טנגריים

טנגריים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	פרושיים
תת־משפחה:	חוחיות
שבט:	טנגריים
שם מדעי
	Thraupini

טנגריים (שם מדעי: Thraupini) הם שבט של ציפורי שיר ממשפחת הפרושיים שמיניו נפוצים ביבשת אמריקה.

גודלם של הטנגרים קטן עד בינוני. אורך גופם נע בין תשעה סנטימטרים (Conirostrum leucogenys) ועד 28 סנטימטרים (Cissopis leveriana). משקלם נע בין 7 ל-114 גרמים. שני הזוויגים (זכר ונקבה) דומים בגודלם ובמסתם. צבעיהם בהירים על-פי רוב, אף שכמה מינים צבועים בשחור ובלבן. צבעם של הטנגרים הצעירים שונה מזה של הבוגרים, והוא לרוב דהוי יותר. צבעי הזכרים בהירים יותר מצבעי הנקבות. כנפיהם של הטנגרים קצרות ומעוגלות.

התנהגות ותפוצה

רוב הטנגריים חיים בזוגות או בקבוצות קטנות המונות שלושה עד חמישה פרטים. לעיתים קבוצות כוללות רק את התא המשפחתי, כלומר את זוג ההורים ואת צאצאיהם.

הטנגריים הם אוכלי כול, והרכב תזונתם משתנה ממין למין. רובם ניזונים (בהרכב כזה או אחר) מפירות, מזרעים, מצוף, מחלקי פרחים ומחרקים. חלקם מלקט חרקים מהענפים, חלקם מחפש חרקים בחלקיהם התחתונים של העלים, וחלקם ממתין בדממה לחרק חולף שיילכד במעופו. מגוון זה מאפשר למינים המשתמשים בשיטות ציד שונות לאכלס אזורים חופפים, בלא שהתחרות ביניהם על המזון תהיה מרה.

תפוצתם של הטנגריים כוללת את יבשת אמריקה בלבד, ובעיקר את האזורים הטרופיים שבה. כ-60% מהטנגריים חיים בדרום אמריקה, וכחצי מתוך אלו חיים בהרי האנדים. רוב המינים הם אנדמיים לאזור קטן יחסית, כמו למשל פרושי דרווין שאנדמיים לאיי גלאפגוס. כ-18 מינים שוכנים בצפון אמריקה ובאמריקה התיכונה במשך כל השנה. ארבעה מינים הם מינים נודדים המקננים בצפון אמריקה.

רבייה

עונת הרבייה מתחילה במרץ ומסתיימת בסוף יוני באזורים בעלי אקלים ממוזג, בעוד שבדרום אמריקה היא חלה בחודשים ספטמבר ואוקטובר. מינים מסוימים הם טריטוריאליים, בעוד שאחרים בונים קנים סמוך אחד לשני. הזכרים מציגים את נוצותיהם הצבעוניות לראווה. בכמה מן המינים המצגים כוללים קידת קידה והרמת זנב.

רוב הטנגריים בונים את קניהם השקערוריים על ענפי עצים. קניהם של כמה מינים הם כמעט כדוריים בצורתם. הכניסה לקן נמצאת בדרך כלל בצדי הקן. זני העצים עליהם הם בונים את קניהם משתנים בין המינים. רוב המינים מקננים באזורים המוסתרים בצמחייה עבותה.

גודל התטולה נע בין שלוש לחמש ביצים. הנקבה דוגרת על הביצים ובונה את הקן לבדה, בעוד שחלקו של הזכר מסתכם לרוב בהאכלת הנקבה בזמן הדגירה. שני ההורים מאכילים את הגוזלים.

מיון

על פי המיון המסורתי נמצאים בשבט כ-240 מינים, אולם הסיווג המודרני של חלק מן המינים נמצא בתהליכי שינוי מתמידים בעקבות מחקרים מולקולריים חדשים. כך, נראה כי כמה מהמינים עשויים לעבור לחסותן של משפחות אחרות. הסוגים Euphonia ו-Chlorophonia, שבעבר נחשבו לחלק ממשפחת הטנגריים, נחשבים כיום לחלק ממשפחת הפרושיים. בדומה לכך, נראה כי הסוגים Piranga, Chlorothraupis ו-Habia משתייכים למשפחת הקרדינליים. מינים נוספים עברו לכמה משפחות נפרדות כמו פסרליים, פאינקופיליים וטנגרי בננה.