ספרות ילדים ונוער בישראל

ספרות ילדים ונוער בישראל מקיפה את כל היצירות שחוברו למען הקוראים הצעירים בישראל, המותאמת להם בנושאיה, בתכניה ובסגנונה.

ספרות ילדים ונוער

ערך מורחב – ספרות ילדים

ספרות ילדים היא סוגה ספרותית המתחילה בגיל הינקות ונמשכת עד ראשית גיל ההתבגרות. בנוסף, היא מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

ספרות הילדים והנוער כוללת את רוב סוגי הספרות המיועדים למבוגרים: יצירות פולקלור, סיפורי הרפתקאות ועלילה, שירים, מחזות, ביוגרפיות, ספרי מדע וספרי מידע. ההבדל בין השתיים הוא בדגש המושם למען הצעירים בעלילה המרתקת ובצד הערכי של היצירה, על חשבון הצד ההגותי.

ספרות זו שואפת ליצור אצל קוראיה חוויה רגשית, אך מעבר לכך, מתמקדת ברצון ללמד ולחנך, לגרות את הסקרנות ואת רצון הקוראים להכיר את העולם בו הם חיים. ערכי אנוש כמו יושר, מסירות, טוב-לב, חריצות ויוזמה, זוכים בה למקום נכבד. הקריאה גם מעשירה הן את שפתם והן את דמיונם של הקוראים הצעירים, ומציגה לפניהם גיבורים ראויים להזדהות ולחיקוי, המעבירים להם ניסיון חיים מעולמם של המבוגרים.

ספרות ילדים ונוער בעברית

בתקופת תחיית הלשון העברית, משנפתחו בתי ספר חדשים בגולה ובארץ ישראל, קמו הוצאות ספרים כמו תושיה, מוריה ואמנות, שהוציאו לאור מאות ספרים וחוברות לילדים ולנוער, ובהן שירים עבריים מאת זלמן שניאור, יעקב פיכמן וחיים נחמן ביאליק. אולם מיעוטם של הספרים שנכתבו במקורם בעברית בלט לעין. רוב הספרים לצעירים היו באותה העת מתורגמים.

ספרות הילדים והנוער בארץ צמחה באופן טבעי יחד עם צמיחת דור הילדים הראשון ששפתו היה עברית מילדותו. השינויים בסגנון, במבחר המילים, בנושאים ובעניינים שהועלו בהם משקפים את התמורות הגדולות שהתרחשו בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

יהודה גור, שחיבר כ-90 ספרי ילדים ונוער היה הפורה בסופרי העלייה הראשונה. עם השנים קמו בארץ ישראל סופרים שראו את ייעודם בהעשרת ספרות הילדים העברית, ביניהם לוין קיפניס, אליעזר שמאלי, יעקב חורגין, והסופר הצייר נחום גוטמן, שחיבר ואייר סיפורים מלאי הומור, דמיון וניסיון חיים. גם המשוררות ימימה אבידר-טשרנוביץ, מרים ילן שטקליס, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג ואנדה עמיר פינקרפלד, כתבו מאות שירים לילדים ולבני הנוער. שובבות והברקות לשון הכניסו לשירת הילדים והנוער המשוררים אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. ממשיכי דרכם הם ע' הלל, נורית זרחי, יהונתן גפן, יהודה אטלס, לאה נאור, דתיה בן דור ורבים אחרים. ספרים המכילים שירים ופזמונים, היוצאים לרוב בארץ, מכוונים בעיקר לבני הגיל הרך, שהוריהם עדיין קוראים באוזניהם.

עם קום המדינה הופיע דור של סופרים, שנושאי כתיבתם הם נופי ילדותם או עלילות רבות אירועים מהוויי החיים בארץ, כמו סדרת חסמבה מאת יגאל מוסינזון או הטרילוגיה של עמוס אריכא "פרשי הגליל" והטרילוגיה על הצוללים. אריכא היה גם הראשון שפרסם ספר מדע בדיוני לילדים "הטיסה לירח" ב-1956. ספרים וסיפורים שתוכנם שאוב ממקורות אלה ממשיכים להתפרסם גם היום. בשירים ובסיפורים לילדים ולנוער הנכתבים בדור זה, בולטת ההתייחסות לנפשו ולרגשותיו של הקורא הצעיר, ההתרכזות בעולמו ותיאורו בלשון הדיבור שלו.

