יעל דר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעל דר
ענף מדעי ספרות
תרומות עיקריות
חקר ספרות הילדים והנוער בישראל

יעל דר (נולדה ב- 19 במרץ 1958) היא חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית, פרופסור חבר בתכנית למחקר תרבות הילד והנוער שבאוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

יעל דר נולדה בקיבוץ גלאון וגדלה במקומות שונים בישראל. את לימודיה האקדמיים עשתה מהתואר הראשון לשלישי באוניברסיטת תל אביב. למדה לתואר ראשון בחוג לתורת הספרות ואת התארים השני והשלישי בבית הספר למדעי התרבות. את עבודות המאסטר והדוקטורט כתבה בהנחיית פרופסור זהר שביט. נושא התזה לתואר השני היה: "אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933" (1977). נושא עבודת הדוקטורט היה: "המעבר מ'סיפור של יישוב' ל'סיפור של מדינה' בספרות הילדים העברית, 1948-1939" (2002).

ב-2009 התמנתה דר למרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, ב-2013 התמנתה לפרופסור חבר, ובשנת תש"פ התמנתה לראשית התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטה, בה לימדה מאז היווסדה ב-2010.

יעל דר הייתה מבקרת ספרות הילדים של עיתון "הארץ" בשנים 2011-2002 וכתבה במסגרת זו מאות רשימות על ספרי ילדים.

יעל דר נשואה בשנית לדורון וינשטוק, פסיכולוג קליני, והם מתגוררים בתל אביב. לדר שתי בנות מנישואיה הראשונים.

מחקריה

מחקריה של יעל דר עוסקים בתרבות הילד בתקופת היישוב, בעשורים הראשונים למדינת ישראל. זהו מחקר המטפל בהקשר הבין-דורי ובזיקות השונות בין תרבות זו ותרבות המבוגרים באותה עת.

שלושה דורות של הנחלת זיכרון-שואה לילדים

מחקרה של דר עוסק, בין היתר, בנרטיב השואה לילדים בישראל במהלך שלושה דורות וביטוייו בספרות הילדים משנות השואה ועד ראשית המאה העשרים ואחת. היא בחנה את התמורות בנרטיב הספרותי הזה שהונחל לילדים במהלך התקופה וכיצד הוא השתלב בשיח הציבורי. היא בחנה לא רק את השינויים בזיכרון השואה שהונחל לילדים, אלא גם את התמורות ובזיקתו למערכת החינוך הממלכתית.

בספרה ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח השואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, שראה אור ב-2006 בהוצאת מאגנס, הראתה דר כי ספרות הילדים שימשה כר פורה לשיח בין-דורי ייחודי בתקופת השואה, וכי זו הקדימה את השיח החינוכי בהנחלת זיכרון השואה לילדי הארץ.

דר חקרה גם גל חדש של ספרי שואה לילדים שהחל להתפרסם בשנות התשעים של המאה העשרים. ספרות זו, שהיא בעלת מאפיינים פואטיים וחברתיים ייחודיים, מיועדת לתלמידי הגן והכיתות הנמוכות. דר מיפתה וניתחה נרטיב חדש זה תוך התמקדות בהיבטיו החברתיים והתרבותיים.

הזיקה בין כתיבה לילדים וכתיבה למבוגרים

דר חקרה את הזיקות בין ספרות הילדים לבין ספרות המבוגרים, בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בשנים אלה, סופרים ומשוררים קאנוניים למבוגרים כתבו גם לילדים, כתיבה שנתפשה בעיניהם קלה ומשנית לכתיבתם הרצינית יותר. למרות זאת, המסקנות העולות ממחקריה הן כי היחסים בין שני סוגי הכתיבה אינם סוג של תלות וחיקוי הספרות למבוגרים.

קנון ספרותי לילדים ובנוי אומה

בספרה קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת העבודה, 1950-1930, בוחנת דר את מאמציה של תנועת העבודה להכתיב קנון ספרותי לילדים, כחלק מביסוס מעמדה כהגמוניה תרבותית.

מהספר עולה, כי בניגוד לדעה המקובלת, הרואה בספרות הפועלים לילדים ספרות אינדוקטרינרית במהותה, "מגויסת" ו"תעמולתית", הרי שספרות זו התאפיינה דווקא בריבוי הקולות. השיח של הקנון הפועלי לילדים היה, בשנות ייסודו, שיח דיאלקטי מתמשך, שלקח על עצמו להתוות דרך "נכונה" ובה בעת - ואולי כחלק מהאתוס המהפכני של התנועה - הציג אמביוולנטיות באשר לצדקתה, תהיות ואף ביקורת נוקבת.

קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית

ספרה של דר דודה של שום איש: קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית מנסה לפענח את סוד התהוותו של קנון ספרותי ישראלי לילדים, באמצעות דיון ביצירתם של 26 יוצרים ויוצרות מרכזיים שנולדו לפני הקמת המדינה: נתן אלתרמן, עודד בורלא, חיים נחמן ביאליק, פניה ברגשטיין, ט. כרמי, לאה גולדברג, ע. הלל, מרים רות, מרים ילן שטקליס, חיה שנהב ועוד.

פרסומיה

ספרים שכתבה

  • The Nation and the Child. Nation Building in Hebrew Children’s Literature, 1930-1970.  Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins Publishing Company, 2018.

ספרים שערכה

  • יעל דר, טל קוגמן, יהודית שטיימן (עורכות) ילדים בראש המחנה: ילדות ונעורים בעתות משבר ותמורה חברתית. אוניברסיטת תל אביב ומכון מופ"ת, 2010, 381 עמ'.
  • יעל דר ויהודית שטיימן (עורכות) ברוח הזמן: החזרת הספרות להקשרה ההיסטורי והתרבותי. מכון מופ"ת, תל אביב, 2007.

מאמרים בעברית

  • "חיול הצבר: ספרות הילדים העברית מתגייסת לחייל את קוראיה, 1949-1939". חנה נוה ועודד מנדה- לוי (עורכים) ייצוגה של מלחמת העצמאות בספרות ובתרבות הישראלית, קובץ סדן: מחקרים בספרות העברית, ה', הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2002, 286-254.
  • "תיקון שלילת הגלות: מחנכים וסופרי ילדים בארץ ישראל מתפייסים עם הגולה בתקופת השואה". דפים לחקר השואה, י"ח, אוניברסיטת חיפה ובית לוחמי הגטאות, 2004, 55- 76.
  • "בחסות הזמן: הדור השלישי בספרות שואה חדשה לילדים". מה הייתה המילה שואה: השואה והשיח התרבותי בישראל, שנתון משואה, ל"ג, משרד הביטחון, דצמבר 2005, 68-53.
  • "הזדקקויות בינדוריות בפואטיקה של ספרות הילדים המודרנית: המקרה הישראלי". עולם קטן: כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער, 3, מכללת בית ברל, זמורה ביתן: תל אביב, 2007, 30-13.
  • "'בא ילד לחתום על דבר לילדים': מגויסות ואי- מגויסות ב'דבר לילדים'". קשר, 35, 2007,  117-110.
  • "'כל ילד יספר לבנו': הבניית סיפור-העבר לילדים בעיצומו של 'רגע היסטורי'". ישראל, 13, אביב תשס"ח, 2008, 108-89.
  • "מקנון לקנון: משוררים מרכזיים למבוגרים מחוללים שינוי וקובעים טעם בקנון הספרותי לילדים". יעקב שביט (עורך) קנון וכתבי קודש, תעודה, כ"ג, אוניברסיטת תל אביב, 2009, רסט-רצג.
  • "הנוער לוחם על בימות התיאטרון הייצוגי במלחמת העצמאות: דילמת ייצוג המלחמה בעת התרחשותה". מרדכי בר-און ומאיר חזן (עורכים) אזרחים במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות. יד בן-צבי: ירושלים, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן באוניברסיטת תל אביב והעמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי, 2010, 259-238.
  • "אמן הפואטיקה השוויונית: נחום גוטמן ב'דבר לילדים'". היסטוריה ותיאוריה: פרוטוקולים, 20, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב: ירושלים, אפריל 2011.
  • "כשהמגויס היה יפה, והיפה – מגויס: ערעור ההנחה על מאבק מובנה בין "הפוליטי" לבין "היפה לעצמו" בעיתונות הילדים הפועלית בטרם מדינה." קשר, 44, חורף 2013, 86-80.
  • "מה לפירוק הפלמ"ח ולסיפורי ילדים? משה שמיר ויגאל מוסינזון כותבים לילדים על רקע והיריבות הפוליטית בין מפא"י ומפ"ם במלחמת העצמאות". מרדכי בר-און ומאיר חזן (עורכים). פוליטיקה במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות. יד יצחק בן-צבי: ירושלים, 2014, 598-580.
  • "שדות הקרב האחרים של 'המלחמה העולמית הגדולה': נחום גוטמן מכתיב זיכרון מלחמה קנוני ראשון לילדים, זמנים 126, אביב 2014,  121-110
  • "כחלוצים לפני המחנה הצעיר: שני דגמי חלוציות מתחרים בגירסא דינקותא של השומר הצעיר". ישראל, כרך 23, אביב 2016, 332-315
  • "שיפוצים בבניין בן חמש הקומות: שלוש קריאות תקופתיות ב"דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג", עיונים בתקומת ישראל, 27, 2017, עמ' 196-174.

קישורים חיצוניים

ממאמריה

29179992יעל דר