עינות תלם
 | |
| בית המשאבות המנדטורי בעינות תלם |
עינות תלם הידוע גם כ"גן לאומי עינות תלם" ובשמו הערבי "עויון תולמא" הוא שם של קבוצת מעיינות הנובעים באזור בו נחל לוז נפגש עם נחל שורק. קטע זה של הנחל הוא חלק מאזור הנושק לכניסה המערבית לירושלים וידוע בשם עמק הארזים.
המעיינות, הצפוני והמרכזי, נובעים על שכבת חוואר שנחשפת בסלעי תצורת שורק. הנביעה השלישית, המעיין הדרומי מכוסה על ידי באר מעשה ידי אדם. הגן הלאומי עינות תלם הוא חלק משביל ירושלים.
תיאור המעיינות
המעיין הצפוני
המעיין הצפוני נמצא סמוך לעמוד שנאי של קו מתח גבוה ליד תחנת שאיבה של חברת "מקורות". המעיין נובע מתוך חציבה המוסתרת בסבך של שיחי פטל קוצניים, קיסוסית ומספר עצי תאנה הגדלים פרא. בסקר שערכה החברה להגנת הטבע במקום[1] לא נראה המעיין כלל מבעד לסבך הצמחייה.
מי המעיין הזה הוזרמו לבריכה גדולה שנבנתה על מנת לאגור את מי הנביעה. מתחת לבריכה מצויה שוקת בטון ארוכה שבעבר שימשה להשקיית צאן.
המעיין המרכזי
המעיין המרכזי בקבוצת עינות תלם נובע במרחק קצר ממערב לאפיק נחל שורק. המים זורמים אל תוך בריכת אגירה גדולה (1125 מ"ק) שצורתה ריבוע 15 על 15 מטר ועומקה 5 מטר. קירות הבריכה בנויים מאבנים מסותתות ועליהן ניתן להבחין בטיח נגד חלחול. מהקיר המזרחי של הבריכה מובילה תעלה קצרה אל בריכה קטנה (כ-18 מ"ק) ששטחה 4 על 3 מטר ועומקה כמטר וחצי. קירות הבריכה עשויים אבנים מסותתות היטב המוצמדות במלט. בעבר הייתה הבריכה עמוקה יותר אך בעת הסקר הייתה מכוסה רצפתה בסחף אשפה ורקבובית של צמחייה. פני המים בברכה מכוסים ב"מרבד" של אלפי פרטים של הצמח הזעיר עדשת מים זעירה (Lemna minor). בסקר שנערך בשנת 1991[1] נמצאו מים בבריכות וכן מים נקיים יחסית בתעלה. דלת מתכת מותקנת בין שתי הבריכות על מנת לשלוט על כמות המים בבריכה התחתונה.
המעיין הדרומי
גם מעיין זה מוסתר על ידי סבך של צמחים ובהם פטל וקיסוסית. נביעת מעיין זה זורמת אל בריכה סגורה ומכוסה בגג יציקת בטון ופסי פלדה. על פי סקר 1991 תקרה זו במצב של התפוררות. באותו סקר נראו בבריכה מעט מים. בסמוך למעיין, לצד צפון מבנה קטן ונטוש, מבנה זה הוא בית משאבות מתקופת המנדט.
בית טלמא
בסמוך למעיינות תלם נמצאות מספר חורבות בתים כולן במצב של התפוררות. אל הפינה הצפון מזרחית של בריכת האגירה הגדולה צמוד בית דו קומתי קטן יחסית ומעל המעיין המרכזי, ניצב בית דו קומתי גדול יותר שניכר בו שבנייתו לא הושלמה.
במאה ה-16 היה במקום כפריר קטן בשם בית טולמה במאה ה-19 המקום ננטש וחרב[2], את השרידים של מבני הכפריר ניתן לראות באזור המעיינות. המקום שנקרא גם עויון תולמא היה ידוע ביופיו וגם בסוף המאה ה-19 היה מוקד משיכה למטיילים כפי שמציין יהושע ילין ממייסדי המושבה מוצא:
"המקום בכללו הוא מצוין באווירו הזך והנעים ובמימיו הקלים והמתוקים. שלשה מעינות גדולים יש שם, לבד ממעינות קטנים. בכל סביבות ירושלים לא נמצא מקום יפה ונעים כמוהו, ולכן בכל ימי הקיץ יוצאים עשירי ירושלים הישמעאלים לשבת שם באוהלים, להנות מאוירה ומימיה... בבואנו בפעם הראשונה אל המקום הזה, בשאפנו את האוויר הזך ובהריחנו את ריח הפרחים הנעים ובשתותנו את המים הקלים והמתוקים, אשר כל אלו לא יראו ולא ימצאו בירושלים ובכל סביבותיה, התפעלנו עד מאוד."
— י' ילין, זכרונות לבן-ירושלים, ירושלים תרפ"ד, עמ' 30-31
במקום זה, בבית טולמה (על מעיינות תלם של היום), הוקמה מושבה היהודית הקטנה שנתן לה השם בית טלמא שינוי או שיבוש של שמו הערבי של המקום. פרק ראשון בתולדות המושבה החל בשנת 1906 כאשר שניים ממייסדי רחובות, אהרון אייזנברג והמהנדס דב קלמיקר, רכשו 230 דונם מאדמות עויון תולמא כיוזמה חקלאית-תעשייתית. המקום היה מרוחק יחסית מכל מקום ישוב יהודי, בסביבה בה הביטחון האישי היה בסכנה תמידית. בצמוד למעיין המרכזי הוקמו בית בד ומפעל סבון שניצל את פסולת השמן של בית הבד. הקמת המפעלים נתקלה בקשיים כספיים, היוזמה לא הצליחה להמריא ומשאזלו הכספים של היזמים נפסקה העבודה ובשנת 1911 המפעלים ננטשו.