ספרות הילדים והנוער בישראל משנות ה-70 של המאה ה-20

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 ספרות הילדים והנוער היא אחד הענפים היצירתיים הפעילים והפוריים ביותר בישראל. פעילות זו באה לביטוי במספרם הרב של הספרים, באיכותם ובצורתם. הספרים מגלים לנו כי במדינת ישראל יוצא לאור בכל יום ויום, בממוצע, ספר חדש אחד לבני הנעורים. יותר מ-50 בתי הוצאה בישראל מדפיסים ספרי ילדים ונוער, וברבים מהם יש מחלקות וספריות מיוחדות, וכן עורכים מיוחדים המטפלים אך ורק בספרים המכוונים לקוראים הצעירים. ספרי הילדים, בעיקר לבני הגיל הרך ולקוראים המתחילים, קיבלו צורה מרהיבה מתמיד וכוללים אותיות מאירות עיניים, ציורים בשלל צבעים ונייר משובח. עם התפתחות הטכנלוגית הסופרים (למשל מיה רבינוביץ') החל לשלב ספרי ילדים עם טכנולוגיית תלת מימד.

במגזר החרדי התפתח ענף נפרד של ספרות ילדים ויוכבד סקס שהיא בין הסופרות הפוריות בתחום אף פתחה הוצאה לאור פרטית. סופרי ילדים ידועים נוספים של המגזר החרדי: רחל שטיגליץ שהוציאה סדרה שוקי התוכי בת חמישה ספרים, מנוחה פוקס שכתבה מאות ספרים והופקו מספריה סרטי ילדים וקלטות שמע, חיים ולדר שכתב את סדרת הספרים ילדים מספרים על עצמם, ואריאלה סביר.

ספרות הילדים והנוער בישראל כמשקפת תרבות

ספרות ילדים ונוער בישראל משקפת את התרבות הישראלית, הן משום שלאורך השנים היא מגויסת לעיתים קרובות למסירת אידאולוגיה, להעברת מסרים ולחינוך, והן משום שהתכנים אליהם נחשפים ילדים ובני נוער בחיי היומיום מתפתחים על פי השינויים שחלים בחברה הסובבת אותם ובתרבותה.

בספרות הילדים והנוער של השנים האחרונות מופיעים נושאים רבים המעסיקים את החברה בישראל בתקופה האחרונה, ביניהם: קבלת השונה והאחר, קריאה לסובלנות, התנגדות לאלימות, התנגדות לגזענות, קריאה לשלום ולדו קיום, נושא זכויות הפרט והתפתחותו, שינויים בענייני מגדר, סטיגמות ודעות קדומות, שינויים במבנה המשפחתי המסורתי, ועוד.

בין ספרי הילדים והנוער הללו נמצא ספרים העוסקים ביוצאי אתיופיה, ביוצאי ברית המועצות לשעבר, בעולים חדשים, בערבים, במהגרי עבודה, בכהי עור, בגזענות, בילדי פליטים ובילדי עובדים זרים, וכן ספרים המציפים את הנושא של זכויות אדם, מגדר, סטיגמות חברתיות, ומשפחות חד הוריות. הדבר בא לידי ביטוי גם באיורים המציגים חברה מגוונת.

סוגות של ספרי ילדים

ניתן לחלק את ספרי הילדים והנוער היוצאים לאור בישראל לסוגים אחדים, מצד הנושא והתוכן:

