון ומזרח קולומביה, מזרח אקוודור, וונצואלה, גיאנה, גיאנה הצרפתית, סורינאם, ברזיל, צפון ומזרח פרו, מרבית בוליביה, מרכז ומזרח פרגוואי וצפון ארגנטינה.

בית הגידול של הערפד כולל יער גשם טרופי, יער סובטרופי יבש, יער גדותיים, יער מנגרובים, יער עננים עד רום 2,000 מטר מעל פני הים, סוואנה טרופית מיוערת ובתה. הוא מגלה העדפה לאזורים לחים עם בסמיכות למקורות מים.

אקולוגיה

הערפד הצמרירי פעיל בלילה, ומבלה את שעות היום במערות, תילי טרמיטים, מכרות נטושים, חורבות של בני המאיה וחללי עצים. הוא חי בקבוצות משפחתיות מגובשות של 3–7 פרטים שמורכבים מזכר, נקבה וגורים בגילאים שונים, והם עשויים לחיות יחדיו במשך מספר שנים. בשל משקלו הכבד הערפד טס באיטיות, והוא נוטה לחפש מזון בגובה נמוך של 1–2 מטר בתוך הצמחייה הסבוכה. למרות הדימוי שלו כעטלף טורף אוכל-בשר, בפועל הערפד הצמרירי הוא יונק אוכל-כל; התזונה שלו כוללת חולייתנים קטנים כעטלפים, אופוסומים, מכרסמים, חדפיים, ציפורי נמלים, יוניים, טנגריים, לטאות ודו-חיים, לצד חרקים ופירות. הרכב התזונה משתנה בהתאם לעונה ולזמינות, כשבעונה הגשומה למשל הוא צורך כמות גדולה יותר של חרקים עקב זמינותם.

למרות שהערפד מסוגל לאתר את טרפו באמצעות איכון-הד, בדרך כלל הוא משתמש ביכולת זאת בעיקר לניווט, מסתמך יותר על חוש השמיעה המעולה שלו. כאשר הערפד איתר טרף קטן-בינוני (משקל של 70 גרם לכל היותר), הוא מסתער עליו במהירות, עוטף אותו בכנפיו ונועל את האגודלים כדי לחסום את דרכי המילוט שלו. אם הטרף הוא עטלף קטן או מכרסם, הערפד יהרוג אותו באמצעות נגיסות מהירות בגרון, ואם הטרף הוא עוף או זוחל הערפד פשוט ינגוס בראשו. כאשר הטרף מת, הערפד יטוס למקום שקט ויאכל אותו מהראש עד לרגליים, והוא בדרך כלל יורק איברים קשים לעיכול דוגמת מקור, נוצות, זנב, קיבה, מעיים, כנפיים ועור גב. הערפד אוכל את טרפו באיטיות, והתהליך כולו עשוי לקחת 1–20 שעות.

הערפדית ממליטה צאצא יחיד מדי שנה בין אפריל ליוני, לאחר היריון של 99–220 יום. הגור נגמל לאחר 9 חודשים והאם עשויה לטפל בו גם זמן רב לאחר מכן. ככל הנראה, הערפד הצמרירי הוא מין העטלף שאצלו משך הטיפול בצאצאים הוא הארוך ביותר. הגור מגיע לבגרות בגיל שנה עד שנתיים. תוחלת החיים איננה ידועה. הטורפים של המין כוללים כנראה דורסי לילה ונחשים גדולים.

מצב

הערפד הצמרירי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה והיציבה, נוכחותו במספר רב של אזורים מוגנים והעדר ראיות לירידה משמעותית. אין איומים משמעותיים על הערפד, להוציא אובדן בית גידול ובירוא יערות שמאיים על מרבית הפאונה הדרום-אמריקנית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערפד צמרירי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31918823ערפד צמרירי