בשנת 1923, קנו פרופסור פיק והרב יהודה לייב פישמן מימון את אדמת קלימקר בבית טלמא. שמונה משפחות יהודיות התיישבו במקום, שיפצו את בית החרושת והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם "עמק הארזים", ככל הנראה על שם הברושים הגדולים שצומחים בערוץ הנחל ודומים במראם לעצי ארז.
בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום ונמלטו אל היישוב היהודי הקרוב, מוצא ומשננטשה מוצא, מחשש לחיי התושבים, פונו תושבי היישוב לירושלים. על פי מאמר מאת ברוך גיאן[3] ניצלו יהודי ה"מושבה" מטבח, כאשר שכניהם הערבים הבריחו אותם לירושלים מחופשים לערבים[4].
בשנת 1934 הועלה הרעיון לישב במקום תלמידי ישיבה אך היוזמה לא קרמה עור וגידים.
גן לאומי
לאחר דחיית תוכנית ספדיה הוכרז אזור עמק הארזים כפארק עירוני, שחובק את ירושלים ממערב. עינות תלם הוכרז כגן לאומי באופן נפרד.
הפארק המטרופוליני
במסגרת התוכניות לפיתוח מחד ושימור מאידך של עמק הארזים רבתי, נהגתה תוכנית הפארק המטרופוליני של ירושלים, שהוא מיזם עתידי של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים[5].
המיזם ימוקם באזור ממורדות עין כרם ועד גבולות מבשרת ציון, ישתרע על אזור של כ-3,200 דונם ויהיה הפארק המטרופוליני הראשון במחוז ירושלים והגדול בארץ (כשהוא כפול בגודלו מפארק הירקון בתל אביב). הפארק ישתרע על שטחן של שתי רשויות: עיריית ירושלים והמועצה המקומית של מבשרת ציון. עיקרי התוכנית:
תוכנית פארק עמק הארזים מחולקת לשתי תוכניות מקומיות – תוכנית מס' 12000 שנמצאת בתחום שיפוט ירושלים (הופקדה ביום 20/7/2007) ותוכנית מס' הל'/ 444 שנמצאת בתחום שיפוט המועצה המקומית מבשרת ציון ועדיין לא הופקדה. תוכנית הל/444 שבתחום שיפוט מבשרת ציון, מתייחסת לנחל חלילים ולמדרונות שבין מבשרת ציון לנחל שורק – שטח זה מיועד להיות גן לאומי ושמורת טבע. תוכנית 12000 שבתחום שיפוט ירושלים, המתייחסת לפארק המטרופוליני "עמק ארזים", כוללת, באזור מבשרת ציון (באזור מפגש נחל חלילים ונחל שורק), את האתרים הבאים: אתר נופש פעיל (פארק מים), אתר לאירועים זמניים (מופעי רוק, ירידים), מבנה חינוך/ חווה חקלאית, שיקום עינות תלם, מגרש חניה, חלקו עם אספלט (300 מקומות) וחלקו ללא אספלט. (1,200 מקומות) (ממוקם בסמוך לאתר לאירועים זמניים) הכניסה לפארק יהיו כניסות משני כיוונים – מכיוון הר חוצבים ומכיוון מוצא.
שיקום עינות תלם
במסגרת עבודות השחזור והנטיעה הנעשות באתר על ידי קק"ל, שוחזר הבוסתן ההיסטורי במקום. כן נבנו טרסות וניטעו עצים. על פי תוכנית הפארק, עם תום העבודה יהיו בפארק מסלולי אופניים, מסלולי הליכה, בילוי וספורט.
בשנת 2007, ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות בעינות תלם, שזכו לביקורת[6].
ראו גם
לקריאה נוספת
- מנחם מרקוס, הרי ירושלים, רשות שמורות הטבע, 1993.
- מאיר וצרי ברוזה, מוצא - סיפור ארץ-ישראלי - הוצאת כנה, 1994.
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל כרך ירושלים ויהודה, הוצאת תור ישראל 1952
קישורים חיצוניים
- יותם יעקבסון, על עושרם של התושבים בכפר בודד שהשתמר בפרוזדור ירושלים, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2011
- תיאור עינות תלם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מנחם מרקוס הרי ירושלים סקר נוף הוצאת החברה להגנת הטבע עמוד 61
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994, עמ' 236
- ^ "טבע וארץ" טבת תשנ"ד. חוברת 263 הוצאת החברה להגנת הטבע ינואר 1994
- ^ עדות שלא נשמעה במשפט העונשין הקיבוציים של מחריבי מוצא , דואר היום, 25 בפברואר 1930
- ^ צפריר רינת, החלה הקמת "פארק ירושלים" - הפארק העירוני הגדול בישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2011
- ^ טלי חרותי-סובר, הלם בעיינות תלם, באתר ynet, 28 במרץ 2007
24166702עינות תלם