ספרי זיכרונות נוסטלגיים וספרים היסטוריים

ספרי הזיכרונות הנוסטלגיים הם ספרים שבהם הסופר מתרפק על אווירת הימים "הרחוקים והיפים" של ילדותו ונעוריו. בסיפורים אלה, המצטיינים באווירת אמת, מחייה הסופר המבוגר את הוויי העיירה היהודית בגולה; תקופת החלוציות של ארץ ישראל של לפני מלחמת העצמאות ואחריה; מציאות החיים בשנותיה הראשונות של המדינה, ועל רקע מלחמות ישראל - ופותח לפני הקורא הצעיר אשנב אל אותם ימים מרתקים ואל דרך חייהם של בני הדורות הקודמים. בין הסופרים, שכתבו סיפורים נוסטלגיים משובחים, מצויים בנימין טנא ("בצילו של עץ הערמון"); נורית זרחי ("ילדת חוץ"); אהרן מגד ("אהבת נעורים"); משה בן שאול ("הסיפור על הסיפור על צ'ופצ'ה"); עמוס עוז ("סומכי"); אוריאל אופק ("מעבר לגבעת הלוויתן"); ועוד. אפילו אליעזר שמאלי, הנודע בסיפוריו המרתקים על השומרים ו"אנשי בראשית", הוציא בהגיעו לבורות מחרוזת נלבבת של סיפורי ילדות בשם "סיפורים וציפורים", המוקדשים לבית הוריו ולעיירת ילדותו באוקראינה.

סוג קרוב לספרי הזיכרונות הם הסיפורים ההיסטוריים, המתארים באמצעות עלילה ודמויות דמיוניות תקופות ואירועים מתולדות עם ישראל. הראשונים שבהם הם ספריו של אברהם מאפו, "אהבת ציון" ו"אשמת שומרון", המתרחשים על רקע התקופה המקראית. כיום בולטים ספריה ההיסטוריים של דורית אורגד, שכתבה, בין השאר, על תקופת שלטונם של הצלבנים בארץ ישראל, על האנוסים בספרד ועל הילדים שנחטפו לצבא ברוסיה הצארית. לתחום זה שייכת גם סדרה מצליחה של "ספרי חרות" שכתבה נגה מרון.

לנושא השואה יש מקום מכובד בספרות הילדים והנוער. הסופר אורי אורלב כתב רבות על השואה לילדים - בין ספריו הידועים האי ברחוב הציפורים וחיילי עופרת, בת-שבע דגן כתבה את - צ'יקה, הכלבה בגטו. כמו כן יש את יומנה של אנה פרנק המבוסס על יומנה האישי של אנה פרנק. גם ספרי רומן גרפי (סוג של ספר קומיקס) קיימים בשפה העברית לילדים ובני נוער כמו הספר של מישל קישקה - הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא שעובד לסרטון אנימציה קצר, הנכס של רותו מודן, ואנה פרנק: היומן הגרפי של דוד פולונסקי וארי פולמן.

סיפורי אל-זמן ואל-מקום

ב-25 השנים הראשונות של מדינת ישראל תיארו רוב סופרי הילדים והנוער המקוריים מאורעות שהתרחשו בארץ בתקופה מוגדרת, בהווה או בעבר. משנות ה-70 ואילך חלה תפנית מעניינת בתחום זה: נכתבו יותר ויותר סיפורים שאינם קשורים בזמן מסוים, או במקום מסוים, ואשר העלילה המתרחשת בהם יכלה להתרחש בכל ארץ וזמן שהם. הסיבה למגמה זו קשורה בקשר הדוק לעידן הטנולוגי, שבו טשטשו אמצעי התחבורה והתקשורת המשוכללים את הגבולות בין עמים וארצות. בין הספרים האופייניים לסוג זה, שבכמה מהם אף נופלות המחיצות בין מציאות לדמיון: "דו-קרב" מאת דויד גרוסמן - על ילד המשמש עד בדו-קרב של שני זקנים יריבים; "ילד הכרובית" מאת יהונתן גפן; ו"יוני הסוס" מאת נורית זרחי. בשני העשורים האחרונים הלך והתרחב ז'אנר ספרותי של סיפורים שאמת ודמיון משמשים בהם בערבוביה. בדרך כלל הם מתחילים כסיפורים ריאליסטיים מובהקים, כלומר הם מתארים מאורעות הלקוחים מעולם המציאות, עד שפתאום מופיעים בהם אירועים ודמויות שנלקחו מעולם האגדה והדמיון, אך גם אלה מתוארים כחלק מהמציאות. כך, למשל, מספרת רוני גבעתי בספרה "אור בארץ הענקים" על ילדה שיצאה מביתה, פגשה בשדה בגמד וערכה איתו מסע לארץ הענקים. בין הסיפורים האחרים השייכים לז'אנר ספרותי זה ניתן למצוא את "אלה תולדות מור" מאת בנימין טנא; "משושים" מאת נורית זרחי; ספרו של אורי אורלב - "קשה להיות אריה", המספר על בחור, שנהפך פתאום למלך החיות; וספריו של עוזי בן כנען.

