קיסוסית קוצנית
 קיסוסית קוצנית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | שושנאים |
| משפחה: | קיסוסיתיים |
| סוג: | קיסוסית |
| מין: | קיסוסית קוצנית |
| שם מדעי | |
 Smilax asperaליניאוס, 1753 | |
קיסוסית קוצנית (שם מדעי: Smilax aspera) הוא מטפס נפוץ בחורש וביער בישראל. הגבעול קוצני, יוצר לפעמים סבך שלא ניתן למעבר. מקור השם העברי הוא ככל הנראה הדמיון בין עלי הקיסוסית לעלי צמח הקיסוס שאינו קרוב מבחינה סיסטמטית.
תיאור הצמח
צמח מטפס, ירוק-עד. העלים דמויי לב אך מגלים רבגוניות, עלה החשוף לשמש הוא מוארך, שוליו קוצניים, וצבעו מוכתם בלבן; עלה הצומח בצל הוא רחב, ללא קוצים.
הצמח מטפס לרוב בעזרת שיכים אנקוליים, הפזורים בשולי טרף העלה, על הפטוטרת ועל הגבעול, ובעזרת זוג קנוקנות הצומחות מבסיס העלה.
פרח ופרי
הפרח זעיר, לבן. יש לו 6 עלי-עטיף. ההאבקה היא הדדית, צמח קיסוסית אחד מצמיח רק פרחי נקבה, וצמח קיסוסית אחר מצמיח רק פרחי זכר.
הפריחה מתרחשת בין החודשים ינואר עד מרץ. הפרחים ערוכים באשכול מרובה-פרחים, וצבעם ירוק בהיר.
פרי הקיסוסית דומה לענב קטן בצבע אדום וגדל באשכול של גרגרים הבולטים בצבע אדום בוהק. פירות הקיסוסית מכילים חומר רעיל ולא ראויים לאכילה.
תפוצה ואזורי צמיחה
הקיסוסית נפוצה באפריקה, באירופה ובמערב אסיה. בישראל, צמח הקיסוסית גדל בחרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל, גליל עליון, גליל מערבי, גליל תחתון, אזור הר הכרמל, רמות מנשה והשרון, לאורך מישור החוף וגוש דן, וכן באזור ירושלים יהודה ושומרון.
שימוש ברפואה עממית
לקיסוסית שימושים ידועים ברפואה עממית מקומית[1].
הצמח משמש בתרכובות של צמחי מרפא כתרופה לסוכרת, וכתרופה כנגד כאבי גרון ולהורדת חום.
מרקחת העשויה משורשי הקיסוסית משמשת כחומר הנוגד הרעלות, כתרופה לזיהומים בדרכי העיכול וכתרופה לשלשול. אבקה משורש הקיסוסית או לפי גרסה אחרת - משרה משורש הקיסוסית משמשים כחומר לחיטוי הנמרח על פצעים חיצוניים. סרספרילה הוא משקה קל, אשר במקור הופק מצמח הקיסוסית אך עתה מיוצר לעיתים על ידי מרכיבים מלאכותיים. משקה הסרספרילה היה פופולרי בארצות הברית במאה ה-19, היה מקובל להתייחס למשקה כמרפא בעיות עור ודם כתגובה לפרסומי תרופות פטנט באותה תקופה. [2]
שימוש כתוסף לשמן
מוהל הפירות הבשלים שימש את החקלאים הערבים המקומיים כחומר המוסיף גוון, ריח וטעם לשמן-הזית.
אזכור במקורות
צמח הקיסוסית מופיע ברשימת הצמחים שאפשר לגדל על סוכה: ”הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס” (סוכה א', ד').
במסכת ירושלמי מוזכר הצמח תחת שמו העברי הקדום קיסוסא: ”ולא בשמן קיק, קיסוסא והוא כמו קאסא בבבלי” (ירושלמי, שבת רפ"ב).
גלריה
עלה קיסוסית מבט מקרוב
אשכול פירות קיסוסית
קיסוסית נכרכת על עץ
קיסוסית על עץ
מבט על פירות לא בשלים, ניתן להבחין בזוג קנוקנות.
פרחי קיסוסית
.jpg)
קישורים חיצוניים
- אלי לוי, אכלה קיסוסית בטיול - ואושפזה, באתר nrg, 9 בדצמבר 2007
הערות שוליים
- ^ נסים קריספיל "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
- ^ "הסרספרילה של הוד (אנגלית - Hood's Sarsaparilla)". Lowcountry Digital Library. נבדק ב-1 ספט' 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רות ריכטר - "ארץ ירוקה שלי" הוצאת מעריב
- ^ גרסאות שונות של האגדה
- ^ מיכל ודוד כרמון, נחל שרך: המהפך של קיסוסית, באתר ynet, 25 באפריל 2005