יצירות איגיון

יצירות איגיון הן יצירות נטולות היגיון, שעיקרן שעשוע ואבסורד (הבל), שאין לחפש בהם היגיון מוצק. סיפורים ושירים אלו נועדו לתאר רגעים וחוויות בדרך משעשעת ולהראות, כי בעולם מתרחשים לפעמים גם דברי הבל, גוזמה ושטות, ולא כדאי להתייחס לחיים בצורה רצינית יותר מדי. לסוג ספרותי זה שייכים ה"כמו סיפורים" של עודד בורלא; רבים משיריו של ע' הלל; שיריה וסיפוריה של חיה שנהב, ביניהם מיץ פטל הידוע; יצירותיו של עוזי בן כנען; "חמור עף" מאת אבנר כץ; "דודלי חוד-לי" מאת פוצ'ו; "מר גוזמאי הבדאי" מאת לאה גולדברג; "הגן על הקרחת" מאת אפרים סידון; וסדרת "והילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס.

מציאות החיים המיוחדת בישראל גרמה להופעתם של יותר ויותר ספרים, הדנים בגלוי בנושאים בעייתיים, שבעבר מיעטו מאוד לכתוב עליהם לילדים - כגון סיפורים על ילדים המתמודדים עם נפילת האב והיתמות ("שלום לאבא" מאת רבקה מגן; "אבא שלנו היה" מאת רוני בראון; "אח בוגר" מאת אורי אורלב ועוד). ילדים המתמודדים עם כאב הגירושין של הוריהם, עם מעצרו הפתאומי של האב, עם הרס המשפחה ("אל עצמי", "בתיה וציון" ועוד ספרים מאת גלילה רון פדר עמית). קריאה בספרים אלה עוזרת לילדים להכיר טוב יותר את המציאות הכאובה ומקלה עליהם את ההתמודדות וההשלמה איתה.

ספרי הרפתקאות

רבים מספרי ההרפתקאות המתפרסמים בארץ, רובם סדרות המכילות ספרים רבים, מתרחשים על רקע הוויי השכונה. בדרך כלל הם כתובים בלשון הדיבור היומיומית, מרבים לשלב דו-שיחים ודיאלוגים כדי לקדם את העלילה, וממעטים בתיאורי נוף או דמויות. עלילות ספרים אלה מושכות את לבם של הילדים בתמונת החיים הקרובה והמוכרת שהן מתארות, היוצרות בשל כך הרגשה אצל הקורא הצעיר שגם הוא עשוי לחוות הרפתקאות שגרתיות או יוצאות דופן אלה. בתחום זה בולטת בפוריותה גלילה רון פדר עמית, שכתבה סדרות כמו ג'ינג'י, ילדי השכונה במחתרת, כס"ח וכן זוהר אביב עם הסדרות - חבורת כוח-המוח, יד הפלא ועוד.

ספרי מידע

מקום נכבד על מדף ספרי הילדים תופסים ספרי המדע, ספרי הייעוץ והאנציקלופדיות למיניהן, שנועדו לספק מידע לקוראים הצעירים ולהרחיב את אופקיהם. בין אלה בולט חלקם של ספרי מדע בכלל וספרי הטבע בפרט, העוסקים בבעלי חיים ובצמחים, כגון רבים מספריו של עמוס בר, כאשר הבולטים בהם הם פרחי אגדה, ציפורי אגדה, וארץ אגדה. (בעלי החיים, החביבים במיוחד על ילדים עומדים גם במרכזם של ספרי עלילה רבים המיועדים לצעירים). גם ספרי הביוגרפיות, הפורשים את קורות חייהם של מגלי ארצות, ציירים, סופרים ומלחינים, מדענים וממציאים, יוצאים לאור ומרתקים את הילדים ובני הנוער. בתחום זה ידועים ספריה של דבורה עומר על חנה סנש – "הצנחנית שלא שבה", על שרה אהרנסון – "שרה, גיבורת ניל"י", ועל איתמר בן-אב"י – "הבכור לבית אב"י".

ספרים מתורגמים לעברית

כמחצית מספרי הילדים בישראל הם תרגומים משפות זרות - בעיקר מלשונות אירופה וארצות הברית. מאות רבות של יצירות מתורגמות לקוראים הצעירים רואות אור - החל בספרי מופת קלאסיים ועד לסיפורי הדרדסים, ספרי הקומיקס והחייזרים וסדרת ספרי "צמרמורת".

תופעה הראויה לציון היא הופעתם המחודשת של ספרי ילדים ונוער כגון ספרי ז'ול ורן, מארק טוויין, צ'ארלס דיקנס, ארתור קסטלר, שלום עליכם ועוד, שכבר תורגמו בעבר לעברית ועתה זכו לתרגום מחודש. הסיבה לתרגום החדש ברורה כמעט מאליה: השפה העברית עברה בדור האחרון שינויים עצומים בסגנון ובאוצר המילים עד ששפתם של ספרים שהופיעו לפני קום המדינה נראית מיושנת בעיני ילדים רבים.

ההתעניינות בספרות ילדים גברה בישראל ובשאר העולם גם בקרב המבוגרים - הורים, מחנכים, חוקרים וספרנים. נוסדו מרכזים ומכונים מיוחדים לספרות ילדים, כתבי עת, אנציקלופדיות וספרי עיון ומחקר על ספרות ילדים הופיעו ומוסיפים להופיע בארץ. פרסי עידוד והוקרה מוענקים לסופרים, משוררים ואמנים, היוצרים לילדים. ביניהם פרס ישראל, פרס למדן, פרס יציב, פרס זאב ופרס קיפניס. פעילות ענפה זו מחזקת את התקווה שגם בעתיד יזכו ילדי ישראל - כבני גילם בעולם - לספרי קריאה יפים, מעניינים ומרחיבי דעת.

פיקוח על ספרי ילדים ונוער

בישראל אין פיקוח על ספרי ילדים ונוער. בתחילת שנות האלפיים פנו גננות אל אב"י – האגודה הבין לאומית לזכויות הילד בישראל בבקשה להטיל פיקוח על ספרי ילדים המתפרסמים בארץ כי יש ביניהם הנושאים מסר לא חינוכי, והאגודה פנתה בדרישה זו אל הכנסת. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת קיבלה את מסקנות התחקיר בנושא זה שפורסמו בשנת 2005 לפיהן בהסתמך על דעות כל סופרי הילדים וכל אנשי האקדמיה בתחום שאליהם פנו עורכי התחקיר לצורך כתיבת המסמך, אין להחיל פיקוח ממסדי (צנזורה) מכל סוג שהוא על ספרי ילדים. בין סופרי הילדים שהתראיינו לתחקיר היו יהודה אטלס, נירה הראל, נורית זרחי, מיריק שניר ועודד בורלא. רוב הגורמים הציעו לפתור את הבעיה על ידי מעקב של הורים ואנשי חינוך אחר המלצות על ספרים. המלצות אלו מתפרסמות בפורומים שונים, ביניהם רשימות של ספרי ילדים מומלצים לקריאה על ידי משרד החינוך, מצעד הספרים של משרד החינוך, אתרי אינטרנט הממליצים על ספרי ילדים, מדריכים לספרות ילדים, מכללות הוראה ועוד. כמו כן הומלץ בתחקיר על הקצאת מקום רב יותר לביקורת ספרי ילדים בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, הקמת פורום של מחנכים, אנשי ספרות, הורים ואנשי רוח שתפקידו לסקור את הספרים החדשים המתפרסמים ולהמליץ על הראויים ביותר.

תפקיד האיור בספרי ילדים ונוער בישראל

הסופר והמאייר ע' הלל הכיר בחשיבות האיור בספרי ילדים. הוא אמר: "ספר ילדים ללא ציור הוא כמו ספר ילדים ללא טקסט, ללא מילים, אין דבר כזה. אני לא רואה בדבר הזה שתי אמנויות נפרדות אלא שני נחלים המתנקזים לאותו נהר".

לאיור בספרי ילדים מספר תפקידים:

• הבנת הנקרא: האיור עוזר לילד להתחבר לטקסט, לפשט את הכתוב, ולהתגבר על קושי בהבנת מילים קשות ומלל רב. הוא עוזר לילד להתמקד בעיקר ולא בטפל, ולהבין מהו המסר העיקרי בסיפור. האיור מגביר את הקשב של הילד לטקסט, ואת ההתמקדות אליו (לדוגמה "איתמר מטייל על קירות" כתב: דויד גרוסמן איירה: אורה איל "דירה להשכיר" כתבה: לאה גולדברג צייר: שמואל כץ).
• עידוד קריאה: האיור יכול לקרב את הטקסט אל עולם המושגים של הילד, ואל הסביבה החזותית המוכרת לו וכך לחזק את הקשר שלו לטקסט. (לדוגמה "מעשה בחמישה בלונים" כתבה: מרים רות איירה: אורה איל, "תירס חם" כתבה: מרים רות איירה: אורה איל).
• פיתוח קשב חזותי: האיור מטפח את הסריקה החזותית ואת תשומת הלב לפרטים (לדוגמה "תפילילה" כתבו: מאיה חנוך ומיכל כהן-חי צייר: דימיטרי קיליסקי, "הדג שלא רצה להיות דג" כתב ואייר: פאול קור). כמו כן בספרים בהם קיים איור צביר, הוא תורם להגברת הריכוז והקשב החזותי (לדוגמה "איילת מטיילת" כתבה ואיירה: רינת הופר, "סבא בישל מרק" כתבה: נירה הראל איירה: עפרה עמית).
• פיתוח דמיון והעשרה: יש והאיור מגרה את דמיונו של הקורא להפליג מעבר לטקסט. יש והאיור יוצר עלילת משנה המתלווה לעלילה העיקרית, וכך מעשירה את דמיונו של הקורא. (לדוגמה "הלו, הלו אבא" כתבה חנה הורן, איירה ברכה פלדמן, "אמיליה" כתבה ואיירה נעמה בנזימן, "אוליביה" כתב וצייר איאן פלקונר).
• הפעלה של הילד: יש ספרים בהם האיור משמש להפעלת הילד (לדוגמה "יעל מתחבאת" כתבה שולמית לפיד איירה: גיל –לי אלון קוריאל "מי ראה את אילת", כתבה ואיירה: רינת הופר
• פיתוח הומור: יש איורים שמאירים את הצד ההומוריסטי של ההתרחשויות בעלילה, ושל הדמויות המופיעות בה. איורים אלו תורמים להעשרת נקודת המבט של הילד, ולפיתוח חוש ההומור שלו. (לדוגמה "דודי שמחה" ע. הילל ציורים: רות צרפתי, "אבא עושה בושות" כתב: מאיר שלו אייר: יוסי אבולעפיה, "חמש מכשפות הלכו לטייל" כתבה רונית חכם איירה: אורה איל).

כיום יש ספרים הנחשבים שילוב מנצח של טקסט ואיור (לדוגמה "לילה בלי ירח" כתבו אתגר קרת ושירה גפן, אייר דויד פולונסקי), ויש ספרים רבים בהם האיור הוא העיקר והטקסט משני לו, ביניהם קיימת צמיחה גדולה של ספרי קומיקס, שבדרך כלל אהובים מאוד על ילדים ונוער (לדוגמה "סעודה אצל המלכה" כתבה ואיירה: רותו מודן. "אנה פרנק – היומן הגרפי" יוצרים: ארי פולמן ודויד פולונסקי).

ראו גם

• ספרות עברית
• ספרות חרדית

לקריאה נוספת

ספרים

• אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1948-1900, א-ב. הוצאת דביר, 1988. (הספר בקטלוג ULI)
• מירי ברוך, ילד אז – ילד עכשיו, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, 1991. (הספר בקטלוג ULI)
• אדיר כהן, פנים מכוערות במראה: השתקפות הסכסוך היהודי-ערבי בספרות הילדים העברית, הוצאת רשפים, תל אביב, 1985. (הספר בקטלוג ULI)
• יעל דר, ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ ישראלית, הוצאת מאגנס, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
• יעל דר, קנון בכמה קולות - ספרות הילדים של תנועת הפועלים 1950-1930, יד יצחק בן-צבי, 2013. (הספר בקטלוג ULI)
• יעל דר, דודה של שום איש - קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית, הוצאת עם עובד, 2014. (הספר בקטלוג ULI)
• אוריאל אופק, עולם צעיר: אנציקלופדיה לספרות ילדים, מסדה, רמת גן, 1970 (הספר בקטלוג ULI)
• גרשון ברגסון (עורך), ספרי קריאה לילדים - קטלוג מנומק ומפתחות של משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי - הוועדה לספרי קריאה, הוצאת "יחדיו", 1976
• יעל דר, עוד סיפור אחד ודי, מדריך מפה לספרי ילדים, הוצאת מפה, תל אביב, 2005 (מתייחס לספרים לילדים עד גיל 5)
• עורכים חגי ברקת ואסף ברקת, מדריך הרפתקה לספרי נוער, אוקיינוס, 2019

מאמרים

• מחמוד אבו פנה, ספרות הילדים בערבית בישראל – אפיונים וקווים כלליים, ספרות ילדים ונוער, 19(א), 1992, עמ' 21–27
• גרשון ברגסון, מוטיבים של אחדות-ישראל במבחר יצירות שבספרותנו לילדים, ספרות ילדים ונוער 10(א), 1983, עמ' 4–11.
• לאה ברץ, שרה זמיר, "חושך שבטו שונא בנו" – פסיקה במבחן הזמן ובראי ספרות הילדים, ספרות ילדים ונוער 34 (128), 2008, עמ' 54–64.
• רות (תור) גונן, תרבות הארץ לתקופותיה כפי שהיא משתקפת בספרות הילדים המאוירת הישראלית, הד הגן, 73(2), 2008, עמ' 90–99.
• יעל דר, חיול הצבר: ספרות הילדים העברית מתגייסת לחייל את קוראיה, 1949-1939, סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ה, 2002, עמ' 254–286.
• ערגה הלר, ורד טהר, דן ותמר הולכים לבית הספר: על מסורת שמות תלמידים ומורים בספרות הילדים והנוער העברית בישראל, מורשת ישראל 8, 2011, עמ' 120–138.
• רחל ויסברוד, ספר מול סרט – ספרות ילדים ונוער בישראל בעיבודיה לקולנוע. עולם קטן, מס' 1, 2000, עמ' 22–40.
• ישראל זמורה, אל תדונו את הילדים ללשון דלה!, ספרות ילדים ונוער, 6 (א), 1979, עמ' 33–35.
• טלי יניב, ספרות ילדים בעולם משתנה: על הבעיתיות הכרוכה בהוראת ספרות הילדים העברית, תלפיות, שנתון מכללת תלפיות, תשס"א-תשס"ב, עמ' 307–313.
• אסתר מלחי, ספרות הילדים החרדים ותפיסת חז"ל את עולם הילד, טללי אורות, שנתון מכללת אורות ישראל ו', תשנ"ה, עמ' 413–429 (באתר דעת).
• מנחם רגב, ספרות ילדים עברית "מגויסת", מעגלי קריאה 7, 1980, עמ' 97–107.
• זהר שביט, ‏ספרות ילדים עברית, עולם קטן 1, 2000, עמ' 11–21, עמ' 11–21.
• יעל שגב, ספרות מייצרת ומשקפת נרטיב: ספרות הילדים הדתית לאומית כמקרה מבחן, טללי אורות, שנתון מכללת אורות ישראל ט"ו, 2009, עמ' 229–242.
• יוסף פונד, "המודיע הצעיר: מצע לצמיחת ספרות ילדים חרדית", ביקורת ופרשנות, 46, תש"ף, עמ' 171–206
• אביבה קרינסקי וגילה שילה, "שני תרגומים לעברית לספר ילדים גרמני - השוואה ספרותית-לשונית-סגנונית", ביקורת ופרשנות 47, תשפ"ב, עמ' 263–291

עבודות גמר

• אוריאל אופק, ראשיתה של ספרות-הילדים, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית בירושלים, 1977.
  • אוריאל אופק, ‏'והייתם לאנשים עברים!' צמחיתה של ספרות ילדים טבעית בארץ ישראל, קתדרה 3, פברואר 1977, עמ' 116-73 (פרק נבחר).
• נגה ברעם, חינוך לערכים באמצעות ספרות ילדים לגיל הרך, במגזר היהודי חילוני ובמגזר הערבי מוסלמי, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, מכללת לוינסקי לחינוך, תל אביב, 2007.
• שמעונה פוגל, ספרות ילדים הומוריסטית בישראל בשנות ה-60 – מפנה הדרגתי או מרד?, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995.
• שרה ששון, השתקפות תופעות חברתיות בספרות ילדים בגיל הרך בישראל, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1999.
• דנינו-יונה גילה "הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הקנונית הישראלי מ-1977 ואילך. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה אונב' בן-גוריון 2014

קישורים חיצוניים

• פרופ' יעל דר, ספרות ילדים עברית עם הפרופ' יעל דר, מבוא לילדות 03.07.18 האוניברסיטה המשודרת
• כנפיים - לקרוא ולעוף עם הדמיון, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מאגר ספרי ילדים ונוער, פעילויות הנסובות סביב קריאתם, ותקצירים לסיפורים)
• ספריית פיג'מה, תוכנית עידוד והנחלת קריאה שבמסגרתה מודפסים ספרי ילדים ומחולקים לילדים לביתם
• המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער, אוניברסיטת חיפה
• ספרי ילדים ופעילויות סביבם - חלק א, מאגר המרכז לתכנון לימודים, מכללת קיי
• ספרות ילדים, באתר דףדף
• ספרות וספרי ילדים באתר "הגיל הרך" (מאמרים וקישורים)
• אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, סדרת שיחות מוקלטות על ספרות ילדים וילדים בספרות בהנחיית תמר הוכשטטר, במסגרת אירועי התרבות המוקלטים של הספרייה הלאומית
• מידע על ספרות ילדים ונוער בישראל בקטלוג הספרייה הלאומית

רשומות, כתבי עת ומאמרים

• אתר חקאיא (موقع حكايا) לספרות ותרבות ילדים ונוער, כתב עת מקוון בשפה הערבית העוסק בתרבות הילד בערכית לואי ותד (שייך למרכז הספר והספריות)
• תמיד עם ספר ביד: ספרי ילדים ונוער - יחיעם פדן עורך ומתרגם, מאמרים על ספרות ילדים קלאסית, מאמרים בנושאי חתך מגוונים וביקורות ספרי ילדים חדשים
• לגדול עם ספרים - הבלוג של רונית ש' דינצמן
• ארץ הפלאות, עדי זליכוב-רלוי כותבת במדור של עיתון הארץ על נושאי חתך בספרות ילדים
• עוד דף אחד ודי - הבלוג של גילי בר-הלל סמו, מתרגמת ספרי הארי פוטר והמו"לית של הוצאת עוץ
• אוסף יפה לחקר הפיוט והשירה העברית ולספרות ילדים ע"ש אברהם ושרה יפה, ספריית סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב

מאמרים

• שונית כהן, ספרות למען סובלנות, מכללת אורנים
• נגה שיאון, צנזורה בספרות ילדים ונוער, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 26.12.2018
• סלינה משיח, ספרות ילדים ונוער בישראל, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• אלי אשד, מצב ספרות הילדים והנוער בארץ בראשית המאה ה-21, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד"(הקישור אינו פעיל, 16.10.2021), 23 באוגוסט 2003
• יעל דר, הופעת הבכורה של סבא וסבתא, באתר הארץ, 12 במאי 2008
• זהר אלמקייס, עכבר העיר אונליין, לא אחראית אבל מעזה: מה מצב ספרות הילדים בישראל 2016?, באתר הארץ, 27 ביוני 2016
• ספרות ילדים, באתר Mila-b-mila

ביקורות והמלצות

• נעמי בן-גור, סקירת ספרי ילדים ונוער חדשים, מכללת סמינר הקיבוצים, יוני 2021
• ספרים ילדים רבותיי..... (סקירת ספרי ילדים ונוער חדשים), אתר מוזיאון הילדים הישראלי חולון
• המתלהבת - עטרה אופק, אתר המלצות ספרים

בנושא האיור

• סילביה קמוביץ הראבן, איך להסתכל על האיורים בספרי ילדים?, יוטיוב
• ד"ר תור רות גונן, "הסוכר בתה המר – התפתחות האיור בספרות לילדים כגשר בין מגמות חינוכיות מנוגדות", "משקפיים" מס' 12. מוזיאון ישראל. עמ' 46–49.
• רשימות בעיקר על ספרי ילדים, בלוג של שרה שורץ בנושא ספרות ילדים ואיור

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33956287ספרות ילדים ונוער בישראל